הממשלה מתפקדת – האנרכיסטים מתפרעים

אזרח מן השורה שיפרוץ לטרמינל עם דגל בידו, או כזה שינסה לחסום את הכביש הסמוך, יסיים במעצר ועם כתב אישום או בבית חולים כשהוא חבוש ומגובס. אבל יש אזרח מן השורה ויש את מפגיני קפלן

חביב התקשורת והקהל. שר הפנים והבריאות משה ארבל בסיור בלשכות קבלת הקהל
חביב התקשורת והקהל. שר הפנים והבריאות משה ארבל בסיור בלשכות קבלת הקהל

שעות הבוקר של יום שני מצאו את חברי 'אחים לנשק' ושות' כשהם במבוכה רבתי: אם יימנעו מהקרב ההירואי על נתב"ג, ייזכר מבצע הדגל שלהם ככישלון מהדהד ויוביל אולי לקריסתה הסופית של המחאה, שגם כך זקוקה להחייאה מלאכותית בסיוען של פרובוקציות מזדמנות. מנגד, אם יתעקשו בכל זאת על קיום המחאה, יפגינו חוסר רגישות משווע כלפי אלפי חיילים שמסכנים את חייהם באותה שעה בסמטאות ג'נין. דילמת אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי קלאסי.

הפתרון, בדיעבד, הוביל את הלוחמים המקשישים כשהם חמושים במזוודות ובדגלים להסתער על שדה התעופה ולהתיש את רבבות הישראלים שניסו בסך הכל לתפוס קצת חו"ל, ובמקביל, לשלוח את דוברי המחאה לתקשורת, כדי להסביר שגם בקיום המחאה ביום כזה אשמה בכלל הקואליציה, משום שהיא בחרה להמשיך ולקיים את דיוני צמצום עילת הסבירות בועדת חוקה. היו גם מי שהרחיקו לכת ורמזו שנתניהו בחר מלכתחילה לפתוח את המבצע בג'נין בלילה שעבר, כדי לשבש את פסגת הישגיה של המחאה. גם אם הטיעון הזה לא מסתדר עם ההיבט הזוטר המכונה עובדות, מאחר וצה"ל מתכנן את המבצע כבר זמן מה, ומאחר וכבר כעשרה ימים לפני שהוא נפתח בפועל, נקבע המועד המועדף לקיומו מבחינה מבצעית ומקצועית.

במדינה מתוקנת, וגם בישראל בימי שגרה, אזרח מן השורה שיפרוץ לטרמינל הנוסעים עם דגל בידו וזעקת דמוקרטיה על שפתיו, או כזה שינסה לחסום את הכביש הסמוך ואת העורק המרכזי לכניסה ויציאה ממדינת ישראל בדרך האוויר, יסיים את הלילה במעצר ועם כתב אישום בגין הפרת הסדר הציבורי, במקרה הטוב, ובבית חולים כשהוא חבוש ומגובס, במקרה הפחות טוב. אבל יש אזרח מן השורה ויש את מפגיני קפלן ואת כפפות המשי הייחודיות שהתקינה המשטרה עבורם.

בינתיים, כאמור, בכנסת בחרו שלא להתרגש מאירועי נתב"ג, ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, חזר לפוזיציה החביבה עליו – מוביל הרפורמה המשפטית ושנוא נפשה של האופוזיציה, כשעל הדרך הוא מטריל מפעם לפעם את חברי הועדה מטעם יש עתיד, שתוקפים בחריפות ציטוטי עבר של יו"ר מפלגתם, יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, מהם עולה ביקורת על כוחו של בג"ץ בכלל ועל עילת הסבירות הנוכחית בפרט.

בשעת כתיבת שורות אלו (שעות הבוקר של יום שלישי) נערכת הועדה להצבעה על צמצום עילת הסבירות לקראת הגעתה לקריאה ראשונה במליאה, מתוך מטרה להשלים את תהליך החקיקה כולו עד סיום כנס הקיץ של הכנסת. במתווה המוצע כרגע, מוגשת הגרסה הכוללת גם ביטול עילת סבירות על החלטותיהם של ראשי ערים. על פי נוסח החוק: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר בעניין סבירות החלטתם". עם זאת, הצפי הוא כי לקראת קריאה שניה ושלישית, במסגרת 'ריכוך' צפוי, יישארו בחקיקה הממשלה וחבריה, אך יוצאו ממנה ראשי ערים.

