בדרך להכרעה: על עזה ביום שאחרי

שר הבטחון יואב גלנט משקיף על עזה
שר הבטחון יואב גלנט משקיף על עזה

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה ממשיכה לפי שעה במלוא הכח. כוחותינו הצליחו לכתר את העיר עזה מכל עבריה ומתקדמים כעת, באיטיות אבל בשיטתיות,  לתוככי השכונות ומחנות הפליטים של העיר שאותם הפך החמאס במהלך השנים למתחמים צבאיים מוגנים מהם לוחמים עתה אנשיו.

במקביל, תוקף צה"ל גם בדרום הרצועה. הוא ביתר את המרחב לשלושה חלקים, והפריד בין העיר עזה וצפון הרצועה, לבין המרכז הרצועה ובה העיר דיר אל-בלח, לבין דרום הרצועה בואכה הגבול עם מצרים.

צה"ל גם החל בראשית השבוע לפעול בח'אן יונס המהווה לעזה את מה שתל אביב מהווה לירושלים. שהרי עזה וח'אן יונס הן שתי הערים החשובות והמרכזיות של הרצועה שבלעדיהן תיאר רצועת עזה כגוף בלא ראש.

הלחימה קשה ולצה"ל יש לצערנו נפגעים וגם חללים. אבל הצבא פועל כמכונה משומנת ומפגין יכולת מבצעית מעולה, שיש בה כדי להזים רבות מן הטענות שנשמעו אצלנו לאורך השנים בדבר רמת לחימה נמוכה וליקויים בתפקוד הצבא. מתברר שכשצה"ל מקבל משימה ברורה, ומגלה נחישות לבצעה, וכשהממשלה והציבור מאחוריו ומעניקים לו גיבוי – אין דבר העומד בפניו.

הלחץ שהופעל על החמאס עוד בשלבים הראשונים של הלחימה הביא אותו להסכים לעסקת החזרת החטופים בתקווה כי בכך יונע תהליך שיביא להפסקת אש קבועה שתעניק לו ביטחון ושתשמר את שלטונו ברצועה.

עתה כשהחבל מתהדק סביב לצווארם יהיו ראשי החמאס להוטים עוד יותר להגיע לעסקה דומה גם עתה, אם כי מדובר בחלון זמנים לא ארוך העומד לרשותנו ולרשות המאמץ להשבת החטופים, שהרי במידה וראשי החמאס יבינו כי אין בפניהם עוד דרך להציל את עצמם, מערכת השיקולים שלהם עשוייה להיות שונה. דבר זה מציב כמובן אתגר בפני הצמרת הישראלית – המדינית והצבאית – שקבעה ובצדק את השבת החטופים כמשימה ראשונה במעלה.

המערכה בעזה מתקרבת לשלב ההכרעה. אבל הכרעה אין משמעותה השגת המשימה במלואה. הכרעה פירושה שבירת עמוד השדרה של החמאס וחיסול יכולתו לפעול כמיליציה מאורגנת. בשטח ישארו רבים ממחבלי החמאס, חלקם במנהרות תת קרקעיות מהן ינסו להגיח ולפגוע בחיילינו. גם צמרת החמאס נפגעה רק בחלקה. ובקיצור מלאכה רבה עוד לפנינו.

כך קרה בדיוק גם במבצע חומת מגן בו היכה צה"ל בטרור באיו"ש והשבית את כח ההתנגדות של ארגוני המחבלים. לשם כך נדרשו חודשים ארוכים כדי לעבור בית בית, סימטה סימטה ומחנה פליטים אחד אחרי השני, כדי לנקותם ממחסני אמל"ח, מעבדות נפץ וקינים של טרוריסטים שהוסיפו לפעול בהם כבודדים או כחוליות קטנות. למעשה המלאכה נמשכת עד לימינו אלו.

גם בעזה יידרשו שבועות רבים עד שצה"ל ישיג שליטה מלאה בשטח, יטהר את מנהרות הטרור שהיקפן עולה על כל מה ששערנו ודמיינו ויפגע במחבלי החמאס עד האחרון שבהם. וגם אז, יידרש מאמץ מתמשך וקבוע כדי לוודא שהמפלצת לא תשוב ותרים את ראשה.

ההתקדמות שהשיג צה"ל במערכה העלתה את השאלה באשר ליום שאחרי – לאחר מיטוט החמאס ככח שלטוני ברצועה. אלא שלכך יש להשיב שביניתיים עליינו להתמקד בהכרעה, שעדיין לא הושגה הגם שאנו מתקרבים אליה. ללא השגת שליטה ביטחונית על הרצועה כל הדיונים על היום שאחרי ישארו דיונים תיאורטיים.

ובכל מקרה, הרצון הישראלי להיפטר מן האחריות על ניהול ענייני התושבים – מים, ביוב, חינוך ובריאות כמו גם מלאכת שיקום הרצועה שנהרסה ברובה – רצון זה מובן. אבל חשוב שהרצון לחסוך בכסף ולמנוע חיכוך מתמשך של צה"ל עם אוכלוסייה אזרחית עוינת, לא יביא אותנו לוותר על השליטה הביטחונית לטווח הארוך ברצועה.

שליטה ביטחונית שכזו שמשמעותה אחת – יכולת לפעול במהירות ובאפקטיביות נגד כל איום המרים ראש ברצועה – נגד כל מעבדת נפץ שמישהו מנסה להקים ברחבי הרצועה, נגד כל ניסיון לשוב ולארגן כח צבאי לוחם וכך הלאה וכך הלאה. ובקיצור, צריך ליצור ברצועה מציאות הדומה למציאות הקיימת באיו"ש שבו לצה"ל חופש פעולה מוחלט ובלא הגבלות בכל האזור, בין אם כזה הנתון לשליטה ישראלית ישירה ובין אם כזה המצוי תחת שלטונה של הרשות הפלסטינית.

ועדיין נותרנו עם השאלה מה יש לעשות בגבול הצפון כדי להבטיח את שובם של תושבי הצפון לבתיהם. צה"ל מעדיף כרגע לפעול על אש קטנה בגבול זה כדי למקד את עיקר מאמציו בעזה. אבל במוקדם או במאוחר נידרש גם לצורך ליצור מציאות ביטחונית חדשה גם בצפון.

אבל כל אלו שאלות ששעתן עוד תגיע. בינתיים מה שצריך לעשות הוא לדבוק במטרה ולהמשיך בכל הכח עד לניצחון, עד להשגת הכרעה בקרב ברצועת עזה.

השארת תגובה