אלעד: הרבנים במעמד לחיזוק סדרי הלימוד בשבת

מעמד רב רושם לכבוד השם ותורתו, לחיזוק הלימוד בשבת קודש ובפרט לקראת זמן חורף הבעל"ט שבו לילות שבת הם ארוכים ביותר עם המעבר לשעון חורף ● בראשות רבני העיר וקהילות שליט"א ובהשתתפות גבאי בתי הכנסת מכל הקהילות בעיר

מעמד של קדושה רב רושם וכינוס גדול לכבוד השם ותורתו, התקיים השבוע ביום שלישי בעיר התורה אלעד, לחיזוק הלימוד בשבת קודש ובפרט לקראת זמן חורף הבעל"ט שבו לילות שבת הם ארוכים ביותר עם המעבר לשעון חורף, הכינוס התקיים בראשות רבני העיר וקהילות שליט"א ובהשתתפות גבאי בתי הכנסת מכל הקהילות בעיר, עסקני ציבור וציבור אברכים. יחודו של הכינוס של בעיר התורה אלעד, הם מעצם היותה העיר הראשונה אשר בה הוחל לפני חמש שנים בחיזוק ציבורי ובתקנה גדולה בעניין זה של חיזוק לימוד התורה בשבת בבתי הכנסת ובפרט בליל שבת ונקבעו הדברים כ'קבלת בני העיר' בכל בתי הכנסת. סדרי לימוד מסודרים אלו, התחילו לאחר פטירתו הטרגית של האברך הצעיר הרה"ג ר' יוסף יצחק רוטנברג זצ"ל שנפטר באופן פתאומי בליל ש"ק פרשת כי תשא תשע"א. השבר הנורא הביא לחשבון נפש בקרב כל תושבי העיר ובפרט בקרב בני הקהילה התורנית, אשר הוא היה ז"ל אחד מחשובי בני העלייה שבה ויחד עם התעלותו ושקידתו העצומה בתורה, עסק בעניני ציבור ובכל דבר שבקדושה, ובין השאר התמסר מאד לשיעורים שהתקיימו בימי שישי ובשבת קודש בבית הכנסת חניכי הישיבות "תפארת אהרן ורחל" בשכונת "גבעת שאול" בעיר, בו כיהן כגבאי שלא ע"מ לקבל פרס. באסיפה שהתקיימה אז בביתו של ראש ישיבת "כנסת יחזקאל" הגאון רבי ברוך מרדכי אטינגר שליט"א בהשתתפות גבאי בתי הכנסת, יזמו הגרב"מ שליט"א יחד רו"מ הכוללים "מדרש אליהו" מבצר התורה הגדול באלעד, הרה"ג רבי אברהם משה פכטר שליט"א להתחזק בלימוד התורה בלילי שבת ובבתי הכנסת בדווקא. עוד בימי השבעה חתמו ציבור גדול מאלעד על קבלה בל"נ "לבוא ללמוד לכל הפחות שעה בבית המדרש בדווקא", שלא יהיה הפרעות וטרדות בבית, ונקרא הסדר לשמו ולזכרו סדר "יוסף דעת". ואכן קיימו וקבלו, וכל הבא בשערי בתי כנסת באלעד בלילות שבת של החורף, מתרחב לבו למראה בתי כנסת המלאים מפה לפה בלומדים בכל השעות הארוכות של ליל שבת. לחיזוק ועידוד רב זכו באותה שנה תושבי אלעד במכתב מיוחד ממרנן ורבנן גדולי ישראל זיע"א ויבלחט"א, מרן רבנו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לפני חתימתו בעת שקרא את המכתב בעיון אמר למשלחת מאלעד: "שבעצם לימוד בשבת קודש הוא בסיס והתחלה של כל יהודי וכל שכן בן תורה וא"צ להוסיף על עיקר החיוב, אבל בודאי מותר וצריך לעורר שיש להוסיף עוד שעות ולימוד באיכות ובבית המדרש ושלא יהיה זמן שהולך לבטלה". יש לציין כי רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זיע"א היה מעורר הרבה על עניין לימוד הלימוד וניצול הזמן בליל שבת ובימי שישי ושבת, כפי שהובא במכתב הנ"ל, שאף אמר בזמנו ב'מלחמת המפרץ', שנפילת טילים בליל שבת יכול להיות שנגרם בגלל שלא מנצלים מספיק את הזמן ללימוד וכבוד חתנו הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א כתב מכתב לבני הישיבות לעורר בנושא זה ושם הביא באריכות מדברי חותנו רבנו הגדול ה"אבי עזרי" זיע"א שח"ו שלא ימי שישי ושבת הולכים לבטלה.

