הגר"ש אויערבך: "נעמוד על נפשנו נגד הגזירות"

ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א במכתב אודות הניסיונות לקיים את גזירת גיוס בני הישיבות: "אין לתת שום גושפנקא ח"ו להדבר הנורא הזה לפגוע בבבת עינינו ח"ו, להצר ולהגביל קיום התורה ח"ו ע"י יעדים וכיו"ב"

הגר"ש אויערבך
הגר"ש אויערבך

מרן הגר"ש אויערבך יוצא במכתב אמש נגד חוק הגיוס והכוונה לאשרר אותו יחד עם חברי הכנסת החרדים: "נעמוד על נפשנו נגד הגזירות הנוראות אשר פוגע בקיומה של תורה, ובעה"י זה ישפיע גם על האחים התועים שלא יכופו עלינו בשום דבר אשר מרופף קיומה של תורה, וכ"ש וכ"ש שלא ייצא איזה שום סיוע כל דהו מאחינו החרדים לדבר ד'"

"באשר רוצים לקיים את הגזירה הנוראה, להצר ולהגביל קיום התורה ח"ו ע"י יעדים וכיו"ב, ובפיתויים שונים לפתות את החרדים לדבר ד' ותורתו, אשר חלילה וחלילה להימשך אפילו בכל דהו אחרי הפיתויים האלה. ובוודאי שחוב קדוש ונורא על כל מי שיכול לעשות בזה, שלא לתת שום גושפנקא ח"ו להדבר הנורא הזה לפגוע בבבת עינינו ח"ו, ונעמוד על נפשנו נגד הגזירות הנוראות אשר פוגע בקיומה של תורה, ובעה"י זה ישפיע גם על האחים התועים שלא יכופו עלינו בשום דבר אשר מרופף קיומה של תורה, וכ"ש וכ"ש שלא ייצא איזה שום סיוע כל דהו מאחינו החרדים לדבר ד'" – כך כותב ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א במכתב אודות הנסיונות לקיים את גזירת גיוס בני הישיבות.

כפי שפורסם, בשבוע שעבר גובש נוסח להצעת חוק ממשלתית האמורה לתקן, כביכול, את החוק לשיויון בנטל. התזכיר שהונח על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה כלל כמה שינויים בחוק שהתקבל ע"י הממשלה הקודמת.

בדיקת הצעת החוק החדשה העלתה כי מדובר בניסיון להמשיך ולקיים את החוק המחפיר שהתקבל בקדנציה הקודמת, תוך כדי שימור והנצחה של כל העקרונות ההרסניים הכלולים בחוק הגיוס המקורי. מלבד דחיית ביצוע סעיפים מסוימים ושינוי תאריכים ופרטים טכניים, מנציחה "החקיקה המתקנת" את ליבת החוק ואף מחמירה את התהליכים המסוכנים שנקבעו בו, כאשר השלטון מבקש לעשות זאת הפעם תוך מתן גושפנקא של פוליטיקאים חרדיים.

כזכור, עולם התורה וציבור היראים בארץ ובחו"ל יצא לפני כשנתיים במחאה אדירה נגד החוק "לשיויון בנטל" שביטל את ההסדר שהיה נהוג למעלה משישים שנה ושעל פיו הוסדר הפטור משירות צבאי שניתן לכלל בני הישיבות. העברת החוק המחפיר התקבלה בזעם רב בקרב הציבור החרדי שהכריז כי מדובר בחוק שבעצם מהותו גוזר גזירת שמד על עולם התורה וציבור היראים. בשל כך התקיימה הפגנת מאות אלפים בשערי ירושלים, לאור קריאת מועצות גדולי וחכמי התורה כי יש להתייחס לחוק זה כ"מרד במלכות שמים ומלחמת דת, כפי שנעשו ע"י משטרים אפלים בתולדות ההיסטוריה".

המחאה הקולקטיבית והתקיפה נגד החקיקה ההרסנית נבעה מהמדיניות הבסיסית של היהדות החרדית שהתנגדה מאז ומתמיד לכל חוק שיגרום שינוי בהסדר הקיים. בשל כך גם נדחו על הסף הצעות לפשרות שונות ומשונות בדמות פטור מוגבל שיכלול רק את מרבית בני הישיבות מתוך התניה של הטלת "מכסות גיוס" מגבילות או תלות במספר מסויים של מתגייסים מקרב הציבור החרדי ("יעדי גיוס", בלשון החוק החדש).

