"איראן חותרת לפצצה גרעינית כדי להשתלט על המוסלמים"

הוא נולד בטהרן, ואף שימש שם כעורך עיתון ערב. התגורר בשכונה עניה ומתפוררת וספג מכות מילדי המוסלמים ● למרות זאת מנשה אמיר נושם את ארץ מולדתו עד היום ומחובר אליה באמצעי מדיה שונים

איראן
איראן

בימים בהם איראן חוזרת אל הכותרות הראשיות בהסכם הכניעה של המעצמות, ישנו יהודי אחד שחי את איראן מידי יום, ובעצם מעולם לא עזב אותה. שמו מנשה אמיר, פרשן של 'קול ישראל' לענייני איראן, ומי שעד היום מגיש תכנית בפרסית לה מאזינים אזרחים רבים מאיראן.

אמיר נולד וגדל בטהראן, לאב שהיה קצין בצבא איראן. למד בבית ספר יסודי בעיר, ואף שימש כעורך ומתרגם בעיתון הערב "כיהאן". בגיל 19 עלה לארץ, ולמרות זאת נשאר מחובר לארץ מולדתו, על ידי מעקב שוטף אחרי המתרחש שם דרך המדיה האיראנית והוא נחשב מומחה לדעת הקהל שם. מנשה אמיר מגדיר את עצמו כישראלי-איראני וחולק את אהבתו הגדולה לשתי המדינות. לדבריו, אם מפרידים את המשטר הקנאי, הרי שהעם האיראני עצמו הוא שוחר שלום ומעוניין ביחסים טובים עם ישראל.

● תאר לנו את שנות ילדותך באיראן.

"נולדתי בשכונה יהודית בשם מהלה סר-צ'אל שבטהראן, שהייתה ביתם של רוב יהודי איראן באותם ימים. זו היתה שכונה הייתה מאד ענייה ומפגרת, הבתים היו עשויים מטיט, החנויות מאד ישנות, כשירד גשם הכל התמלא בוץ והיה קשה לעבור. זו הייתה איראן שלפני 80 שנה, וזו הייתה שכונת ילדותי היכן שנולדתי ונולדו הרבה מן האישים היהודים הבולטים. במהלך מלחמת העולם השנייה התחילו היהודים לצאת משכונת העוני הזו למקומות מבוססים יותר, כי המלחמה הזו הביאה לפריצת דרך מבחינת רמת החיים וגם מבחינת הפתיחות של אירן והמסחר שגאה, וזה איפשר להרבה יהודים להתקדם.

● כיצד התייחסו השכנים המוסלמים אל היהודים באותם ימים?

בדרך כלל, בשכונות העוני, המוסלמים היו אנשים מאד קיצוניים שהתייחסו אל היהודים כטמאים. הם ניסו להתרחק מהם ולא לעסוק עמם במסחר. אני זוכר שפעם אחת נשלחתי על ידי אימי לקנות יוגורט מהמכולת, ולקחתי איתי צלחת כי לא היו אז לא היו אריזות. עמדתי בחנות וחיכיתי זמן רב שהמוכר ייתן לי אבל הוא לא התייחס אלי. אמרתי לו, אני נמצא כאן לפני הרבה אנשים שאתה מטפל בהם. הוא הסתכל עלי ואמר 'ליהודים אני לא מוכר'.

"זה הרבה סיפורים כאלה אבל הם בודדים. זה לא מאפיין את העם האיראני. אני יכול גם לספר סיפור הפוך. בצעירותי עבדתי בעיתון ערב מכובד מאד בטהראן, ויום אחד, שהיה יום שמש בתקופת חורף, ישבתי על הספסל בגינה ובעל העיתון ישב לצידי והתפתחה שיחה. הוא מאד התרשם מהידע המקצועי שלי, ושאל אותי, מי אתה ומהיכן אתה? אמרתי לו אני יהודי. הוא אמר, 'עכשיו אני מבין למה אתה כל כך חכם'.

מאידך, פעמים רבות כשחזרנו מבית הספר, הותקפנו על ידי ילדים מוסלמים שכינו אותנו בשמות. אני מדבר על התקופה שאחרי מלחמת העולם השניה, כשהקיצוניות הדתית הייתה גדולה מאד, אבל לאט לאט זה הלך ונמוג. יהודים יצאו משכונת העוני והם ניצלו את ההזדמנויות העסקיות, עסקו במסחר והתעשרו, השיגו ביטחון ומעמד. הדור המלומד של האיראנים לא ראה ביהודים 'טמאים' ולא היה קיצוני, וכך קמו ארגונים קהילתיים יהודיים וכך הצליחו להתקרב לחצר המלך ולקשור קשרים.

