השיבות הליטאיות: צמיחת עולם התורה

החידושים והשינויים בעולם הישיבות לקראת זמן אלול הקרוב ושנה"ל תשפ"ג: שינויים בשיטת הרישום, ישיבות חדשות שנפתחות אל מול הישיבות שנסגרות ואיזה ישיבות נוסקות לגבהים בשנה זו?

קרית הישיבה עטרת שלמה, היכל הישיבה
קרית הישיבה עטרת שלמה, היכל הישיבה

עונת הרישום לישיבות הגדולות בשיאה. התקופה הנוכחית, שבין שבועות לתחילת זמן אלול, זהו יום הדין של בני הישיבות המסיימים את הישיבות הקטנות ומתעתדים לעלות לישיבות הגדולות.

כל בחור, כל הורה, עושה את מירב ההשתדלות על מנת להתקבל לישיבה המובחרת ביותר. כל אחד מפעיל מליצי יושר שימליצו בעדו כמה הוא מצוין וכמה הוא ראוי להתקבל לישיבה דווקא בגלל שהוא מוכשר, מתמיד, למדן, בעל הבנה, בעל רגש, בעל מידות בין אדם לחברו וכו' וכו'.

לפני שנצלול אל השינויים והחידושים של השנה בעולם הישיבות לקראת שנה"ל תשפ"ג, חשוב לזכור, שמחובתנו לעשות את ההשתדלות והכל בידי שמים, ולא תמיד הישיבה שבה אנו רוצים עבור ילדינו, היא בהכרח הישיבה הטובה ביותר עבורו. הכל נגזר ביום הדין ואנו רק מתפללים שבנינו יזכו ללמוד במקום תורה הראוי ביותר להתעלות בו בלימוד התורה וביראת שמים.

כעת נסקור את ההתרחשויות והשינויים שהתרחשו ושעתידים להתרחש בשנה"ל הבאה בעולם הישיבות.

ישיבת חברון: הישיבה המעטירה ביצעה השנה שינוי מהותי של ממש בכל הקשור לניהול הרישום. כבר במהלך זמן חורף, ישבו מנהלי הישיבה עם ראשי הישיבות הקטנות וביקשה נתונים על כל הבחורים. לאחר מכן, בוועדת הקבלה של הישיבה המורכבת מצוות משגיחי ורבני הישיבה יחד עם מנהלי השטח בישיבה, דנו בכל השמות הרלוונטיים. הוועדה רשמה את המלצותיה אלו בחורים מתאימים לישיבה ורשימת המומלצים הועברה להכרעתם הסופית והבלעדית של ראשי הישיבה.

בהנהלת ישיבת חברון הוחלט כי התשובות לבחורים שלא התקבלו יועברו אליהם בהקדם ולא להמתין עד חודש תמוז שכבר אין להם לאן לפנות. לכן הוחלט להשיב תשובה, בין חיובית ובין שלילית, מספיק מוקדם כדי שיוכלו להירשם ולהיבחן בישיבות נוספות.

ישיבת פוניבז': הישיבה נשארה בעוצמתה ומקבלת רשימות רק לאחר חג השבועות. בהנהלה מקבלים את הבחורים למבחן רשמי ולאחר המבחן מי שלא מתאים לא מתקבל. ניתן לפעמים לקבל רמזים מקדימים באשר למספר הבחורים המתקבלים, או האם בהנהלה הוחלט על חלק מהנבחנים שלא יתקבל עוד לפני ההודעה הרשמית, אך גם זה בחכמה ובתבונה רבה ליודעי חן.

ישיבת תפרח: בישיבה הוחלט שבשנה זו יחול שינוי בצורת המבחנים. אחרי הכל הישיבה גדולה וראש הישיבה המנהיג את הישיבה ביד רמה כבר הכשיר תחתיו צוות מנוסה היודע לכוון בדיוק לשיקוליו ולדעתו בסגנון התפרחאי האמיתי וסומך ידו עליהם בקבלת הבחורים המתאימים.

