סקר: חרדים ודתיים מובילים בתרומת כליה

87% מכלל תורמי הכליה האלטרואיסטים דרך 'מתנת חיים' הם שומרי תורה ומצוות, כך על פי מחקר שנערך על ידי קבוצת סטודנטיות למנהל עסקים בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב, במטרה להרחיב את פעילותה גם במגזר החילוני

חדר ניתוחים
חדר ניתוחים

תרומת כליה מאדם חי נערכה לראשונה בישראל בשנת 1964, על ידי אם שתרמה לבנה החולה. דבר זה נחשב באותם ימים לפריצת דרך בעולם הרפואה בישראל. לאחר מכן עיקר התרומות נעשו מגופם של נפטרים. פריצת הדרך השנייה שנעשתה בתחום הייתה בהיבט התודעתי. בשנת 2009 ייסד הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל את עמותת 'מתנת חיים', שהעלתה למודעות ציבורית את המודעות בדבר היכולת להציל חיי אדם על ידי תרומת כליה מן החי ובנוסף את העובדה שהתורמים ממשיכים לחיות חיים טובים ובריאים.

הרבנית רחל הבר, המנהלת את העמותה מאז פטירתו של בעלה לפני כשנתיים ממגפת הקורונה, מודעת מהיכרותה האישית שרוב התורמים הינם שומרי תורה ומצוות. יחד עם זאת ולצד הגידול המרשים שנרשם מדי שנה במספר התורמים, ב'מתנת חיים' שואפים להגביר מודעות ולהגדיל את מספר התורמים גם מהציבור החילוני.

בהתאם לכך קבוצת סטודנטיות למנהל עסקים בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב הפיקה תכנית יעוץ במסגרת פרויקט גמר, שכלל מחקר בקרב תורמי כליה  וסקר דעת קהל בציבור הרחב ביחס לפעילות העמותה ולסוגיה עצמה. מחקרן של הסטודנטיות מיכל דוסטאר, רותי שוורץ וחגית דרוק – הבר מאשר כי רוב תורמי הכליה בישראל מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות וכי הם מהווים 87% מכלל התורמים האלטרואיסטים. התורמים גם מייצגים את השכבה הסוציואקונומית הממוצעת, כאשר 63% מהם משתכרים בטווח השכר הממוצע במשק והיתר מתפלג באופן יחסית דומה בין אלו המרוויחים מעל לממוצע לבין אלו המרווחים מתחת לממוצע. בנוסף 93% מהתו רמים נשואים וחלקם מעידים שלבעל או לאישה היה השפעה  רבה על החלטתם לבצע את המהלך.

בנוסף, התורמים מעידים שהמודעות  לתרומת כליה נבעה הודות לפעילות הפרסומית של 'מתנת חיים', או שנגשו ביוזמתם לאיתור מידע רפואי מקצועי דרך העמותה בעקבות היכרות אישית עם תורמי כליה ובהתאם גיבשו את החלטתם. עוד עולה מן המחקר כי יש לגבש צעדים ייחודיים מעבר לפרסום המתבצע בכלי התקשורת הכלליים, זאת בכדי להגדיל את מאגר התורמים מהציבור החילוני.

לאור זאת הסטודנטיות גיבשו שורה של המלצות כאשר המרכזי שבהם הוא הקמת מרכז מבקרים. "לצד העובדה שיש לגרום לאנשים לחשוב על העניין ולדבר על כך במעגלים חברתיים ומשפחתיים, הכליה היא חלק בלתי נפרד מהגוף והחששות בעניין הן טבעיות", אומרת חגית דרוק- הבר. "לכן בנוסף לפעילות הקיימת מול הציבור הכללי יש לחבר כלים של מגע בלתי אמצעי. עבור מוסד דוגמת 'מתנת חיים' מרכז מבקרים הוא כלי שיווקי חיוני בעיקר בעידן בו אנשים חיים בסביבה רווית מסרים מהתקשורת ומהרשתות החברתיות. קליטה של קבוצות מבקרים, דוגמת סטודנטים, חיילים, ואיגודי עובדים, תאפשר להעביר את כלל המידע והמסרים הדרושים לתורמי כליה פוטנציאליים ולחשוף בפניהם את סיפורם האישי של התורמים והמושתלים".

"אנו גאים בסטודנטיות שלנו על ביצוע הפרויקט ברמתו הגבוהה" , מוסיף הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב. פרויקט הגמר מתבצע כחלק מתוכנית הלימודים בחוג למנהל עסקים במטרה לחבר את הידע התאורטי והכלים המתקדמים שרכשו בתוכנית לביקושים בשוק התעסוקה. אפשרויות התעסוקה הן מגוונות: שיווק, פרסום, מערכות מידע, אנליזה וניתוח נתונים, משאבי אנוש, ייעוץ עסקי, ניהול כללי ועוד. ואכן בוגרות החוג למנע"ס השתלבו במקומות עבודה מובילים ובשכר גבוה מהממוצע בשוק."  בהקשר זה  מציינת חגית דרוקר – הבר ש"בהיבט האישי פרויקט הגמר הקנה לי כלים מקצועיים וניסיון חיוני.

"התרשמתי מאד ממצוינותן האישית והמקצועית של הסטודנטיות מקמפוס לוסטיג שבצעו אצלנו את הפרויקט", אומרת הרבנית רחל הבר, יו"ר 'מתנת חיים'. "זהו שיתוף פעולה שהוא WIN-WIN לשני הצדדים. ההמלצות שהן נתנו מגיעות מתוך ניתוח מקרים ומחקר מעמיק ונשמח לישם אותן אצלנו בעמותה".

השארת תגובה