ערכים

שבת שלום ומבורך בפרשתנו התורה מלמדת אותנו על פרטי מצוות השמיטה, שבשנה השביעית עלינו לפרוש מעבודת האדמה וכן לשמוט את החובות של אחינו שנצטרכו ללוות ממנו כדי שכל אחד יוכל לעמוד על רגליו כלכלית מבלי

רבי ראובן אלבז ראש מוסדות "אור החיים" וחבר מועצת חכמי התורה במאמר הכנה לשבת על הרגשת הזולת וערכים יהודיים לצד דברי הגות ומוסר השזורים בסיפורי צדיקים

נשיא מוסדות אור החיים וחבר מועצת החכמים, הרב ראובן אלבז במאמר הכנה לשבת מברכים חודש אייר, פרשת שמיני, שזור בסיפורי חז"ל הגות וערכים לצד מוסר יהודי

בפרשה אותה נקרא השבת, מספרת לנו התורה על חנוכת אוהל מועד ועל כך שמשה ואהרן בירכו את העם שתשרה שכינה במעשה ידיהם. בהמשך מספרת הפרשה על כך שכולם קיימו את תפקידם ולא שינו את תפקידם

רבה של ירושלים הרב הגאון רבי אריה שטרן במאמר הגות וערכים שזורים בדברי מוסר לחג הפסח

עיקר המטרה בליל הסדר היא קיום מצוות 'והגדת לבנך', העברת המסורת והאמונה מדור לדור

ביום שני לפני שבוע, זכיתי להכניס את בני שמואל שי' בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, וזו הייתה עבורי הזדמנות לעיין בסוגיא החינוכית המלווה את ההורים לקראת הפסח. הרב דובער בוימגרטן, היה שליחו הראשון של הרבי

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ במאמר הכנה לחג הפסח, שזור בסיפורי חז"ל ערכים ודברי הגות לצד מוסר יהודי

נשיא מוסדות אור החיים וחבר מועצת החכמים, הרב ראובן אלבז במאמר הכנה לחג הפסח שזור בסיפורי חז"ל הגות וערכים לצד מוסר יהודי

נשיא מוסדות אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה, רבי ראובן אלבז, במאמר הגות שזור בדברי מוסר וערכים מתוך פרשת השבוע

מאז ומעולם הייתה הערכה לאדם החכם, האינטלגנט, עם השנים נקבעו מספר מבחנים כדוגמת מבחן וקסלר ועוד. אשר ניסו לאמוד את רמת ה-iq של האדם והוגדרה כאנטלגנציה קוגנטיבית, והמח החכם. עם השנים הטיבו להבין שלא מספיק

הגאון רבי ראובן אלבז, נשיא מוסדות אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה במאמר הגות שזור בדברי מוסר וערכים לצד סיפורי חז"ל

הרבה הסתר יש במגילת אסתר כידוע, וכשמה כן היא, גם הדמויות שכבר מוזכרים במגילה ונשמעים מוכרים … טומנים בהתנהגותם השלכות מהרובד הפנימי והפחות מוכר לכל, אך בהחלט אנחנו ננסה לדלות ולהשליך לחיינו אנו את המצוי

הגאון רבי ראובן אלבז, נשיא מוסדות אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה במאמר הגות שזור בדברי מוסר וערכים לצד סיפורי חז"ל

מפרשי תורה רבים שואלים על המילים הראשונות של פרשתנו בה צווינו: "ויקחו לי תרומה", הרי היה צריך לומר: "ויתנו לי תרומה". תרומה "נותנים" ולא לוקחים? פירושים רבים ניתנו לכך. אחד מהפירושים שיש בהם פשטות ואמת

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב). איתא במדרש (שמות רבה לג, ח) בשעה שאמר הקב"ה למשה על עסקי המשכן אמר לפניו משה:

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם (שמות כא, א-ב). "עִבְרִי" מלשון עובר מן העולם, העולם הזה חולף וכל זמן שיש בנו את הכוח, כָּל זְמַן

חז"ל אמרו: "כל הקונה עבד כקונה אדון לעצמו" (קידושין כ' ע"א). לא זו בלבד שתנאי העבד משתווים לאדון, אלא הם משופרים ממנו, כדבר הפסוק 'כי טוב לו עמך' (דברים טו, טז) – "שלא תהא אתה

"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע" (שמות כד, ז). דרשו רבותינו (שבת פח ע"א) אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצתה בת קול ואמרה להן מי

בפרשתנו מורה הקב"ה למשה רבינו איך ללמד ולהורות לבני ישראל את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. וכך נאמר: "כה תאמר לבית יעקב" – אלו הנשים בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" – אלו