"נאלצים להעביר ביקורת על הרופא"

בשיחת חג אישית ונדירה, מספר יו"ר ארגון 'מזור' – מערך יעוץ, הכוונה וליווי רפואי, על תפקידו של היועץ בעולם הרפואה, על ההיבטים המקצועיים והטכנולוגיים ועל הקשר עם בתי החולים

הרב שמעון רגובי
הרב שמעון רגובי

לא קלה הייתה המלאכה, למצוא שעה פנויה לשוחח עם הרב שמעון רגובי, יו"ר ארגון 'מזור'. השיחה נדחתה שוב ושוב, כשבכל פעם אילוצים שונים, כשהמכנה המשותף שלהן: עוד יהודי הזקוק לייעוץ וסיוע. גם כאשר כבר נפנה לשוחח עמנו, נתקלה השיחה בהפרעות חוזרות ונשנות לצורך סיוע רפואי. וכך, במשך שעה ארוכה, ישבנו לשיחה אישית, מרתקת ומחכימה, עם האיש שהמציא מחדש את עולם הייעוץ הרפואי, ומסייע לאלפי פונים מדי חודש בחודשו ללא תמורה, כשהחזון שלו הוא להרחיב ולהעצים הן את מערך ההכוונה, הן את מערך הסיוע, והן את תחום המידענות הרפואית.

ארגון 'מזור', כשמו כן הוא, מתמקד ביעוץ, הכוונה, ליווי ומתן מידע רפואי ומקצועי למתמודדים עם אתגרים רפואיים. צוות הארגון מטפל בכל מקרה ברגישות, במסירות ובמקצועיות רבה, כשהוא מונחה על ידי יו"ר הארגון מתוך הכרות עמוקה ורבת שנים עם מערכת הבריאות בארץ ובעולם, על מנת לתת את המידע המקצועי והמתאים ביותר עבור החולה.

חשוב להבין: תחום הייעוץ הרפואי, הנו הליכה על חבל דק. בעוד יועצים מסוגים שונים, כגון יועצי משכנתאות או יועצי נדל"ן, מחויבים על פי חוק להוציא תעודה ולעבוד עם רישיון, הרי שהיועץ הרפואי נשען כולו על האמון שהציבור רוכש לו ולידע שצבר. עובדה זו, יצרה פרצה בתחום, המובילה לעיתים רבות לעגמת נפש, ועד כדי אבחונים שגויים העלולים להוביל למצבים לא פשוטים בקרב החולים.

אל המקום הזה, נכנס הרב שמעון רגובי, כאשר הקים את מערך הייעוץ הרפואי 'מזור', המסייע בליווי והכוונה מקצועית מרגע הפניה ועד לסיום הטיפול, מתוך רצון להוביל לשינוי אמיתי בתחום. "עולם הרפואה תמיד עניין אותי, והייתה לי אליו משיכה" הוא מספר בתחילת השיחה, כשאנו מנסים להבין מתי דבק בו החיידק הרפואי. "מגיל קטן ממש, מצאתי את עצמי מתעניין ברפואה, כשאני אט אט רוכש עוד ידע, קורא ולומד". בעודו אברך צעיר, ארע המקרה, שהכניס אותו לעולם הרפואה. "חבר טוב, עבר אירוע רפואי מורכב. היה צורך להטיסו לחו"ל לצורך טיפול רפואי, ונרתמתי לסייע. מקרה הוביל למקרה נוסף, וכך מצאתי את עצמי נשאב לעולם הרפואה. במשך שלושים שנה, שאני עוזר ומסייע לכל פונה, להגיע אל הטיפול הטוב ביותר, ולהעניק מהידע הרפואי הרב שצברתי, לטובת החולים".

