רוטמן מסביר: בג"צ פוחד מחקירה

"בכל מקרה שבו הכניסו רוגלה – יש גם תובע משטרתי או פרקליט שהגישו את הבקשה, ויש גם שופט שאישר ולא בדק את המשמעויות. אנשים אולי אפילו הורשעו על בסיס זה ואף אחד לא בדק את זה"

סיור היערכות לקראת הילולת הבאבא סאלי בראשות השר מלכיאלי
סיור היערכות לקראת הילולת הבאבא סאלי בראשות השר מלכיאלי

ביום ראשון, אחרי התנגשות טיטאנים ומאבק עז בין ממשלת ישראל ובין היועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד גלי בהרב מיארה, אישרה הממשלה את הקמת ועדת החקירה במה שזכה לכינוי פרשת פגסוס. על פי ההחלטה שהגיש לממשלה שר המשפטים יריב לוין, ועדת הבדיקה המיוחדת קיבלה לידיה סמכויות חקירה, והיא תוסמך לבדוק את התנהלותם של גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. במילים פשוטות: כל האחראים לשימוש בתוכנות רוגלה ובחדירה למכשירי סלולר של אזרחים יעברו בחינה צולבת בפני ועדה בראשות השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, מהשופטים לשעבר הבודדים שלא מזוהים בפומבי עם מחנה המחאה הפוליטי.

כזכור, לפני שנה וחצי, עם חשיפת הפרשה, מינה היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט ועדה בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי לבדיקת הנושא. בצוות שמנה מלבד מררי עצמה שני בוגרי השב"כ והעלה ביקורות קשות על אמינותו, משום שהן השב"כ והן הייעוץ המשפטי לממשלה עומדים בעצמם לבחינה בפרשה הזו. מסקנות הדו"ח ניקו פחות או יותר את גורמי אכיפת החוק (יהיו שיאמרו, כצפוי).

למעשה, כמו בכל נושא הקשור לרפורמה המשפטית, מדובר בהישג משותף נוסף של הצמד רוטמן-לוין, לאחר שהתהליך המדובר החל בועדת חוקה, שם התקבלה לפני כחודשיים החלטה משותפת בנושא בהסכמה נדירה של הקואליציה והאופוזיציה (למעט יש עתיד שהתנגדה, שאר סיעות האופוזיציה נעדרו או תמכו, כולל ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה).

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ציין השבוע הישג משפטי נוסף במישור האישי, כשבית המשפט העביר ביקורת על חציית הקווים האדומים בהפניית המחאה לבני משפחתו. צריך לומר בכנות שגם המצב בו נבחרי הציבור עצמם מוטרדים באופן אישי, ולפעמים גם מותקפים פיזית, אינו תקין בשום צורה. ועדיין, לא פשוט לקבל מבית משפט ישראלי החלטה נגד אנשי המחאה בימים טרופים אלו.

"בבדיקה שעשינו בועדה, ראינו שלמרות כביכול כל המאמצים שהיו בועדת מררי, הבדיקה החמיצה מקרים שבדיעבד אנחנו יודעים שעיינו בחומר שהושג בניגוד לחוק", אומר לנו ח"כ רוטמן. "זה אומר בפשטות, שהבדיקה של מררי שנעשתה ללא סמכויות חקירה ועל ידי גורמים מתוך המערכת – מוגבלת מלכתחילה ביכולת לברר את האמת. לכן אסור להשאיר את הבדיקה הזו בידי גורמי פנים".

ומה אתה עונה לטענות של היועמ"שית על כך שהקמת הועדה נועדה לחבל במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו?

"מה בעצם טוענת היועמ"שית? היא אומרת שהבדיקה והאיתור של מקרים לא חוקיים יפריעו לתיקים המתנהלים. בעצם היא רומזת שבתיקים פתוחים ככלל ובתיקי נתניהו בפרט מסתתרים כל מיני מוקשים. אי אפשר להתחמק גם מהתחושה שבאקלים התקשורתי הנוכחי בישראל, אם אמרת את מילות הקסם 'תיקי נתניהו', אזי כל פשע ייסלח וכל התנהגות תמוהה תימחל ותקבל קלף חסינות. זו מציאות שאנחנו לא יכולים לקבל. בעולם המדומיין של כוח קפלן ושות' מטרת הממשלה היא לתת חסינות לנתניהו. למעשה, המציאות הפוכה, תיקי נתניהו בפרט וחקירות של נבחרי ציבור בכלל – משמשים למתן חסינות למערכת אכיפת החוק".

