גדולה הכנסת אורחים (שבת קכ"ו ע"ב)

הגר"ר אלבז
הגר"ר אלבז

"אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (בראשית יח, ג). אמרו חז"ל (שבת קכו ע"ב) מכאן שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה.

הגאון מוילנא זצוק"ל הסביר מאמר זה על פי הגמרא במסכת יומא (נג ע"א) שהכהן הגדול כשהוא יוצא מבית קדשי הקדשים, פניו כלפי הקודש, ואינו מחזיר פניו לצאת. וכן כהנים בעבודתם ולויים בדוכנן וישראל במעמדן, כשהן נפטרים לא היו מחזירים פניהם והולכים, אלא מצדדים פניהם והולכים. וכן תלמיד הנפטר מרבו, לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך עד שמתכסה רבו מעיני רבו (ע"ע בפי' הראב"ע שמות י, ו).

והנה כשראה אברהם אבינו את שלשת האנשים הנצבים עליו, רץ לקראתם לקבל פניהם, וביקש מהקב"ה שימתין עד שיקבל פני האורחים, כמו שנאמר "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך" (בראשית יח, ג), אולם כאשר עבר את פני ה' היה לו ללכת אחורנית ופניו כלפי השכינה, ולא כלפי האורחים, אך בהיות שאין משורת דרך ארץ לקבל אורחים באופן כזה, שמחזיר גבו אליהם, לכן נאלץ להסב פניו כלפיהם לקבל בסבר פנים יפות, וכמו שכתב וירץ "לקראתם", משמע פנים אל פנים, והסב פניו מנגד פני השכינה, וזהו שאמרו חז"ל "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבל פניה שכינה" (שבת קכו ע"ב), רוצה לומר מלהיות מקביל פניו נגד פני השכינה (קול אליהו).

הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (בראשית יח, ו-ז).

מה קרה? למה כל כך ממהר אברהם?

אלא אברהם בא ללמדנו שאתה עושה מצווה תעשה אותה בזריזות ובשמחה..

סוד הצלחתו של אברהם אבינו שכל מצווה היה עושה אותה בשמחה, בזריזות ובדיקות ולא בעצלות וכבידות, מהרי.. וירוץ.. כמה ריצות רץ אברהם אבינו, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה (אבות פ"ד מ"ב), צריך אדם לרוץ לדבר מצווה, זריזים מקדימין למצוות (פסחים ד ע"א), וכמה שאדם יזדרז כך ירוויח יותר.

שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי (עירובין נד ע"ב), תחטוף תפילות, תורה, מעשים טובים, צדקות, מה שלמדת תורה קנית, חטוף ואכול, אברהם אבינו ראה שתכלית האדם זה לצבור מצוות וחסדים ולעשות רצון הבורא יתברך ולכן דבק בכל כוחו במצווה הזאת.

השארת תגובה