תפקידו של היועץ הרפואי

הרב רגובי גדל ונולד בארה"ב. בגיל תשע עלה יחד עם משפחתו לארץ, כששפת האם שלו היא אנגלית, עובדה המסייעת ללמוד ולהבין מידע רפואי עולמי, מידע אותו הוא חולק עם הצוות המקצועי של 'מזור'. "את הידע רכשתי באופן עצמי. רכשתי ספרים ולמדתי. כשהייתי צעיר, עוד לא היה את הרשת, אז לימוד המידע הרפואי היה מורכב יותר, באשר היה צורך להשיג את המידע. כיום, בעידן הדיגיטלי, כמובן שהכל הפך לנגיש יותר, מה שמאפשר להגיע ליותר ויותר מידע רפואי רלבנטי".

כשהחל את דרכו המקצועית כיועץ רפואי, מערך הייעוץ הרפואי בישראל היה עדיין בראשית דרכו. הוא הציב בתחום סטנדרטים גבוהים מאד תוך שילוב של אנושיות ומקצועיות גם יחד. הרב רגובי החל לפעול באופן עצמאי לפני כשלושה עשורים. באותם ימים הגיש עזרה והכוונה לכל פונה, בתנאים טכניים לא פשוטים, תוך מסירות נפש ואמונה שעליו להשתמש בידע ובכישורים שניתנו לו על מנת לסייע לחולים. בהמשך דרכו חבר הרב רגובי לארגון "עזר מציון" שם הקים את המחלקה לייעוץ רפואי, שהפכה לשם דבר. בשנים אלו הרב רגובי הקים וניהל את אחת המחלקות הגדולות והנחשבות בתחום, הכשיר וניהל צוות מיומן, אשר טיפל בעשרות פניות ביום וגיבש תפיסת עולם ופעילות ייחודית השמה את המקצועיות, השירות והיושרה בראש סולם העדיפויות.

כיום, עומד הרב רגובי בראש ארגון "מזור", כשהוא שם לעצמו מטרה להיות שליח להביא מזור לחולים רבים, העומדים פעמים רבות בפני שוקת שבורה ברגעים הקשים של חייהם, כאשר בן משפחה אהוב מצוי במצב רפואי מורכב. בדרכו הייחודית מסייע הרב רגובי לכל פונה, מאזין לבעיה הרפואית, משקלל את המגבלות של העומד מולו ובונה את דרך הפעולה הטובה ביותר. רופאים, פרופסורים, מנהלי מחלקות, מנתחים ומנהלי בתי חולים בארץ ובעולם רוחשים לו כבוד מיוחד ומתחברים ליכולת הניתוח שלו לכל מקרה רפואי.

@אדם זקוק לטיפול רפואי, הולך לרופא ומקבל את הטיפול. היכן נכנס היועץ הרפואי לתמונה?

"זו שאלה טובה, שאני מתחבט בה תמיד. אין לי ספק שלעיתים אנו עוברים את הגבול, ונכנסים לתחום של הרופא, ולא תמיד ברור היכן עובר הגבול בין סיוע לפונים לבין פלישה לתחום הרופא. אבל צריך להבין שליועץ ישנן כמה תפקידים. ראשית, מידע והכוונה. גם הרופאים רוצים להחכים, לדעת וללמוד עוד. הם לא תמיד מכירים את כל המערכת. כל רופא, מטבע הדברים, מכיר את הסביבה הטבעית שלו ואנשים סביבו, ותמיד יש מה ללמוד. כמו כן, לכל בעיה יש את הרופא המתאים לו, רופא אחד מומחה לעניין פלוני, והאחר מומחה לעניין אחר. והתפקיד שלנו הוא להכווין לרופא המתאים".

"לעיתים, הרופאים בעצמם מציבים כמה אפשרויות בפני המטופל, וזה קורה היום יותר ויותר בעולם הרפואה המודרני" הוא מוסיף. "כאשר הרופא אומר, יש לך כמה אופציות היכן לבצע את הטיפול או הניתוח וכד', המטופל זקוק למישהו שיש לו את המידע, ולעזור לו לקבל את ההחלטה. לא לכל אדם יש את הידע והיכולת לדעת מה נכון ומה יותר טוב, לכך צריך את הניסיון וההבנה של היועץ הרפואי".