במקביל, שוקלת הנציגות החרדית את צעדיה בעקבות הראיון באנגלית שהעניק ראש הממשלה נתניהו ובו סיפר כי הסיר לחלוטין את פסקת ההתגברות מעל השולחן. מצד אחד, גפני (ולא רק) הציב את העברת פסקת ההתגברות כקו אדום קריטי, כדי למנוע מבג"ץ פסילה נוספת של חוק הגיוס והתערבות במקרים אחרים, ממתווה הכותל ועד חוקי כשרות וגיור. מאידך, העברת פסקת ההתגברות מעניקה דה פקטו לבג"ץ את הכוח לפסול חוקים, ובנוסף, אפשר גם להשתמש בה נקודתית, אם וכאשר יבחר בג"ץ לפסול חוק.

במפלגות החרדיות נמנעים לעת עתה מהכרזת מלחמה או משבר קואליציוני משתי סיבות: האחת, הרצון להשלים את חקיקת חוקי הגיוס העדכניים כמובטח. השנייה, הבנה כי גם דבריו של נתניהו משקפים משחק פסיכולוגי שהוא מנהל מול מובילי המחאה. נתניהו, כך לפי אחד הח"כים החרדים, הבין בסוף החורף כי לא ניתן להעביר את הרפורמה במכה אחת כמתוכנן, והוא בוחן את הטמפרטורה הציבורית באופן תקופתי, כדי לבדוק מה ואיך ניתן להעביר. אי לכך, אמירה כזו או אחרת שלו, מהווה בסך הכל מהלך טקטי ואין להתרגש ממנה במיוחד.

היה גם מי שהעלה את הטיעון שנתניהו מדבר באנגלית דווקא משום שהוא בכלל קורץ לבית הלבן, בתקווה לקבל את ההזמנה המיוחלת לוושינגטון בחודשים הקרובים, זאת במקביל להפעלת לחץ באמצעות הפרסומים על נסיעתו הצפויה של ראש הממשלה לסין, יריבתה הגדולה של ארה"ב. לפי הטיעון הזה, האמריקנים נמנעו עד כה מהזמנתו של נתניהו בגלל המחאה והרפורמה המשפטית. אלא שמי שמכיר את הממשל האמריקני ועוקב לאחרונה אחרי התנהלותו ביחס לבית המשפט העליון השמרני – מורשת הנשיאים טראמפ ובוש, לא יכול שלא לתהות על הקשר המלאכותי בין הדברים.

רק בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון בארה"ב שתי החלטות דרמטיות בסוגיות רגישות, כאלו שעוררו מרבצם את החוגים הפרוגרסיביים וקוממו את ממשל ביידן. הנשיא עצמו תקף את בית המשפט העליון והבהיר כי הפסיקה אינה המילה האחרונה בנושא. או בעברית מדוברת, נשיא ארה"ב עצמו שוקל את קידומה של פסקת התגברות שתעזור לו לבטל את החלטת בית המשפט העליון. אין להניח שממשל שמתכוון להוביל בעצמו קידום של פסקת התגברות, יפעל נגד קידומה של אותה פסקה במדינה ידידותית מטעמי פגיעה בדמוקרטיה.

דרכון הצטיינות

בשבוע שעבר הסתיימו שלושים וחמישה ימי מבצע 'מרתון דרכון', במהלכם הונפקו בארבע הלשכות הגדולות של משרד הפנים ובמרכז בבני ברק כמעט חצי מיליון דרכונים לאזרחים חובבי חו"ל, במה שסיים כמעט לחלוטין משבר ממושך של שנים ארוכות, כזה ששרת הפנים הקודמת התקשתה להתמודד מולו. בסוף השבוע הפך באופן רשמי שר הפנים והבריאות משה ארבל לחביב התקשורת. בתוך אינסוף ביקורת על הממשלה הנוכחית ועל חבריה, אפילו גדולי המקטרגים מתקשים שלא לפרגן לכוכב העולה של ש"ס, האיש שדרעי נתן לו את המפתחות לשניים מהמשרדים היותר מורכבים במדינת ישראל.

