החרדים ביוזמות פרטיות לסיוע במלחמה

מאות מבני הציבור החרדי התגייסו לסייע ללוחמים בהכנת מזון, העברת ציוד, סידור מקומות שהיה למפונים, פינוי נפגעים וחללים, קשירת ציציות לחיילים ועוד שורה של יוזמות שקיבלו הד תקשורתי נרחב

קבוצת נערות מבני ברק שהכינה שבת ל-400 נפשות
קבוצת נערות מבני ברק שהכינה שבת ל-400 נפשות

מאז תחילת המלחמה בישראל, נצפתה התגייסות אזרחית במגזר בהיקפים שלא היו בעבר. קבוצות הווטסאפ פרסמו על התארגנויות של סיורי שמירה ביישובים ולימודי אמנות לחימה מהירים. צעירים מהקהילות החסידיות תועדו קונים מוצרים לחיילים בעשרות אלפי שקלים, ונקודות האיסוף שהוקמו בלב השכונות החרדיות פעילות במיוחד.

גם בסבב הלחימה הנוכחי, בעולם התורה והישיבות ובקרב חצרות האדמו"רים, התגובות למצב הבטחוני המורכב מתמקדת בהוספת שעות תפילה ולימוד שנועדו להעניק סעד רוחני מול ההתמודדות. לצד זאת אנשי חסד חרדיים מוסיפים פעילויות תמיכה, כמו הכנת אוכל וציוד, סידור מקומות שהייה למפונים, פינוי נפגעים וחללים ועוד. חלוקת העבודה ברורה: הציבור החרדי ברובו אינו חלק מצה"ל, אך הוא מנסה להעניק לו עזרה אזרחית מבחוץ בשעת חירום.

כך, יוזמה מרגשת התפתחה מיד עם פתיחת הלחימה, כאשר מאות חרדים ביניהם בחורי ישיבות ואברכים עמלו במשך שעות ארוכות לקשור ציציות לחיילים הנמצאים בחזית הלחימה.

בולטים היו השבוע גדולי ראשי הישיבות והאדמו"רים שהתבטאו בכאב על הנרצחים הרבים והשבויים היהודיים בידי ארגון הטרור חמאס.

ראש ישיבת פוניבז' מרן הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, מסר שיעור וקדם השיעור, הוא ביקש להעביר מסר לתלמידי ישיבת פוניבז' על המלחמה.

וכך אמר ראש הישיבה: "לפני השיעור אני רוצה להגיד כמה מילים, שאני מרגיש כעת בליבי על הצער הגדול שקורה כאן בעם ישראל, 1200 הרוגים, ופצועים, זה פחד נורא, צריכים להתרגש. אנחנו חייבים בשעת צרה להיות מאוחדים כל כך להרגיש את הכאב, לא לדעת שכואב לו אלא להרגיש שזה כאב שלי. אנחנו צריכים להרגיש ככה, בשעת צרה זו אם רוצים אנו לבקש רחמים מהקב"ה, אז לא סתם מבקשים שירחם על הפצועים, אלא אנחנו פצועים, אני פצוע, וכל אחד ירגיש אני פצוע, בלי יד ובלי רגל, וכך אני מבקש מהקב"ה רחמים, עמך ישראל בוכה, ישראל בכזו מין צרה, כולם ירגישו בשעה שמבקשים רחמים רבונו של עולם תרחם עלינו כואב לי הראש וכואב לי היד וכואב לי הרגל וכל מה שיש".

השבוע, ראש חודש חשוון, באופן רשמי היו אמורים בחורי הישיבות לחזור לספסל הלימודים, אך כבר במוצ"ש שעבר הורה מרן הגאון רבי דב לנדו לחזור לישיבות, בחורים מחו"ל הלומדים בישראל, שאלו את זקן חברי מועצת גדולי התורה מרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן האם עליהם לחזור לזמן חורף בעקבות המלחמה.

