שקד מסתבכת עם 'חוק האזרחות'

בכירים באופוזיציה מסבירים: שקד היא זו שלחוצה להעביר חקיקה "לא ניתן לה תמיכה אוטומטית" רק אם היא תוביל מהלך שיאחד את שני החוקים לדיון בועד

ראש הממשלה בפועל. ח"כ עבאס עם ראשי הממשלה | (צילום: נוואף אל-נבארי, מפלגת רעם)
ראש הממשלה בפועל. ח"כ עבאס עם ראשי הממשלה | (צילום: נוואף אל-נבארי, מפלגת רעם)

ההתפרצות המדוברת ביותר בשבוע האחרון בכנסת, לא הייתה מגפת הקורונה, שהשביתה לפחות שמונה חברים ועוד היד נטויה (נכון לשעת כתיבת השורות: יאיר לפיד, מיכאל ביטון, ישראל אייכלר, יואב בן צור, חיים כץ, אופיר כץ, אתי עטיה ואוסאמה סעדי, וגם השר בר לב וסגן השר עידן רול שאינם ח"כים), אלא ההתפרצות המביכה של ראש הממשלה לעבר חברי האופוזיציה, ביום רביעי האחרון, במסגרת דיוני המליאה על חוק החשמל וההצבעה בקריאה שניה ושלישית.

בנט, ברגע של סערה – יהיו שיאמרו מתוכננת – קם בזעם ונעמד סמוך לספסלי הליכוד, הסיר את המסכה מאפו ומפיו והחל לצעוק על הח"כים. בשלב מסוים ניסה גם לגשת לכיוונו של ראש הממשלה לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, שחמק באלגנטיות מהזירה והותיר את בנט המתוסכל להתלהם על ח"כ גלית דיסטל אטבריאן ושות', עד שהסדרנים נאלצו להרגיע את ראש הממשלה ולהשיבו אחר כבוד למקומו.

מי שנהנו מההצגה הם שותפיו של יו"ר ימינה לשולחן הממשלה – לפיד, גנץ וחבריהם – שנותרו לשבת במקומם, כשהם מחויכים ומתענגים על כל רגע. הגדיל לעשות שר הביטחון, שהספיק להמריא בזריזות לפגישה עם מלך ירדן, ולשחרר תיעוד (נדיר במונחי הממלכה ההאשמית) כאילו אומר, ראו, בניגוד לבנט, יש בממשלה הזו גם מנהיג מכובד וממלכתי.

אבל הסצנה לא הסתיימה: מעט אחרי שבנט חזר למושבו במליאה, ניגשה אליו חברת הכנסת אורית סטרוק, שותפה נאמנה לשעבר, בניסיון לשוחח אתו. בנט הנזעם התיז לעברה "עופי לי מהעיניים", ותוך דקות אחדות הבין את הנזק התדמיתי. עד לפרסומם של טורי סוף השבוע, תודרכו כבר 'פרשני הבית' באריכות על כך שבעצם סטרוק הייתה נטולת מסכה ובנט נבהל מהפרת כללי הבריאות וחשש להידבק ממנה.

זה היה עשוי להיחשב אמין אילו בנט עצמו היה מקפיד על עטיית המסכה מקודם לכן, כשירק ניצוצות לעבר ספסלי הליכוד. אילו סטרוק לא הייתה מתועדת במצלמות ערוץ הכנסת כשהיא עוטה מסכה כנדרש, ואילו ראש הממשלה לא היה מצטלם בהמשך היום בחנות אופטיקה סגורה, צמוד לבעל החנות ונטול מסכה לחלוטין. צחוק הגורל, בתחילת השבוע התגלה דווקא לפיד כחולה קורונה, ולמרבה המבוכה, נחשף סרטון בו הוא משתעל לעבר בנט בו ביום.

