בכנסת נערכים: חוק גיוס עמיד לבג"צ

לפי הסיכום, החוקים יתחלקו כדלקמן: חוק דחיית גיוס בחורי הישיבות, חוק הורדת גיל הפטור, חוק יוקרת המשרתים בצה"ל, חוק הטבות לחרדים שישתלבו בתעסוקה או בשירות לאומי וחוק שיסדיר את ההיבט השוויוני וימנע מבג"ץ לפסול את חוק הגיוס עצמו

"לא מתערבים לכם ואל תתערבו לנו", שר הביטחון לשעבר אצל מרן הגרמ"צ ברגמן
"לא מתערבים לכם ואל תתערבו לנו", שר הביטחון לשעבר אצל מרן הגרמ"צ ברגמן

בשעות הבוקר של יום ראשון, זיהו חדי העין תכונה חריגה מהרגיל בסמוך לבית הצנוע ברחוב האדמו"ר מגור 28 בבני ברק, שם מתגורר חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן, חתנו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל. יו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר, ח"כ בני גנץ, הגיע לביקור דרמטי, ויצא ממנו כשהוא ספוג מסרים חדים ונוקבים בסוגיית גיוס בני הישיבות ובכלל.

כבר קודם לכן, כשאנשיו של גנץ קיימו מגעים מול בני ביתו של מרן הגרמ"צ כדי לברר את היתכנות קיומו של הביקור, הציב ראש הישיבה שתי דרישות מוקדמות: האחת, לוודא האם גנץ מגיע 'לשמוע' או שהוא מחפש 'להשמיע', והשנייה, לאשר את ביקור ההמשך בישיבה עצמה – ובתנאי שגנץ יימנע מלנהל שיח פוליטי עם האברכים והלומדים. משהתקבלו התנאים, נסללה הדרך לביקור המחכים.

למעט ח"כי דגל התורה ומספר מקורבים ותלמידים, לא עודכן איש בתוכנית, מתוך כוונה להימנע מסיקור מיותר ואינטרסנטי של גורמים שונים. בין המקורבים היה מי שניסה 'לשכנע' את הגרמ"צ להעביר לגנץ אי אלו מסרים, מרן הגרמ"צ השיב במעשה שהיה אצל מרן החזון איש זצ"ל, כאשר לפני ביקורו הנודע של בן גוריון בביתו בבני ברק, עלו שלל קנאים ובעלי עניין לשכנעו לשוחח עם בן גוריון על דא ועל הא. בין הבאים הייתה אישה שבנה שירת בצה"ל והמתין להסדרת דיור עבורו מהצבא, כפי שהובטח לו, ובקשתה בפיה: יואיל נא החזון איש לבקש מבן גוריון (שכיהן גם כשר הביטחון) לזרז את הפתרון עבור הבן. לאחר הביקור שח החזון איש למקורביו כי "מכל המבקשים, הבקשה שלה הייתה העניינית ביותר". המקורבים הבינו את הרמז.

בשיחה מרתקת שנמשכה שעה ארוכה, ורק חלקים מצומצמים ממנה פורסמו עד כה, פרש מרן הגרמ"צ בפני שר הביטחון לשעבר את ההיסטוריה של מסירת התורה, ממשה רבינו ועד עולם הישיבות בימינו. ראש הישיבה העלה את נושא הגיוס ודיבר בכאב על המתקפה הדורסנית ביחס לציבור החרדי, "הרי כשיש שביתות של הרופאים והטייסים אתם מבינים אותם, כי זה בציפור נפשם, אז מותר להם לשבות ולמחות. אצלנו שהתורה היא החיים שלנו אתם לא מסוגלים להבין?" תהה.

בשלב מסוים, ניסה גנץ לומר כי אמנם הוא מבין שאי אפשר להתפשר על בני הישיבות וציין כי "גם לי זה חשוב", ובכל זאת, ביקש, אולי אפשר להגיע להסכמות… הגרמ"צ השיב לאלתר כי בסוגיה הזו לא ניתן לוותר, "איך אנחנו יכולים לוותר על משהו שאנחנו לא בעלים עליו, על התורה? אין לנו אפשרות לוותר על שום דבר". גנץ ניסה להבדיל בין בחורים שלומדים ובין כאלו שלא, ומרן קטע את הדברים וקבע נחרצות: "כל בחור אני צריך בישיבה". בהמשך, הבטיח לגנץ כי אם יסייע לפתור את הסוגיה מובטח לו שהוא בן עולם הבא, "גם אם תעשה זאת לשם פוליטיקה".