היהדות החרדית הכריזה מזה עשרות בשנים, כי מדובר בעניין עקרוני, ולא תהיה כל התניה והתליה במספר מתגייסים כדו' – יהיו המספרים אשר יהיו. כמו"כ, לא יעלה על הדעת שהממשלה תפעיל מנגנונים רשמיים לציד נשמות מקרב הציבור החרדי.

עמידה ביעדי הגיוס

לעומת זאת, החוק שהתקבל בקדנציה הקודמת קבע כי הפטור העקרוני והכולל – יופסק. בעיקרון, בני הישיבות יהיו מעתה חייבים בגיוס ככל אזרח אחר. מימוש המגמה החדשה יתבצע "בצורה הדרגתית" והמכסות המגבילות את מספר הזכאים לפטור משירות צבאי יוטלו כך שבמהלך "תקופת הסתגלות" יופעל מנגנון סחיטה על עולם התורה שיתחייב "לתרום" למערך השמד וכור ההיתוך הצה"לי מספרים גדלים והולכים של בחורים, כדי לעמוד בתביעה ל"יעדי גיוס" השנתיים.

החוק שינה אפוא באופן מהותי את ההסדר שהיה נהוג כל השנים וקובע כי לא יהיה עוד פטור בלתי-מוגבל משירות צבאי לכלל תלמידי הישיבות, אלא הדבר יותנה ביעדי גיוס שנתיים הולכים וגדלים.

בתזכיר שהוגש צויין כי על פי החוק שהתקבל נקבעה תקופת הסתגלות שבמהלכה "אמורות להינקט הפעולות הדרושות על מנת שמספר המתגייסים מקרב מגזר זה יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה".

התיקונים שהוגשו לאחרונה לא נועדו לשנות מגמה מוכתבת זו. גם הממשלה החדשה ממשיכה במדיניות זו, וקובעת בתזכיר, כי "נכון וראוי להמשיך ולקדם את שילוב תלמידי הישיבות החרדים במערך השירות הצבאי והשירות הלאומי-אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת שילובם של תלמידי ישיבות, באופן העולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון בעניין".

התיקון המוצע לחוק החדש רק מאריך בכמה שנים את "תקופת ההסתגלות", שבהן יהיו יעדי הגיוס וולנטאריים (מרצון) אך קובע כי בשלב מסויים יהפכו היעדים למחייבים, וכי בשלב זה יוגבל שר הביטחון והוא לא יוכל לפטור את כלל בני ישיבות משירות צבאי, אלא יטיל חובת גיוס על בני ישיבות במספר הדרוש להשלמת היעדים. כמו"כ, באמצע שנת 2023 יפקע לגמרי החוק וממילא תחול חובת שירות מלאה על כלל בני הישיבות.

משפטנים הסבירו, כי ההצעה החדשה המוגשת עתה להצבעה מנסה לבחון בשלב ראשון את השפעת האיום בסנקציות פליליות, בדרך חדשה. בעוד בחוק הקודם נקבע כי באם יהיה "כשל בעמידה ביעדים", תוטל חובת גיוס וסנקציות פליליות על כלל בני הישיבות, החוק החדש מגביל את סמכות שר הביטחון במתן פטור משירות של תלמידי ישיבות שמעל לגיל 21 והוא יוכל לעשות זאת רק ביחס לכמות שאינה כלולה ביעדי הגיוס. המשמעות המעשית: יעדי הגיוס הופכים להיות חובה המוטלת על הציבור החרדי וביחס לאותו מספר מוגדר הגדל והולך שנקבע ב"יעדים" תופקע סמכות השר לפטור את בני הישיבות משירות צבאי.

המשפטנים הסבירו, כי הדבר נובע מן ההערכה המקובלת, שבלתי אפשרי להטיל סנקציות פליליות על רבבות בני ישיבות. בשל כך יתמקדו הסנקציות הפליליות "רק" בכמה אלפים הכלולים ביעדים השנתיים.