העניין בזעמו של בנט אינו בעצם הגילוי שראש הממשלה מפגין רגשות, גם אין זה סקופ גדול שהוא נתון בסיר לחץ חסר תקדים. חוסר היכולת למצב את עצמו כמי שראוי לטייטל המנהיג והמוגבלות הפוליטית שמונעת ממנו לקדם את דעותיו והאג'נדה המקורית שלו במסגרת הממשלה שבראשותו, יחד עם הכישלון המתמשך כמעט בכל היבט – מדיני, בטחוני ובריאותי – עשויים להביא כל אדם שפוי לקצה. גם אם אנחנו מצפים ממי שהכפתור האדום המפורסם נמצא בקצה אצבעו להפגין מעט עודף קור רוח, בכל זאת, לא כולם נתניהו.

הבעיה האמיתית של בנט היא ההבנה המחלחלת בו שמועד תום כהונתו מתקרב בצעדי ענק. עד כה, חלפו כבר שבעה חודשים מאז הושבעה הממשלה ב-13 ביוני 2021, מעט יותר מרבע מהקדנציה, ולמעט ההישג המפוקפק של מניעת בחירות חמישיות וההישג השנוי במחלוקת של העברת תקציב, הוא לא יכול להציג אפילו שורה אחת שתירשם על שמו לחיוב בדברי ימי ראשי ממשלת ישראל, רק אלבום תמונות מפואר.

בנט מבין מצוין שסיכוייו לחזור שוב לתפקיד בעתיד קלושים עד בלתי קיימים. במצב הנוכחי, אפילו למנסור עבאס סיכוי גבוה יותר לתפוס את מקומו, והוא נואש להותיר חותם כלשהו בתפקיד. כרגע, יש לו עדיין שנה וחצי לנסות להשיג משהו, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. שיהיה לנו (ולו) בהצלחה.

שיעור באזרחות

ואם במנסור עבאס ובסיעתו עסקינן, ברע"מ רשמו השבוע ניצחון פנים קואליציוני נוסף, כשהצליחו להעביר את חוק החשמל בקריאה שנייה ושלישית מבלי לאפשר לשותפים הקואליציוניים המתוסכלים להצמיד לזה דרישה לתמיכה בחוק נוח פחות מבחינתם, כמו חוק האזרחות המיוחל של שקד או חוק הגיוס המנוהל בידי גנץ.

בין שקד לבנט מתנהל כבר זמן מה מאבק רעיוני ממושך, שטרם נחשף בפומבי. בעוד שרת הפנים משוכנעת שהיא עדיין שומרת על האידיאלים של מחנה הימין בתוך הממשלה ונאבקת עבורם, ראש הממשלה לוחץ עליה להרפות. לפי בנט, בלאו הכי לא נותר להם 'בייס' ימני מובהק ואין טעם להשקיע אנרגיה בתחזוקה שלו. שקד משוכנעת שהמצב שונה, לפחות במישור האישי שלה, והיא ממשיכה לנהל מאבקים – דוגמת חוק האזרחות שאמור לעלות שוב להצבעה, כפי שנחשף בהקלטות שדלפו מישיבת סיעת ימינה השבוע, ממנה נעדר ראש הממשלה.

למעשה, רק בשבוע האחרון הצליחה שקד להעביר את החוק בגרסה 'שלה' בועדת השרים לענייני חקיקה, אבל בכל הנוגע להעברתו במליאה – הסיפור שונה לחלוטין ומורכב יותר: מלבד רע"מ, גם ח"כי מרצ והעבודה צפויים (לפחות כך הם מכריזים, ואין סיבה שלא להאמין להם) להתנגד או להימנע, והסיכוי היחיד להעביר חוק אזרחות כלשהו נמצא בידיה של האופוזיציה, וזו מצידה, נצמדת לחוק האזרחות המשופץ מבית מדרשו של ח"כ שמחה רוטמן. בניגוד לחוק האזרחות המקורי, מכיל החוק של רוטמן גם נושאים כמו מכסות ושקיפות, שיאפשרו פיקוח מלא ומוסדר על מתן אזרחות וימנעו תהליך סיטונאי של חלוקת תעודות זהות כחולות.

