בסער בת רבים: המשבר הקואליציוני

המפתח לגורלה של הממשלה הנוכחית נמצא בידיו של מי שנחשב למתנגד החריף ביותר של נתניהו וכמי שיש לו הכי הרבה מה להפסיד מהליכה לבחירות

גדעון סער, צילום: אתר הכנסת
גדעון סער, צילום: אתר הכנסת

כמה תובנות מליל ההצבעות הדרמטי ביום שני השבוע, שבו נחלה הקואליציה שתי תבוסות מחפירות: אי יכולת לשמר את הסטטוס קוו בדמות הארכת תקנות החירם ביו"ש ואי יכולת למנות שר בממשלה. החוק היחיד שהאופוזיציה והקואליציה יסכימו על העברתו: החוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות.

ממשלה לא מתפקדת עם קואליציה שאין לה רוב בכנסת היא ממשלה משותקת. מנהלים אותה אנשים שבמשך שנתיים טענו שחייבים להחליף את נתניהו בגלל שהממשלה משותקת. קואליציה שאינה יכולה להעביר חוקים, איבדה את זכות הקיום שלה.

רינאווי זועבי: הח"כית העצמאית ממרצ עושה צחוק מחבריה למפלגה ולקואליציה כאחד. היא פרשה לאחר שלא יכלה לשאת את חילול אל אקצא כלשונה. חזרה בה אחרי שלפיד הבטיח לה שחרור מאות מיליוני שקלים עבור הרשויות המקומיות הערביות. "אני שמח לקבל את ח"כ זועבי בחזרה לקואליציה", אמר לפיד אחרי שחתם לה על צ'ק קואליציוני של למעלה ממיליארד שקלים. בניגוד לצ'ק של לפיד, דווקא להבטחה של זועבי לא היה כיסוי. ביום שני היא הצביעה נגד הקואליציה. לפיד רתח מכעס. מעולם לא שולם סכום גבוה כל כך, עבור נאמנות מופרכת כל כך לפרק זמן קצר כל כך. בלשונו הוא, לפיד יצא פראייר.

יאיר לפיד: רה"מ החליפי התגלה במלוא עליבותו מול הח"כית ממרצ שמתנהלת כסיעת יחיד. שאיפתו להיכנס ללשכת ראש הממשלה ב-2023 נמוגה מול עיניו, אולם בדרך להגשמת החלום, הוא מוכן למלא בכל שבוע טופס לוטו חדש, ולהמר על חשבונם של אזרחי המדינה. בכל פעם זה נגמר בסכומי עתק לכל מי שרק מצייץ על כוונותיו להחרים או לפרוש.

במוצאי בחירות 2013 הצהיר לפיד: "לא אצטרף לגוש עם זועביז". אז זו הייתה חנין זועבי. בכך הכתיר לפיד את נתניהו לראש הממשלה ומנע הקמת בלוק חוסם עם שלי יחימוביץ ומפלגת העבודה. במוצאי בחירות 2021 ללפיד כבר לא הייתה בעיה להצטרף לגוש עם הזועביז'. לא חנין, רינאווי. הפעם, כדי למנוע את המשך כהונת נתניהו. בשני המקרים, לפיד שילם מחירים גבוהים.

עידית סילמן: מי שעד לפני חודשים אחדים כיהנה כיו"ר הקואליציה, למדה לעשות פוליטיקה. היא הודיעה שבכוונתה להתנגד לחוק התקנות ביו"ש. לא הייתה לה כוונה להצביע נגד. היא רק העבירה מסר לזועבי וגנאים שממילא החוק יפול ואל להם להתבזות בעיני בוחריהם. הח"כים הערבים מצמצו ראשונים. הח"כית ממרצ והח"כ מרע"ם הצביעו נגד. שלושת חברי רע"מ האחרים נעדרו. סילמן לא הייתה צריכה כלל להצביע. מלאכתה נעשתה ע"י אחרים. רק למחרת נחשף שיועמ"שית הכנסת שגית אפק הבהירה לסילמן שהתנגדות למינוי כהנא כשר אינה עילה מספקת להכריז עליה כפורשת.

מתן כהנא: בניסיון להביא את מינויו מחדש של מתן כהנא לשר הדתות, לסילמן כבר לא הייתה ברירה. בניכוי המקוזזים, לקואליציה היה רוב של קול אחד. סילמן נכנסה למליאה בתום ההצבעה ובהקראה החוזרת הצביעה נגד.

