ינואר 2024 – כל הארץ חזית

ד"ר גדי חיטמן
ד"ר גדי חיטמן

הפיגוע הקשה ברעננה הוא תזכורת נוספת, אם בכלל היה צורך בתזכורת כזו, שכל הארץ חזית. ישראל מתבוססת בבוץ של עזה ללא יכולת הכרעה אמיתית (עוד נחזור לזה) ובמקביל גם בצפון ההכרעה רחוקה מסיום. רבבות מפונים הפכו פליטים בארצם והטרור מכה בנו. הפעם ברעננה.

מבלי להיכנס לסיבות שהניעו את המחבלים ברעננה לבצע את זממם, הפיגוע הזה הוא סימן מעיד בוהק לכך שמבחינת הפלסטינים כל הארץ חזית. העובדה שהגדה המערבית שקטה באופן יחסי מאז ה-7 באוקטובר היא בשל סיר הלחץ הסיכולי שמפעילה ישראל מאז מתקפת חמאס. מעצרים על גבי מעצרים ומבצעים ממוקדים ומורכבים בג'נין ובטול כרם הם עדות אילמת (ולעיתים רועשת) לפעילות הישראלית שמטרתה סיכול טרור.

אבל, וזה אבל גדול, אל תתנו לשקט הזה להטעות. בשטחים יש זעם אצור ומצטבר על המצב ברצועת עזה. שחרור הרסן הישראלי עלול להביא לגל של פיגועים מצד פלסטינים תושבי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים בכל הארץ. הפיגוע בו מצא את מותו יובל קסטלמן בירושלים (30 נובמבר) והפיגוע ברעננה הם ביטוי מוחשי לכך. ברקע יש לזכור גם כי פלסטינים נוהגים לחקות מפגעים, שלמרבה הצער, הצליחו לפגוע בחיי ישראלים.

בחזרה לרצועת עזה: מדינה עם עוצמה צבאית כמו זו של ישראל שאינה מצליחה להכניע ארגון טרור סמי צבאי במשך 100 ימים ויותר, צריכה לחשב מסלול מחדש. מילים גבוהות כמו "מיטוט חמאס" או "השמדת חמאס" הן טובות למוטיבציה בימים הראשונים ללחימה. אחרי 100 ימים הן לא יותר מסיסמאות חלולות. צה"ל יכול, כנראה, להתהדר בהישגים צבאיים טקטיים רבים, אבל אין לו הישג צבאי שמשנה מציאות אסטרטגית. ולכן, השאלה כעת היא האם לא נכון להפסיק את הלחימה ובכך לצמצם את הסיכוי למותם של חיילי צה"ל שנמצאים בעזה ולתת עדיפות לשחרור החטופים. ההיגיון המסדר הוא שישראל לא יכולה להכניע ארגון טרור שפועל מתוך ריכוזי אוכלוסין. היא יכולה להסב לו נזק כבד ולהרחיק אותו לדרום הרצועה. מעבר לזה היא כנראה לא יכולה משום שהדין הבינלאומי כובל את ידיה.

ראוי שראש הממשלה נתניהו, שמוביל את המערכה בישראל (אך מנהל את המלחמה בכפוף לתכתיבים אמריקאיים) יישיר מבט למצלמה ויאמר לציבור מה הוא רואה בעזה ביום שלאחר המלחמה. הדבר נכון גם לגבי שליטה צבאית, ניהול אזרחי, ופעילות לשיקום החלקים שישראל החריבה במלחמה. אחריות כזו נדרשת מראש הממשלה לא רק על מנת להבהיר לחיילים על מה הם נלחמים, אלא גם להסביר לתושבי עוטף עזה מה המדינה מתכננת ליום שאחרי כדי שהם יוכל לשוב לביתם (כאשר יהיה להם בית) בשלום. וכל זה מבלי להתייחס כלל לזירה הצפונית, שלה יש לייחד טור נפרד.

עד אז, ינואר 2024 – כל הארץ חזית.

הכותב הוא ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון

השארת תגובה