● מי עמד אז בראש השלטון באיראן?

"אני מדבר על שנות ה-50, המלך היה מוחמד רזא שאה פהלווי. זו היתה תקופה של פריחה, וזה היה משטר מודרני שקשר קשרי ידידות עם ישראל. היהודים בתקופתו זכו ליחס מצוין. מתחילת 1960 והלאה נפתחה תקופה של שיתוף פעולה די גלוי בין מדינת ישאל לאיראן, בתחומי חקלאות, השקיה, כלכלה, מדע וטכנולוגיה, אוניברסיטאות ועוד, ואיראן רצתה להתקדם מהר מאד אל העידן המודרני. השאה רצה להיעזר בניסיון והידע שהצטברו במדינת ישראל – מדינה שהתחילה מאפס ומהר מאד התקדמה, לכן הוזמנו הרבה מאד מומחים ישראלים מתחומים שונים לאיראן. התקופה הזו נמשכה עד שנתיים לפני המהפכה ולפני עלייתו של חומייני.

"אחרי מלחמת יום הכיפורים השאה של אירן מצא לנכון להתקרב אל מדינות ערב ולברית המועצות, וכך צינן את יחסיו עם מדינת ישראל, אבל היחסים נמשכו. בשנת 1998 כשחומייני התחיל בגלוי את המאבק שלו להפלת משטר המלוכה באיראן, הוא החל לשלב בנאומיו נגד השאה מוטיבים אנטישמיים ואנטי ישראליים. הוא הרחיק לכת באומרו כי שירותי הבטחון של איראן קראו לנו, לרבנים ולמולות, ואסר עלינו לדבר על כך שהקוראן והאיסלאם בסכנה באיראן, כי אימו של השאה יהודייה ודם יהודי זורם בעורקיו. כל זה נועד לדרבן את העם האיראני להצטרף אליו למהפכה. ובאמת הדבר הראשון שעשה כשעלה לשלטון היה ניתוק היחסים עם מדינת ישראל, ואז נוצרה בעיה איך להוציא את מאות הישראלים שמילאו שליחות באיראן מהמדינה".

להשתלט על העולם המוסלמי

המהפך היה חד מאד. מיחסים טובים וגלויים עם מדינת ישראל, עברה איראן לחוד החנית בשנאה התהומית נגד ישראל. שאלנו את מנשה אמיר, מהיכן מגיעה השנאה הזו שאיראן מתאפיינת בה.

"זו שאלה טובה, והסיבות לכך הן אידאולוגית ואסטרטגית. במישור האידאולוגי-אמונתי, המוסלמים השיעים מתייחסים ליהודים וגם אל הלא מוסלמים כ'טמאים'. פגשתי פעם בחור ארמני מאיראן שסיפר לי שהוא עוסק בהפצת תרופות בבתי מרקחת באיראן, ובאחד המקומות הבעלים לא רצה לשחלם את חובו, וכמה שהוא השתדל לא הצליח. הוא טילפן אליו ואמר, אתה יודע שאני ארמני, ביום גשם אני אכנס אליך לחנות ואני אטמא אותה, לכן כדאי לך לשלם לי. ה'איום' הזה פעל במהירות והוא מיהר לשלם לו את חובו. זו אמונתם. ולכן, היהודים ששולטים באדמת פלסטין שזו לדעתם אדמה מוסלמית טהורה, בה נמצא מסגד אל אקצה, היכן ש"סוסו של מועמד עלה לשמים", הם אויבים וחייבים להוציא אותה מהם בכוח.

הסיבה האסטרטגית היא, שחומייני רצה לבנות אימפריה אסלאמית, כלומר, להחזיר את החליפות האסלאמית לאזור והפעם תחת שלטון השיעים. כי למוסלמים יש מאבק דמים בניהם ואחד הורג את השני. לכן הוא רואה בירושלים מאחז חשוב לשלטון הזה. מטרתם להשתלט על ההגמוניה של העולם המוסלמי, וזו לא משימה פשוטה כי השיעים הם רק 10% מהעולם המוסלמי ולכן בכדי להראות שהוא יותר מוסלמי ממוסלמי, הוא לקח לידיו את דגל ההגנה והדאגה לפלסטינים. הוא מממן את החמאס בעזה ואת הג'יהאד האיסלאמי ביו"ש, וכן החיזבאללה בלבנון, וכל זה כדי לפגוע בישראל ולכבוש את האדמה הזו ולצרפה כחלק מהחליפות האסלאמית השיעית".

● מצד אחד אנחנו רואים את המשטר באיראן מוביל לקיצוניות אסלאמית, מצד שני אנחנו שומעים שהצעירים באיראן מעוניינים להשתלב בעולם המערבי, מה באמת קורה שם?

