תקדים: חקירה פלילית נגד דיינים בגין כתב סירוב

בג"צ נגד בתי הדין: בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירתם של עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) ותושבת אלעד כנגד בית דין רבני בעיר אשר הוציא לפני כ-3 שנים כתב סירוב כנגד התושבת ובכך החרים ונידה אותה. השופט מזוז כתב בהחלטת הביניים: "כתבי הסירוב נועדו לשלול מאדם הזכות לממש זכויותיו כאדם ואזרח".

"אי אפשר לנסות לגמד את האפקט הנורא של כתב סירוב. אם בית דין רבני אומר להחרים מישהו בגלל שפנה לערכאות זה איום ונורא. כתב סירוב זה דבר איום ונורא". הדגיש שופט בית המשפט העליון אורי שוהם בדיון בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש – לחופש דת ושיוויון ותושבת אלעד נגד כתבי הסירוב. שוהם אמר עוד ש"כתבי סירוב זה דבר מקומם שמקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית".

בנוסף פסק בג"צ בהחלטה תקדימית על פתיחת חקירה פלילית נגד דייני בית הדין "הישר והצדק" מאלעד מאחר ועמדת היועץ המשפטי לממשלה "מוקיעה את תופעת כתבי הסירוב מכל וכל" ואוסרת על הוצאתם.

שוהם גם ביקר את התמשכות הטיפול בחקירת המשטרה נגד הדיינים שהוציאו את כתב הסירוב: "מה זה כל כך מסובך"? שאל. שופט בית המשפט העליון מני מזוז אמר ש"כתב הסירוב נועד לשלול מאדם את האפשרות לממש זכויות כאדם ואזרח על ידי המוסדות שיכולים לאפשר לו לממש את הזכויות". השופט סלים ג'ובראן, שישב בראש ההרכב, ביקר בחריפות את התופעה של בתי דין רבניים שפועלים בחסות של גוף ציבורי רשמי. "הבעיה היא שבתי דין מקימים את הדיונים שלהם במוסדות ציבור בלשכת הרבנות הראשית או בעירייה. צריך הפרדה טוטאלית. אם נגיע להסכמה בעניין, זה יקדם אותנו מאוד". השופט מזוז אמר ש"צריך להקפיד על הפרדה מוחלטת בין פעילות בתי הדין (הפרטיים) לרשויות ממלכתיות".

בהחלטתו הורה בג"צ למדינה לעדכן אותו תוך ארבעה חודשים בעניין התקדמות הטיפול בחקירה הפלילית נגד הדיינים מאלעד וכן האם הוצא הבד"צ, הפועל סמוך ללשכת הרבנות באלעד, והועבר למקום אחר. כשלמעשה משמעות העניין היא שתוך 15 יום מתאריך ההחלטה, על בית הדין ודייניו להתפנות מהבניין שמשמש אותם עד היום. בנוסף, השפעה נוספת שעשויה להיות להחלטה היא פינויים של כל בתי הדין הפרטיים שיושבים על קרקעות עירוניות מאחר ולכאורה אינם כפופים להוראות המדינה ובג"צ.

עורכי הדין של העותרות, מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב וכן עו"ד עדנה מירב, טוענים שכתב הסירוב הוצא בחוסר סמכות ובניגוד לחוק, כי הוצאתו מהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים, ומבקשים מבג"צ להורות על ביטולו. העתירה מבקשת מבית המשפט גם פסיקה עקרונית כנגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה. העותרים מדגישים כי "כתבי-הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק".

העתירה הוגשה במאי 2013 נגד רבה הספרדי של אלעד הרה"ג מרדכי מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה "הישר והצדק" בנשיאות הרב מלכה, דייני בית הדין: הרב נפתלי נוסבוים, הרב דן נחמיה גולדברג, הרב שמעון גוטמן והרב אליהו גולדברג, ראש עיריית אלעד ואחרים.

מנכ"ל עמותת חדו"ש אורי רגב, אומר בשיחה ל"כל הזמן" כי "הפרקליטות היתה עקבית בעמדתה כל העת והיא: שכתבי סירוב הם דבר פסול, אסור ולא ניתן להשלים איתו" רגב מוסיף, כי "הדיון היה האם בית הדין הרבני המדובר שהינו פרטי כפוף בכלל לחוקי המדינה ובג"צ, או שלאחר שרב העיר הודיע שהוא מתנגד להוצאת כתבי סירוב כשאין הסכמה של כל הצדדים והוא לא מקיים קשר עם בית הדין הזה ואף הורה להם להסיר את שמו, לאור כל אלה מה שנותר הוא רק בית הדין הפרטי, ללא רב העיר והעירייה – באפשרותם למנוע הוצאת כתבי סירוב אך המקרה הספציפי הזה אינו נושא לבג"צ".

בהודעה שהוציאה הערב עמותת חדו"ש נכתב: "חייבים לקבוע הלכה ברורה בתיק הזה משום שאין לדעת מתי תתייצב שנית אישה אמיצה ונחושה דוגמת העותרת שתהיה מוכנה להיאבק פומבית על זכויותיה וכבודה". העותרת לדבריו, "משלמת מחיר יקר של סבל למשפחתה ופגיעה בריאותית ורגשית. היא מקריבה את הקרבן הנדרש כדי להציל אחרים מרודנות בתי הדין הרבניים".

תחילת הפרשה

תחילת הפרשה בסכסוך שכנים. זוג קנו את דירה הממוקמת מעל דירת העותרת, ובערב ראש השנה תשע"ג (לפני קרוב לשלוש שנים) החלו לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת סוכה מעל גינת העותרת (על פי חוק רום השמיים שמעל חצר שייך לבעל הגינה – ש.ד) בטענה שלו 4 בנים כשמנגד לעותרת ישנן בנות בלבד שלא מחוייבות בסוכה, למעשה חסם השכן את כל המרחב שמעל החצר. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו פנתה העותרת בהנחיית המשטרה ובאישור רבנים לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.

בתגובה פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, הפועל בחסות לשכת הרבנות בעיר ובנשיאות רב העיר הגר"מ מלכה. בית הדין הוציא לעותרת 'צו מניעה' הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. בערב יום הכיפורים תשע"ג הוציא בית הדין 'כתב סירוב' נגד העותרת.

כתב-הסירוב נתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב-הסירוב מורה בית-הדין כי יש להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה" משום שפנתה לבית משפט אזרחי. אל בית המשפט מתייחס כתב-הסירוב כ"ערכאות של גויים". עוד נטען כי "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה". המשמעות של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.

מאז הפכו חיי העותרת ומשפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו מללכת לבית-הכנסת. היא נתקלה בסירוב לרשום את בנותיה למוסד לימוד עם חברותיהן, ורק איום בצעדים משפטיים נוספים הביא לשינוי ההחלטה. הדבר גרם לה לנזקים בריאותיים ולמתח נפשי חמור. היא פנתה לרב מלכה ולחברי הבד"צ וביקשה שיבטלו את כתב הסירוב, אך לא נענתה.

במרץ 2013 פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תשקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים". גם פניה נוספת של העותרים לבית הדין הרבני בדרישה לבטל את כתב הסירוב לאחר פרסום הנחיות היועמ"ש לא הועילה מה שגרר עתירה לבג"ץ.