הפאניקה ב'ימינה': יום טוב שני

באישון לילה, הודחה סילמן מוועדת הכנסת כחברת ימינה. בקרוב היא תודח גם מתפקידה כיו"ר ועדת הבריאות. בנט החליט לעשות שרירים על חברי מפלגתו

צילום צילום - קובי גדעון לעמ נפתלי בנט
צילום צילום - קובי גדעון לעמ נפתלי בנט

בנט במצוקה. זה ניבט בכל פעולה ובכל החלטה שקיבל בימים האחרונים. ביום שישי האחרון, שמוקדש בדרך כלל להכנות לשבת ולמעט מאד פוליטיקה, לשכת ראש הממשלה רחשה פעילות.

הבוקר נפתח בהחלטתה הדרמטית של שמרית מאיר, היועצת המדינית והאישה החזקה בלשכת ראש הממשלה, לפרוש מתפקידה. זו לא עוד פרישה. מאיר, מיום כניסתה לתפקיד, היא שקבעה את הטון בלשכת ראש הממשלה.

הנה דברים שכתבה מאיר, חודשיים לפני הקמת הממשלה: "לאן הביאה אותנו פסיכוזת ביבי/רק לא ביבי: פוליטיקאים מימין, שוקלים ברצינות תלות בסניף של האחים המוסלמים. אני עוצרת לרגע כדי להגיד את זה כי כבר התרגלנו להכל וזה נראה כמו השלב ההגיוני הבא, אבל מדובר בנטיה לאומית לאובדנות".
את הטקסט הזה כתבה מאיר ב-24 במרץ 2021, חודשיים לפני שנקראה לתפקיד רב ההשפעה בלשכת ראש הממשלה. במסגרת תפקידה היא גם הייתה אמונה על תיחזוק הקשר עם רע"מ ומנסור עבאס. השבוע כבר אמרה בשיחות סגורות שפרויקט רע"מ נכשל.

מאיר, שקודם הגעתה לתפקיד הייתה פרשנית לענייני ערבים, נכנסה לתפקיד שמעט גדול ממידותיה. קרב המחנות בתוך לשכת ראש הממשלה הוביל בסופו של דבר לפרישתה, רגע לפני שהספינה טובעת.

מיום כניסתה לתפקיד הואשמה מאיר בהשתלטות על הלשכה ובקביעת סדר היום. המחנה השני, בראשותם של ראש הסגל טל גן צבי ומזכיר הממשלה שלום שלמה, מצאו עצמם בעמדת נחיתות.

רק לאחר שפרשה מתפקידה, ידעו הכתבים הפוליטיים והפרשנים לספר לאזרחי ישראל את מה שידעו מזמן: לשכת ראש הממשלה מתנהלת בצורה כאוטית, מסוכסכת ולא מתפקדת. היא הושוותה לברדק שהתרחש בלשכה של ראש ממשלה אחר, אהוד ברק. בשעתו, לפני שני עשורים, הבחירה הכושלת באנשי אמון ובניית לשכה כושלת, הובילה את ברק לאחת הקריסות הפוליטיות המפוארות שידעה הפוליטיקה הישראלית.

פרישתה של שמרית מאיר, באה יום אחד בלבד לאחר פרישתו של דובר מפלגת ימינה עובד פרל. רק לפני שלושה חודשים נכנס לתפקיד, וביום חמישי כבר הודיע לחברי הסיעה על פרישתו. פרישתה של מאיר, האישה החזקה בלשכת ראש הממשלה, ערערה את היציבות והעלתה את מפלס המתח בלשכה הלחוצה במדינה.

חלפו רק שעות בודדות עד שנחתה הידיעה על התפטרותו של שר הדתות מתן כהנא. המטרה: להדיח את יו"ט כלפון מחברותו בכנסת כדי למנוע עריקה נוספת. בדיעבד הסתבר שרה"מ בנט זימן אליו את כלפון יום קודם לכן כדי להודיע לו שהוא זקוק למתן כהנא בכנסת. הח"כ הצרפתי ממוצא תוניסאי, שנכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי, למד על בשרו כיצד מתנהלת הפוליטיקה הישראלית.

החרדה בלשכת ראש הממשלה שוברת שיאים. כל ח"כ (מלבד כהנא) הוא פוטנציאל לעריקה. החשש להתעורר שוב בשש בבוקר ולגלות שבאישון לילה, עוד אחד מחברי המפלגה ערק לשורות האופוזיציה, גרמה לבנט ואנשיו להקדים תרופה ולשלוח בלי למצמץ את אחד הח"כים שגוננו על הממשלה הזאת בכל הזדמנות.

מסתבר שהשמחה על הדחתו מהכנסת חצתה מחנות. גם בקואליציה וגם באופוזיציה בירכו על כך. בש"ס קשרו את הדחתו לאמירה הקשה של כלפון, כאשר רק כמה ימים קודם לכן, בראיון רדיו, השווה בין מועצת חכמי התורה ולהבדיל למועצת השורא. היזהרו בגחלתן, אמרו לו. ביום ראשון הוא כבר היה חבר כנסת לשעבר.

בנט לא באמת זקוק לאצבע של כהנא במליאת הכנסת. הסיבה שהובילה להדחתו של כלפון מהכנסת, נעוצה במכתב פומבי שפירסם כמה ימים קודם לכן ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז. כלפון סיפר בכמה הזדמנויות שהוא נועץ בהגר"מ מאזוז. המכתב נועד להפריך את דבריו. יתרה מכך, הגר"מ מאזוז, הזכיר לח"כ בדימוס את סבו הרה"ג יו"ט כלפון זצ"ל, מחכמי תוניס, שעל שמו הוא קרוי. הוא קרא לו לפרוש מהקואליציה כשהוא מציין בדבריו את דברי מרדכי לאסתר: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".