באשר לתלמידי הישיבות הלומדים בארץ הקודש, ושוהים עדיין בחו"ל קבע ראש הישיבה, "נראה, דכיוון שאין ידוע את אשר לפנינו ה"י, א"כ בני הישיבות השוהים עדיין בחו"ל, ימתינו מספר שבועות ואל יבואו לארה"ק עד שיתבהרו פני הדברים. ובוודאי שחובה עליהם לקבוע לעצמם בהקפדה, שמירת סדרי לימוד, תפילה ומוסר, קבועים וסדורים, בכל מקומות מושבותיהם".

ולעניין בני הישבות שכבר שוהים בארץ ישראל כותב ראש הישיבה, "ובני הישיבות שכבר שוהים בארה"ק ישארו במקומות תלמודם הישיבות הקדושות. ויוסיפו אומץ וחיזוק גדול בשקידת התורה, ובהקפדה יתירה על סדרי הלימוד, התפילה והמוסר, ואין צ"ל שלא יסתובבו בחוצות חלילה וחס, וזכות התורה הקדושה תגן בעדם ובעדנו ותורה מגנא ומצלא".

עולם הישיבות חזר כולו לספסל הלימודים מיד לאחר שמחת תורה כהוראת גדולי ישראל, כך גם בחורי ישיבת עטרת שלמה בראשון לציון, חזרו בתחילת השבוע לספסל הלימודים, בשיחה שמסר ראש הישיבה, הגאון רבי חיים פיינשטיין, הוא התפרק ופרץ בבכי על הטבח הנוראי בשמחת תורה.

בפתח דבריו אמר ראש הישיבה בדמעות: "כל אחד ואחד, אוי, חייב להצטער על כל נפש ונפש, צריכים לשאת בעול עם הציבור".

עוד אמר ראש הישיבה: "קל וחומר על כל כך הרבה רבים מאחינו בני ישראל שנטבחו באכזריות נוראה, ועל כל אלו שנפצעו רחמנא ליצלן ומתייסרים בייסורים נוראים, אסור להתנער ממידת האכזריות".

"אני תמה", הוסיף ראש הישיבה, "על קהות החושים, איך נפש יהודי יכולה לקבל את השמועות האלו בשוויון נפש, איך יכול להיות שאנחנו לא מתייסרים על כל השבויים והנעדרים, ליבי ליבי על חלליהם וצריך להתפלל בחוזקה".

"התפילה", הורה ראש הישיבה לבחורים, "צריכה להיות תפילה אמיתית, לשפוך שיח מעומק הלב, שיהיה שמירה והצלה על כל יושבי ארץ הקודש ועל אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה ועל חולי עמך בית ישראל. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן".

ההוראה של הגר"י זילברשטיין

בינתיים גל של דאגה שוטף משקי בית רבים בבני ברק, שכן המקלטים שלהם עמוסים בפריטים שנזרקו על ידי דיירים שרואים במרחבים אלה מזבלה נוחה. השאלה למי לפנות והאם לפנות את המקלטים הללו היא נושא לוויכוח סוער.

ידוע שפיקוד העורף מתעקש לשמור על מקלטים אלה ריקים לחלוטין. עם זאת, כאשר מתבקשים לפנות את חפציהם, מסרבים חלק מהדיירים בטענה שקשה לבצע את המשימה וכי חלק מהפריטים המאוחסנים משמשים לבניית הסוכה.

למחדל זה עלולות להיות השלכות מסוכנות. לנוכח הסלמת העימותים הצפויה בימים הקרובים, לא ברור האם חדרי המדרגות ימשיכו לספק מינימום בטיחות.