"לעיתים אנו נאלצים להעביר גם ביקורת על הרופא, ולא פעם ולא פעמיים רופאים טועים. זה קורה כמעט מדי יום. אם אנו סבורים שהרופא טעה, אנו שולחים לחוות דעת נוספת אצל רופא אחר".

"ויש את הנושא של מידענות רפואית. אנו דורשים לקבל תשובה ואבחנה יותר מדויקת, ומבקשים לחפש פתרונות ייחודיים. לצורך כך, חשוב מאוד המידע, המבוסס על מחקרים חדשים וניסויים שנערכו ברחבי העולם. מדובר בידע, שלא תמיד מצוי אצל הרופא, ולכן חשובה ההכוונה המבוססת על ידע מקצועי".

היועץ, לעומת העסקן

כאמור, על מנת להיות יועץ רפואי, אין צורך לעבור השתלמות או הכשרה, לא צריך תעודה, ואין מבחנים. "היום יש יותר ויותר אנשים שעוסקים בנושאי הרפואה, אך לא כל אחד שמתעסק בנושאים רפואיים בירוקרטיים, הוא אכן יועץ רפואי" מחדד הרב רגובי. "בעיניי, ההבדל המשמעותי בין יועץ רפואי לבין עסקן רפואי, זו היכולת להכיל מידע רפואי, ללמוד ולחפש מידע רפואי חדש. ללכת ולחפש מאמר רפואי רלבנטי".

"אתן לך דוגמה מהיום" הוא מספר. "קיבלתי פניה מאשה שהייתה אצל רופא בעקבות מצב רפואי מסוים, והיא נזקקה לתרופה. הרופא רשם לה תרופה מסוימת, והרוקח בבית המרקחת אמר לה שבמצבה היא לא יכולה ליטול את התרופה. היא שבה אל הרופא, שגם הוא סבר שהתרופה לא טובה לה. מה קרה כאן? הרופא מבחינתו, השתמש במידע הקיים ברשותו ולא אישר את השימוש בתרופה. העניין הוא, שיש מידע רפואי חדש בנושא מלפני שנתיים, ולאחר בדיקה שנערכה למאות מטופלים, הוברר כי אין כל בעיה לתת את התרופה הזו. מדובר בטעות בלבד".

"האם הוא רופא לא טוב? אין קשר. זה רופא שאני מכיר אותו באופן אישי, אדם רציני מאוד, אבל המידע שהיה ברשותו אינו עדכני. הוא מכיר את התחום שלו, ושם הוא מתמקצע. התפקיד של היועץ כאמור, הוא להביא מידע חדש. ומי שלא מסוגל לעשות זאת, אינו יכול לייעץ בתחום הרפואה. לנו יש את היכולת לראות את המסמכים הרפואיים, להבין היכן הבעיה ולמצוא את הפתרון הנכון, ואת הידע הזה יש למעט מאוד אנשים בארץ".

הטכנולוגיה לטובת הפונים

היקף הפניות הרב לארגון 'מזור', כ-100 ביום, הוביל את הרב רגובי להבנה, כי יש צורך בהקמת מערך ייעוץ, כשלא יתכן שכל המידע יהיה אצל אדם אחד. "כיוון שיש מיעוט יועצים רפואיים בארץ, וכמות הפניות היא בלתי נתפסת, השקענו בשנתיים האחרונות הרבה מאוד זמן ומשאבים, בהשקעה כספית אדירה, להקים מערכת טכנולוגית, המסוגלת לתת מענה בצורה מאוד מקצועית, כאשר ניתן לפנות ל'מזור' במגוון הדרכים והאמצעים".