ארבל עצמו לא מתרגש מהסיטואציה, "גם ליצמן היה חביב התקשורת", הוא מזכיר בהומור, ומסביר גם את סוד ההצלחה: "האירוע המרכזי שחשוב להבין מהסיפור של הדרכונים זה לא שהגיע שר שהצליח ליצור איזה 'מופת', הבסיס של האירוע הזה הוא אמון בין הפקידות במשרד ובין נבחרי הציבור, משהו שהחל עוד כשהייתי רמ"ט של יו"ר התנועה הרב אריה דרעי במשרד הזה".

"למעשה, הקשר והאמון נוצרו במסגרת ההסכם הקיבוצי האחרון שהיה לעובדים ב-2018 כשחוקקו את החוק הביומטרי, ואז נוצר בסיס רחב מאוד של אמון עם כל ועדי העובדים. אחד הדברים שלמדתי מניסיונו העשיר של הרב דרעי, שאם שר רוצה באמת להביא הישגים, הוא צריך פחות להתקוטט עם הפקידות הבכירה במשרדו ויותר ללמוד לעבוד איתם. הם היו כאן לפני השר וכנראה יהיו כבר אחריו, והחכמה זה לדעת לרתום אותם למשימה ולהתנהל יחד איתם ולא ראש בראש נגדם, במקום להתבכיין על זה שאין משילות…"

אבל ארבל לא שוקט על השמרים, וכבר מסמן את היעד הבא במשרד, כזה שידרוש גם תיקוני חקיקה. "זה יהיה קצת ארוך", הוא מזהיר, "אבל אנחנו רוצים שמי שמחזיק תעודת זהות ביומטרית יוכל להזמין דרכון דרך המערכת הממשלתית מבלי להגיע פיזית ללשכה בכלל". בשביל מיליוני ישראלים שרדפו חודשים ארוכים אחרי תור פנוי בסניפי משרד הפנים, והמתינו עוד כמה שבועות עד להגעת הדרכון המיוחל, מדובר כמעט בחלום. מעבר ממדינת עולם שלישי לשנת 2023.

השר הנמרץ, אולי אחת הבחירות היותר מנצחות של דרעי בשנים האחרונות, לא מזניח גם את כובעו השני כשר הבריאות, על אף שמקורביו רומזים לאחרונה על כך שהוא ישמח אם יו"ר התנועה ומועצת חכמי התורה יבחרו להסיר ממנו את העול ולתת את התיק כפיקדון בידיו של עמיתו וידידו ברשימת ש"ס, יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, מה שיאפשר לו להתמקד כל כולו במשרד הפנים.

במשרד הבריאות, בניגוד למשרד הפנים, קשה לקדם מהלכי הוקוס פוקוס, וארבל מבין שהוא יתקשה לגזור קרדיטים כבר בקדנציה הנוכחית. הרפורמה שהוא מתכנן מיועדת להגדיל דרסטית את מספר הרופאים בישראל, כדי להתאים את המצב לסטנדרט המקובל של מספר רופאים לנפש בקרב מדינות ה-OECD. מאחר ולימודי רפואה נמשכים שבע שנים, מצהיר השר רשמית "אני יודע שאת הקרדיט יקטוף מי שיהיה בתפקיד בעוד עשור, הוא זה שיגזור את הסרט, אבל הרפורמה הזו באמת קריטית למדינת ישראל ולחיים של כולנו ולכן אני מגויס אליה באופן מוחלט. הבריאות של כולנו הרבה יותר חשובה מקרדיט פוליטי כזה או אחר".

התהליך ידרוש כמה מהלכים מרכזיים, בהם הגדלת מכסת הסטודנטים בפקולטות לרפואה, מה שידרוש תקציבים וגם לחץ אגרסיבי של השר על הפקולטות עצמן, אך במקביל מתכוון השר גם לאפשר לרופאים התמחויות בקהילה, ובכך להגדיל את ההיצע הפרקטי של אפשרויות להתמחות, כולל באמצעות קופות החולים. בסך הכל, מדובר באתגר לא פשוט, אבל לא כזה שיש בו כדי להרתיע טיפוס מסוגו של ארבל, כזה שבא לעבוד. אם לשפוט בינתיים לפי התוצאות, יש בהחלט סיבה טובה לגלות אופטימיות.