בקרב ח"כי דגל, יש מי שראו בביקור הזדמנות לזרז מעט את נתניהו בגיבוש ההסכמות בסוגיות שעדיין נתונות במחלוקת בחוק הגיוס (ראה לקמן), מעין איתות לקשר ההדוק של הנציגות החרדית עם גנץ. עם זאת, בחדר פנימה הבהיר ראש הישיבה לגנץ מדוע יהדות התורה לא תשבור את השותפות עם הליכוד, הגרמ"צ ציטט את חמיו, מרן הרב שך, שנהג להביא את דברי היעב"ץ על מגורשי ספרד, שהחכמים והמשכילים שבהם, אלו שפנו לחכמות זרות, המירו את דתם, אבל פשוטי העם מסרו את הנפש על יהדותם. "פשוטי העם הם המצביעים של הליכוד, אין לי דבר עם הימין, אבל עליהם אני לא יכול לוותר", קבע ראש הישיבה, וגם סיפר אנקדוטה מבחירות 96', כאשר מרן הרב שך הורה בצעד תקדימי להצביע בפתק השני עבור נתניהו (בבחירות הראשונות בהן נערכה הצבעה בשני פתקים – למפלגה ולראשות הממשלה). הגרמ"צ סיפר כי הגרמ"ש שפירא התקשר אליו כדי לוודא ששמע בעצמו ממרן הרב שך את ההוראה להצביע נתניהו, ולולי עדותו היה מתקשה להאמין שאכן ניתנה הוראה כזו.

השיחה התגלגלה גם לנושא הרפורמה המשפטית, ראש הישיבה ציין כי "הבג"ץ אחראים לכל הפילוג והשסע בעם, אבל אנחנו לא מחפשים להדליק מדורות", ובכל זאת, הסביר מדוע המפלגות החרדיות תומכות ברפורמה: "רצינו את פסקת ההתגברות בגלל הגיוס, בגלל זה אנחנו תומכים ברפורמה. הם תומכים בנו אז אנחנו תומכים בהם, אבל זה לא העניין שלנו, כל העניין של הרפורמה זה לא נוגע לנו". מרן הגרמ"צ גם התייחס למסע השיסוי נגד הציבור החרדי ולטענות שהמפלגות החרדיות מתכננות חקיקה של כפיה דתית, "אכפת לנו ממכם וכואב לנו הלב. הרב שך היה בוכה בכל פעם ששמע שחייל נהרג, והיה בוכה בתחילת שנת הלימודים שיש מאות אלפי תלמידים שלא יודעים קריאת שמע, אבל אנחנו לא מתערבים ולא מתכוונים להתערב לכם, ואל תתערבו גם לנו, בוודאי לא בחינוך".

אם לסכם, גנץ יכול להיות מרוצה מעצם קיומו של הביקור והעובדה שהוא מצליח לשמר את הקשר עם ההנהגה החרדית, בזמן ששותפו לסיעה ח"כ מתן כהנא מפריח בלוני ניסוי על ממשלת אחדות. המפלגות החרדיות יכולות לסמן וי נוסף של הפעלת לחץ על נתניהו, והעיקר, המסר החד על חשיבותו של עולם התורה עבר לאוזניו של מי שעשוי להיות על הגלגל בשנים הבאות באופן ישיר וברור. כזה שלא משאיר פתח למשחקי מילים ודיבורים על "פשרות".

מאחד יוצא חמש

מכתם מפורסם, המיוחס לראש הממשלה המנוח יצחק שמיר ז"ל, קובע כי בכנסת אפשר לשמור סוד בין שני אנשים, ובתנאי שאחד מהם נפטר. לאור ההתפתחויות בימים האחרונים, ובסייג הראוי שהכל נכון עד לשעת כתיבת השורות בלבד, נראה שגם תוכנה של פגישת ראשי סיעות הקואליציה בתחילת השבוע בסוגיית חוק הגיוס נשמר היטב, כפי שסוכם בין המשתתפים. אף פרט של ממש לא דלף ממנה, ומה שכן פורסם – עונה להגדרה המפוארת של פייק ניוז.