אישי ציבור חרדיים הגיבו, כי הדבר נועד ליצור לחץ על אותם אלפי קרבנות שייבחרו למימוש היעדים, כי באם לא יתגייסו מרצון, יופעלו עליהם סנקציות פליליות, וכך ייאלץ הציבור החרדי לעמוד בפני "גזירת קנטוניסטים" חדשה שבה יהיה צורך לבחור רח"ל את אלה שבהם יתמקד ציד הנשמות.

בנוסף, השינויים המוצעים קובעים כי כבר מעתה ואילך יש להחריף את הדרישה למימוש יעדי הגיוס מקרב בני הישיבות, וכי לצורך כך הוקם מנגנון ממשלתי חדש.

בחוק ייקבע כי "בתוך חודש ימים תקים הממשלה צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אשר תפקידו לקדם עמידה ביעדי הגיוס ולקבוע כלים יעילים להשגת היעדים… הצוות יגבש תכנית רב שנתית אשר תובא לאישור הממשלה, במטרה לקבוע אמצעים יעילים להשגת עמידה ביעדי הגיוס; לשם כך, רשאי הצוות להמליץ בין היתר על  שימוש בתכניות קיימות המעניקות הטבות לחרדים גם לשם עידוד גיוס תלמידי ישיבות חרדים לשירות צבאי או לשירות לאומי-אזרחי; כמו כן יגבש הצוות המלצות לתיקון, או הוספה של אמצעים חדשים לעידוד גיוס כאמור… לצורך גיבוש המלצותיו יבחן הצוות את האמצעים הקיימים בידי משרדי הממשלה השונים, במטרה להגביר את שילוב תלמידי הישיבות בשירות צבאי ובשירות לאומי-אזרחי… הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר השימוש באמצעים שקבע לאורך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השניה".

עם היוודע היוזמה הפוליטית המבקשת לקיים את חוק הגיוס באמצעות "שיפוצים" ושינויים, שחלקם המרכזי רק יחמיר את המצב, הובעה חרדה עמוקה בקרב עולם התורה וציבור היראים, שכן ההשלמה עם עצם החוק כבגידה פומבית בכל העקרונות שהנחו את היהדות החרדית בעבר. כזכור, דרישתה הנחרצת של היהדות החרדית מאז ומעולם היתה שלא לחולל כל שינוי בהסדר הנהוג, ומרנן גדולי ישראל זצוק"ל פירסמו דעתם כי אין להיכנס לשום מו"מ והידברות בענין זה, שכן אסור להסכים לכל מיתווה אחר.

החקיקה שהתקבלה בקדנציה הקודמת הפקיעה את ההסדר הקיים ועיצבה מתכונת חדשה שמטילה חובת גיוס עקרונית על בני הישיבות, מתוך התניה מרושעת של אספקת "יעדי גיוס" מחייבים מתוך הציבור החרדי. זאת מלבד המגמה המוצהרת השזורה בכל סעיפי החוק המבקש "לחולל שינוי חברתי" בקרב הציבור החרדי. כל המגמות ההרסניות הללו אמורות לקבל גושפנקא בהצבעות על "שינויים בחוק" שאמורות להתקיים בזמן הקרוב.

"שלא לתת גושפנקא"

כאמור, עקב כך יצא אמש הגר"ש אויערבך שליט"א במכתב בו נכתב:

"הנני בזה בשם חכמי ובני הישיבות הקדושות, אשר לנו למורשה מאבותינו, וכדברי חז"ל הקדושים, מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה, אברהם וכו' יצחק וכו' יעקב זקן ויושב בישיבה".

"והן עתה השמועה לא טובה מאחינו התועים, אשר רוצים לקיים את הגזירה הנוראה, להצר ולהגביל קיום התורה ח"ו ע"י יעדים וכיו"ב, ובפתויים שונים לפתות את החרדים לדבר ד' ותורתו, אשר חלילה וחלילה להימשך אפי' בכל דהו אחרי הפתויים האלה".

