כשפגשתי את איציק, התברר לי כי הוא WORKOLIK, מכור לעבודה.
העסק שלו עובד 24 שעות ביממה, במשמרות (אם הייתה אפשרות – היה עובד 25 שעות…) כל המשפחה עובדת איתו : אשתו, 2 הבנות והבן.
בבית, בחדר השינה , יש לו מסך.
לא, הוא לא מבזבז זמן על סרטים. חס וחלילה.
יש לו מצלמות בעסק , וכשהוא קם, באמצע הלילה – הוא חייב לראות מה קורה בעסק…
הם תמיד שלושה בבית: הבעל האשה והעסק.
הטענה המרכזית שלו ושל המשפחה:
"יש לנו עבד בבית. לא בעל, לא אבא, לא סבא…"
שאלתי את איציק: "מתי אתה בדרך כלל אוכל ארוחת צהרים?"
"מתי שיוצא. ארבע חמש…. לפעמים – בכלל לא"
שאלתי: "מתי אתה מסיים את העבודה?"
כתשובה קיבלתי חיוך מתנצל, כאילו…מתי???
תשובה: "מתי שהעבודה נגמרת…"
המחירים שאיציק משלם – גבוהים מאוד:
איציק גדל ללא אבא וחשובה לו המשפחתיות
רק ש…אין לו זמן למשפחה.
נכדים זה פעם בשבוע למרות שגרים מאוד צמודים,
הבריאות – גם היא לא משהו: לחץ דם, קצת סוכר, ….
אחת הפעולות שעשיתי במיידי, הלכתי למסעדה ליד המפעל הזמנתי בשעה 12.30 שש ארוחות של TAKEAWY התייצבתי במפעל בשעה 13.00 והודעתי לכולם: "כעת יש הפסקה ולא חשוב מה. כולנו(המשפחה ואני) יושבים לאכול."
איציק החוויר, כולם התיישבו חוץ ממנו זה לקח 5 דקות עד שגם הוא התיישב איתנו.
הטלפון צלצל – עניתי והתנצלתי כי "כרגע אנחנו עסוקים ונחזור תוך 20 דקות".
איציק, פשוט ראה שזה אפשרי……………
ומאז ועד היום, במשך 9 השנים האחרונות איציק והמשפחה אוכלים צהרים בשעה 13.00.
איציק מסיים את עבודתו בשעה 17.00 והפך להיות בעל, אבא וסבא גאה.
ומאז – גם העסק גדל צמח והתפתח.
פשוט היה לו זמן לחשוב על פיתוח העסק והצלחתו.
אשמח לשמוע מכם, בפגישה לא מחייבת
אני בנייד – 052-2553533