לרוטמן יש גם טענה חריפה נגד עצם מעורבותה של היועמ"שית בתהליך: "דבר נוסף שעולה כאן בעוצמה זה נושא ניגודי העניינים. צריך לשים לב שאלו שצועקים 'ניגוד עניינים' על כל דבר, נחשפו השבוע בכך שהם עצמם לוקים בנושא הזה. בשבוע האחרון חשף קלמן ליבסקינד את נושא ניגוד העניינים של השופט עמית (אחרי שחשף בעבר כבר מקרים של ניגוד עניינים אצל נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות עצמה ואצל שופטים אחרים בעליון. א.ג.), אבל הסיפור משמעותי יותר בהקשר של הרוגלה: בתי המשפט עצמם נמצאים בניגודי עניינים. כך כמובן גופי החקירה עצמם. הרי בכל מקרה שבו הכניסו רוגלה למכשיר הסלולרי של מאן דהוא – יש גם תובע משטרתי או פרקליט שהגישו את הבקשה, ויש גם שופט שאישר ולא בדק את המשמעויות. אנשים אולי אפילו הורשעו על בסיס זה ואף אחד לא בדק את זה, ומערכת המשפט, מהיועמ"שית שהתנגדה ועד הבג"ץ שהוגש בנושא, הם בעצם לא אומרים סתם 'אל תחקרו', אלא 'אל תחקרו אותנו'. מערכת המשפט ואכיפת החוק חיה בתודעה שלהם 'מותר הכל' והיום כבר כולם רואים את זה".

כדת עיר ועיר

אם יש מי שמחכה יותר מכל לסיומם של החודשיים הקרובים וקיומן של הבחירות המוניציפאליות, זהו שר הדתות מיכאל מלכיאלי, ומשני טעמים שונים: האחד, מלכיאלי הופקד על ידי יו"ר התנועה על לא מעט ערים וגזרות בהן הוא אמור לטפל לקראת הבחירות, והשני, משום שמשרד הדתות סובל ממגבלות חמורות בתחום מינוי רבנים ומועצות דתיות, והוא מנוע מלקדם מינויים שכאלו בחצי השנה שקודם הבחירות המוניציפאליות.

מלכיאלי עצמו לא נח לרגע, "משרד הדתות אמנם מחכה ליום שאחרי מערכת הבחירות כדי להסיר את המגבלות בנושא של בחירת רבני ערים ושכונות והרכבי מועצות דתיות, אחרי השבתה של חצי שנה, אבל אנחנו לא מאבדים זמן בינתיים", הוא אומר בשיחה עם 'קו עיתונות', "אנחנו מכינים בימים אלו את ההילולא הגדולה של הבאבא סאלי זיע"א. בשנה שעברה השתתפו באירוע כ-145 אלף איש, והשנה, מאחר ומדובר בשנת הארבעים לפטירתו של ה'באבא סאלי' זיע"א, ההערכות מדברות על כך שיגיעו למעלה ממאתיים אלף איש. כהפקת לקחים מאירועי מירון ובכלל, אנחנו לא מחכים לדקה האחרונה ומוודאים שהכל יתנהל כנדרש, כולל פרויקטור ייעודי".

"בנוסף, בשונה מהשר הקודם מתן כהנא, שלטעמנו החליש את כוחן ומעמדן של המועצות הדתיות, אנחנו מחזקים אותן ומקצים השנה 6 מיליון שקלים לקיום אירועי תרבות תורנית שיתמקדו בעיקר באירועי סליחות ושמחות בית השואבה וייערכו על ידי המועצות הדתיות כחלק ממחיקת 'מורשת כהנא'. במקביל אנחנו עובדים גם על כמה פרויקטים גדולים בתחום הקבורה, בעיקר איתור שטחים ובחינת אפשרויות נוספות".

