המדענים טוענים: נחזיר את הממותות לעולם

מי היו ה'ממותות' ולאן נעלמו? האם יוכלו המדענים לגרום לממותות חדשות להופיע בימינו? וגם: איך נמצא ממותה במצב 'שמור' לפני 3 שנים

מדענים העוסקים בחקר הצופן הגנטי של ממותות טוענים כי לא רחוק היום בו תשובט ממותה כזו ו'תוחזר לחיים'.

ממותה היא זן נכחד שכלל לפחות תשעה מינים, ממשפחת הפיליים. הממותות דומות לפיל אך רובן היו גדולות ושעירות ממנו. המינים האחרונים חיו באירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה, בתקופת הקרח האחרונה. מינים שנכחדו קודם לכן, חיו באזורים נרחבים בעולם – ברחבי אירופה, אסיה, צפון אפריקה וחלקים מדרום אמריקה‏.

ממותות צמריות חיו בתנאי קור ארקטיים קיצוניים בסביבה צחיחה, בחורפים חשוכים וקיצים שכולם אור.

לאחרונה הגיע לסיומו ניתוח ד.נ.א של שתי ממותות שהשתמרו בקרח בסיביר והשוואתו עם גנום של שלושה פילים אסייתים ופיל אפריקני. במחקר, שפורסם ביום ה' במגזין 'סל רפורט', נמצאו הבדלים בהרכב העור, הדם, רמת איסולין, שיער, רמת שומן וטמפרטורת גוף. וינסנט לינץ', גנטיקאי מאוניברסיטת שיקגו טוען כי ההבדלים הגיוניים היות שהממותות חיו באיזורים קפואים והיה להן שיער, שומן ונתונים ביולוגיים נוספים שאפשרו חיים בכפור.

כשהושתלו תאי ממותה לתוך תאי אדם נוצר חלבון שהגיב באופן שונה לטמפרטורה מאשר זה של הפילים, הוכחה נוספת לכך שהממותות היו פחות רגישות לקור מהם. לאחר מחקר גנטי מעמיק שנערך על הד.נ.א של שרידי ממותות שנמצאו בקרח כמו גם של בני דודיהן הפילים, טוענים החוקרים כי ניתן יהיה לשבט ממותה שתיולד ע"י פילה באמצעות הנדסה גנטית. התהליך יתבצע ע"י החדרת תאי ממותה לתוך ד.נ.א של פיל. הם חקרו את מבנה הד.נ.א. של שרידי ממותות שנשמרו בקרח באיזור הארקטי ושיחזרו אותו. הממצאים הוחדרו ע"י מומחים באוניברסיטת הרווארד במסצ'וסטס לתוך גנום של פיל – והם תיפקדו כד.נ.א רגיל. בשיטה חדשה (קריספר- קאס) המסייעת לערוך שינויים מדויקים בד.נ.א השתמש פרופסור ג'ורג' צ'רץ', שהמיר חלקי ד.נ.א של פיל בגנים של ממותה. מכל מקום, מדענים חוששים כי החיה המשובטת לא תשרוד בעולם המודרני ללא תנאי המחיה של העולם העתיק. הטכניקות המדוברות עלולות לגרום לעיוותים ובעיות בריאות אצל החיה. "אם רוצים לשבט ממותה צמרית, אפשר להתחיל. אך איני מבין מדוע רוצים לעשות זאת. יהיה קל יותר, ואולי אף שימושי יותר, לשבט את פרנקלין רוזוולט" אומר ווב מילר, ביולוג. גם וינסנט לינץ' אינו בעד השיבוט וטוען שאין כל סיבה לבצעו.

ימי הממותה האחרונים

סיבת היכחדותן של הממותות אינה ברורה עדיין. לטענת חוקרים ציד הוא סיבה משמעותית אך לא מספקת להיכחדות, וככל הנראה שינויי אקלים היוו את המכה הניצחת על הזן.

הן היו החיות הגדולות ביותר בעולם הקרח, נודדות על ערבותיו באיזור הצפוני. אך נראה שימיהן האחרונים היו ימים של מאבק הישרדות.

ממיפוי גנטי של שייריהן של שתי ממותות צמריות עולה שאוכלוסייתן הדלדלה מאוד והתרכזה באי ארקטי שנראה כי נותק מהיבשה והן התרבו ב'תוך המשפחה'. ממצאי מחקר של ממותה (מהאחרונות ששרדו בעולם) שנמצאה באי ראנגל באוקינוס הארקטי, עלה כי הוריה היו קרובי משפחה רחוקים, עובדה המחזקת את ההשערה שהממותות הצטמצמו והתרכזו באיזור קטן.

באוקטובר 2012 חשף הדיילי מייל את סיפורו של ילד בן 11מצפון רוסיה שמצא ממותה כמעט שלמה בעלת עצמות, בשר, פרווה ושכבת שומן. הממותה היתה קבורה באדמה קפואה ללא הפשרה. היא כונתה 'ז'ניה', ע"ש כינוי החיבה של הילד. אלכסיי טיקונוב, חוקר ממותות באקדמיה הרוסית למדעים, מסר לעיתונות כי הפעם האחרונה בה נמצאה ממותה במצב שימור גבוה היתה ב- 1901, אף היא במחוז קראסנוירסק אך הרחק דרומה משם.

האם יעלה ביד המדענים לשבט את 'דולי' של הממותות? התשובה ביד מי שבראן…

השארת תגובה