איפה הכסף? הנאום שלפיד שכח

בטון נמוך ובעיניים רושפות, היה לפיד מטיח בנתניהו ודרעי גם יחד: "היום הזה ראיתם את הכניעה הגדולה של נתניהו למופע הסחטנות החרדי שאינו יודע שובע. הם לוקחים את הכסף כי נתניהו מאפשר להם לקחת את הכסף"

יאיר לפיד וערימת הכסף
יאיר לפיד וערימת הכסף

את תחילת הקריירה הפוליטית שלו השתית יאיר לפיד על המשפט "איפה הכסף". בניסיון להשמיע את זעקתו של מעמד הביניים, ביקש לפיד לתאר לבוחריו הפוטנציאליים שהממשלה בראשות נתניהו מנתבת את הכספים לטובת מטרות שאינן מועילות לאזרח הממוצע שהנטל הכלכלי מונח על כתפיו.

לפיד גרף במערכת הבחירות הראשונה שבה התמודד לא פחות מתשעה עשר מנדטים. הוא קיבל את משרד האוצר בדיוק כדי להחליט מה עושים עם הכסף של מדינת ישראל. בתום שנה ועשרה חודשים, מסתבר ששום דבר לא באמת השתנה לטובת האזרח. לפיד לא הותיר חותם בתפקיד שר האוצר.

מאז בחירות 2015 ועד חודש מאי 2021 לפיד בילה את זמנו הפרלמנטרי באופוזיציה. סיסמת הקרב 'איפה הכסף' חזרה לככב שוב בנאומיו.

באחד מסרטוני הבחירות של 2019, לפיד פירסם סרטון בחירות, שגם הוא עוסק בכסף של אזרחי ישראל. "אתם רואים את הכסף הזה, הוא שלכם", נשמע לפיד כשברקע נראה הר של שטרות כסף. "הכסף הזה הוא לא של הפוליטיקאים. יותר מעשרה מיליארד שקל הממשלה הזו חילקה לעצמה בקומבינות. 580 מיליון שקל למטוס המיותר הזה של ראש הממשלה. מיליונים לחברי הכנסת בהעלאות שכר לעצמם. 670 מיליון שקל למיקי זוהר ואורן חזן וסמוטריץ', רק שישתקו. הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפויות".

"הפוליטיקאים לוקחים את הכסף לעצמם. כחול לבן תחזיר אותו לכם", נשמע לפיד בסיום הסרטון.

ובכן, מר לפיד, הגיע הזמן לשאול: איפה הכסף? במבט לאחור, לשמוע מלפיד ביקורת על קומבינות, מעורר גיחוך וזעם במקביל. הכסף שלפיד הבטיח שוב ושוב להחזיר לאזרחי ישראל, הלך לאתנן פוליטי שלפיד משלם לכל מי שרק מעז לאיים על נטישת הקואליציה.

לפיד הבטיח לשנות סדרי עדיפויות. ובכן, סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית כוללים חלוקה של עשרות מיליוני שקלים, סליחה, מיליארדי שקלים, שוב סליחה, עשרות מיליארדי שקלים, לתחזוק הקואליציה.

ביומן של לפיד יש רק תאריך אחד חשוב: 27 באוגוסט 2023. זה המועד שע"פ ההסכם הקואליציוני, לפיד אמור להיכנס ללשכת ראש הממשלה. בדרך לשם, לפיד שבר כל מוסכמה אפשרית ומוכן להתחייב לכל אחד על כל דבר. הוא זעק שהכסף הולך לאיבוד בממשלה מנופחת בשרים וסגני שרים והתחייב לכונן ממשלה בת 18 שרים. בפועל, הממשלה הנוכחית עמוסה בשרים וסגני שרים במשרדים מיותרים (שמישהו יסביר לי מה ההבדל בין משרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד לשוויון חברתי?).

הוא לעג למוסד ראש הממשלה החליפי ומינה את עצמו לאותו תפקיד בדיוק. לא רק זאת – בתפקידו כשר החוץ עומדים לרשותו לשכה, נהג, רכב, דובר, עוזרים ויועצים. הוא לא הסתפק בזה ודאג שגם במשרד רה"מ החליפי יעמדו לרשותו לשכה, נהג, רכב, עוזרים ויועצים. איפה הכסף? אצל יאיר לפיד.

