יהדות

בפרשתנו אנו מצווים על ברכת המזון לאחר אכילת פת. וכך נאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). סדר ברכת המזון הוא שלוש ברכות מהתורה, כמו ששנינו

מודעות היא אחת ממילות המפתח בתקופה הזו של האדם בעולמו המופלא של הבורא. עצם המילה מורה על התפתחות תודעתית שהמשמעות שלה היא תוספת מידע המפתחת את האדם וחלילה בורות גורמת לו להתנהגויות לא מכבדות ולא

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ז, יב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה פרשת עקב פותחת בסדרה של ברכות נפלאות המושפעות על אדם המקיים תורה ומצוות – "וְשָׁמַר ה' לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני כל הורה ומחנך, הוא החינוך למשמעת. אי ציות הילדים להוראות חשובות שהם מקבלים, יכול להוציא את ההורים משיקול דעת נכון, בפרט בשעות לחוצות. הנה הגיע זמן ההתארגנות לשינה, השעה הולכת

והרי משפטי חכמה נוספים ביסודות הצבת גבולות בחינוך, מדברי הרש"ר הירש: "אל תרשה דבר שאחר-כך יהיה עליך לאוסרו, ואל תאסור דבר שאחר-כך יהיה עליך להתירו. ואולם, אם ציווית, עליך לעמוד על מילוי מצוותך בכל תוקף.

בילקוט שמעוני (תהלים רמז תרעז) מובא: "תנא רבי שמעון בר יוחאי: גיבורים הם הצדיקים, שהם יודעים לפתות את בוראם והיאך לקלס לבוראם". עוד מובא במדרש (שם): "אמר רב אחא: הסוחרים הכושיים הללו יודעים לסבב את

התורה מצווה אותנו: "והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (דברים ד', ל"ט). עלינו להחדיר אל לבבנו כי "ה' בשמים ממעל ובארץ מתחת". איזה חידוש הוא זה? הרי מלא כל

חכמינו ז"ל אמרו במדרש איכה על הפסוק בתהילים (עט') :"מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך- לא היה קרא צריך למזמור אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף, ומדוע אומר מזמור לאסף? אלא משל למלך

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב (א, א) ל"ו ימי תוכחה בלבד ה"אור החיים" הקדוש מדקדק בפסוק זה, שבמשך

אחת המבוכות הגדולות שכל ההורים נבוכים בה היא: היכן הגבול הנכון בנתינה לילד, ועד כמה יש להרשות לו לפעול ולעשות כרצונו

כל ה'מסעות' מכונים מלמעלה. בפרשתנו מוזכרים כל מסעותיהם וחניותיהם של בני ישראל במדבר, באר ה"בעל שם טוב" הקדוש, כי הסיבה שבשלה ראתה התורה לצין את סדר המסעות היא, כדי ללמדנו על מסעות החיים שכולנו עוברים:

על הפסוק: "והצילו העדה את הרוצח… והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול וכו' (לה. כה). נאמר במסכת מכות (י"א) שאמותיהם הרחמניות של הכהנים גדולים, היו מכתתות

סמכות הורית | ילד שמותר לו יותר, מאושר יותר? | כללים בדרישות ובהצבת גבולות | מתי לסרב לילד? | מתי להרשות לילד? | הזהירות במילה: לא! | כאשר התברר שטעינו בסירוב לילד... | חשיבות שיתוף

הגאון הקדוש המקובל, רבי חיים ויטאל זצ"ל, היה דורש פסוק זה כך: "לא יחל דברו" - אדם השומר את פיו ולא מחלל את דברו ומזלזל בו, זוכה ש"ככל היוצא מפיו יעשה" - הקב"ה נותן

פרשתנו פותחת בציווי: "איש כי ידור נדר לה' או ישבע שבועה לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". אם אדם נדר נדר על עצמו, או נשבע בפיו לאסור דבר מה על עצמו, מצווה התורה: "לא

כאשר אני חולם אני יוצא ממרחב אחד למרחב אחר לא תמיד ידוע אבל יציאה זו הינה תמיד מילוט מהמציאות המדידה למציאות אחרת, חשוב לציין שאינה מדידה

כוחו של חיוך אמיתי ולבבי | החשיבות בגיבוש משפחתי | הילד השונה והמקופח | תשומת לב שלילית | תשומת לב חיובית | שפע של חום ואהבה

״אבא רחום!״ הרימה עיניים טהורות כלפי מעלה, "אולי פיקוח נפש דוחה את השבת ולעשות תיקון כל שהוא שיסתיר את החור הנורא מותר לי לבצע? הן ברגע שתעלה חמתה של הגברת, לא ימנע איש בעדה מלקרוא

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי (כה, יא) • וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה

התעניינות כנה עוד מהגיל הרך | אווירה רגועה ונינוחה בבית | היעדרות מופרזת של ההורים מהבית | מחמאות בילדות - בסיס איתן לכל החיים | השקעת ההורים מלווה את הילד לכל ימי חייו

לרגל הילולת ה"אור החיים" הקדוש • מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב (כד, ה)

דברי הגות ומוסר לפרשת השבוע - פרשת בלק

יעקב ידע שאכן כך יהיו פני הדברים וכשם שחלומותיו אינם פרי דמיונו וחלומות שווא כך חלומותיו של בנו חביבו יוסף הם דברי נבואה ואמת, אך הוא היה כבול בכבלי העולם הזה והנהגותיו ולא יכל, כפי

יצירת קרקע פורייה לזרעי החינוך | ילד בריא בנפשו | נראות כסותרות אבל משלימות חום ואהבה מנקודת מבטו של ילד | שיח עם הילד | התייחסות כנה לילד | אוירה רגועה ונינוחה בבית | היעדרות

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה (יט, ב)