אי אפשר לדבר עם נציג ציבור חרדי בימים אלו מבלי לתהות כיצד אתם נערכים לכנס החורף של הכנסת מבחינת חקיקה, בדגש על חוק הגיוס…

"חברי הכנסת של ש"ס מתמקדים בחקיקה חברתית והולכים להשקיע בזה המון, אבל כמו שאמרת, אי אפשר להתעלם מחוק הגיוס שיהיה מרכזי מאוד בכנסת הקרובה. אנחנו מקווים שיימצא הנוסח שיהיה מקובל על גדולי התורה ומוסכם על כולם, ואנחנו נהנים גם מכך שמשרדי הביטחון והמשפטים איתנו בעניין הזה. המחויבות שלנו ללומדי התורה לא מוטלת בספק, ולכן מתקיימים כל העת ישיבות ותיאומים ודיונים בעניין הזה, ויו"ר התנועה הרב דרעי ראשו ורובו בעניין הזה".

אפרופו חקיקה חברתית, מה אתם עושים בסוגיה הכואבת של מאבק ביוקר המחיה?

"מהיום הראשון בישיבות שלנו עם יו"ר התנועה וכבר בניסוחים הראשונים של ההסכם הקואליציוני, היה ברור באותיות של קידוש לבנה שהנושא של תלושי המזון יהיה שם והכסף הוקצה לזה באופן מסודר. לצערנו הרב, פקידים שבעים שמעולם לא פגשו אדם רעב, החליטו שהמבחן של הכנסה הוא לא מבחן נכון. עד החגים בעז"ה אנשים יראו כבר את הכסף, וצר לנו שאדם שעל פי הפרסומים גבה מיליון וחצי שקל בתיק של אנשים מסכנים (יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא. א.ג.) מנסה בטענות סרק לתקוע את התהליך בבתי משפט".

נעבור קצת לזירה המקומית, ונפתח כמובן בבני ברק: יש איזו תחושה שהמועמדות של בוסו זה במקור ספין שהתפתח למשהו גדול מזה...

"תראה, זה התחיל כמועמדות של אוריאל בוסו כנציג ש"ס לראשות עיריית בני ברק, ומתפתח למועמדות שלו כנציג התושבים בעיר. אני מתרשם מפגישות עם קהילות גדולות, שגם מי שבפתק הלבן אנחנו יודעים והם אומרים לנו שלא ישימו ש"ס, עדיין בפתק הצהוב הם מתכוונים לשים בוסו".

אז אתם הולכים עם זה עד הסוף?

"בוסו מתמודד והוא ייכנס ללשכת ראש העיר בזכות מצוות ועשית ככל אשר יורוך, מאחר והוא זוכה לתמיכתם של רבנים רבים בעיר".

מה קורה בבית שמש? האם יש סיכוי שש"ס לא תתמוך במועמד חרדי לראשות העיר? ומה הסיכויים שלכם באלעד?

"לגבי בית שמש, רבנים מטפלים בעניין הזה וההחלטה תתקבל על ידם… אבל ברור לנו על פי כל התוצאות בבחירות הארציות שנגדל מאוד ברשימה. לגבי אלעד, לאור אכזבה גדולה מאוד של קהילות ספרדיות מראש העיר הקיים, ואני מדבר על כאלו שמודים בפה מלא שהם הצביעו לו בבחירות הקודמות, היום הם אומרים שיעשו כל מאמץ להביא את המקסימום למועמד יהודה בוטבול, והפלא הגדול הוא שגם ציבורים אשכנזים מדברים כך…"

ציר דגל ש"ס שרשם הצלחה חסרת תקדים בבחירות הקודמות יחזור על עצמו?

"אני מקווה שתהיה כמה שיותר אחדות עם כמה שיותר מפלגות, והאלף בית של הציפייה שלנו מדגל זה קיום ההסכם החתום באלעד. ייאמר לזכותם של חלק מהח"כים בדגל שהם גם אומרים את זה מפורש ומעל גלי האתר, ולא רק בשיחות סגורות ובתדרוכים. איזה מסר חינוכי יהיה לנו לילדים שלנו אם מפלגות לא מקיימות הסכמים?"