מאחר ודברי תורה צריכים חיזוק תמיד, הוחלט על דעת רבני העיר שליט"א לקיים השנה כינוס גדול לחיזוק ועידוד, ביתר שאת וביתר עוז, שכל אחד ואחד מבני העיר בלי יוצא מן הכלל יבוא ללמוד בבית הכנסת, עם התחלת שבתות החורף הארוכים, ובפרט לאחר חזרת לשעון חורף. כאמור הכינוס שהתקיים השבוע השאיר על הגבאים המשתתפים רושם עז לפועל ולעשות, והד פרסומו כבר מהדהד בכל בתי הכנסת, שבהם נתחלה שילוט קבוע ומרשים כתזכורת קבועה על קיום סידור לימוד בבית כנסת זה.

הכינוס המרומם התחיל באמירת פרקי תהילים לאור המצב הקשה ובתפילה לבורא עולמים שיאמר למשחית הרף. דברי פתיחה נשא הרה"ג רבי ברוך חיים דינר שליט"א מרבני ישיבת "שערי תבונה", אשר דיבר על המהפך שיצר סדר "יוסף דעת" בעירנו בכל המושג של לימוד התורה בליל שבת וכן על הדוגמא האישית והחינוך לבני הבית, ועל ההשפעה העצומה שיש לקול התורה בעיר כולה כנגד החושך ששורר ברחובות של אנשים שרחוקים מתורה והזכיר את דברי הגאון הגדול רבי יצחק הוטנר זצ"ל על פרשת השבוע שכמו בתיבת נח רק הסגירות בתיבה הייתה הצלה, כך בדורנו רק התחזקות פנימה בהיכלי התורה ובתי המדרשות יכולים לשמור על האדם ומשפחתו.

מנחה המעמד בטוב טעם וברגש, הרהגה"צ רבי אברהם ישעיהו טורצ'ין שליט"א משגיח בישיבת סלבודקא פתח בדבריו על גודל הזכות של אלו שבכל השנים האחרונות פועלים בעניין זה ושעל ידי החיזוק באלעד התעוררו בעוד הרבה מקומות בארץ לקיים סדרי לימוד בליל שבת.

ראשון הדוברים המרא דאתרא הגאון רבי שלמה זלמן גרוסמן שליט"א, אמר בראשית דבריו, שסדר "יוסף דעת" הוא רעיון שהצליח מאחר וכל הזמן שוקדים לעורר ע"כ, עד שבסוף זכינו שהוא השתרש בציבור. עוד הרחיב המרא דאתרא שליט"א, שעל אף שיש הרבה תירוצים וטרדות שמונעים מהאדם ללמוד בשבת, אבל כל יהודי חייב לעשות מאמץ יותר מיכולתו, ואמר, שמצינו אצל קין והבל שהקב"ה כאילו מתרצה לקין ומעורר אותו ודן עמו והסיבה, כי קין המציא ונתן מעצמו מושג חדש, "קרבן לה'", וכשהאדם נותן יותר מחיובו, הקב"ה מתרצה לו ומתחשב בו. גם אחרי המבול אנו לומדים שהקב"ה נשבע שלא יביא מבול, כי נח הביא קרבן, הקריב מעצמו יותר מחיובו. והביא המרא דאתרא שליט"א, שכדומה שב"דרשות הר"ן" כותב, שעיקר הניסיון בעקידה היה שאברהם אא"ה לא התפלל וביקש מהקב"ה שיוותר לו על הניסיון, אף שיכול להיות שהתפילה היתה מועילה כמו שכתוב במדרש שלכן לא סיפר אברהם לשרה, שלא תתפלל שהקב"ה יוותר, וכך גם יסוד הלימוד בשבת, שאדם יקדיש מזמנו על אף כל הטרדות והמניעים. עוד הזכיר כמה תוספות קדושה יש ברחובות העיר המלאים בהולכי בית המדרש ולא ביושבי קרנות.