כשהרב רגובי מזכיר את דרכי המענה, ראוי לציין שמגוון האפשרויות לפניה לסיוע על ידי 'מזור', הינו רב ומגוון. "באמצעות המערכת הטכנולוגית, כאשר מתקבלת פניה חדשה, היא מופיעה במערכת. התיעוד כולו נשמר, וכך יש דרך לעקוב ולראות אחר תהליך הטיפול בפניה. כל זה נעשה באופן אוטומטי, כביכול מזכירה פתחה תיק. ברגע שאדם נכנס למערכת, הוא עונה על כמה שאלות, כמו שם קופת החולים, כתובת מגורים וכד', וניתן לצרף מסמכים. החומר מגיע לצוות הארגון באופן ישיר. אתה רוצה לפנות דרך הטלפון? דרך המייל? דרך המחשב? בכל דרך, אנחנו נמצאים וקשובים".

"המספרים לא הגיוניים, והם מצריכים חשיבה על פתרונות" אומר הרב רגובי. "הצוות מיומן ומקצועי מאוד, וכמות הפניות היא העדות לכך. על כן הטכנולוגיה נרתמה לעזרתנו, וכך אנו מסוגלים לתת מענה מקצועי, ברמה הטובה ביותר, לכל פונה".

"חילקנו את העבודה בין צוות המשרד, כאשר לכל מחלקה יש את התחום שלה. "יש מחלקה לייעוץ רפואי, וישנה מחלקה לתיאום וליווי. חשוב לציין את הרב שמואל גולדשטוף, המסייע בכל דבר ועניין. הוא עומד בקשר עם רופאים ובתי החולים, וכך אנו יכולים לסדר, לארגן ולעבד את הדברים בצורה נכונה, לדעת להיכן להפנות כל בעיה ואיפה יימצא המענה הטוב ביותר".

@הזכרת את בתי החולים. איך הקשר שלכם עם מנהלי בתי החולים, שאתם למעשה נכנסים לתחומם?

"לשמחתי, ישנם רופאים שממש מכבדים את מערך הייעוץ הרפואי. הם יודעים ומעריכים שאנו עושים זאת לשם שמיים ושלא על מנת לקבל פרס, והם אומרים, שאם אנחנו רוצים לעזור לחולים, הם יסייעו לנו, ואומרים שאפו על הידע המקצועי שאנו מביאים אתנו. בדרך כלל, הם יודעים לכבד את זה, למרות שמדובר בהחלט בפלישה לתחום שלהם"

"דבר שני, בואו נודה על האמת, שאנו חיים בעולם תחרותי מאוד. כל מערכת הבריאות, ביניהם גם בתי חולים ציבוריים, כולם עסוקים בשיווק, עושים כנסים, משקיעים בזה הרבה מאוד כסף, משאבים ומערך שלם, כשכולם רוצים להביא אליהם כמה שיותר מטופלים, מיטות אשפוז וחולים. בסופו של דבר, למנהל בית החולים יש אינטרס לשמור אתנו על קשר טוב, להעניק לנו שירות טוב, כי אנו מפנים אליו מטופלים. זו "עסקה" משתלמת לכל הצדדים".

ככלל, בארגון מזור מאמינים מאוד בשיתופי פעולה, לטובת קידום עולם הרפואה ולרווחת החולים והמטופלים. כך למשל, סבור הרב רגובי, כי ישנו צורך להקים צוות חשיבה, לקידום הבריאות במגזר החרדי. את הדברים הוא אומר בעת האחרונה, בכל פורום אפשרי, בתקווה שהדברים יפלו על אוזניים קשובות. "כשמדברים על רפואה, ובעיקר בציבור החרדי, ישנה לעיתים תחושה ש"הכל יהיה בסדר", תחושת הסמוך הישראלי, אבל לא כך הדבר. חייבים מערך שיתוף פעולה של כל הגורמים הבריאותיים, שיורכב הן מרבנים והן מאנשי מקצוע, לקידום הבריאות בציבור החרדי.

"אני סבור כי צריך חשיבה מערכתית של כל בעלי המקצוע, בשיתוף הרבנים והעסקנים החרדים כדי לקדם את הבריאות. הציבור החרדי עינו צרכן בריאות עצום, אולם בנושא קידום הבריאות הוא ממוצב רחוק מאוד".