בכירים באופוזיציה מסבירים את עמדתם בסוגיה. לדבריהם, שקד היא זו שלחוצה להעביר חקיקה, וכעת הכל גם תלוי בה. "לא ניתן לה תמיכה אוטומטית, רק אם היא תצליח לוודא בעזרת חבריה לקואליציה שגם החוק של רוטמן יעבור בקריאה טרומית – באמצעות הימנעות או חופש הצבעה, אז היא תקבל את תמיכת האופוזיציה גם לחוק שלה. בשלב הבא יאחדו את שני החוקים לדיון בועדה ונראה מה יהיה בהמשך. אבל כל עוד החוק של רוטמן לא עובר, אנחנו ממליצים לה שלא לבנות עלינו".

אם שקד תיענה לאתגר ותרצה להבטיח את העברת החוק של רוטמן, היא תתייצב בפני משימה לא פשוטה בעליל. מאחר וגם הרשימה המשותפת צפויה להתנגד לחוק, יכולה האופוזיציה להציג רק חמישים ושלושה תומכים. שרת הפנים לא יכולה להסתפק בגיוס אצבעותיהם של ששת חבריה למפלגה בעד החוק האופוזיציוני, ועליה לוודא שחברים נוספים מהקואליציה יתמכו או יימנעו. לחילופין, היא תוכל לנסות להעביר את החוק שלה בלעדי האופוזיציה, תוך דרישה להכרזת משמעת קואליציונית – בניסיון לכופף את עבאס. אלא שבשלב זה, לאחר העברת חוק החשמל, קשה לראות את מנסור מתרגש מדרישותיה של השרה, שאיבדה את הקלף החזק ביותר שהחזיקה.

גיוס אצבעות

החוק השני שעבאס תוקע לקואליציה הוא חוק הגיוס, שכבר הספיק להפיל לפחות ממשלה אחת. בשעות הבוקר של יום ראשון, בישיבת ראשי סיעות הקואליציה, הזכיר שר הביטחון בני גנץ לחבריו את הצורך להעביר את החוק בבהילות, לאחר שההארכה העשירית שהעניק בג"ץ לממשלה לתיקון החוק – הסתיימה ביום חמישי האחרון. המדינה אמנם ביקשה הארכה נוספת של תשעים יום, אך ניסיון העבר מלמד ששופטי בג"ץ מצויים כבר בשלב איבוד הסבלנות והאמון, והם מקציבים זמן מצומצם במיוחד, המתקצר מפעם לפעם, בפרט לאחר שהתברר להם שתהליך החקיקה אפילו לא התחיל.

גנץ ציין בפני החברים שככל הידוע לו ח"כי רע"מ צפויים להיעדר ואולי אפילו להתנגד, בדגש על ח"כ מאזן גנאים, שלהבנתו מתכוון להצביע נגד החוק ולייצר שוויון 60 שימנע את העברתו. לפיד הגיב לאלתר וציין כי הוא "יודע להביא אצבע מהמשותפת" במקום גנאים. כותב השורות מיהר לפרסם את הדברים ברשת המכונה טוויטר וח"כ טיבי הגיב לאלתר וצייץ בפומבי כי המשותפת מתכוונת להתנגד לחוק. הודעה שתפסה את לפיד עדיין בתוך ישיבת ראשי הסיעות, מופתע וזועם…

למעשה, כבר קרוב לחודשיים מצורף חוק הגיוס בכל תחילת שבוע לסדר היום, ובהמשך השבוע מסירים אותו על בסיס תירוצים מזדמנים, כמו ח"כים חולי קורונה או שיקולים אחרים. כך אירע גם השבוע, לאור הסיכום שהושג בין ראשי הקואליציה והאופוזיציה, הח"כים יריב לוין ועידית סילמן, שלא להעלות הצבעות שאינן מוסכמות, בעקבות התפרצות הקורונה בכנסת.

