והרי התחזית
"פוליטיקאי צריך לדעת לחזות מה יקרה מחר, בעוד שבוע, בעוד חודש ובעוד שנה. ולאחר מכן להסביר מדוע זה לא מה שקרה", אמר וינסטון צ'רצ'יל, האיש שהעניק לאומה הבריטית כמה מהנאומים שנכנסו לפנתיאון והותירו חותם לדורות הבאים.
השבוע האחרון לימד את כולנו שבמציאות הישראלית המורכבת, מלחמות ופוליטיקה שזורות זו בזו. שבוע שהחל עם הדי הרעמים במבצע 'עלות השחר', המשיך עם תוצאות הפריימריז בליכוד ובעבודה ויסתיים עם פוליטיקה ישנה, כאילו לא נורו למעלה מאלף רקטות על יישובי העוטף וערי הדרום.
מי שבונה על תזוזות בסקרים יממה לאחר סיומה של הלחימה, לא היה כאן בסבבי הבחירות הקודמים. עד פתיחת הקלפיות ב-1 לנובמבר, מבצע "עלות השחר" יישאר רק כערך בוויקיפדיה. הזיכרון הישראלי הוא קצר מועד. מבצעים צבאיים או מלחמות לא מותירות חותם על הלכי הרוח של החברה הישראלית. כמדינה למודת מלחמות, אף אחת מהן לא גרמה למהפך תודעתי, למעט מלחמת יום הכיפורים שתוצאותיה הקשות חלחלו לתודעה הישראלית והובילו בחלוף ארבע שנים למהפך שהעלה לראשונה את הליכוד לשלטון בבחירות 77.
אף פוליטיקאי, לפחות לא מאלו שכבר נמצאים על המגרש הפוליטי, לא הפליא עד כה בתחזיותיו. בשלהי 2018 איש לא העריך שמדינת ישראל תתגלגל לחמש מערכות בחירות בשלוש שנים וחצי. ישראל ידעה כבר ממשלות שלא השלימו את כהונתן, אך ממשלות שלא התחילו את כהונתן, זו המצאה ישראלית חדשה, תוצר מובהק של שיטת המשטר הפרלמנטרית, שאינה מתאימה לעידן הנוכחי.
ככמות הפרשנים כך מספר התחזיות. ההערכות הפוליטיות מבוססות על סקרי דעת קהל בשילוב משאלת לב או אג'נדה אישית. איש אינו יודע לצפות את תוצאות הבחירות הקרובות. מרבית הפרשנים סבורים שישראל לא תתגלגל למערכת בחירות שישית. אנשי מקצוע שכל תפקידם הוא לצפות את העתיד ואז להסביר מדוע העתיד שצפו לא הגיע, מוטב שיהיו צנועים מעט באמירותיהם הנחרצות.
גם נתניהו שכל-כך מנסה לשוות את מנהיגותו לזו של צ'רצ'יל, לא יודע לצפות את העתיד. הוא עסוק בעיקר בניסיונות לעצב אותו. או כפי שצ'רצ'יל עצמו התבטא: "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני עומד לכתוב אותה".
בארבע מערכות הבחירות האחרונות, הליכוד פנה בעיקר לקהל הביתי. המתקפות כנגד היריבים הפוליטיים, נגד מערכת המשפט, נגד התקשורת, נועדו לצופף שורות בקרב הליכודניקים. לא עוד. הרטוריקה של הליכוד והעומד בראשה השתנתה. בחלוף שלוש שנים וחמש כנסות, גם נתניהו הבין שהמשוכנעים יצעדו איתו בכל כברת דרך שיבחר. מתנגדיו ימשיכו לתת את קולם למפלגות שהצהירו 'רק לא ביבי'. בתווך נמצאים קולות הימין הרך. לפי כל מחקר עומק שנעשה בשנה האחרונה, הם מוערכים כקבוצה המונה כ-12 מנדטים. אליהם נתניהו פונה, אל ליבם הוא מכוון. הם נמנו בעבר עם תומכי הליכוד, ימינה, תקווה חדשה ואפילו ישראל ביתנו. נתניהו מנסה להחזיר אותם חזרה אל שורות הליכוד.
זו הסיבה שנתניהו מתעקש על קמפיין ממלכתי. במערכה הנוכחית נתניהו מבקש: חדל אש. ביקורת כן, חידוד עמדות בינו לבין לפיד כן, אך ללא מתקפות וללא השתלחות. דף המסרים העדכני של הליכוד נראה כאילו נלקח היישר מבית מדרשו של מנחם בגין.
נתניהו מעוניין ברשימה ממלכתית. הוא מנסה לקדם בפריימריז מועמדים ממלכתיים ולהרחיק מועמדים בעלי עבר פלילי. הוא פנה לביה"ד של הליכוד כדי שימנע ממועמד בעל עבר פלילי את האפשרות להתמודד על מקום ברשימה הבאה. ביה"ד של המפלגה נענה לבקשה. ביהמ"ש הפך את ההחלטה. נתניהו, באמירה חריגה, ביקש של להצביע עבור המועמד. בכל כוחו נתניהו מבקש לעצב רשימה של מועמדים, שיחזירו את ההדר הביתר"י לשורות הליכוד. הוא מעוניין בדמויות בסגנון יואב גלנט ואבי דיכטר ופחות במועמדים שצעקנותם אומנותם. גם אלו ששוריינו בעבר לפי מידת הנאמנות ליו"ר, לא בהכרח זכו לתמיכה בפריימריז הנוכחיים.