לסיום, תרצה להתייחס גם לירושלים? בכל זאת, שם התחלת את דרכך הפוליטית…

"כמובן, מאז שהייתי חבר מועצה אני עדיין שקוע ומחובר לירושלים. ש"ס בראשות צביקה כהן עשתה עבודה יפה בקדנציה האחרונה ואין אדם בעיר שלא הרגיש אותה, ואנחנו מצפים להגדיל את כוחנו באופן משמעותי".

וטו על השולחן

עד לפני חודשים אחדים, אם הייתם מנסים לנחש איפה תהיה מערכת בחירות מוניציפאלית שקטה ואיפה היא תתרומם לגבהים של מתיחות פוליטית, שלוש ערים היו לחלוטין 'מחוץ למשחק' – ירושלים, מודיעין עילית ובני ברק. אבל בעוד שתי הראשונות ממלאות את התפקיד שיועד להן, כאשר ראשי הערים משה ליאון ויעקב גוטרמן משייטים בינתיים בקלילות לקדנציה נוספת, דווקא בני ברק הפכה למוקד של מתיחות.

הקרב המרכזי הוא הקרב על הראשות: מרגע שש"ס הכריזה על מועמדותו של ח"כ אוריאל בוסו, היא טרפה את כל הקלפים ופתחה את כל האפשרויות. אם לפני כן איש בדגל התורה לא העלה על דעתו את הרעיון שאולי חנוך זייברט לא יהיה ראש העיר הבא, כעת משתעשעים שם במגוון אפשרויות – החל מתמיכה רשמית בזייברט ותמיכה שקטה בפועל בבוסו, בתמורה לתמיכה של ש"ס במועמד דגל לראשות בערים אחרות (למשל, בית שמש או ביתר עילית), וכלה בהטלת וטו על מועמדותו של זייברט, שעלולה להכניס את דגל ואגודה למשחק פינג פונג של פסילות, בניסיון למצוא מועמדים מוסכמים לראשות העיר ולתפקיד ממלא מקומו.

על פי סעיף 5 בהסכם שנחתם לפני חמש שנים, בי"ח תשרי ה'תשע"ט (ללמדך שגם אז התקבלו ההחלטות רק במהלך החגים…), "המועמדים לראשות העיר, מ"מ ראש העיר, ייבחרו רק בהסכמת שתי הסיעות". עם זאת, באותו סעיף גם נקבע שאגודת ישראל תקבל בקדנציה הקרובה את ראשות העיר ודגל התורה את מילוי המקום. קשה לראות את אגודת ישראל מעבירה מרצון את הראשון לידי דגל, גם ובפרט בהינתן ויוטל וטו על מועמדות זייברט.

בדגל התורה מתלבטים האם יש טעם בפסילה אישית של זייברט, רק כדי לקבל מועמד אחר כנציג הסיעה המרכזית, במה שעשוי להצטייר כנקמנות אישית גרידא, או שמא ניתן להשיג באמצעות האיום בהטלת וטו יעד משמעותי יותר, ולחלץ מאגודת ישראל תמורה בעלת ערך, בין אם מדובר בתמיכה אגודאית במועמד דגל לראשות העיר בית שמש שמואל גרינברג, ובין אם בהבטחה לקדנציה נוספת של דגל התורה בראשות העיר בני ברק עצמה ב-2028. כאמור, גם האפשרות להותיר את זייברט כמועמד ולתת אור ירוק לא רשמי לבחירת יריבו מש"ס, נמצאת על השולחן.

באגודת ישראל מנגד, לא ממהרים להתייחס לאיומי דגל. יש מי שמזכיר שם שהטלת הוטו נוגעת גם למ"מ ראש העיר, ובמשתמע, לתפקיד הבכיר של דגל בעירייה. אם דגל תתערב בתוככי אגודה ותתחיל לפסול את פלוני ולהכשיר את אלמוני – כך לפי בכיר אגודאי – גם אנחנו יכולים להחליט שיש מי שאנחנו מוכנים שינהל את דגל התורה בבני ברק ויש מי שאנחנו פחות מעוניינים בו. בינתיים, לפחות, נמנעים באגודת ישראל מלדבר באופן רשמי על שמותיהם של מחליפים פוטנציאליים. ואנחנו, כרגיל, נמשיך ונעקוב.

השארת תגובה