ישיבת תורה בתפארתה: הישיבה הנמצאת תחת הנהגתו של הגר"ש שטיינמן שליט"א ומיסודו של מרן הגראי"ל זצוק"ל, נשארה כאחת הישיבות האדוקות ביראת שמים צרופה ומקבלת לשורותיה מטובי ולומדי הישיבות לצעירים לאחר בחינה מדוקדקת של רבני הישיבה הגר"ד אפשטיין והגר"א רוטשילד וראש ישיבה הגר"י סטפנסקי. בישיבה הוחלט שלא להקדים את הרישום ונשארו במתכונת הישנה.

ישיבת אור אלחנן: הישיבה ששמה מתהדר בסגנון הביתי והפשטני ומושך אליו בחורים טובים, בנויה מבסיס הבנוי מטובי הבחורים אשר לומדים במוסדות הישיבה לצעירים.

ישיבת בית מאיר: הישיבה הוותיקה בבני ברק נהנית מצוות הנהלה מורחב שעינו פקוחה על כל תלמיד ותלמיד בפרטות המורגש היטב בישיבה. האווירה בבית מדרש ואף בהנהגה הכוללת, מושך אל עבר הישיבה מטובי הבחורים בעולם הישיבות הקטנות. בחור שמגיע להתרשם מן הישיבה ולחוות האם זה המקום שאליו הינו מייחל, נשבה בקסמה של הישיבה. בישיבה קיימת אווירה מיוחדת ולכן רבים הם מתלמידי הישיבות הקטנות המתדפקות על שעריה והמבקשים להתקבל לשורותיה. ככל הנראה שורות הישיבה יגדלו השנה עד לכ-95 בחורים בשיעור א' עקב הלחץ והביקוש הגובר. כמו כן נתווסף לשורות הישיבה משגיח שיעור א' הרב יהודה ברונר, מחשובי אברכי כולל בית הלל, ששמו הולך לפניו בניסיונו הרב בהבנת והעמדת תלמידים.

ישיבת עטרת שלמה בקרית הישיבה: שמה של הישיבה נודע בלמדנות אמיתית לצד שקידה פורצת גבולות המביאים אותם לסיומי המסכת הנלמדת. בזמן חורף משיעור א' לבד סיימו כ-100 בחורים מסכת יבמות מכרך לכרך ואף נבחנו אצל ראשי הישיבה על כל המסכת בכתב ובעל פה. זוהי הסיבה שטובי הלמדנים בעולם הישיבות הקטנות מחזרים דווקא אחרי ישיבה זו.

ישיבת הגר"ח מן ההר: ישיבות נוספות שלא הרישום הינו זה שמרומם אותם לקידמת הבמה אלא הצלחתה של הישיבה הינה ישיבת הגר"ח מן ההר בביתר עלית אשר למדנותו העצומה של ראש הישיבה הינה שם דבר בעולם הישיבות. הישיבה סוחפת אחריה את טובי המוחות לדלות מתורתו הייחודית. כמו כן שיטת ההשגחה בישיבה המונהגת ע"י המשגיח הרה"ג משה ברמן אשר עוד בימי חורפו בישיבת חברון היה ידוע במבין אל נפשם של צעירי הצאן, גורמת להתרוממות הבחורים לדרגות גבוהות בעבודת ה' מתוך הבנה ושאיפה להיות עבד ה'.

ישיבת דעת אהרון: הישיבה הנקראת בפי כל 'קפלן', נחשבת אף היא לישיבה אשר הרישום עבורה הוא רק לעזר ולאחיסמך. שמה של הישיבה הולך לפניה כישיבה מצומצמת במספר התלמידים אך רבה באיכותם אשר ממש כל אחד נבחר בקפידה ממש ומותאם לרוח הישיבה המונהגת על ידי מנווט הספינה הגאון רבי ניסן קפלן שליט"א אשר למדנותו ואצילותו לא משאירה את אחרוני האדישים על הספסל נינוחים ונסחפים אל אש התורה הבוערת בקרבו.

ישיבת ראדין: בישיבה הממוקמת בנתניה הוחלט להפוך השנה את הישיבה לישיבת קיבוץ, שבה מתייחד צוות הישיבה בבחורים הבוגרים אשר מתרוממים לפסגות רוחניות.

