אגף המכס מפלה באופן מכוון יבואני רכב

עתירה לבג"ץ: אגף המכס מפלה באופן מכוון יבואנים מקבילים של כלי רכב, פוגע בתחרות, ומרוקן מכל תוכן את חוק עידוד התחרות, והאמנות הבינלאומיות בנושא

וולבו מכונית שנוסעת לבד11
וולבו מכונית שנוסעת לבד11

האם רשויות המכס בישראל פועלות בניגוד לדין, ומטרפדות יבוא מקביל של כלי רכב, תוך שהן מטילות על היבואנים מיסים במאות אלפי שקלים, בניגוד לחוק, ובניגוד לאמנות בינלאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל? כך לפחות נטען בעתירה לבג"ץ, אותה הגישה בימים אלה עו"ד אליס אברמוביץ בשמם של 15 יבואני רכב זעירים.

לדברי עו"ד אברמוביץ, מי שמייבא ארצה טובין, ורוצה לקבל פטור ממכס, חייב להציג לרשויות המכס 'תעודת העדפה' – תעודה, המעידה כי הטובין אכן נחשבים למוצר מקור אירופאי או אמריקאי, בהתאם להסכמי הסחר החופשי עליהן חתומה ישראל.

מהי 'תעודת העדפה'? זוהי תעודה הקובעת האם, במקרה זה, כלי רכב המיובא לישראל עומד בכללי המקור שבהסכם הסחר, וככזה זכאי לפטור ממכס.

לדברי עו"ד אברמוביץ, האמנות הבינ"ל קובעות בין השאר אחוז מינימלי מכמות החלקים ומעלותם, אשר חייבת להיות מיוצרת באזור שאתו יש לישראל הסכם סחר חופשי – אחרת כלי הרכב המיובא לא יהיה זכאי לפטור ממכס.

לדבריה, יצרניות הרכב הבינלאומיות נמצאות בקשרים רק עם היבואנים הרשמיים בישראל, ולרוב היא מעבירה רק להם את נתוני הרכב ועלות חלקיו.

המכס הישראלי בוחר לאמת באופן שיטתי רק את מסמכי ההעדפה של יבואני הרכב המקבילים, ומאחר שאלו לא זוכים, על פי רוב, לשיתוף פעולה מצד יצרני הרכב, בכל הנוגע לעמידת כלי הרכב בכללי המקור – אותם יבואנים מקבילים נדרשים לשלם את מסי היבוא בדיעבד, וזאת למרות שאין כל ספק שכלי הרכב שאותם ייבאו עומדים בכללי המקור.

לדברי עו"ד אברמוביץ, הסכמי הסחר שעליהם חתומה ישראל קובעים כי רשות המכס תוכל לאמת 'תעודת העדפה' רק בשני מקרים: באופן אקראי, או כאשר פרטי העסקה נחזים כלא סבירים או כחשודים.

חרף כך, טוענת עו"ד אברמוביץ, רשויות המכס בישראל מקפידות לבקש 'תעודת העדפה' כמעט מכל רכב שיובא שלא דרך היבואנים הרשמיים של יצרני הרכב. לטענתה, אימות תעודות ההעדפה נדרש באחוזים כל כך גבוהים, עד שהדבר מצביע על כך שהדבר לא נעשה באקראי כלל וכלל.

על פי העתירה, ישראל קידמה את החוק המאפשר יבוא מקביל, בתחומי סחר רבים, וביניהם גם ייבוא כלי רכב, וזאת במטרה ליצור תחרות, שתוריד את המחירים בענף ותשפר את התנאים שמהם נהנים הצרכנים.

לדברי עו"ד אברמוביץ, פעולת רשויות המכס, נעשית בניגוד חמור לחוק התחרות ולאמנות עליהן חתומה ישראל, ופוגעת בצורה קשה בכיסו של הצרכן הישראלי, ובחוק עידוד התחרות.
לשם דוגמא, מביאה עו"ד אליס אברמוביץ בעתירה את חברת 'מאי מוטורס' אשר ייבאה בשנת 2019 כ- 16 כלי רכב. שנה לאחר מכן ייבאה 'מאי מוטורס' 20 כלי רכב.

לדברי עו"ד אברמוביץ, לאחר הייבוא, שלחה רשות המיסים לאימות את תעודות התנועה של כל דגמי כלי הרכב שיוצרו במפעל היצרן בגרמניה ויובאו לארץ דרך שבדיה, כך שמתוך 13 כלי רכב שיובאו ב-2019 מתוצרת זו, נשלחו לאימות 6 (שהם 46%), ומתוך 17 כלי רכב מתוצרת זו שיובאו ב-2020, נשלחו לאימות 5 (המהווים 30%).

לדבריה, במועד הייצוא, הוציא הספק הצהרה בדבר עמידתם של כלי הרכב בכללי המקור שבהסכם הסחר שבין ישראל לאירופה, ועל בסיס הצהרה זו אישרה רשות המכס במדינת הייצוא, בחתימתה, את תעודות התנועה מסוג EUR-1, שליוו את כלי הרכב עד לשחרורם מפיקוח המכס בישראל.

