הסוד: כך תתפרק ממשלת בנט-לפיד

בחלוף 11 חודשים, יודעים חברי 'ימינה' שבמוקדם או במאוחר, בנט יחתום על תעודת הפטירה של המפלגה. חברי המפלגה נמצאים במרוץ קדחתני לכנסת הבאה. הליכוד היא המפלגה המועדפת על כולם. לנתניהו כזכור, יש שלושה קלפים ביד

שקלי מביט על אביר קארה
שקלי מביט על אביר קארה

סיעת ימינה, המונה כיום שבעה חברי כנסת (חמישה בקואליציה, ושניים – שיקלי וסילמן באופוזיציה), היא מפלגה בפירוק, על סף כינוס נכסים.

הזרעים לפירוקה של ימינה נזרעו כבר בכ"ח בסיון תשפ"א – 08.06.21, כחודש לאחר הקמת הממשלה הנוכחית. באותו יום אישרה מזכירות הליכוד פה אחד, את הצעתו של יו"ר המפלגה בנימין נתניהו לאפשר לו שריון של שלושה מועמדים ברשימת המפלגה לכנסת הבאה. השריונים נועדו לשכנע עריקים פוטנציאלים מהצד הימני של הממשלה.

בחלוף 11 חודשים, יודעים חברי 'ימינה' שבמוקדם או במאוחר, בנט יחתום על תעודת הפטירה של המפלגה. חברי המפלגה נמצאים במרוץ קדחתני לכנסת הבאה. הליכוד היא המפלגה המועדפת על כולם. לנתניהו כזכור, יש שלושה קלפים ביד.

המפתח לפירוק המפלגה נמצא בידיה של שרת הפנים איילת שקד. היא רואה את הסקרים. היא שומעת את הקולות בשטח. היא רואה את אחוזי התמיכה במפלגה, הנמוכים יותר מאלו של אהוד אולמרט בערוב חייו הפוליטיים.

היא גם מבינה וסביר להניח שהבינה כבר מהרגע הראשון, שיו"ר מפלגתה עשה אקזיט פוליטי. שמונה שנים אחרי שהיממו את הפוליטיקה הישראלית, השתלטו על הבית היהודי והזניקו את המפלגה ל-12 מנדטים, הסתיימו בחודש מאי 2021, עם כיבוש לשכת ראש הממשלה ע"י נפתלי בנט.

עכשיו זה הזמן שלה לעשות פוליטיקה. בשבועות האחרונים היא חשה את מה שחשו כל חברי המפלגה: בנט הותיר את חברי המפלגה חשופים לביקורת הנוקבת מימין. בזמן שהיה עסוק בשיחות עם ביידן ופוטין, הוא שכח להרים טלפון לסילמן ושקד.

חלומה רב השנים של שקד להיכנס בדלת הקדמית אל הליכוד, נתקל עד כה בהתנגדות עזה של נתניהו, אנשיו, משפחתו וכל בכירי המפלגה שלא רוצים להרגיש צפוף בעשירייה הראשונה. שקד מבינה שהדרך היחידה לקבל שריון בליכוד היא בדיוק מה שבנט ולפיד עשו ב-2013: ברית אחים.

בשעתו, אילץ בנט את נתניהו לכונן ממשלה עם לפיד ובנט ולהותיר את המפלגות החרדיות באופוזיציה. כעת, שקד כוננה ברית אחים משולשת עם חבריה למפלגה ניר אורבך ואביר קארה. ביום שבו הטילה סילמן את הפצצה הפוליטית ופרשה מהקואליציה, שקד מיהרה לכנס את אורבך וקארה לפגישה משולשת ללא נפתלי בנט ושאר חברי המפלגה. הנוכחים במפגש סיכמו על תיאום מהלכים. היום הדרמטי ההוא הסתיים בשורת אולטימטומים שהציבו השלישייה לראש הממשלה. נכון לשבוע הנוכחי, האולטימטום עודנו בתוקף.