בהנהלת הקואליציה מתלבטים אם להציב את רע"מ בפני דרישה לעמוד בהסכמים הקואליציוניים ולהצביע אקטיבית בעד החוק – צעד שנראה חסר סיכוי כרגע, או להמתין לחקיקה שתיחשב חיונית עבור עבאס וחבריו, במודל חוק החשמל, ולהתנות את תמיכת הקואליציה בתמיכתם של העבאסים בחוק הגיוס.

במפלגות החרדיות הדעות חלוקות: באגודת ישראל פועלים במרץ לטרפוד החוק ומזכירים לעבאס כל העת את הנזקים שכבר נגרמו לו במגזר הערבי בעקבות הצבעה שולית בחוק שעסק בגיוס בנות. בנוסף, מדגישים בפניו את העובדה שהחרדים נמנעו כל העת מלהצביע בנושאים דתיים הקשורים למוסלמים, מתוך הבנה שגם הנציגות הערבית בכנסת תחזיר באותה מטבע. בדגל התורה, לעומת זאת, יש מי שחושב שבמצב הדברים הנוכחי החוק הוא הרע במיעוטו, ועדיף שיעבור – גם אם תוך התנגדות למראית עין – מאשר שיפקע באופן רשמי וייצר פלונטר לרבבות בחורי ישיבה ואברכים.

נכון לשעת כתיבת השורות (בוקר יום שלישי), ממתינה המדינה להחלטת בג"ץ, לאחר שהסתיים זמן התגובה שהוקצב לעותרים. ההערכה הרווחת היא שבג"ץ לא ידחה את המדינה על הסף, אבל גם לא ייתן לה את מלוא מבוקשה וינזוף בה על גרירת הרגליים. הלחץ לקידום החקיקה יהיה תלוי באופן ישיר בהחלטת השופטים. החלטה זועמת ותוספת זמן מקוצצת תכניס את הממשלה ללחץ מיידי, מנגד, אם יינתנו שלושה חודשים, אזי בסבירות גבוהה שהתהליך יידחה לרגע האחרון, כמקובל במחוזותינו.

משטרה במבחן

חיים מזרחי, צעיר בשנות העשרים לחייו, עובד בחנות בשכונת גאולה בירושלים. ביום רביעי שעבר הוא יצא להפסקה קצרה, ובעודו עומד ברחוב, הבחין באישה המתלוננת שרכב חולף פגע ברכבה. חיים התגייס לעזרתה, דלק אחרי הרכב הפוגע, שלמפרע נחשפו נוסעיו כבלשי משטרה, והעז להעיר להם על הנהיגה הפרועה ועל הנזק שגרמו.

בתיעוד שהתפרסם מהאירוע ניתן לראות כי לאחר חילופי דברים קצרים, פורצים הבלשים מהרכב ותוקפים אותו בבריונות חסרת תקדים. הם עוצרים אותו באלימות ודוחפים אותו לרכב, בדרכו למעצר במגרש הרוסים, בלי הזדהות או נימוק הוגן מינימלי. בהמשך נודע כי גם בזמן הנסיעה הרביצו לו הבלשים ללא רחם.

תחילה טענו במשטרה – במה שהפך לסוג של תגובה אוטומטית בכל מקרה של אלימות שוטרים – כי חיים ניסה לחנוק קצין משטרה והתנהל מול השוטרים באלימות מילולית. מיותר לציין ששני הטיעונים אינם מצדיקים מתקפה בריונית שכזו, בפרט כאשר מדובר בבלשים סמויים שאינם מזוהים כשוטרים. גם שלל התיעודים שהתפרסמו בתוך שעות מהאירוע חוללו מבוכה רבתי בדוברות המשטרה, כשברור לכל צופה שחיים לא נקט בשום פעולה אלימה כלפי אף אחד מהשוטרים במקום.