אך במסגרת הליכי אימות שנערכו ביוזמת רשות המיסים בדיעבד, דרשו רשויות המכס במדינת הייצוא מהיצואן למסור להן נתונים נוספים בדבר עלויות הייצור וחומרי הגלם ששימשו בייצור, נתונים שאינם מצויים בידיעתו של מי שאינו יצרן הרכב.

כאשר פנה הספק ליצרן (BMW במקרה זה) כדי לקבל תשובות – סירב היצרן למסור לו או לרשויות המכס במדינת הייצוא נתונים לצורך השלמת הליך האימות. מסיבה זו נפסלו תעודות התנועה. כפועל יוצא מכך, הודיעו רשויות המכס בשבדיה לרשות המיסים בארץ, כי לא ניתן היה לאמת את עמידת כלי הרכב בכללי המקור שבהסכם הסחר, ולכן הוציאה רשות המיסים לחברת 'מאי מוטורס' הודעות חיוב, בשווי כולל של כ-200,000 שקלים, בגין 11 כלי הרכב שיובאו על ידה בין 2019-2020.

"ברור שליצרן הרכב, הקשור בהסכמי הפצה עם יבואנים ישירים, אין כל אינטרס לסייע מטוב לבו ליבואנים מקבילים, ועל כן הוא פשוט מסרב לשתף פעולה עם הליכי האימות", מסבירה עו"ד אברמוביץ את הבעייתיות שבעניין.

"כך למשל" טוענת עו"ד אברמוביץ, "חברת פולקסווגן הודיעה לאחד מהיבואנים הזעירים האחרים, באופן ברור ומפורש, כי אין בכוונתה לאשר את מקורם של כלי הרכב המיוצרים על ידה. גם חברת BMW הוציאה הודעה דומה. יתרה מכך, היצרן BMW אסר על אחד מספקיה של מאי מוטורס (שהוא גם סוכן מורשה של BMW) להוציא הצהרות מקור, שאם לא כן יישלל ממנו זיכיון הסוכנות".

לדברי עו"ד אברמוביץ, יבואנים זעירים אינם יכולים לייבא עוד כלי רכב מתוצרת BMW בליווי תעודת תנועה, והלכה למעשה מאז תחילת השנה ועד היום, ייבאה חברת מאי מוטורס רק כלי רכב אחד מתוצרת BMW לעומת כ- 30 בשנתיים הקודמות. אך לדבריה, מאי מוטורס אינה היחידה: עפ"י העתירה, רוב היבואנים הזעירים שייבאו רכבי BMW מסדרה 3 ו-5 קיבלו הודעות חיוב בנסיבות דומות. "לא ייתכן שאימות מסמכי העדפה של כל רכבי BMW המיובאים בייבוא מקביל יישלחו לאימות, ולזאת ייקרא 'אקראי'", דברי עו"ד אברמוביץ.

"אותה תופעה מתרחשת גם ביבוא רכבי ריינג'רובר"

דוגמה נוספת להתנהלות לא תקינה מצד רשות המיסים באופן עריכת האימות, טוענת עו"ד אברמוביץ, מצויה בייבוא רכבי ריינג'רובר מאירופה: העותרת, 'אלף אקספרס בע"מ', ייבאה מספר כלי רכב מדגם ריינג'רובר ספורט בייבוא זעיר. תחילה נשלחה תעודת התנועה של כלי רכב אחד לאימות מול רשויות המכס בבלגיה (מדינת הייצוא,( ולאחר שהמכס הבלגי הודיע למכס הישראלי כי לא ניתן לאמת את תעודת התנועה – הוצאה ליבואנית הודעת חיוב.

לדברי עו"ד אברמוביץ, לאחר השקעת מאמץ חריג, לא מעט כספים והפעלת קשרים, הצליחה היבואנית להציג למכס בבלגיה את הצהרת היצרן, ולפיה כלי הרכב עומד בכללי המקור שבהסכם הסחר. כתוצאה מכך המכס הבלגי הודיע למכס הישראלי כי תעודת התנועה אומתה, ולאחר חודשים ארוכים המכס הישראלי החזיר ליבואנית את הכספים שנגבו ממנה שלא כדין.

אלא שלמרות זאת, טוענת עו"ד אברמוביץ, הוסיף המכס הישראלי ושלח לאימות המכס הבלגי לא פחות משלוש תעודות תנועה נוספות של כלי רכב מדגם זהה, שיובאו ע"י אותה יבואנית, מאותו יצואן, באותם תנאים בדיוק. וזאת למרות העובדה שכלי הרכב הראשון בסדרה כבר אומת ככזה העומד בכללי המקור.

לטענת עו"ד אברמוביץ, בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי המשפט בערכאות השונות כי הציבור הישראלי זכאי ליהנות ממוצרים המיובאים ארצה בייבוא מקביל, ונמכרים במחירים שאינם מונופוליסטיים. "עריכת אימות למסמכי העדפה באופן בו בחרה המשיבה, בהכרח אינו עולה בקנה אחד עם תכליות הפסיקה, וכאשר בשוק הרכב עסקינן הדברים אף אמורים ביתר שאת, שכן כוונת המחוקק לפתוח שוק זה לתחרות ולייבוא מקביל עולה בבירור".