משא מרגש ומעורר נשא הגאון רבי ברוך מרדכי אטינגר שליט"א ראש ישיבת "כנסת יחזקאל" יוזם ומחולל סדר "יוסף דעת" באלעד. בראשית דבריו הזכיר, כי יסוד סדר "יוסף דעת" היה בבחינת "כופר נפש" על הטרגדיה הנוראה שקרתה לפני חמש שנים. וחשבנו אז מי יודע אם זה יצליח, וב"ה זה הצליח מעל למשוער. והסיבה של ההצלחה הזו, יש לפעמים שמקבלים איזה "רעיון" ו"חשק" לעשות עניין של חיזוק וזיכוי הרבים, ואז אפילו שזה מאד קשה, האדם מתאמץ ואז זה מצליח נגד כל הסיכויים. והביא שכן שמע מיהודי שלמד בישיבה בליטא והמצב של הישיבה היה עוני גדול, ובחור אחד החליט שילך לבסיס הצבאי בסביבות הישיבה ויציע את עצמו להיות אפסנאי מזון וכך יעזור גם לישיבה והבחורים צחקו עליו שזה לא יצליח בידו והחליט לשואל את מרן ה"חפץ חיים" זיע"א והחפץ חיים זצ"ל נתן את ברכתו ובאמת הצליח מאד לעזור. ושאלו את החפץ חיים זצ"ל למה באמת חושב שזה יצליח? ואמר החפץ חיים שמאחר וראה שלבחור יש "רעיון" כאלו משמים נתנו לו מחשבה לעשות מעשה זה ולכן יודע שזה יצליח וכך הווה שעזר הרבה לישיבה. וכך בסדר "יוסף דעת", שהרעיון שכולם יתאספו בבית כנסת, בדורנו שכבר לא מצוי היה כל כך, זה רעיון טוב ולכן הצליח ויצליח יותר בעז"ה. והוסיף הראש ישיבה שליט"א ששמע מכמה אברכים שהתעלו מאד מהלימוד משבת ובעיקר בהקפדה על סדר זה. והביא שבאמת בתחילת הסדר זה קשה, אבל אח"כ כשלומדים עוד ועוד הרי התענוג והחשק של הלימוד הם בבחינת "משכני אחריך נרוצה", שכבר אי אפשר להתנתק ומחכים לעוד ליל שבת כזה. והוסיף הראש ישיבה שליט"א, הצעה נוספת, שילמדו כסדר בכל בית כנסת נושא אחד או מסכת ביחד ויוסיף חשק וסיפוק נוסף אצל כולם. במדרש כתוב כשאהרן הכהן נפטר, שאלו משה רבינו מה אתה רואה? ואמר לו אהרן, איני רשאי לומר לך. אבל אם הוסיף עוד דבר "הלואי ובאתי לכאן קודם". כי יש דברים שאפילו אם אדם רואה, אם הוא לא מרגיש, הוא לא יבין. מי שלא חש את ה"גישמאק" של לימוד כמה שעות בליל שבת לא יבין עד כמה זה נפלא ומעין עולם הבא. זה האושר הכי גדול ועוד יחד עם קדושת שבת. ואומרים שהחזון איש זצ"ל אמר שיש סוגיות שרק בשבת הבין טוב.

הגאון רבי שמואל כהן שליט"א רב קהילת "חניכי הישיבות הספרדים" באלעד הביא בדבריו שבחז"ל ובפוסקים מובא "שלא ניתנה שבת אלא ללימוד התורה", ואף שכתוב בפוסקים שת"ח יכולים ללמוד דברים קלים יותר, אבל כל אחד חייב לנצל את הזמן כפי דרכו ווסיפר הגר"ש שליט"א, שמרן הרב שך זצ"ל היה תמיד מעורר על זה. ואם כל אחד יתחזק זה ישפיע על הציבור כולו.

בכינוס השתתפו עוד: הגאונים החשובים רבני קהילות ומוצי"ם באלעד, רבי יהודה צארום שליט"א, רבי טוביה בלוי שליט"א, רבי יהודה שוורץ שליט"א, רבי אלישיב קביוף שליט"א, רבי ישראל הבלין שליט"א, רבי אברהם גרסיה שליט"א, רבי ישראל מרדכי גרינברג שליט"א, רבי ישראל ארנפלד שליט"א, רבי חיים רוטר שליט"א, וראשי הכוללים הגאונים רבי מאיר ביר שליט"א ורבי דוד ברוורמן שליט"א.
לאחר הכינוס חתמו הרבנים על "קול קורא וקריאת קודש" לכלל ציבור תושבי העיר שבו נכתב:

"בס"ד, א' דר"ח חשון ה'תשע"ו, אל כל תושבי עירנו עיה"ת אלעד היקרים, אוהבי התורה ודורשיה, ה' עליהם, יחיו לאוי"ט

הן חובת קביעות לימוד התורה בכל יום ולילה וניצול הזמן בכל עת ובכל רגע פנוי ללימוד תורה, ידוע ומפורסם לכל יהודי, וכל זכות הקיום של עם ישראל הוא בזכות לימוד התורה הקדושה ודבר זה פשוט וברור לכל. אמנם מן הדברים הצריכים חיזוק ביותר הוא לימוד התורה בשבת קודש, שכגודל חובתו וחשיבותו, שכ"כ הגר"א ז"ל (או"ח סי' ר"צ ס"ב) בשם הירושלמי: "שלא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בתורה", וחוב זה שייך לכל אחד ואחד, כנגד זה, יש הרבה מפריעים וטרדות שהזמן והיצר גורמן.