מספר התומכים והמתנגדים היה זהה: חמישים וחמישה ח"כים לכל צד. בנט התעקש שזו תהיה הצעת אמון. הממשלה לא נופלת במצב כזה, אבל היא בהחלט לא קיבלה את אמון הכנסת. ממשלה שלא זוכה לאמון כשראש הממשלה מתעקש שתוכרז כהצבעת אמון, נמצאת שלב אחד לפני אי אמון וקריסת הממשלה.

ימינה: רק לפני למעלה משנה, סיעת ימינה נהנתה מאידיליה בין חבריה. בשנה שחלפה מאז כינון הממשלה, זו הסיעה המפצלת ביותר. שיקלי הוכרז כפורש. סילמן פרשה אך טרם הוכרזה כפורשת. מתן כהנא, היחיד מבין ח"כי הסיעה שהולך עם בנט בעיניים עצומות, הבין שמי שמנע ממנו לחזור לכהן כשר, היא חברת מפלגתו. הוא קיווה שלפחות תימנע כדי שלא תוכרז כפורשת. ברגעי ההצבעה האחרונים, כהנא נהנה מרוב זעום: 55 בעד מול 54 מתנגדים. ואז הגיחה סילמן למליאה והוסיפה את קולה למתנגדים. ההצעה נפלה וכהנא יסתפק בתפקיד סגן השר.

מי שהדיח את חבר מפלגתו יו"ט כלפון מבלי למצמץ, שלא יצפה שמישהו אחר במפלגתו ינהג בו בדרך אחרת. אימפריות, כמאמר הקלישאה קורסות אל תוך עצמן. ימינה אולי לא הייתה אימפריה פוליטית, אך היא בהחלט קורסת אל תוך עצמה. את המפלות הגדולות, ימינה סופגת מחברי מפלגתה.

ניר אורבך: כבר שבועות ארוכים שמקורביו דואגים לעדכן שהוא על הקצה. אידיאולוגית, אורבך נמצא בקצה הסקאלה של הממשלה הזו. מחשבות על פרישה חלפו בראשו כבר לפני זמן רב. הוא ממתין שאחד מח"כי השמאל יפרוש, כדי לאפשר לבנט להמשיך כראש ממשלה גם בתקופת המעבר. הקרדיט שנתן לבנט אוזל גם הוא.

העימות בין אורבך לבין גנאים וטיבי שכמעט גלש לחילופי מהלומות, נראה כמעט מבוים. הניסוי עם רע"ם נכשל, אמר אורבך לגנאים בירכתי המליאה לאחר נפילת החוק. ייתכן וגם הניסוי עם 'ימינה' נכשל. אורבך הוא המועמד הטבעי להצטרף לשיקלי וסילמן. בנט מנסה להחזיק אותו בכוח. הוא יודע שפרישה נוספת, מאיצה את הקץ על כהונתו כראש ממשלה. אורבך (אורי) הביא את בנט לפוליטיקה. אורבך (ניר) עשוי לסיים את הקריירה הפוליטית של מי שלפני עשור הבטיח ש'משהו חדש מתחיל'.

האופוזיציה: בליכוד לא מתרגשים מהעובדה שהחוק להארכת תקנות לשעת חירום ביו"ש לא עבר. כבר הוכחנו בעבר, אמר לי השבוע בכיר בליכוד, שהפלנו את חוק האזרחות וכעבור מס' חודשים העברנו חוק טוב יותר. גם בחוק 'ממדים ללימודים' התנגדנו וכעבור מס' שעות הצלחנו להביא חוק טוב יותר של 75% במקום 66%. גם את חוק תקנות יו"ש שהפלנו, נדאג להביא במקומו חוק טוב יותר.

גדעון סער: המפתח לגורלה של הממשלה הנוכחית נמצא בידיו של מי שנחשב למתנגד החריף ביותר של נתניהו וכמי שיש לו הכי הרבה מה להפסיד מהליכה לבחירות. מבין מפלגות הקואליציה, 'תקווה חדשה' היא היחידה שבמרבית הסקרים רואה את אחוז החסימה מלמטה. סער בנה לעצמו אליבי להפלת הממשלה בנושא אידיאולוגי. זה ממצב אותו כמועמד הבכיר יותר מול בנט ושקד בקרב על קולות הימין הרך. ספק רב האם זה מה שיציל את עתידו הפוליטי.

המפלגה שקיבלה את השלל הגבוה ביותר ביחס לגודלה של המפלגה (6 מנדטים, חמישה משרדי ממשלה – משפטים, חינוך, שיכון, תקשורת, ירושלים ומורשת), עושה קולות של חישוב מסלול מחדש.