ישיבת כנסת חזקיהו: הישיבה הוותיקה בכפר חסידים ערכה כינוס ראשי ישיבות אצל הגר"ש שטיינמן שליט"א והוחלט על שינוי כיוון לסגנון בחורים שמרני יותר. בישיבה אף העלו על נס את מעלותיה של הישיבה הקדו' אשר יסודותיה נוסדו ע"י מצוקי ארץ ועד היום נשמרת האווירה הייחודית של כפר חסידים אשר טבועה בכל בוגריה באהבת התורה וביראת שמים לצד הקשר האישי עם צוות הישיבה המעמיד את התלמידים באור התורה והיראה. בעונת הרישום מתדפקים על דלתות הישיבה בחורים מטובי הישיבות הקטנות אשר בשבילם מקום זה הינו כמים עייפים לנפש צמאה.

ישיבת נחלת דוד: הישיבה שייסד מרן ראש הישיבה הגרב"ש סלומון זצוק"ל, ידועה בהרעפת והרבצת תורה בתלמידים בפרטות ובייחודיות. הישיבה מונהגת כיום על ידי בנו ראש הישיבה הגאון ר' דוד סלומון אשר החליט שעל אף השיעורים הקטנים שישנם בישיבה, השיעורים מחולקים ל- 3  בכדי לעמוד מקרוב על התקדמות הבחורים בהבנת הסוגיות תוך כדי קשר אישי עם הר"מ.

ישיבת שכר שכיר: בישיבה עדיין אבלים על פטירתו של ראש הישיבה הגאון רבי צבי יהודה גרשונוביץ זצ"ל אשר היה קשור בכל נימי נפשו לבחורים. עם הסתלקותו של ראש הישיבה מונה לכהן כראש הישיבה, גיסו הגאון רבי אפרים זאב גרבוז. הגרא"ז גרבוז שימש עד היום כר"מ בישיבת 'מאור התורה' בירושלים בראשותו של הגר"א סאלים, והוא יכהן במקביל גם בירושלים וגם בנתיבות. בישיבה מכהן גם הרב פרוכטר שליטא אשר ידיו רב לו בהכוונת והעמדת בחורים והביקוש גובר משנה לשנה. בחורי הישיבה מחוברים בכל כוחם לישיבה הקדושה.

ישיבת נתיבות חיים: ישיבה חדשה שנפתחת בזמן הבא בשם "נתיבות חיים" ע"ש מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל. בראשות הישיבה יעמוד הגאון ר' דניאל כהן מתלמידיו החביבים של הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון אשר שימש כראש ישיבה בישיבת היכל יצחק ונודע שמו ברבים כדמות אשר מאגדת תחתיו עמלי תורה למדנים מהשורה הראשונה. לשם כך נשכר בניין רחב ידיים בשכונת קטמון בירושלים, שם תיפתח הישיבה החדשה, שתהיה תחילה כישיבת קיבוץ, לצד כולל אברכים שייפתח במקום. בישיבה שוקלים לפתוח שיעורים נוספים בעתיד, כולל שיעור א'.

ישיבת מגדל עוז: לא מכבר נערך כנס הייסוד לישיבה החדשה "מגדל עוז" שתיפתח ביישוב גבעת זאב. כנס הייסוד התקיים במעונו של מרן רה"י הגר"ג אדלשטיין בהשתתפות גדולי ראשי הישיבות. בראשות הישיבה יעמוד הגאון רבי ישראל יעקב שמואלביץ והמשגיח יהיה הגאון רבי דורון דוד גולד.

ישיבת קרית מלך: הישיבה בראשות הגר"ש קניבסקי שליט"א נמצאת כיום תחת נשיאותו של מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליטא  לאחר פטירת מרן שר התורה זצוק"ל. מטרת הישיבה שכבר קנתה לעצמה שם בעולם הישיבות, הינו להשאיר את המוסד הידוע לסמל בעיר בני ברק שכולל בתוכו את ישיבתו של מרן החזון איש זצ"ל ישיבת תפארת ציון כאחת מאבני היסוד של עיר התורה בני ברק.