"אכן, קיימות באיראן שתי שכבות שונות ומנוגדות. השכבה של השליטים המוסלמיים הקיצוניים, שהם לא מדברים בשם העם האיראני אלא בשם הדת והאסלאם שבאה ממדינות ערב ולא מתוך איראן. זו דת שהורסת את התרבות האיראנית ולכן הרבה איראנים אינם אוהבים את האמונה האסלאמית כפי שהיא מוצגת. מאז עליית חומייני לשלטון, השנאה לאסלאם גברה ויש הרבה מאד מקרים של התנצרות, כתגובה לאופי האלים של הדת המוסלמית. היו גם הרבה פניות אלינו, ליהודים, להתגייר, ועד היום אנחנו מקבלים בקשות כאלה.
"לכן אנחנו צריכים להפריד בין השליטים הקיצוניים, שונאי ישראל, לבין העם האיראני, שהוא עם ככל עם אחר, כמו בצרפת, בריטניה, פרגוואי, ועוד, שרוצים לחיות בשלום ולנהל יחסי שכנות טובה. והם לא שונאים את ישראל. אמנם יש להם ביקורת על מדיניות ישראל ביחסה לפלסטינים, אבל הם מאד מעריכים את מדינת ישראל ורואים בנו מדינה מתקדמת. צריך לזכור שהם נולדו למשפחות מוסלמיות ושמעו לא מעט דברים אנטישמיים והם מושפעים במידה מסוימת, אבל בסך הכל הם עם שרוצה שלום.

"אני רוצה לספר לך, שבנסיעה לעיר אגרא שבהודו, פגשתי קבוצת מטיילים איראניים, שחלקם זיהו אותי בפנים וחלקם בדיבור, התיידדנו ודיברנו. אחת השאלות שאשה מוסלמית שאלה אותי: מדוע אתם כל כך מציקים לפלסטינים? ראיתי שהיא שואלת בצורה מאד ידידותית, הסברתי לה, שמה שאת רואה בתקשורת האיראנית זו לא בדיוק המציאות והאמת. אמרתי לה שאנחנו רוצים לחיות איתם בשלום, אבל יש מדינות כמו המשטר באיראן ועוד שמעודדים את הפלסטינים לצאת למאבק מזויין נגד ישראל בפעולות טרור וישראל נאלצת להתגונן, ואז היא הבינה את זה והתנצלה. זה מראה שהעם האיראני לא שונא אותנו, וברגע שהמשטר הזה ייפול אנחנו נוכל לחדש את יחסי השיתוף פעולה עם איראן".

סיכויים קלושים להפיכה

● יכולה להתרחש הפיכה באיראן להפלת המשטר?

"אם אתה מדבר על הפיכה צבאית, הסיכויים לכך הם קלושים מאד. יש לפחות שלוש קבוצות של כוחות מזויינים באיראן, שאני לא מניח שיתנו יד אחת לשנייה כדי לבצע הפיכה. מדובר בצבא האיראני שהוא צבא מדוכא ומרוסן, לצדו יש את משמרות המהפכה, שזה כוח אדיר שנמצא בכל מקום באיראן, ובכדי למנוע מהם לבצע הפיכה חילקו את הכוחות הללו ליותר מ-20 חלקים, באזורים השונים של המדינה וכל חלק רשאי לפעול בצורה עצמאית, ולכן גם אם נניח שמפקד משמרות המהפכה ירצה לבצע הפיכה, ראשית הצבא ינטרל אותו, וגם המפקדים המקומיים של המשמרות יכולים לעצור אותו, כמו כן יש כוח עממי שנקרא באסיג' ואחד יכול לנטרל את השני.

"ואם אנחנו מדברים על מהפכה עממית באיראן, הדיכוי הוא כל כך חזק, שאין הנהגה שיכולה לגבש פעולה משותפת כזו, ולכן הסיכוי לכך הוא קטן. מצד שני, אף אי אפשר לדעת איך דברים כאלה מתרחשים. להזכירך, המהפכה בטוניס החלה מאדם שהצית את עצמו ומשם זה התגלגל".

● השאיפה הנחושה של איראן לפצצת גרעין היא חלק מהמטרה להפוך לשליט העולם המוסלמי?

"איראן רוצה את הפצצה משלוש סיבות: ראשית, איראן היא מדינה גדולה ועשירה אך עדיין מאוימת. היא עברה 8 שנות מלחמה קשות עם עיראק והיא רוצה נשק יעיל שתוכל להגן על עצמה. לכן היא מפתחים גם נשק גרעיני וגם סוגים שונים של טילים. הסיבה השנייה היא ליצור יכולת להשמיד את ישראל במקררה והם ויחפצו בכך. הסיבה השלישית היא להציג את איראן הגדולה כמדינה החזקה במדינות האיסלאם וכלך לחזק את דרישתם לקבל את ההנהגה של העולם האיסלאמי".