פרט לכך, נטען כי החקיקה הישראלית לא מקנה לרשות המיסים כל סמכות לשלוח מסמכי העדפה לאימות. "סמכותה של המשיבה לאמת מסמכי העדפה מעולם לא נקלטה בדין הפנימי, ועל כן לא יכולה להיות כל מחלוקת כי אין להוראות הרלוונטיות בהסכמי הסחר מעמד מחייב, כל עוד לא עוגנו אף הן בצו תעריף המכס או בדבר חקיקה אחר", דברי עו"ד אברמוביץ. "העובדה שמדינת ישראל חתומה על מערכת של הסכמי סחר במישור הבינלאומי, אינה מובילה באופן אוטומטי למסקנה שהוראותיהם של הסכמים אלו מחייבות את המדינה במישור הפנימי.

בתי המשפט פסקו, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי אין בכוחן של אמנות בינלאומיות לחייב את מדינת ישראל במישור הפנימי, כל עוד הן לא נקלטו בדין הפנימי ע"י אקט חקיקתי של הכנסת".
הטיעון בדבר העדר ההסמכה המפורשת בחוק לביצוע אימות של מסמכי העדפה, מקבל עפ"י העתירה משנה תוקף, לנוכח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב ותכליותיו. ב- 2016 נחקק חוק רישוי מקצועות ושירותים בענף הרכב, שהחידוש העיקרי בו הוא בכך שפתח את ענף הרכב לייבוא מקביל, באמצעות הסדרת הייבוא של כלי רכב שלא באמצעות ייבוא ישיר מהיצרן.

במסגרת זו, יצר החוק שני אפיקים אלטרנטיביים של ייבוא מסחרי מקביל: ייבוא עקיף של כלי רכב חדשים מיצואנים שהם סוכנים מורשים של היצרן במדינות הייצוא, וייבוא זעיר – המוגבל ל-20 כלי רכב בשנה – של כלי רכב חדשים או משומשים מיצואנים שאינם בהכרח סוכנים של היצרן. בנוסף, הסדיר החוק את תחום הייבוא האישי באמצעות יועצים לייבוא אישי של כלי רכב.

נכון להיום, נטען, רשומים בישראל כ-300 יבואנים זעירים של כלי רכב, וכ-20 יבואנים עקיפים שלהם. כפי שעולה מהחוק, אחת ממטרותיו המרכזיות המוצהרות היא לקדם את התחרות בענף, לרווחת הצרכן הישראלי. מטרה זו מופיעה באותיות קידוש לבנה גם באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

"המשיבה בוחרת לפעול בניגוד לכוונת המחוקק"

"בהתאם לכך, הפרשנות שהוענקה להוראות החוק ע"י בתי המשפט היא כזו, המשרתת את תכלית העל של עידוד התחרות בענף, ולא להיפך", טוענת עו"ד אברמוביץ. "מנגד, בכל הנוגע למיסי הייבוא המוטלים על כלי רכב בייבוא מקביל, בוחרת המשיבה לפעול בניגוד לכוונת המחוקק, באופן שמגדיל את נטל המס על כלי הרכב, מקטין את התמריץ לייבא כלי רכב בייבוא מקביל, ובכך גם מקטין את התחרות ולמעשה חוטא למטרה שהציב המחוקק לנגד עיניו כאשר הגה את החוק".

לדבריה, כאשר מדובר בייבוא מקביל של כלי רכב, הדבר מקבל משנה תוקף, לאור כוונתו הברורה והמפורשת של המחוקק לאפשר ייבוא מקביל שלהם. "אין ייבוא מקביל ללא תמריץ כלכלי, ואימות מסמכי העדפה של יבואנים זעירים באופן השרירותי והשיטתי שבו הוא נעשה ע"י המשיבה, בוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם כוונה ברורה ומפורשת זו".

לאור כל זאת, מתבקש ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לתת צו על תנאי, המורה לרשות המיסים להתייצב בפניו ולתת טעם מדוע לא תחדל לאלתר מביצוע הליכי אימות של מסמכי העדפה המוגשים לה ע"י יבואנים ישראליים במעמד הייבוא, מכוח הסכמי הסחר השונים עליהם חתומה מדינת ישראל. העתירה נדונה בבג"צ בימים אלה.

עו"ד אליס אברמוביץ https://www.ab-legal.co.il/ עוסקת בתביעות ייצוגיות, דיני מכס, דיני הובלה ימית ואווירית, ומחלוקות מתחום הקניין הרוחני בהקשר של יבוא מקביל.

מנקודה זו והלאה – נא לא להכניס לכתבה >>

קרדיט צילום: שרון לוין

הידיעה פורסמה ונשלחה לכלי תקשורת נוספים

הודעת עיתונות מלאה ותצלום עורך הדין מצורפים למייל זה.

לפרטים נוספים ולראיונות רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין 054-3063336

השארת תגובה