כך ניסתה הממשלה להיאבק ביהדות

משלחת מיוחדת בהובלת מזכיר הממשלה שלום שלמה, ופרויקטור הקורונה ניסו לשכנע כי הילולא היא אירוע מסוכן מבחינה בריאותית. הבינו התרגיל לא צלח והפגישה הסתיימה ללא תוצאות

הילולת הבבא סאלי צילום משה עמר מומנט צילום אירועים
הילולת הבבא סאלי צילום משה עמר מומנט צילום אירועים

לפני שנה, הסביר ראש הממשלה נפתלי בנט, אז אופוזיציונר לוחמני ומודאג מבזבוז מיותר של חיי אדם, את הגישה המנצחת – לשיטתו – במאבק מול מגפת הקורונה. בנט לגלג על נתניהו ומסיבות העיתונאים התכופות שכינס "בשמונה בערב", דרש מתן הוראות נחרצות לאזרחים והצהיר כי ביכולתו להביס את המגיפה בתוך שבועות אחדים. הגדיל לעשות ואף הוציא ספר בלתי נשכח תחת הכותר היומרני "איך לנצח מגפה".

נראה כי בנט עצמו לא האמין שפחות משנה אחר כך, עם פתיחת שנת 2022, הוא יכהן כראש ממשלה וייבחן בדיוק באותה מגפה, גם אם יכנה אותה בשמות שונים עם צליל מרשים כמו דלתא או אומיקרון וירחיב את ההשכלה הכלל ישראלית בהכרת האותיות הלטיניות. מכל מסע הרברבנות שחווינו ממנו, נשארו בקושי מסיבות העיתונאים, בשמונה בערב.

הממשלה מתקשה לייצר הוראות ברורות ומובנות לאזרחים. איש לא יודע מתי בדיוק הוא אמור להסתובב עם מסכה ומתי אפשר בלעדיה, האם במקום ציבורי פתוח המסכה צריכה לכסות גם את האף ולמה 'התו הירוק' שימושי בכנס שנערך ברחבה מאווררת ולא שימושי בקניון, למשל. את תורת הסוד שצופנים בתוכם כללי הבידוד אין מי שיכול לפענח, וכאילו בשביל לאתגר, הממשלה משחקת בהם אחת לשבוע, בממוצע.

ראש ממשלה שעומד לעיני כל האומה ומבשר שבתוך ימים אחדים נגיע לעשרת אלפים ואולי לעשרים אלף מאומתים ביום, ושגם חמישים אלף מאומתים ביום הם מספר צפוי, ראש ממשלה שאחראי ישירות לדעיכת קצב ההתחסנות ולעובדה שבממשלתו שרים משחקים אתו בחתול ועכבר בכל הנוגע למספרי הנבדקים ולמבצעי החיסונים, ראש ממשלה שגם כאשר הוא ממליץ לעם ישראל לבטל חופשות בחו"ל, הוא חוזר לבית ריק כי המשפחה בדיוק המריאה למלדיביים, ראש ממשלה שנאלץ להיכנס לבידוד בתום ישיבת ממשלה אחרי שבתו התגלתה כחולת קורונה, הוא ראש ממשלה שנכשל – בכל פרמטר אפשרי – בטיפול במגפה.

מבקריה של הממשלה הקודמת הרבו לטעון נגד הטלת הסגרים, שנראתה לעיתים שרירותית למדי או מונעת מבהלה חסרת הצדקה, הם תקפו את המענקים הנמוכים יחסית שניתנו לעצמאים וזעמו אחת ליומיים על תקלות שגרתיות במסגרת מבצע החיסונים הבלתי נתפס שהיה כאן. כעת, כשממשלת החלומות שלהם חסרת אונים וממליצה לאזרחים שאבדו את פרנסתם להחליף מקצוע – רובם בחרו בזכות השתיקה. אפשר להבין אותם, אחרי הכול, חוק השתקת האזרחים ברשתות יצא לדרך.

וכל זה כמובן מבלי להתייחס לרצף האירועים המדיניים והביטחוניים השבוע, החל מהאירוח המפנק של יו"ר הרש"פ אבו מאזן בבית שר הביטחון בראש העין, עבור דרך שיגורי הרקטות במהלך השבת לעבר גוש דן וכלה בהתרסקות מסוק אימונים ומותם הטראגי של שני חיילים.

התנכלות בלתי פוסקת

ממש בשעת כתיבת השורות (עמוק אל תוך הלילה שבין שני לשלישי) הגיעה לסיומה עוד סאגה מביכה מבית היוצר של הממשלה, כתוצאה מחוסר היכולת שלה להתמודד עם נגיף האומיקרון – הילולת הבאבא סאלי זיע"א אושרה, והיא תתקיים בחמישי הקרוב, כפי שהתקיימה מזה עשרות שנים, במגבלות קלות ותוך שמירה על כללי הבטיחות והבריאות.

