תביעה: הרופא ניתח בצד הלא נכון

חדר ניתוח
חדר ניתוח
ניתוח רשלני, שבוצע במקום הלא נכון, הפך אישה פעילה ומלאת חיים, בת 57 כיום, לנכה סיעודית. כך נטען בתביעה אותה הגישה לאחרונה האישה, באמצעות עוה"ד רן שפירא וספי קלו-יוגב ממשרד אלמוג-שפירא, נגד הרופא שניתח אותה, נגד בית החולים והחברה המפעילה אותו.
בתביעה נטען, כי לפני כארבע שנים, החלה האישה להתלונן על כאבים בצוואר ועל נפיחות בבלוטות. האישה עברה בדיקת אולטרסאונד, שהדגימה גושים, ובהמשך ביופסיית מחט, שבה אובחן, כי היא סובלת מסרטן בלוטת התריס מסוג קרצינומה פפילרית.
על פי התביעה, חרף הימצאותם של גושים באונה הימנית של בלוטת התריס, בניתוח שבוצע בבית החולים, כרת הרופא המנתח את דווקא את האונה השמאלית.
בנוסף, כך טוען עו"ד שפירא, לא נערך מעקב אחר מצבה של האישה כל שלושה חודשים, כפי שהנוהל מתחייב.
לדברי עוה"ד רן שפירא וספי קלו-יוגב, בשל אי ביצוע המעקב התקופתי הנדרש לאורך כשנה, מצבה של האישה התדרדר, ורק לאחר שהתלוננה על צרידות ואי סבילות למאמץ, היא נשלחה לבדיקת אולטראסאונד, שם התברר שהגידול התפשט וחדר לתוך קנה הנשימה.
האישה, כך נטען, אושפזה בבית החולים ועברה ניתוח שכלל כריתת חלקים מקנה הנשימה. במהלך אשפוזה בטיפול נמרץ חוותה האישה אירוע של אובדן נשימה, הובהלה לחדר ניתוח וחובר לה צינור הנשמה.
מבית החולים שוחררה האישה במצב סיעודי, תוך שהיא סובלת מבעיות נשימה ועיכול קשות ומשיתוק במיתרי הקול. עקב שאריות מהגידול שלא אותר ונכרת בזמן, נאלצה האישה לעבור טיפולי קרינה קשים, שהסבו לה נזקים בריאותיים לשארית חייה.
לתביעת האישה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר זיו גיל, מנהל היחידה לניתוחי ראש וצוואר בבית החולים אחר, מומחה בתחום אף, אוזן, גרון עם תת התמחות באונקולוגיה.
ד"ר גיל קבע, כי הרופא המנתח התרשל בביצוע הניתוח, שכן הגידול מהאונה הימנית כלל לא נכרת. "הרופא התעלם מקיומו של גוש באונה הימנית של בלוטת התריס, ובכך סטה מהתנהלות הרופא הסביר", דברי המומחה.
עוד קבע ד"ר גיל, כי בשל העובדה שהרופא המנתח לא ביצע מעקב רוטיני אחר מצבה של האישה, כמקובל וכמתחייב כל שלושה חודשים, הישנות הגידול אובחנה רק כעבור שנה, כשהגידול כבר התפשט לקנה הנשימה והיה בשלב מתקדם. "מדובר ברשלנות שגרמה לצורך בניתוח רדיקלי מורכב ומסוכן, שכלל כריתה של קנה והותיר בתובעת נזקים קשים", דברי ד"ר גיל.
עוד הוסיף המומחה: "מהשתלשלות האירועים קל להבין שהתובעת לא נותחה כנדרש על פי מחלתה, ועקב כך עברה ניתוח נוסף וטיפולים בקרינה שהיו ברי מניעה. פרקטיקה זו היא רשלנית ולא מקובלת בספרות… והייתה כרוכה בסיכון גבוה להישנות ולחנק, כפי שאכן קרה לתובעת במציאות".
חוות דעת נוספת, שצורפה לכתב התביעה היא של ד"ר רבקה כהן, פסיכיאטרית מומחית, שקבעה, כי לפני האירוע התובעת הייתה אישה שמחה, וללא כל עבר בעיות נפשיות, ואילו עתה "היא סובלת מדיכאון ניכר ומקשיי תפקוד בגין האירוע וסיבוכיו".
לדברי ד"ר כהן, על רקע הימשכות הסימפטומים זה יותר משנתיים וחצי, יש לראות במצבה של האישה מצב כרוני ולצמיתות. לפיכך, העריכה ד"ר כהן את נכותה הנפשית של האישה בשיעור של כ-30 אחוז לצמיתות.
לטענת עו"ד שפירא, בשל הטיפול הרשלני, האישה לא שבה עד היום לעבודתה, וסובלת, בין היתר, מקושי בנשימה, שיעול קשה, צרידות וימים של היעדר קול, קשיים בשינה, דופק מואץ והזעה.
לדבריו, האישה חיה בפחד מתמיד, שמא תזדקק בעתיד לניתוח מציל חיים, שלא יהיה ניתן לבצעו, משום שבשל מצבה אין היא יכולה להיות מונשמת.
בשמה של האישה, הגישו עוה"ד שפירא וקלו-יוגב תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח, המרכז הרפואי והחברה המפעילה אותו. בתביעה מתבקש בית המשפט לפצות את האישה בסכום המקסימלי הנתון לסמכותו (2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג –שפיראהמתמחה בביטוחנזיקין ורשלנות רפואית.
השארת תגובה