למפגש של שקד עם אורבך וקארה, יש משמעות מרחיקת לכת. היא מנעה פרישה של קארה יחד עם סילמן. קארה היה על סף סיכום עם הליכוד על פרישה משותפת עם סילמן. שקד הבינה היטב את תמונת המצב: פרישה של קארה עם סילמן וחבירה לשקלי בטרם יוכרז כפורש, הייתה מאפשרת להם להכריז על עצמם כשלישיה שפרשו מ'ימינה' והקמת סיעה חדשה בכנסת. הקואליציה הייתה מתכווצת ל-59 ומערכת הבחירות הייתה יוצאת לדרך. את שריון שלושת המקומות בליכוד היו מקבלים שיקלי, סילמן וקארה. שקד הייתה נאלצת להמשיך עם בנט להרפתקה פוליטית לוטה בערפל.

שקד הגתה תכנית חלופית. היא מעוניינת בשלישייה אחרת בהובלתה שתשתלב בליכוד. היא כביכול סייעה לבנט לעצור את הדמום ומנעה פרישות נוספות, אך בפועל שריינה לעצמה את האפשרות לקבל את מלוא שלושת המקומות בליכוד.

נתניהו אמנם תלוי כעת ברצונה הטוב של שקד, אולם בידיו משככי הכאבים לטיפול בכאבי הבטן התכופים שתקפו את שקד בעת הקמת הממשלה. כידוע בספרות הרפואית הפוליטית, שריון בעשירייה הראשונה במפלגת הליכוד, מרפא כל כאב בטן שנוצר על רקע תזוזות פוליטית לא רצוניות.

תעקבו אחרי ההצהרות של השלישייה החדשה. בימים האחרונים ניתן לראות סימנים מטרימים לחוסר שביעות הרצון שלהם.

ניר אורבך שאת השבוע האחרון העביר במחיצת מנחמים מכל הקשת הפוליטית על פטירת אמו ע"ה וחמותו ע"ה שנפטרו תוך יממה אחת, היה הברור מכולם. נתניהו, סמוטריץ' וכל בכירי הימין טרחו להגיע לביתו כדי לנחמו ולהשתתף באבלו. גם הוא יודע שיש לו הרבה יותר מכנה משותף עם בצלאל סמוטריץ, שמחה רוטמן ואופיר סופר, מאשר עם וליד טאהא, מאזן גנאיים, ואימאן ח'טיב-יאסין שמכהנת כסגנית יו"ר מועצת השורא של רע"ם.

"הסבלנות אוזלת", אמר אורבך למנחמים. "באופן כללי, קשה לי מאוד. בנט עובד כל היום אבל אני חוזר לכאן ופוגש את הציבור. בנט מדבר על זה שאנחנו שנעביר תקציב ונמנע בחירות. די, אנחנו אחרי זה. הנושא מוצה. צריך להביא הישגים ימניים לציבור".

שקד, קראה השבוע לבכירי משרדה וביקשה לנקות שולחן בחודש הקרוב. ניקוי שולחן עושים בסיומה של הקדנציה ולא שלוש שנים לפני סיום כהונת הממשלה, אלא אם הגעת למסקנה שמושב הקיץ של הכנסת הוא האחרון בכנסת הנוכחית. חששה הגדול הוא שחברי רע"מ יקדימו את פרישתם לפרישתה. נטישה של מנסור עבאס וחבריו את הקואליציה, תייתר את הצורך בשריון שלושת פורשי ימינה בליכוד. בכך ייגוז חלומה להתקבל בליכוד כמי שקיצרה את ימיה של הממשלה הנוכחית.

גם קארה, שכבר היה על סף פרישה יחד עם סילמן, לא מתחייב להישאר בקואליציה הנוכחית. הוא מפזר רמזים דקים, אך לא שולל חבירה לליכוד.

תוסיפו לכך את העובדה שבכל ראיון שמתקיים בשבועות האחרונים, שקד לא מתחייבת לרוץ במסגרת ימינה בבחירות הבאות. גם בנט, בראיון שהעניק בחול המועד לגל"צ סירב להשיב לשאלה האם יש בידו הבטחה מהשרה שקד שבכוונתה להתמודד יחד איתו באותה רשימה בבחירות הבאות. בנט מלמל משהו על כך שאינו עוסק כעת בבחירות אלא בניהול ענייני המדינה. התשובה הייתה ברורה ופשוטה להפליא – הן למראיין, הן למרואיין והן למאזינים: אין התחייבות כזאת.