במשטרה מיהרו לבקש הארכת מעצר, עורך דינו של חיים הציג בפני השופטת את התיעוד המזעזע מהאירוע והמעצר והיא הורתה לשחררו מיידית, תוך שהיא מעבירה ביקורת חריפה ונוקבת על המשטרה. זו האחרונה לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, בדיון שנועד להיערך ביום שלישי. לח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה זה הספיק, והוא שיגר הודעת דואר אלקטרוני לכלל חברי הכנסת וביקשם להצטרף אליו ולהגיע לדיון המתוכנן, כדי להגן על הצעיר המותקף ולדרוש מהמשטרה להתנצל בפניו ולפצות אותו.

רשות הדיבור לפינדרוס: "ביום חמישי ראיתי את ההודעה שהם הולכים להגיש ערעור ורתחתי מזעם. התקשרתי לאמא של הבחור והיא סיפרה לי שהם בדיוק נסעו לבית החולים, נסעתי לשם ופגשתי אותם. שמעתי ממנו שגם בתוך הניידת הוא ספג אלימות קשה במיוחד ויש חשש לפגיעות חמורות יותר. ביום ראשון בבוקר דיברתי עם עורך הדין והוא אישר לי שהם עדיין מוזמנים לערעור. הוצאתי הודעה לחברי הכנסת, ואכן, נרשמה התגייסות רבתי לסייע, מימין ומשמאל. אני לא מתפלא שהמשטרה נבהלה ואחרי שעות אחדות ביטלה את הבקשה לערעור". פינדרוס מסכם: "יש גורמים במשטרה שמתנהלים כאילו אין דין ואין דיין".

בניגוד לאירוע חיסול המחבל בירושלים, כאשר תוך שעות אחדות זומנו לוחמי מג"ב לחקירת מח"ש ונשקם נלקח מהם, כאן, למרות התיעוד החד משמעי והזעם הציבורי – זומנו השוטרים האלימים לחקירת מח"ש רק ביום ראשון. כעת נותר לעקוב ולראות האם הבריונים יטופלו כראוי והאם המשטרה בהובלת המפכ"ל – שהבטיח אך לאחרונה לכותב השורות שיפעל לשינוי מגמה ביחס לציבור החרדי – תתנער מהתנהגותם האלימה ותעשה את כל הנדרש כדי לפצות את חיים מזרחי ולהתנצל בפניו.

 

טיזר 1: בכירים באופוזיציה מסבירים את עמדתם בסוגיה. לדבריהם, שקד היא זו שלחוצה להעביר חקיקה, וכעת הכל גם תלוי בה. "לא ניתן לה תמיכה אוטומטית, רק אם היא תצליח לוודא בעזרת חבריה לקואליציה שגם החוק של רוטמן יעבור בקריאה טרומית – באמצעות הימנעות או חופש הצבעה, אז היא תקבל את תמיכת האופוזיציה גם לחוק שלה. בשלב הבא יאחדו את שני החוקים לדיון בועדה ונראה מה יהיה בהמשך. אבל כל עוד החוק של רוטמן לא עובר, אנחנו ממליצים לה שלא לבנות עלינו"

טיזר 2: רשות הדיבור לפינדרוס: "ביום חמישי ראיתי את ההודעה שהם הולכים להגיש ערעור ועלה לי הדם לראש. התקשרתי לאמא של הבחור והיא סיפרה לי שהם בדיוק נסעו לבית החולים, נסעתי לשם ופגשתי אותם. שמעתי ממנו שגם בתוך הניידת הוא ספג אלימות קשה במיוחד ויש חשש לפגיעות חמורות יותר. ביום ראשון בבוקר דיברתי עם עורך הדין והוא אישר לי שהם עדיין מוזמנים לערעור. הוצאתי הודעה לחברי הכנסת, ואכן, נרשמה התגייסות רבתי לסייע, מימין ומשמאל. אני לא מתפלא שהמשטרה נבהלה ואחרי שעות אחדות ביטלה את הבקשה לערעור"

תמונה מרכזית: עבאס עם בנט ולפיד. כיתוב: ראש הממשלה בפועל. ח"כ עבאס עם ראשי הממשלה | (צילום: נוואף אל-נבארי, מפלגת רעם)

 

השארת תגובה