לאור זאת, כתב מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, מכתב שבו הוא מפעיל את סמכות המרא דאתרא. הוא דורש לפנות לאלתר את כל המקלטים ומוציא הנחיה ברורה לוועד הבית. אם הדיירים לא יצייתו תוך 24 שעות, יש להוציא את חפציהם בכוח. יתרה מזאת, אם יועסקו אנשי מקצוע לצורך משימה זו, העלויות יחולו על אלה שהזניחו את חובתם לפנות את המקלטים.

במכתבו כותב הגר"י זילברשטיין: "לאחי ורעי היקרים, נועם ה' עליכם, שמעתי שיש מקלטים התפוסים בחפצים שונים, וגם חלקי סוכות, ובעוונותינו הרבים הזמן כעת שולטת בו מידת הדין. וצריך שהמקלט יהיה פנוי, והדבר גורם בפיקוח נפש. אי לכך, אני פונה אליכם, אחים יקרים, בפקודת המרא דאתרא, לפנות מיד את המקלט, תוך 24 שעות, ולשומעים ינעם. ואם חלילה לא תשמעו לי, נתונה הרשות לוועד הבית לפנות את המקלט בעל-כרחכם".

גם בקרב החסידויות השונות נעשו מחוות מרגשות בשל המלחמה הקשה. כך, במהלך קריאת התורה בשבת, יזם האדמו"ר מויז'ניץ תפילה מיוחדת בבית הכנסת המרכזי בקרית ויז'ניץ. את התפילה המיוחדת, המיועדת לחיילים, לחולים ולחטופים, חיבר הרב מנחם מנדל גפנר זצ"ל, מזקני החסידות. היא חוברה לראשונה בשנת תש"ח על ידי הרב גפנר בירושלים.

גם האדמו"ר מקרלין נשא דברים כואבים בפני החסידים בעקבות האסון הגדול. בדבריו אמר הרבי: "הדור שלנו לא ראה דבר כזה. כבר היו דברים קשים וגזירות במשך הדורות בהיסטוריה היהודית אך לא הייתה כזאת בדורנו. כאלו זוועות שנפש האדם לא מצליחה להכיל. אי אפשר לראות ולשמוע את מה שעשו ליהודים רק כי הם יהודים לפני כמה ימים. אלו דברים נוראיים שאין לסבול ולקבל. כידוע יש מאות אלפים שפועלים במסגרת הצבא במלחמה (חיילים) וביניהם גם כאלה מאנ"ש. יש לעשות מה שאפשר לסייע להם ולמשפחות שלהם. בפרט בעת שעם ישראל בצער יש לעזור ולסייע אחד לשני בכל דרך. זוהי אהבת ישראל אמיתית.

"בנוסף, עלינו לעשות חשבון נפש ולחשוב איך אנו נראים כציבור. הציבור החרדי גדל ב"ה ואנו כבר לא ציבור קטן כבעבר והגיע הזמן לתקן ולשפר איך אנו נראים ואיך אנו מתנהגים ומה שאנו עושים כציבור חרדי ואנחנו חסידי קרלין בתוכם כי אנו חלק מהכלל.

עלינו לשנות את כל היחס שלנו לכלל ישראל ולהפסיק את המחלוקות בתוך החרדים ולפעול ביחד למען כלל ישראל ולמען שמו יתברך ולא במריבות וסכסוכים בתוך הציבור החרדי. לצערנו אנו מתעסקים בטפל וזונחים את העיקר, כשיש כ"כ הרבה בעיות בחינוך ועוד, בעוד שנדרש מאיתנו לנהוג אחרת ולהכניס בלב הדור הצעיר את החמימות לתורה ומצוות ומעשים טובים.

כולנו קיבלנו מכה קשה וכולנו חטפנו את הגזירה הנוראה בלי יוצא מהכלל. אי אפשר להתנער שזה לא קשור אלינו כי זה פגע בכל אחד ואחד מאיתנו. עלינו לפעול יחד בכדי שיהיה "שם השם ה' נקרא עליך" ושנזכה לישועה בכלל ובפרט", דברי הרבי.

השארת תגובה