בנט, כפי שפורסם השבוע, התחנן בפני שרת הפנים שלא תפרוש מהקואליציה, ובתמורה, היא תעמוד בראשות ימינה בבחירות הבאות. ניסיון קודם להעמיד את שקד בראשות 'הימין החדש' באחד מסבבי הבחירות ב-2019, לא הוגדר כהצלחה גדולה. היא גם יודעת היטב כמה שוות כיום ההבטחות של בנט בשוק הפוליטי.

זו הסיבה שחברי ימינה תמכו בהכרזה על שיקלי כפורש. הם ישמחו שגם עידית סילמן תזכה לסטטוס דומה. אין כאן מניעים אידיאולוגיים או עודף תקינות פוליטית ושמירה על מעמדה של הכנסת. יש כאן אופורטוניזם צרוף ומהלך פוליטי מחושב. הפרשתו של שקלי מנעה את שריונו בליכוד. הפרשתה של סילמן, אם וכאשר, תמנע גם את שריונה. לנתניהו יש שלושה קלפים ביד. שקד רוצה את שלושתם – עבורה ועבור אורבך וקארה.

בפעם הבאה כשאתם שומעים הסברים מנומקים מחברי 'ימינה' מדוע מן הראוי להכריז על שיקלי (ואולי גם על סילמן) כפורש מן המפלגה, שלא תתרשמו בטעות שמדובר בעודף תקינות פוליטית ויושר ציבורי. השלישיה שמחזיקה את ממשלת בנט בחיים, עשויה להיות זאת שתשלח את ישראל למערכת בחירות חמישית, פחות משנה מאז כינונה. על צווארם לא ינוח האיום שיוכרזו כפורשים מהמפלגה. הם יהיו הרוב. אם ירצו, יוכלו (יחד עם סילמן אם לא תוכרז עדיין כפורשת) לקחת גם את השם ימינה ולהכריז על בנט כפורש. שיקלי וסילמן ישמחו לתרום את קולם ולתמוך בהצעה.

על משקל דבריו של ראש הממשלה נפתלי בנט ניתן לומר: הממשלה הזו תיפול רק אם שלושה מחברי מפלגתו של ראש הממשלה, יזוזו עשר מעלות ימינה.

האם תכניתה של שקד תצלח? בפוליטיקה הישראלית הדבר היחיד שצפוי הוא הבלתי צפוי. הפתעות הן לחם חוקה של המערכת הפוליטית בישראל כבר שנות דור. כותרות הרגע, תקפות אך ורק לאותו הרגע וגם בכך ניתן להטיל ספק. הנה תזכורת: בדיוק לפני עשור, ב-8 למאי 2012, מדינת ישראל הלכה לישון עם יציאה למערכת בחירות והצע"ח לפיזור הכנסת שהייתה אמורה לעבור ברוב עצום וסיכום על הקדמת הבחירות ל-4 בספטמבר של אותה שנה. מדינת ישראל התעוררה לדרמה פוליטית שבה יו"ר האופוזיציה שאול מופז, שעמד בראשות קדימה, בחר להיכנס לממשלת אחדות לצידו של נתניהו.

בזמן ששקד טווה תכניות, שוקדים גם אחרים על תכניות משלהם. פרישה של רע"ם עשויה לטרוף את הקלפים. גם הפתעות מכיוון 'תקווה חדשה' יכולות להטיל את המערכת הפוליטית לסחרור. בליכוד ישמחו להחזיר כמה מפורשי המפלגה – זאב אלקין, שאשא ביטון ובני בגין. נכון, הסיכויים לא גבוהים. אבל הסיכונים גבוהים עוד יותר. בפוליטיקה הישראלית ראינו דברים מוזרים ביותר, וחיבורים פוליטיים מוזרים עוד יותר.

2 תגובות
  1. האם כל אחד יכול לכתוב בלי ראיות פורנזיות

  2. אפר לסכם ולכתוב שמי שמשקר ציבור שלם דינו לא ישאר הרבה חיים או בחיי הכנסת הבאה

השארת תגובה