חרבות ברזל: מעסיקים, האיפוק משתלם

נחום פינברג, צילום אופיר אייב
נחום פינברג, צילום אופיר אייב

אירועים חריגים רבים ידענו בשנים האחרונות, כולם השפיעו על הכלכלה הבינלאומית והמקומית. ישראל החזיקה וניהלה כלכלה, שנחשבה לאחת החזקות בעולם אך כמובן שהתערערות כלכלית משפיעה על החוסן של המדינה וההיפך.

יש הטוענים שכל עוד האירועים היו קשים (זה מה שחשבנו אז!) – ניתן היה להתגבר עליהם מבחינה כלכלית ועל רקע העובדה שהאירועים שפרצו ב- 7 באוקטובר מוגדרים דרמטיים – מדובר כבר על תקופה סינגולרית, שמשנה מציאות מכל הבחינות ובהן גם כלכלית.

שלש שנים שרדה הכלכלה החזקה שלנו את הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ואת הרפורמה המשפטית אשר טלטלה את הכלכלה המקומית. הלחימה הנוכחית צפויה להגדיל את הגרעון התקציבי, ולהפחית הכנסות ממיסים, לעומת הוצאות גדולות בתחום הביטחון והטיפול באזורים המפונים.

נראה שכל בית בישראל יאלץ להתמודד עם ההשלכות ויהיו מי שיתקשו יותר, ולכן קיום שגרת עבודה הופך לאירוע אסטרטגי. הנעת המשק הישראלי בשעת חירום והמשך ייצור ותפעול הכלכלה הישראלית הינם אינטרס עליון שיסייע למדינה להתאושש מהמלחמה ברמה הכלכלית.

מדובר על משימת-על שנתקלת בלא מעט קשיים אובייקטיביים, אך גם רגולטוריים, שיש צורך למצוא להם פתרונות יצירתיים ומידיים – כולל בדמות פיצויים והזרמת כספים מבוקרת – כדי לאפשר למשק "להניע את הגלגלים" ולרכך את הפגיעה בכלכלת המדינה. על מנהיגנו למצוא פתרונות לבעיות הבוערות: עובדים שנקראו למילואים, הליכי אכיפה של זרוע עבודה בתקופת המלחמה וביום שאחרי, אפשרויות חדשות להבאת עובדים זרים לישראל, מעסיקים בזמן מלחמה והאפשרויות להוציא עובדים לחל"ת.

המצב הנוכחי לפיו עסקים רבים לא פעילים, ירידה משמעותית נרשמת בצריכה הפרטית וכן חל צמצום חד בהיקף התעסוקה – מאתגר במיוחד גם על רקע נתוני המאקרו המצוינים ביום הכניסה לבוץ: יחס חוב תוצר נמוך, גירעון נמוך ואבטלה נמוכה. אין ספק, שיציבות המשק והעסקים תלויה כעת רבות במתווה הפיצויים וגם במנגנוני 'שימור האוויר' למעסיקים.

על רקע חבילות התמריצים של משרד העבודה, עשויים עובדים בחל"ת ומפונים להצטרף לשוק העבודה, בדגש על ענף החקלאות והבניין בו חסרים עובדים רבים (אם כי ספק רב, אם העובד הישראלי יכול להחליף את העובד התאילנדי או את עובד המגזר הערבי, המועסקים בענפים אלה). התמריץ ניתן הן לעובד והן למעסיק ומייצר מנוע שבו כולם מרוויחים. עם זאת, מנגנון החל"ת הפך למטבע לשון, שיש לבחון אותו מקרוב: המעסיק מבקש לחסוך בהוצאות, ראינו זאת גם בקורונה. מצד שני, הכסף שחוסך אותו המעסיק בתקופה קשה, הופך להשקעה, עם שוך הקרבות, באיתור וגיוס עובדים חדשים, משום שאלה שהוצאו לחל"ת – נדרשו למצוא עבודה אחרת, היות והתשלום שהמדינה מציעה אינו מספיק, ועומד על פחות מהשכר המקורי. המעסיקים החכמים והמנוסים יעדיפו לנהוג באיפוק ולכלכל צעדיהם בתבונה הצופה פני עתיד, הכוונה בדברי היא – לשמר את עובדיהם ולבלוע את הגלולה המרה בחודשי המשבר מהמלחמה.

עצם האפשרות לכפות חל"ת על עובדיהם – העסיקו מאד מנהלים ומעסיקים רבים. אין ספק שמלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות אחרת בשוק התעסוקה והכללים הרגילים של משפט העבודה אינם יכולים להיות תקפים במלוא הכוח. משפט העבודה מחייב את המעסיק כמו גם את העובדים לתום לב ולהגינות מיוחדים, שאף צד לא ינצל לרעה את המצב. הרי חופשה ללא תשלום כפופה להסכמה בין המעסיק לעובד, שכן מדובר בשינוי מהותי בתנאי העבודה, אבל, בנסיבות חריגות וקיצוניות ניתן לומר כי עובד שיסרב לצאת לחל"ת כאשר יש לכך הצדקה תפעולית, אינו מכיר בצורכו של המעסיק להקטין את נזקיו. התוצאה לסירובו לצאת לחל"ת היא בדיקת האפשרות להביא לסיום עבודתו. הדבר נכון לעתות מצוקה, לא כל האטה או הפחתה בהיקף העבודה מאפשרת למעסיק לכפות חל"ת על העובד, ובכל מקרה הוא מחויב לשקול אופציות נוספות, בטרם החלטה על כפייה של חל"ת. אכן, חובת תום הלב מצידו של המעסיק מחייבת לשקול מתכונות העסקה אחרות כחלופה לחל"ת, ובטווח הארוך יתכן שהעסקה זו תוכיח את עצמה כאשר תאפשר לעובד להישאר במעגל העבודה ותותיר את העסק פעיל, ללא חשש מ"משחקי כיסאות" וזליגה של העובדים למתחרים, תוך השארת המעסיק עם צורך לצאת לגיוסים נרחבים, "זוללי" ומכלי משאבים ואנרגיות, ביום החזרה לשגרה.

סוגיה נוספת שעולה בימים אלה ומצריכה איפוק היא  חופש הביטוי במקום העבודה, וזאת משום שזכות הכמעט קדושה לחירות הביטוי, נמצאת במבחן בימים אלה של מלחמה, לאור התבטאויות, שלעיתים נראה כי חורגות מגבולות השיח. על מעסיקים לגלות איפוק אל מול התבטאויות, אשר נמצאות מחוץ לקונצנזוס, ולזכור כי חופש הביטוי, מטרתו להגן דווקא על עמדות מקוממות ובלתי מקובלות (דעות שבקונצנזוס אינן זקוקות להגנה). יחד עם זאת הזכות אינה בלתי מוגבלת והמגבלות שורטטו משיקות להצדקה במישרין או בעקיפין של פעילות טרור. התבטאויות כאלו עלולות לפגוע בסביבת העבודה ולקומם ציבור של עובדים אלה כנגד אלה. לעיתים יידרש מעסיק להעמיד את המעורבים על חומרת הדברים. לעניין זה, לא כל אמירה השונה מהנרטיב הכללי, מהווה "עבירת משמעת".

תגובה אחת
  1. מוציאים לחלת

השארת תגובה