בלשכת בנט חששו שהמכתב הפומבי בתוספת הלחץ הציבורי יכריעו את הח"כ הטרי. החשש היה שבשל היותו ח"כ נורווגי, הוא יפתיע את הקואליציה בהצבעת אי אמון ויוביל להפלת הממשלה. זו הסיבה לבהילות הרבה ולהתפטרות של כהנא כשר הדתות כבר ביום שישי. בחלוף 48 שעות נכנסה ההתפטרות לתוקף. ביום שני, כלפון כבר היה ח"כ לשעבר. החשש מנפילת הממשלה הוסר לעת עתה.

רצף המשברים שליווה את ראש הממשלה המשיך גם בתחילת השבוע מול ח"כ עידית סילמן. על מנת שלא לעבור את תהליך ההפרשה שחווה שיקלי, משתדלת סילמן שלא להצביע נגד הקואליציה. לרוב היא נמנעת או אינה נוכחת. זה מאפשר לקואליציה להעביר חוקים על חודו של קול.

המבחן האמיתי של בנט יהיה בהחזרתו של כהנא לתפקיד שר הדתות. בינתיים הוא מונה לתפקיד סגן שר הדתות (מהלך שאינו מחייב רוב בכנסת, וניתן להסתפק באישור שרי הממשלה). בנט הבין שסילמן לא תיתן לו את התענוג הזה והחליט להשפיל אותה בישיבת הסיעה. (סילמן מקפידה להגיע לישיבות סיעת ימינה כדי לא להיחשב פורשת). כשביקש לברר עם כל אחד מחברי הכנסת בדבר כוונות ההצבעה של כל אחד על מינויו מחדש של מתן כהנא לתפקיד שר, סילמן השיבה: נדבר על זה. כשראה"מ שאל אותה אם היא לא מובכת להיות בחדר, היא השיבה בנונשלנטיות: לא. בנט רתח, נעל את ישיבת הסיעה, וביקש להישאר עם חברי הכנסת של המפלגה. במילים אחרות: הראה לה את הדרך החוצה.

הנקמה הפוליטית לא איחרה לבוא: באישון לילה, הודחה סילמן מוועדת הכנסת כחברת ימינה. בקרוב היא תודח גם מתפקידה כיו"ר ועדת הבריאות. בנט החליט לעשות שרירים על חברי מפלגתו. ייתכן והרכבת כבר יצאה לדרכה. כאשר בכל רגע אתה נאלץ להביט לאחור כדי לוודא שאין לך עוד עריק במפלגה – (איילת שקד, אביר קארה, ניר אורבך, או שירלי פינטו), אתה לא באמת כשיר לנהל מדינה.

לבטח לא נעלם מעיניו של בנט שמי שהודיע על הדחתה של סילמן מחברותה בוועדת הכנסת הוא ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד, ולא יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך. תחת התירוץ הקלוש שאין בכוונתו לערב את העניינים האישיים והפוליטיים יחד, ביקש אורבך שלא להודיע את ההודעה בעצמו. אי הנוחות של אורבך מהמתרחש במפלגתו שלו זועקת לשמים. רק שאת אורבך בנט לא יכול להדיח מהכנסת כפי שעשה לכלפון. רה"מ יכול רק לקוות שאורבך יתחשב בשעות השינה שלו ולא יגרום לו להתעורר בבהלה בשש בבוקר רק כדי לוודא שבחר להצטרף לסילמן.
אם להסתמך על מה שאמרה שמרית מאיר לאחר פרישתה: תם הטקס. להערכתה, ימיה של הממשלה ספורים. מדובר בעניין של ימים או שבועות בודדים.

לפיד נגד לפיד

ביום שישי נאלץ מתן כהנא לעזוב את שולחן הממשלה, כצעד פוליטי למניעת עריקתו של כלפון. ביום ראשון הוא כבר מונה לסגן שר. בנט מנסה להביא למינויו מחדש לתפקיד שר.

ההערכה היא שכהנא לא ימונה לתפקיד שר בתקופה הקרובה. סילמן ככל הנראה תצביע נגד מינויו מחדש. כהנא ייאלץ להסתפק בתפקיד סגן השר, בזמן שהשר הממונה מעליו יהיה ראש הממשלה נפתלי בנט.

וכאילו לא די בהבטחות בחירות שהופרו, הממשלה הזו שוברת שיא נוסף: סגן שר במעמד שר. כזכור, בעבר הגישה יש עתיד עתירה לבג"צ נגד מינויו של ליצמן כסגן שר הבריאות במעמד שר. ביש עתיד טענו שאין מציאות כזו וכי על ראש הממשלה למנות שר ולא סגן שר במשרד הבריאות. בג"צ כפה על נתניהו למנות שר בריאות במשרה מלאה. מועצת גדולי התורה אישרה וליצמן מונה לראשונה בחייו לשר.

חלפה שנה מהקמתה של ממשלת בנט-לפיד ואחרי שתקפו בחמת זעם  את קלקולי הממשלה הקודמת – הנוררגי, החליפי, ממשלה מנופחת וכו', עכשיו יש לנו גם סגן שר במעמד שר, כאשר השר לענייני דתות הוא ראש הממשלה עצמו. אם לפיד ייכנס ללשכת ראש הממשלה בבא העת, תפקיד השר לשירותי דת יעבור לידיו. מעניין איך יגיב לפיד לדברים שלפיד עצמו אמר רק לפני שנים אחדות.

השארת תגובה