באחד מסבבי הבחירות, כשלצידו ח"כ מיקי לוי הצטלם לפיד מחוץ למשרדי קק"ל והבטיח לפרק את קק"ל המושחתת. מה אתם חושבים שהוא עשה כשהגיע לשלטון? מינה את גיסתו, אחותה של רעייתו לתפקיד דירקטורית בקק"ל ואת בת דודתה של רעייתו למנכ"לית המחלקה לישראל ולהנצחת השואה בישראל ובתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. הם שם בשביל הג'ובים, סנט לפיד בליכוד בשעתו. כנראה שגם לפיד פה בשביל הג'ובים. הוא לא באמת בא לשנות.

אתם יודעים לבד איזה נאום חוצב להבות היינו מקבלים מיאיר לפיד אילו נתניהו היה ממנה את גיסתו או את בת דודתו לתפקיד בקק"ל. ועוד לא דיברנו על שורת המינויים הפוליטיים במשרד החוץ. אנשים ללא רקע דיפלומטי מונו לתפקידי שגרירים וקונסולים, אך ורק בשל קרבתם ליו"ר המפלגה יאיר לפיד. חלקם אגב, היו מועמדי הרשימה לכנסת.

הסטנדרט הכפול של לפיד מעיד בעיקר על זלזול בוטה באינטליגנציה של בוחריו ושל הציבור כולו. במקום להגיד: טעיתי, הוא מנסה להכשיר כל דבר שיצא נגדו בהיותו באופוזיציה – החל ממינוי מקורבים (באה לנקות את השחיתות של הליכוד), דרך הכנסה סיטונאית של ח"כים נורווגים (אילוץ פוליטי), מינוי שרים ללא תיק (מינוי ראוי), הפרה של שורת הבטחות בחירות (לא הייתה ברירה), ועד הזרמה של מאות מיליוני שקלים לכספים קואליציוניים (זה היה למטרות טובות).

כשמביטים על נאומי העבר של לפיד לנוכח מעשיו כיום, דבריו מעוררים בעיקר גיחוך. הוא לא בא לשנות. הוא בא לדאוג לחברה'.

כל המרבה במחיר

כמי שמינה את עצמו לתיחזוק הקואליציה, לפיד מוכן להעניק כל סכום לכל המרבה במחיר. כל הצבעה הדורשת רוב, נקנית במזומן ע"י לפיד וליברמן. אביר קארה מאיים לנטוש? מפגישים אותו עם שר האוצר ומתחייבים להיענות לדרישותיו. אין רוב במליאה בהצבעת אי אמון?

מבטיחים כמה מאות מיליונים לאחמד טיבי ולפתע האצבעות של הרשימה המשותפת חוברות לקואליציה. חברת הכנסת זועבי מודיעה על פרישה מהקואליציה? מפגישים אותה עם השר לפיד מלווה בשמונה ראשי רשויות ערביות ומסדרים העברה של למעלה ממיליארד שקלים לרשויות המקומיות הערביות תוך ימים בודדים. לכל מי שיש כאב בטן, יש מרשם בדוק: מאיימים בפרישה ומקבלים את התרופה, סליחה את הכסף, במזומן.

אני יודע מה היה אומר יאיר לפיד אילו שר הפנים אריה דרעי היה נכנס ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מלווה בשמונה ראש ערים חרדיות ומאיים להפיל את הממשלה. זה היה נאום חוצב להבות. בטון נמוך ובעיניים רושפות, כשהוא מעל דוכן הכנסת, היה לפיד מטיח בנתניהו ודרעי גם יחד: "היום הזה ראיתם את הכניעה הגדולה של נתניהו למופע הסחטנות החרדי שאינו יודע שובע. הם לוקחים את הכסף כי נתניהו מאפשר להם לקחת את הכסף. הם יודעים שהם יקבלו אז הם לא מפסיקים לבקש. התאבון שלהם אינו יודע גבול. אם אתם שואלים את עצמכם להיכן הולך הכסף שלכם, קיבלתם את התשובה במופע המביש של שר הפנים שגורר אחריו שמונה ראשי רשויות חרדיות ומאיים לשלוח את מדינת ישראל לבחירות אם לא יקבלו את מבוקשם. ככה לא מתנהלת ממשלה. הגיע הזמן לממשלת שינוי שתשים סוף לפארסה הזו".