אלא שבתוכנת הוויז הפוליטית העומדת בפני סער, אין הרבה דרכי גישה. הליכה לבחירות היא דרך ללא מוצא. הקמת ממשלה בראשות נתניהו היא דרך חתחתים. הקמת ממשלה חלופית בראשות מישהו אחר מהליכוד או ממפלגה אחרת היא כביש משובש. סער יצטרך לבחור בין הצעה רעה (לתת זכות קדימה לנתניהו) להצעה רעה עוד יותר (להיכנס לדרך משובשת שמובילה לתהום פוליטי).

כאן מפרקים

החיים בלשכת ראש הממשלה הפכו עבור נפתלי בנט לרולטה. הוא אינו יודע מה מצפה לו בכל רגע נתון. איום מצד חבר בקואליציה או נטישה של אחד מבכירי לשכתו. לפעמים הוא מקבל את שניהם באותו יום.

רשימת המשברים הקואליציוניים בחודשיים האחרונים, מספיקה לקדנציה שלמה: פרישתה של סילמן, פרישתה וחזרתה של זועבי, הקפאת החברות של רע"מ, השרירים של מיכאל ביטון, הדרישות של אלי אבידר, האיומים של גדעון סער, ההדחה של יו"ט כלפון, החשש משירלי פינטו, העצמאות של מאזן גנאיים, המו"מ מאחורי הקלעים בין תקווה חדשה לליכוד וזו רק רשימה חלקית.

ביום שני השבוע, בשעות שבהן ראשי הקואליציה מפעילים מכבש לחצים על הסוררים שבחברי הקואליציה לתמוך בהצעתו של שר המשפטים גדעון סער להאריך את תקנות יו"ש, נחתה על לשכת ראש הממשלה פרישה מהדהדת נוספת: מתן סידי, דוברו של ראש הממשלה ומי שעובד בצמוד עם בנט מזה ארבע שנים וחצי, הודיע על פרישה מהתפקיד. אחרי היועצת המדינית שמרית מאיר, ראש הסגל טל גן צבי, העוזרת האישית נעמי ששון, דובר ימינה עובד פרל, הגיע תורו של הדובר סידי להבין שאין לו הרבה מה לחפש בלשכה המתפרקת. בתוך חודש אחד, בכירי הלשכה החשובה במדינה, נטשו את ראש הממשלה בשעה הקשה ביותר לממשלתו.

לשכת בנט היא הלשכה המסוכסכת ביותר מבין לשכות ראשי הממשלה בעבר. ראשי המחנות בתוך הלשכה משכו את בנט לכיוונים מנוגדים. טל גן צבי מימין, שמרית מאיר משמאל. מתן סידי היה הדובר הנאמן, שמעבר לתפקידו היה גם יועץ פוליטי ומי שניהל את המשברים עבור ראש הממשלה. שמרית מאיר כבר לא בלשכה. גם טל גן צבי ארז את חפציו. פרישתו של סידי מותירה את בנט חשוף בצריח. את המשבר הזה בלשכה סידי כבר לא יוכל לפתור.

בלשכת ראש הממשלה דאגו לתדרך השבוע את הכתבים שמדובר בהחלטה מודעת של בנט להיפטר מבכירי לשכתו, מתוך כוונה לבנות סגל חדש, נטול סכסוכים.

שימו לב איך 'ישראל היום' שבעבר היה עיתון הבית של נתניהו וכיום הפך במידה רבה לביטאון של ימינה, מתאר את גל הנטישות בלשכת ראש הממשלה: "עזיבתו של סידי מגיעה כחלק מהליך מכוון שמוביל בנט, לעצב מחדש את לשכתו, אחרי שנה בשלטון שבה הוא לא מתחזק בדעת הקהל. על רקע זה, ובשל הסכסוכים שאפיינו את הלשכה בשנה האחרונה, נפרד בנט בשבועות האחרונים מהיועצת המדינית, שמרית מאיר, מאיש סודו מספר 1, טל גן צבי, מהעוזרת הצמודה, נעמי ששון, וכעת מדוברו הקרוב, מתן סידי. כולם היו במעגל הראשון של בנט בשנים האחרונות, ולפי גורמים בלשכתו הוא קיבל החלטה מודעת להיפרד מהם".

כשהלשכה מתפרקת על ראשו, בנט עסוק בקוסמטיקה. ארבעה בכירים בלשכה שנוטשים תפקיד רב עוצמה, היא לא החלטה מודעת להיפרד מהם ואין זה הליך מכוון. זו אמירה מהדהדת בחוסר האמון של כל אחד מהם לעבוד עבורו. אחרי שמצביעיו נטשו אותו עם כינון הממשלה, נאמניו הקרובים נוטשים אף הם במלאות שנה להקמתה.

השארת תגובה