אירוניה טבריינית

אם יש תסריט ממנו חוששים תושבי טבריה המסורתיים והדתיים, הוא שידור חוזר של אירועי בחירות 2018, בהן לא הצליח הרוב המסורתי-דתי בעיר להגיע להסכמה על זהות המועמד לראשות העיר, והמנצח היה רון קובי, מי שהוביל במוצהר קו אנטי חרדי וגירד את סף 40 האחוזים הנדרשים. מי שעוקב אחרי מערכת הבחירות בעיר, עשוי להעריך בצדק מצב של דז'ה וו במוצאי הבחירות בעוד ארבעה חודשים, בפרט בהינתן והחוק החדש המכונה 'חוק טבריה' יושלם.

עד לפני חודשים אחדים, הייתה עו"ד שני אילוז המועמדת המובילה המזוהה עם הימין, וגם זכתה ללא מעט תמיכה בקרב נבחרי ובוחרי הליכוד. לפני כשלושה חודשים, ערך ראש הממשלה סיור בעיר, ופגש את יו"ר הועדה הקרואה המכהן, בועז יוסף, מי שהיה בעבר מנהל מחוז צפון במשרד הפנים ונשלח על ידי השר לשעבר אריה דרעי לתפקידו הנוכחי אחרי הדחתו של קובי. נתניהו פרגן למארח המקומי והבטיח לו שהוא ימשיך לנהל את העיר עוד שנים ארוכות ויזכה בתמיכת הליכוד, אלא שאז התברר כי יוסף, הנהנה גם מתמיכה חזקה בסניף הליכוד המקומי, מנוע מלהתמודד על פי חוק.

במצב הדברים הנוכחי, כדי למנוע מיו"ר ועדה קרואה – פקיד ממשלתי המכהן כתחליף לנבחר ציבור פוליטי שנכשל בתפקידו – להטות את משאבי העיר לטובת קידום מעמדו האישי, נקבע בחוק כי יו"ר הועדה הקרואה מנוע מלהתמודד בבחירות שלאחר סיום תפקידו לראשות העיר, ורק בבחירות הבאות הוא יכול לעשות זאת. בתיקון החקיקה שמוביל ח"כ עמית הלוי מהליכוד, אחרי תיאום בין נתניהו לדרעי, מוצע כי כבר בעת סיום התפקיד יוכל יו"ר הועדה הקרואה להתמודד לראשות.

אפשר להתווכח על נכונות המהלך, ויש גם טעם הגיוני לאפשר דווקא למי שהצליח לשקם את העיר בתפקידו כיו"ר הועדה הקרואה – להמשיך ולעשות זאת כשהוא נהנה מלגיטימציה ציבורית. עם זאת, קל להניח שחקיקה כזו תגיע לפתחו של בג"ץ, ואם לשפוט מניסיון העבר, יבחרו שופטי העליון לפסול את החקיקה, או למצער לקבוע כי בשלב כזה של חודשים אחדים קודם הבחירות, מדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי משחק, והחוק יחול רק מהבחירות המוניציפאליות הבאות.

על זאת צריך להוסיף את התנהלותה הנותנת טעם לפגם של אילוז, שהגיעה לועדת הפנים בעת שזו עסקה בחוק והביעה בזעמה טענות על תפקידים שונים שהוצעו לה כדי לפרוש מההתמודדות. גם אם יש צדק בדבריה, איש בליכוד לא אוהב לצפות בכביסה המלוכלכת מתכבסת לעין כל, וייתכן שאילוז צמצמה דרמטית את סיכוייה לזכות בתפקיד באותה הופעה מביכה.

כך או כך, באופן אירוני, דווקא בג"ץ עשוי להיות זה שיציל את הרוב הימני-מסורתי בעיר מעצמו. במצב הדברים הנוכחי, אם גם יוסף וגם אילוז יתמודדו (בנוסף לעוד מספר מועמדים קיקיוניים יחסית), עשויים קולות הימין להתפצל ורון קובי יוכל להפתיע שוב ולזכות בראשות. רק במידה ואחד מהם יפרוש או יופרש מההתמודדות, יוכל הרוב המקומי להכתיר סוף סוף ראש עיר שיכבד את הציבור החרדי והדתי הגדול המתגורר בה.

השארת תגובה