וגודל חשיבות לימוד התורה בשבת קודש יותר מכל ימות השבוע, נמצא הרבה בספרים הקד'. וב"לב אליהו" הביא ששמע מפי רבינו החפץ חיים זיע"א 'חשבון שכל אות ואות בלימוד התורה בשבת שקולה כמו קיום תרי"ג מצוות' עיי"ש, וכן מבואר בחז"ל, בזוהר ובספרים הקדושים גודל מעלת לימוד התורה והמחדש בד"ת ביום השבת. וב"בן איש חי" כתב שגודל מעלת לימוד התורה בשבת פועל פי אלף עיי"ש.

והנה בשנת תשע"א עת נקטף לב"ע האברך היקר הרה"ג ר' יוסף יצחק רוטנברג זצ"ל, התעוררו בעירנו לעשות תיקון גדול וחיזוק רב ללימוד התורה בשבת קודש, ורבים קיימו וקבלו ע"ע להתחזק בזה ביתר שאת, וגם נקבע לרבים סדרי לימוד מיוחדים – בכל בית כנסת ובית מדרש – בשם סדר "יוסף דעת", שכל אחד יבוא ללמוד לכל הפחות שעה אחת בבית הכנסת יחד עם כל הציבור, בלילות החורף הארוכים לאחר הסעודה בליל שבת, ובימות הקיץ לאחר סעודה שניה. וזכינו לברכה וחיזוק על תקנה זו מאת רבותינו שרי התורה זיע"א ויבלחט"א במכתב מיוחד שהתפרסם לתושבי העיר. וב"ה שחיזוק סדר זה נשתרש לטובה בהרבה בתי כנסת ובתי מדרשות בעירנו (וגם מחוצה לה) וקול התורה מהדהד בלילות שבת ובכל השבת בבתי מדרשות. אמנם דיברה תורה כנגד היצר הרע, הממציא חדשים לשבתות מפריעים לכל אחד לפי דיליה וכדברי בעל ה"חובות הלבבות" (שער יחוד המעשה פ"ה) 'אתה ישן לו והוא ער לך'.

ע"כ באנו בזאת לעורר שוב בדבר, ובוודאי כל אחד ירא אלקים ובמצוותיו חפץ מאד וחייב להשתדל בזה כנגד כל הטרדות, ואשרי האיש שמתחזק בזה מאד להחזיק בעץ החיים, מה רבה זכותו והתעלותו הרוחנית, גם שמשפיע על עוד אחרים שיבואו ללמוד, ואין לשער גודל הזכות ושכרו רב על פי פועלו. וגם הני נשי דזכיין המאפשרות לבעליהן ללכת לבית המדרש, מה רב זכותן ואושרן האמיתי וזוכות בכפל כפליים בעוה"ז ולחיי נצח.

ובימים נוראים אלו שאנו נמצאים בהם, עת צרה גדולה ליעקב, שבחוץ תשכל חרב, להט החרב המתהפכת ברחובות העיר ע"י בני ישמעאל הארורים שמחרפים נפשם להורגנו ואף בני עשו אין דורשים אלא רעתנו, אין לנו אלא ליטל אומנות אבותינו בידינו, הוא אומנת לימוד התורה ויסוד ועיקר הוא באמונה ש"בזמן שהקול קול יעקב, אין הידים ידי עשו", ובכוח זכות לימוד התורה ושמירת שבת כהלכתה, להגן עלינו מכל צרה וצוקה ומכל גזירות קשות שיש בעירנו ה"י, להביא מזור ורפואה שלמה לכל החולים ולהשפיע שפע טובה וברכה לכלל ולפרט, ממקור הברכה וממעון הברכות, ונזכה במהרה שיאמר השי"ת למשחית הרף בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר.

החותמים בכל ברכה לאוהבי תורה ושומרי מצוותיה

לקריאת קודש הצטרפו עוד מרבני הקהילות אשר נבצר מהם להשתתף בכינוס ביניהם: הגאון רבי צבי גולדשטיין שליט"א רב קהילת סלבודקא, הגאון רבי זושא הורוביץ שליט"א רב הקהילה הכלל חסידית באלעד, הגאון רבי יואל פרידמן שליט"א רב שכונות "חזון איש" ו"אבן האזל", הגאון רבי ישעיהו פרנקל שליט"א מו"צ בד"צ אלעד וראש כולל הוראה "מדרש אליהו", הגאון רבי דוב רוז'ין שליט"א רב קהילת "דרך החיים" ועוד מרבני העיר ומוצי"ם.

השארת תגובה