את הנאום הזה לפיד לא הספיק לשאת. את הנאום הזה לפיד צריך לנאום נגד לפיד עצמו, מיד לאחר שח"כ ריידא ריינאווי זועבי ממרץ, שהבינה באיזה צד של הפרוסה נמצא הכסף, הגיעה ללשכתו מלווה בשמונה ראשי רשויות ערביות. היא לא איימה לפרוש. היא שלחה מכתב התפטרות מהקואליציה. במכתב היא קוננה על חילול אל אקצא. במפגש החזרה לחיקה של הקואליציה, אל אקצא לא עלה אפילו לדיון. מה היא ביקשה? כסף. מה היא קיבלה? המון כסף.

על רמת האמינות של הח"כית ממרצ ניתן ללמוד מדברים שאמרה בעצמה. בראיון לחדשות 12 אמרה זועבי לאחר פרישתה: "אני הגעתי בעצם לנקודת האל חזור. אני לא יכולה להמשיך עוד לתמוך בקואליציה הזאת. אין דרך חזרה מזה שאני פורשת מהקואליציה. מה שהחלטתי ומה שהודעתי זה מה שיהיה. כנראה שאתם לא מכירים מה זה נשים ערביות. כשאנחנו מחליטות אנחנו מחליטות".

נשמע אמין. למחרת כבר החלה זועבי להשמיע זמירות אחרות. בראיון לגל"צ, אמרה: "בינתיים אתמוך בקואליציה, כל עוד הקואליציה קשובה לצרכים של הציבור הערבי".

ומה הסיבה לפרישתה? בראיון לגל"צ אמרה שלא יכלה לשאת את המראות של האלימות המשטרתית בהלווייתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה. ההלוויה התקיימה שישה ימים לפני הודעת הפרישה של זועבי. העובדה הזו חשובה משום שבראיון לרשת ב' זועבי ציינה שההחלטה על פרישה מהקואליציה התקבלה בין שבוע וחצי לשבועיים לפני ששיגרה את מכתב הפרישה לבנט ולפיד. כלומר, לפני מותה של העיתונאית הפלסטינית. רמת אמינות גבוהה במיוחד.

בפעם הבאה כשלפיד ישאל איפה הכסף, אתם כבר תדעו לבד את התשובה.

המנייה של אורבך

סוד גלוי ששלישיית שקד, אורבך וקארה, מנהלת מו"מ בלתי נגמר עם גורמים בליכוד. השיחות נמשכו גם השבוע. מי שנמצא בעיקר על הכוונת של הליכוד הוא ניר אורבך. לדברי מקורביו, סבלנות פקעה, אך טרם הגיעה השעה לפרוש מהקואליציה. השבוע, הוא שלח איום עבה: "לממשלה הזאת יש דימוי שמתחזק של ממשלה שנכנעת לערבים. אם זה לא ייפסק – אהיה בחוץ מהר ממה שנדמה".

נכון לשעת כתיבת השורות, אורבך לא מימש את איומו. עד ליום חמישי האחרון המנייה של אורבך הייתה בשיאה. הודעת הפרישה של זועבי גרמה למנייה הפוליטית של אורבך להפוך לבלתי סחירה. אף אחד לא משלם על משהו שניתן להשיג בחינם. שובה של זועבי לקואליציה, הפיחה בו חיים חדשים. הימים האלו הם אולי ההזדמנות האחרונה של אורבך לשריין את עצמו לכנסת הבאה ולהתקבל בחזרה כגיבור במחנה הפוליטי ממנו הגיע.

מי שטרח לתחזק את נוכחותו של אורבך בקואליציה הנוכחית הוא ראש הסגל טל גן צבי. אורבך אף לא הסתיר זאת. פרישתו של גן צבי, ימים אחדים לאחר פרישתה של היועצת המדינית שמרית מאיר, טלטלה את לשכת בנט. עכשיו גם אין מי שישמור על ניר אורבך בקואליציה.

הדברים נכונים לשעת כתיבת השורות של יום שלישי בערב. עד לזמן קריאת הטור ייתכן שהתחוללו כאן לא מעט תמורות פוליטיות. 24 שעות הן נצח במושגי הפוליטיקה הישראלית.

כעת כבר ברור שהוויכוח הוא מי יישא בתואר ראש ממשלת המעבר. פרישתו של אורבך מכניסה את לפיד אוטומטית ללשכה החשובה במדינה. פרישה של כל ח"כ אחר שאינו מסיעת ימינה או תקווה חדשה, מותירה את בנט כראש ממשלה גם בתקופת הבחירות.

תגובה אחת
  1. הפוסל במומו פסול. אינו ראוי להיות ראש ממשלה. אין לו את זה. כפרות על ביבי

    מו

השארת תגובה