"וידוע לכל החרדה הגדולה והנוראה אשר ממש אין לתאר אשר חרדו על זה רבותינו אשר מפיהם אנו חיים, כידוע ממרן החזון איש זיע"א ומרן הגרי"ז הלוי זיע"א, וכבר פרסמתי כמה פעמים ממה שראיתי בעניי החרדה הגדולה אשר ממש לא יתואר, כאשר שמע הגאון זיע"א מטשעבין, שיש איזה צד ודיבורים אודות גיוס בני הישיבות ד' ישמרנו, וכמעט נאבד לו הלשון ונשתנו אור פניו ממש, עד שנשמע קולו שאם יפגעו בהלב של עם ישראל, אין ח"ו קיום לכלל ישראל, וכן היה דעת כל גדולי ישראל, וקשה להעלות הכל על הכתב, והדברים ידועים לכל, ולא באתי כלל בחדשות, אלא מה שידוע לכל החרדים לדבר ד', ורק כידוע דברי תורה צריכים חיזוק, ובפרט בנידון חלילה וחלילה לעקירת התורה, לא תקום ולא תהיה, ד' ישמרנו ויצילנו".

"ובודאי שחוב קדוש ונורא על כל מי שיכול לעשות בזה, שלא לתת שום גושפנקא ח"ו להדבר הנורא הזה לפגוע בבבת עינינו ח"ו, ונעמוד על נפשנו נגד הגזירות הנוראות אשר פוגע בקיומה של תורה, ובעה"י זה ישפיע גם על האחים התועים שלא יכופו עלינו בשום דבר אשר מרופף קיומה של תורה, וכ"ש וכ"ש שלא ייצא איזה שום סיוע כל דהו מאחינו החרדים לדבר ד', ויקוים בנו בקרוב ומלאה דעת את ד' וגו', ואין לנו שיור רק התורה הזאת, וזה כל קיומנו ותפארת גדולתנו אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו באהבה".

"כה דברי כאמור בשם חכמי ובני הישיבות וכל החרדים לדבר ד' -"

"זעירא ולא מן חבריא  שמואל באאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך".

20151115225000

 

2 תגובות
  1. הכל פוליטיקה וד"ל

  2. שיחת מחאה מאת הרה"ג ר' טוביה נוביק שליט"א בישיבת כנסת יצחק-חדרה כסלו תשע"ו אחר חברי-כנסת 'חרדים' אישרו החוק לגייס חרדים לצבא השמד רח"ל. אנחנו לא גרים הרי במדינת ישראל, כידוע אנחנו עוברים לאיישישוק, כשגרים במדינת ישראל ומדברים על הנושאים השייכים, זה נהפך לפוליטיקה ואנחנו לא עוסקים בפוליטיקה אנחנו נמצאים בבית מדרש ומדברים בלימוד.

    נודע לנו באיישישוק, שעסקנים המכנים את עצמם חרדים ושותפים בממשל הישראלי במדינתם שמה במרחק עצום מאיתנו, אבל נודע לנו שהם בגדו בגידה בתורה באופן נחרץ מאד, באופן גלוי מאד, בכסות שמגינים על התורה חס ושלום, אוי לכאלה מגינים.

    בהיסטוריה של מדינת ישראל בוודאי שלא, כי כשבגדו המזרוחניקעס והצביעו בעד שרות לאומי, או אפילו בעד גיוס נשים, אין לי ידיעה, אז זה קשור למזרוחניקעס, כשהפאייניקים בגדו אז זה קשור לקיבוץ חפץ חיים, אבל כשיש בגידה של עסקנים חרדים, הרי איך הם הפכו ליושבי הקואליציה? על ידי שהצביעו בשבילם! מי הצביע בשבילם, אנשים חרדיים, וחלק נכבד מאד מכאלה זה נקרא שקוראים קריאת שמע כל יום, ומניחים תפילין כל יום, שהם לומדים כל היום, שהם מרביצי תורה ברבים.

    מהכח של כל אזרח כזה הם קיבלו את הכח ועם זה הם בוגדים בתורה, הם נשלחו עקרונית למען הגן על התורה, ועם הכח הזה וכל אחד ואחד שהצביע שהרי זה אינו יכול וזה אינו יכול, מי יכול לעשות כזאת בגידה אלא רק מי שנמצא בכזה שטח, ואיך אפשר להיות בכזה שטח רק על ידי כל אחד ואחד.