"להרחיב את מערך הייעוץ וההכוונה"

במשך כל זמן הריאיון, הטלפונים אינם פוסקים מלצלצל. אודות למערך הייעוץ המקצועי בארגון והטכנולוגיה המתקדמת, כל פניה מופנית לטיפול באופן מידי, כאשר הרב רגובי נכנס לתמונה בשאלות קשות, בהן יש צורך להכריע ולשמוע את דעתו המקצועית. ב'מזור', שמו לעצמם למטרה, לסייע הן בהבנה עמוקה של תחומי הרפואה השונים, היכרות רחבה עם מערכת הבריאות בארץ ובעולם, היכרות רחבה עם מערכת הבריאות בארץ ובעולם ומציאת פתרון מתאים לכל פניה ע"פ מכלול הנתונים בזמינות מקסימאלית לכל פונה, באדיבות ומקצועיות, ולהעניק לחולה את כל המידע הדרוש לו.

מחמת ריבוי הפניות, צוות המשרד עוסק במיון הפניות, כאשר מעת לעת מועברות אל הרב רגובי שיחות חירום שאינן סובלות דיחוי, כשמעבר לקו מצפים לשמוע את עצתו. בשכך, כאשר מופרעת השיחה על ידי צלצול טלפון, מבינים הנוכחים כולם, כי מדובר בעניין שאינו סובל דיחוי. "החזון שלי, הוא להכשיר ולפתח דור חדש וצעיר של יועצים, בעלי ידע והבנה בעולם הרפואה" מספר הרב רגובי, כאשר אנו שואלים אותו מה התכניות לעתיד. "מערך הייעוץ וההכוונה חייב להתרחב, ולא יתכן שכל המידע הרפואי יוותר בידיו של אדם אחד, זה קיים בכל ארגון ובכל תחום. להכשיר דור של אנשים שילמדו רפואה, ולהתאים את הסיוע וההכוונה לרפואה העוברת שינויים והתאמות מעת לעת".

אתה חושב שזה מעשי?

"אין לי ספק, וזה מחויב המציאות. שעות העבודה כאן לא הגיוניות, הפניות הן רבות, והמענים הינם מגוונים, ולעיתים אין את הזמן והיכולת להביא מידע רפואי, שהוא קריטי להמשך הסיוע בתחום. צריך להכשיר אנשים בצורה מסודרת, שידעו להביא את המידע. ללמד אותם את נושא הרפואה, להפגיש אותם עם מערכת הבריאות. וכך, ניתן יהיה להעמיד צוות מובחר, שיעסוק כל אחד בתחום אחר בנושא הרפואה. כפי שנאמר במשה רבינו "נבול תבול", אדם אחד לא יכול להחזיק את כל המערכת ואת כל הידע.  אם כל אחד שכזה, יקח על עצמו תחום אחר, נוכל לסייע לציבור הפונים בצורה מיטבית".

"נקח דוגמא, אנחנו שולחים מטופל לבית חולים פלוני, האם אנו יודעים בדיוק מה קורה בכל בית חולים במדינת ישראל? מה הידע המקצועי שיש בכל בית חולים? האם אדם אחד יכול לעקוב אחרי כל השינויים והחידושים בכל בית חולים? לכל מוסד רפואי היתרונות שלו, כמו גם החסרונות שלו. לכל מקום יש את הייחודיות שלו, וצריך מישהו שידע מה נכון ומה לא נכון, איזה רופא מומחה לנושא הזה ואיזה לנושא אחר. לתת את המידע המעודכן ביותר למטופל, ועל כן צריך להקים צוות מקצועי ומורחב שילמד את הנושא היטיב, ידע להכיר טוב את המערכות, וידע בכל זמן נתון מי יודע מה, מי חזר עם טכנולוגיה חדשה, מי מצליח ומי לא. וכך ליצור מערכת שתוכל לתת מענה גם להרבה יותר אנשים, הרבה יותר מהר, ויותר מקצועי. לשמחתי, יש מודלים בתחום הרפואה, בארה"ב ועוד, שכבר עובדים בצורה הזו, ואני מאמין שזה אפשרי".

השארת תגובה