בתמצית, נכון לשלב זה, נערכים בקואליציה לפתוח את חקיקת חבילת חוקי הגיוס מיד עם תחילת כנס החורף. לפי המסוכם, יוגשו חמישה חוקים נפרדים, במה שכבר זכה לכינוי הפנימי 'חוק ההסדרים', למגינת לבו של שר האוצר, שהביע מחאה על השימוש בשם של החוק המזוהה כל כך עם אגף התקציבים וההצמדה הקבועה לחוק התקציב…

לפי הסיכום, החוקים יתחלקו כדלקמן: חוק דחיית גיוס בחורי הישיבות, חוק הורדת גיל הפטור, חוק יוקרת המשרתים בצה"ל, חוק הטבות לחרדים שישתלבו בתעסוקה או בשירות לאומי וחוק שיסדיר את ההיבט השוויוני וימנע מבג"ץ לפסול את חוק הגיוס עצמו. הנציגות החרדית, מבחינתה, מסתפקת בראשון ובאחרון. את כל השאר – היא מותירה לידיהם האמונות של נציגי משרדי הביטחון והאוצר, מתוך הבנה שהגב שלהם יידרש כמשענת ציבורית, משפטית וגם תקשורתית לחוק הגיוס עצמו בתקופה רגישה כל כך.

כדי למנוע שידור חוזר של אירועי 2018, כאשר מאבק נקודתי של דמות תורנית בודדת 'נעלה' את כל הסיעות החרדיות והובילה להפלת החוק שהוצע בזמנו על ידי שר הביטחון דאז איווט ליברמן, הוחלט הפעם להכניס בסוד העניינים נציגים של שלושת הסיעות – אריאל אטיאס מטעם ש"ס, אורי מקלב מטעם דגל התורה ומאיר פרוש מטעם אגודת ישראל, שיהיו מעורבים בתהליך כולו מתחילה ועד סוף. איש איש אחראי על גזרתו, כך שלא יקום בהמשך מאן דהוא ויטען שדעתו לא נשמעה (למעט חוגים קיצוניים שבלאו הכי לא נלקחים בחשבון מסיבות מובנות. במאמר המוסגר, אם בפעם הקודמת נשמעו קולות הסירוב מכיוון אגודה, הפעם יש החוששים שדווקא דמויות תורניות בש"ס יעכבו את התהליך, בהינתן דעותיהם בעבר של כמה מחברי המועצת החדשים שצורפו בשנה האחרונה).

ביחס לחוק הגיוס עצמו כמעט אין ויכוח, הנוסחים קיימים, ויש הבנה מלאה שהחוק יעלה בפתיחת כנס החורף, כך גם באשר לחוק הורדת גיל הפטור – גם אם יש עדיין דיון פנימי באוצר האם לקבע את הגיל על 21 או 22, בעיקר משיקולים של עלות מול תועלת. חוק שלישי שהאוצר מגבש בצמוד עם משרד הכלכלה וצפוי לעלות בתחילת כנס החורף הוא חוק שייתן הטבות מסוימות לחרדים שיבחרו ללכת לשירות לאומי או לאקדמיה, באמצעות סבסוד של לימודי מכינה או העלאת שכר למשרתים וכדומה. כאמור, גם בחוק הזה בוחרים הנציגים החרדים שלא להתערב ולהניח לנציגי האוצר לעשות את עבודתם נאמנה.

הבעיה מתעוררת כשנוגעים בשני החוקים האחרים – חוק יוקרת המשרתים והחוק שיבטיח את העיגון המשפטי מול בג"ץ. במקרה הראשון מדובר במאבק איתנים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובין שר הביטחון יואב גלנט. הראשון מוכן לתקצב את העניין בלא יותר מכ-1.5 מיליארד שקל, השני דורש סכום של בין 6 ל-7 מיליארד שקל. פער דרסטי שקשה לראות איך ניתן ליישב אותו בלי התערבות חיצונית משמעותית.