ישיבת שערי שמועות: הישיבה ניצבת על רגליה ללא העסקת והפעלת רשמים כלל ומושכת אליה ממש מסלתה ושמנה של עולם הישיבות הקטנות אשר יגדירו את הישיבה עקב הימצאותה במושב החרדי בית חלקיה כישיבת "בוטיק" אשר כל בחור ובחור גדל וצומח ממש בחממה לעצמו, הן מבחינת צוות הישיבה בהכוונה וחינוך בדרך זו ובין מהאווירה הקסומה במושב.

אחרי הכל חשוב לזכור: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ועלינו רק להתפלל שהבן יקיר ימשיך ויתעלה בדרך התורה והיראה ויתקבל בעז"ה לישיבה הטובה ביותר עבורו, בכדי שיוכל להמשיך לשקוד על התורה והיראה ולצמוח להיות תלמיד חכמים.

נאחל לכולנו שבעזרת ה' נמשיך לראות את עולם הישיבות פורח ומתעלה ועימו כל בני העלייה המרובים בסייעתא דשמיא עד ביאת גואל צדק.

תפקידם של הרשמים בישיבות

כבכל שנה עולה לדיון נושא הרשמים. יש הדורשים לטוב ויש הדורשים למוטב. יש הטענים שהורסים ומזיקים עם הרשימות למיניהם אשר יש לברר עד כמה הן משפיעות על החלטתם של ראשי ומנהלי הישיבות בקבלת הבחורים.

מאידך, יש הטוענים שדווקא הם אשר דואגים להחדרת ולהטמעת ישיבות חדשות אשר בדרך הטבע לא היו מצליחות ובזכותם נודע שמם ברבים. כמו כן שינויים הנעשים בהיכלי הישיבות גם כן מתפרסמים לתועלת על ידם.

אחת הדוגמאות העצובות, הנחשפת כאן לראשונה, הינו ההודעה הדרמטית של ראש ישיבת גבעת שאול על סגירת הישיבה. הישיבה אשר יצאה שמה לתהילה, שנוסדה ע"י מרן המשגיח הגר"ש וולבה בעל ה'עלי שור' ונודעה בשיטת לימוד המוסר הייחודית, נקלעה לקשיים וסוגרת את שעריה.

תופעה מאוד מעניינת השנה בנושא הרישום הינה שכמה מהישיבות ששכרו רשמים, לא באמת הצליחו לקדם את הישיבה המדוברת אשר אותה ניסו לרומם. מסתבר שעולם כמנהגו נוהג והישיבות הנמצאות בקדמת הבמה ובכותל המזרח של עולם התורה, ניצבות במקומם, בעוד הישיבות אשר ניסו לקדם עצמן באמצעות רשמים, נותרו מאחור.

אי אפשר להתכחש לעובדה שאנחנו בעלמא דשיקרא ולא נתכחש שהשיקולים בבחירת הישיבה לא תמיד נתונים לשיקול דעת האמיתי מה טוב לבחור, היכן יגדל ויתקדם בלימוד וביראת שמיים.

עוד מושג האומר המון ונתון שמרומם ישיבה ללא העסקת רשמים הינו המפגש הראשוני של בחור העולה לישיבה גדולה המחפש אחר ישיבה המתאימה לו. המפגש עם בחורי הישיבה הלומדים באותה הישיבה הוא המבחן האמיתי. בחורי הישיבה, בכל ישיבה, הינם השגרירים האמיתיים והרשמים הכי גדולים מבלי שהם כלל מודעים לכך. כאשר בחור מישיבה קטנה מברר אצל חבר הלומד בישיבה גדולה, מבלי משים, הבחור מהישיבה הגדולה, משמש עבור כסוג של רשם מבלי שהוא בכלל מתכוון לכך. הדוגמא האישית היא הרושם האמיתי של הישיבה. כשלבחור בישיבה גדולה יש ברק בעיניים כשהוא מתאר את הישיבה ואת ההווי בה, זה מעיד יותר מכל על הצלחתה של הישיבה.

השארת תגובה