תוצאות הפריימריז בליכוד יפורסמו לאחר ששורות אלו ירדו אל הדפוס. תהיינה התוצאות אשר תהיינה, לנתניהו יש אפשרות להשפיע על הרכב הרשימה בדמות שריונם של שלושה מועמדים במקומות ריאליים. מועמדים כדוגמת פרופ' אבי שמחון, עורך ישראל היום לשעבר בועז ביסמוט ואחרים, אמורים להתברג במקומות ריאליים ברשימה. במידה ולא יקבלו תמיכה מספקת מהמצביעים, לנתניהו שמורה הזכות לשריין אותם ברשימה. וזה עוד לפני קמפיין הבחירות שבו נתניהו בוחר את מי לקדם ואת מי להסתיר בפרסומי המפלגה.
ספק רב אם המיתוג החדש של יו"ר הליכוד יצליח להזיז שניים עד שלושה מנדטים ממחנה מתנגדיו למחנה תומכיו. הקיבעון המחשבתי של הבוחר הישראלי עיצב את המפה הפוליטית לשנים הבאות. בסביבת נתניהו טוענים שהקמפיין הממלכתי לא נועד למחנה תומכיו ולא למחנה יריביו. נתניהו מכווין למחנה האדישים. אלו שנותרו בבית ולא טרחו לממש את זכות ההצבעה שלהם. שני מנדטים של אדישים שינהרו לקלפיות, בתוספת אחוז הצבעה נמוך במגזר הערבי – יקרבו את נתניהו לרגע שבו יו"ר האופוזיציה הבא מגיע אל לשכתו לקבלת תדרוך בטחוני.
בביטחון מלא
"הפשרה המסתמנת עם הג׳יהאד האיסלאמי אינה טובה. היא אינה טובה מפני שהיא תוביל לסבב הבא. היא אינה טובה מפני שאם נותנים לג'יהאד הישגים על ירי 400 רקטות, בסבב הבא החמאס לא יוכל לשבת בצד. היא לא טובה כי שוב לא השתנה כלום. הפסקת האש תגרום לכך שההרתעה לא קיימת. תושבי הדרום לא מרגישים בטוחים, ההישג המודיעיני והמבצעי יוצא הדופן של חיסולו (המוצדק) של בכיר הג'יהאד האיסלאמי נותר אירוע מבודד שאינו משנה תודעה".
אלו דברי לפיד בהיותו יו"ר האופוזיציה עם סיום מבצע חגורה שחורה ב-2019. אלו דברי הביקורת שנשמעים כיום מפיהם של ח"כי הליכוד, עם תום המערכה הנוכחית. המילים דומות, המוזיקה דומה. בעידן שבו האופוזיציה מחויבת לחשק את גלגליה של הממשלה המכהנת, האבסורד זועק לשמים.
הארכיון עמוס בציטוטים של ראשי הקואליציה הנוכחית בגנותן של הממשלות הקודמות שפעלו כפי שהממשלה הזו פעלה. עוד לא נבחר ראש ממשלה שלא אמר בסיומו של כל מבצע צבאי בעזה: החזרנו את ההרתעה. נתניהו אמר זאת לאחר 'צוק איתן', 'עמוד ענן', 'חגורה שחורה' ו'שומר חומות'. אולמרט אמר זאת לאחר 'גשמי קיץ' ו'עופרת יצוקה'. שרון אמר זאת לאחר 'חומת מגן' ו'קשת בענן'. לפיד אינו שונה והמסר המרכזי שלו לאחר מבצע 'עלות השחר', כמה צפוי: החזרנו את ההרתעה.
יחד עם הניסיונות להרתיע את האויב, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה, מנסה להחזיר גם את ההרתעה הפוליטית. לפיד מנסה לקבע את מעמדו כמי שבכוחו להוביל את ישראל גם במערכה צבאית אל מול אתגר בטחוני ראשון במעלה. נתניהו, שבמשך שנים משווק עצמו כ'מר ביטחון', מבקש לומר לציבור הישראלי, תחת הנהגתי הישגי המבצע היו גדולים יותר.
עבור תושבי הדרום הרגילים למנות קבועות של ירי טילים על בתיהם, ההרתעה לא חזרה לשום מקום. עבורם הפסקת אש, היא לא יותר מהפסקה בבית הספר. הם יסמכו לשמוע שהחופש הגדול הגיע. עד אז, הם נערכים לשיעור הבא. גם הם יודעים שהשיעור בערבית הוא הפחות האהוב על ילדיהם שהתרגלו לישון במרחבים מוגנים.
החרדה מתוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד, מטרידה את מנוחתם של תושבי העוטף הרבה פחות מהחרדה המתלווה למציאות הביטחונית שבה הם חיים. בבחירה בין סבבי הלחימה בין נתניהו ללפיד לאלו שבין ישראל לפלסטינים, הם עסוקים במה שמאיים על חייהם ולא על חייהם הפוליטיים. כשהחשש הוא לביטחונם ושלומם של הילדים, קשה למצוא זמן לעיסוק בפוליטיקאים שרבים כמו ילדים. כשיש לך 15 שניות בלבד למצוא מחסה, אין באמת סבלנות לפוליטיקאים שמחפשים מרחב מוגן פוליטי.