סמוטריץ' טוען שגם כך מדובר בדי והותר ומזכיר שיש עלויות תקציביות נוספות בחוקים האחרים, גלנט מצדו מסביר שבלעדי הישג דרמטי במיוחד עבור המשרתים, הוא יתקשה להציל את תדמיתו הציבורית כשר הביטחון הראשון בתולדות ישראל שגיבה מהלך של פטור גורף ומוחלט לאחוז ניכר מהאוכלוסייה. בשבוע האחרון היה ראש הממשלה אמור לשבת עם הניצים בניסיון לפשר ביניהם, בינתיים הישיבה נדחתה, ולא מן הנמנע שהחוק הספציפי הזה יעלה בשלב מאוחר יותר, לכשיושגו הסכמות.

בהקשר של העיגון המשפטי מול בג"ץ, כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, יש מהנציגים המשוכנעים שעדיף להימנע לעת עתה מחקיקה מוצהרת באחת משתי הדרכים האפשריות – פסקת התגברות או חוק יסוד לימוד תורה, מתוך הנחה שדווקא התנהלות כזו עשויה לגרום לבג"ץ להימנע ממעורבות, אבל באגף החסידי הבהירו שמבחינתם הנושא לא פתוח לדיון, וגם בתוככי דגל התורה יש מי שסבורים שמדובר בתמימות יתירה. כאמור, לעת עתה כולם מיישרים קו, מתוך הבנה שבעניין רגיש כל כך אסור שיירשם סדק פנימי, ולכן בלתי נמנע קידומו של אחד המסלולים.

בסיעות החרדיות ביכרו לכתחילה את המסלול של פסקת התגברות, והעדיפו פסקה מורחבת שתחול גם בנושאים אחרים ותמנע מבג"ץ להתערב בסוגיות של דת ומדינה שעברו בחקיקה, בליכוד התנגדו מתוך מטרה שלא להבעיר מחדש את המחאה וציינו גם את האמריקנים כגורם שביקש להימנע מצעד כזה. חלף זאת, העלו בליכוד את הצעת חוק יסוד לימוד תורה, במתכונת כזו או אחרת.

בחזרה לאותה פגישה חשאית שנערכה בתחילת השבוע: הנושא המרכזי שעמד על הפרק היה דילמת ההתגברות או חוק יסוד לימוד התורה. בניגוד למקובל, לא ננסה לנחש אלו מההצעות תתקבל בסופו של דבר, הן משום שהדברים עשויים להשתנות שוב ושוב עד לרגע האמת, בהתאם לגלי המחאה ולסיקור התקשורתי, והן משום שהדברים שנאמרו בחדר פנימה, נועדו בשלב זה להישאר שם.

כאמור, שני החוקים הללו עשויים להגיע למליאה בשלב מעט מאוחר יותר, אבל שלושת החוקים האחרים והמוסכמים באופן יחסי, יעלו בכל מצב כבר בפתיחת כנס החורף של הכנסת. כולם כולל כולם מבינים שאת הסוגיה הזו צריך לפתור, ובסופו של דבר, כל שישים וארבעה חברי הכנסת של הקואליציה גם יצביעו בעד, גם אם בשלב הנוכחי יש פה ושם מי שמשמיע קולות אחרים.

הצלחתכם הצלחתנו

בשבוע האחרון התחילו רבבות עמלי התורה את 'זמן אלול' בישיבות. בלי להתרגש מחוקי גיוס ומדיוני סרק בתקשורת, מבלי להתייחס למחאות המתוכננות להתקיים "בלב בני ברק" (ברחוב מצדה…), ומבלי להיבהל מחרב הגיוס המונפת על צווארם.

בנימה אישית, בבין הזמנים האחרון יצא לי להשתתף בשישה 'קעמפים', כמקובל במחוזותינו. אין כמו מפגש ישיר ומרענן עם אלפי הכישרונות שמציפים את עולם הישיבות כדי להבין ולהתרשם מהחוסן המיוחד, מהאצילות, מהחשיבה החדה ומאהבת התורה. זה הזמן והמקום לאחל להם זמן אלול פורה ומוצלח, עם חוק גיוס או בלעדיו.

השארת תגובה