    כשזה אינו יכול וזה אינו יכול אז כל אחד הוא מחלל שבת, קורה כבידה שאדם אחד לא יכול לישא אותה, והוא עושה את זה בשבת, ושניים ביחד לוקחים את זה ואז הם יכולים לישא את זה אז שניהם מחללים שבת, לא חצי מלאכה וחצי מלאכה, אלא זו מלאכה שלימה כל אחד נחשב שעשה מלאכה שלימה.

    כל אותם אלפים שנתנו את הכח הם שותפים. שותפים פעילים לכל הבגידה הזו, וכל החילול ד' הזה, זה חטאת הקהל שעוד לא הייתה כדוגמתו אולי עוד מימי ירבעם בן נבט!!!! כשבגדו ישראל בד' יתברך, במלכות בית דוד, בבית המקדש והשתחוו לעגלים, והקריבו קרבנות לעגלים, יכול להיות שמאז עוד לא הייתה כזאת בגידה. בתוך היהדות החרדית! איזה קרבן העלם ציבור יצטרכו להביא על כזה דבר, אם יש כזאת היכי תימצי בכלל. על חילול ד' על חילול שם שמים.

    התורה נקרעת לגזרים!! אם הרב שך אז בכה באולמי מודיעין כשהוא שמע שגורן התיר שתי ממזרים, מי התייחס לזה. אותם שתי ממזרים, מי הלך להתחתן עם הממזרים האלה, לא צדיקי ישראל, אבל מכיון שזה נעשה כאילו בשם רב, כאילו בשם רבנות, אמנם עשו את זה במחטף ובמחשק, בלי ידיעת מי ומי המתירים, חוץ מאותו פוקר ראשי, אבל הוא כאילו הרי עשה אסיפת רבנים, אז הרב שך כאב את הכאב של התורה והתייחס לזה שיש שריפת התורה. קורעים את התורה לגזרים.

    הוא לא היה צריך להיות שם באולמי מודיעין זה היה ישיבת ועד הפועל של אגודת ישראל, הוא נסע לשם מיוחד כדי שיהיה לו מקום איפה לבכות ברבים. מה הוא היה אומר? זה לא גלוי? להצטעצע בכסות כאילו מצילים את התורה חס ושלום על ידי שמחריבים את התורה מבפנים. אפשר לתאר מה נעשה פה, איך בשמים מסתכלים על זה, איך בשמים מסתכלים עלינו. חושבים שזה צחוק? למה מצפים?

    זו עבירה של ציבור ברבים. בחילול שם שמים שאין כדוגמתה, אין התר להיות תמים, "והיית משוגע" זה לא מצוות עשה. "אין לד' חפץ בכסילים" שלמה המלך אמר הקב"ה לא חפץ בכסילים, בן אדם לא יכול להגיד תירוץ אני הייתי טיפש, עם ישראל הוא עם חכם, עם חכם ונבון. וכשאתה רואה שזה נגד התורה, אתה צריך להיות חכם ולהבין שזה נגד התורה! כל איש ישראל יש לו את המחוייבות כלפי התורה אישית. לא בגלל שהוא חסיד של מישהו, זה חיוב אישי כל אחד בינו לבין הקדוש ברוך הוא. אני עמדתי בהר סיני ואני יודע מה התורה אני מכיר אותה!

    תפסיקו לספר לנו סיפורים. זה מחוייבות כל אחד באופן אישי הוא לא יכול להגיד תרוצים. ממילא זה חילול ד' נורא, ואין לך ביטול תורה גדול מזה כאילו עוד בשם התורה, זה החרפה הגדולה ביותר. זה לא עושה שיהיה יותר קל, זה עושה הרבה יותר גרוע. זה לא משעשע אותנו, זה לא אנחנו מדברים נגד מישהו אחר, קל מאד לדבר נגד מישהו אחר, אנחנו מדברים "מינן ובן". כשאני שמעתי את הבשורה אני לא הייתי מסוגל אני ברכתי בשם ומלכות דיין האמת. פשוט התפרצתי בבכיות וברכתי דיין האמת.

    הקושיא שהייתה לי הרי יש אפשרות לברך דיין האמת גם כן לא בשמחה… אבל כששומעים בשורה רעה של בגידה, אני לא מורה הוראה, אבל על עצמי לקחתי את האחריות. הרגשתי צער שלא הרגשתי כדוגמתו, אני לא זוכר שהרגשתי פעם כזה צער.

השארת תגובה