● מדוע המעצמות גילו רפיסות מול איראן בהסכם וינה?

"היה משא ומתן בין שש המדינות לאיראן. מו"מ זה תן וקח. המערב הפעיל לחץ כבד על איראן חזק מאד כדי להשיג הרבה, ואיראן עמדה איתן ולא נכנעה. האיראנים נאלצו לתת דברים מסוימים למערב כדי להגיע להסכם ולהסרת הסנקציות. זה המקסימום שאיראן הייתה מוכנה לתת והמקסימום שהמעצמות הצליח לקבל. אחרת המו"מ היה מתפוצץ והאופציה היחידה שהיתה נשארת היא מלחמה – מצב שאובמה לא רצה בשום אופן. לכן ההסכם היה בעצם נקודת האמצע בניהם. להסכם הזה יש צדדים חיוביים ושליליים מדינה ישראל צריכה ללמוד היטב את תוכן החוזה הזה, ולנצל את הנקודות החיוביות כדי לקדם את המטרות שלה".

● האם איראן רוצה את הפצצה רק כדי לבנות מעמד חזק, או שיש להם כוונה אמיתית להטיל את הפצצה על ישראל חלילה?

"התשובה היא כמעט לא, אבל מדובר במשטר אסלאמי קיצוני של אנשים שהאמונה הדתית יותר חזקה מכל שיקול פוליטי, ששונאים את ישראל מאד. מצד שני הם מודעים מאד ליכולת התגובה של ישראל, הם טוענים שלישראל יש 220 פצצות גרעיניות, הם יודעים שלישראל יש צוללות מתקדמות מסוג דולפין, היכולות לשאת טילים גרעיניים, יודעים על טיל יריחו ועל הכור בדימונה ועוד. בנוסף, על איזה אזור הם יטילו את הפצצה? בכל מקום בארץ יש גם יהודים וגם ערבים. אם יטילו על ירושלים, הם ישמידו את מסגד אל אקצה. הם לא יעזו. אם על חיפה, יש הרבה ערבים באזור. לכן הסיכוי להטלה הפצצה קטן מאד, אבל שוב, בגלל שמדובר במשטר קיצוני מאד, אתה לא יודע במאה אחוז כיצד הם ינהגו במצבים מסוימים.

"בנוסף, השאלה לא כל כך רלוונטית אם הם ישתמשו או לא, כי עצם הצטיידותם בפצצה גרעינית נותנת להם כזו עוצמה והרתעה, שהיא כמעט שווה מבחינת הכוח השימושי הפרקטי כמו השימוש בפצצה".

לחזור ליחסי העבר

● אתה מציג את עצמך כאיראני, ועוקב באדיקות אחרי מה שקורה שם. מה טיבו של הקשר שלך לאיראן?

"אני ילד איראן ולכן אני אוהב אותה. אני יהודי וחי במדינת ישראל ולכן אני אוהב את ישראל. את מי אני אוהב יותר? אתה אף פעם לא תשאל מישהו אם הוא אוהב את עינו הימנית או השמאלית. איראן וישראל בשבילי הם שני דברים שמשלימים אחד את השני. אני משוכנע שהעם האיראני רוצה ביחסים טובים עם מדינת ישראל, ובעבר היו יחסים ידידות אמיצים מאד בין איראן לישראל. יש היסטוריה מלפני 2700 שנה של יחסים טובים בין ישראל. אפשר להזכיר את כורש, מלך פרס, ששחרר את היהודים מגלות בבל ולא רק שאפשר להם לחזור למולדתם, אלא היורש שלו, דרייווש, נתן כסף ליהודים כדי לבנות מחדש את בית המקדש. לכן אני אוהב את אירן ואת ישראל ולא רואה שום סתירה בניהם".

● אתה עדיין מגיש את התכנית בשפה הפרסית ב'קול ישראל'?

"בוודאי. אתה צריך לשמוע איך האזרחים באיראן מביעים אהדה ואהבה למדינת ישראל, ומגנים עלינו במאבק מול הפלסטינים. היית יכול לחשוב שפתחו באיראן סניף של הליכוד"

● חשבת לשוב ולבקר באיראן?

"בהחלט. אני מאד מעוניין. אני מאחל לאותו יום שזה יוכל להתאפשר, אבל היום אם אני אכנס, אף אחד

השארת תגובה