למעשה, המאבק סביב ההילולא נפתח כבר לפני חודש וחצי. כזכור, משרד הנגב והגליל ביטל את שלל התקציבים שעסקו בתרבות חרדית וניתנו על ידי השר הקודם אריה דרעי, ובהם גם תקציב ההילולא, כולל מימון אבטחה ולוגיסטיקה בסך של 1.2 מיליון שקל. ח"כ אוריאל בוסו, בן למשפחת אבוחצירא, התגייס כדי לנסות ולפתור את העניין מאחורי הקלעים, בשתדלנות מול השר עודד פורר והנהלת המשרד, אולם בשלב הראשון לא הושג כל פתרון.

לפני כשבועיים, ב-19 לדצמבר, הוציא המשנה ליועמ"ש גיל למון הנחיה שדרשה מהממשלה לקחת אחריות על האירוע ולמנות לו פרויקטור מטעמה, תוך ש-80% מהתקציב יגיע מהממשלה ו-20% מהרשות המקומית. אך למרות ההוראה אף משרד ממשלתי לא הסכים לעסוק בנושא. במקביל, ראש העיר המיתולוגי של נתיבות, יחיאל זוהר, התחיל לקדם את תכנון האירוע ולהתנהל מול המשטרה, כשלכולם ברור שההילולא תקום או תיפול על סוגיית המימון הממשלתי.

בתחילת השבוע שעבר, הגיעה למעונו של הבאבא ברוך משלחת מיוחדת בהובלת מזכיר הממשלה שלום שלמה, ובהשתתפות פרויקטור הקורונה פרופ' זרקא וראש העיר. פרופ' זרקא ניסה לשכנע את רבי ברוך כי מדובר באירוע מסוכן מבחינה בריאותית, בעקבות התפשטות נגיף האומיקרון. הרב השיב לאלתר כי אם ככה "פיקוח נפש דוחה הכול", אבל הוסיף וציין כי הוא יבקש לבדוק אם הטענה עומדת במבחן המציאות, והאם המדינה תמנע גם את קיומן של חגיגות תחילת השנה האזרחית ואת נוכחות הקהל במשחקי ספורט. האורחים הבינו שהתרגיל לא צלח והפגישה הסתיימה ללא תוצאות.

יממה לאחר מכן, תוכננה פגישה מקצועית בין מפיקי האירוע ובין המשטרה, כדי להציג את התוכניות ולתאם את מילוי דרישות האבטחה, אלא שמפקד המרחב בחר להפתיע את המפיקים והוציא הודעה על ביטול האירוע "בגלל בעיות בטיחות", תוך שהוא נתלה באסון מירון. בשלב זה הוזעק בן המשפחה יהודה אבידן, מהעסקנים היותר מנוסים וותיקים בש"ס, להפעיל את יכולותיו. במקביל, פתחה המפלגה בקמפיין תקשורתי אגרסיבי, אליו התגייס גם דובר ש"ס לשעבר איציק סודרי, כדי להציף את הנושא על סדר היום הציבורי. הדגש המרכזי היה ההתנכלות לאירוע ספציפי, כשכל שאר האירועים נותרו על כנם ואיש לא ניסה לבטל אותם.

בממשלה נבהלו ומזכיר הממשלה החל לאסוף תקציבים מן הגורן ומן היקב כדי לאפשר את ההילולא. תחילה היה זה משרד הנגב והגליל שהואיל ברוב טובו להקצות חצי מיליון שקל, אחר כך נוסף משרד הפנים בראשות איילת שקד ובהמשך גם משרד התרבות של חילי טרופר. בצהרי שישי עדיין היה קיום האירוע מוטל בספק, בשל העיכובים בגיוס הכספים, אולם ביום שני בלילה הושלם המהלך ותכנון ההילולא יצא לדרך.

פרט אחד שאסור לפספס הוא החמרת הדרישות הקיצונית מצדה של משטרת ישראל, כמו הדרישה להצבת 800 מאבטחים (לעומת 200 בלבד אשתקד) והגדלה דרסטית של הכוח המשטרתי שיאבטח את האירוע, הגדלה הכרוכה במימון שמתגלגל בסופו של דבר לכתפי המארגנים. זאת על אף שהאירוע יתקיים בדיוק במתכונת של שנה שעברה, כאשר הציבור רחב מנוע מלהיכנס לאוהל עצמו, למעט בני המשפחה.

כשר, בהשגחת רב אחר

בתחילת השבוע, עם פתיחת השנה הלועזית החדשה, נכנס לתוקף גם השלב הראשון ברפורמת הכשרות מבית מדרשו של השר כהנא. בתחילה, לפחות למשך השנה הקרובה, יחול רק שינוי מינורי בכללים: מעניקי הכשרות מטעם הרבנות הראשית יהיו עדיין רבני הערים בלבד, אלא שכל אחד מהם יוכל להתחרות בחבריו. לאמור, אם עד היום היה רב עיר מוגבל למתן הכשר בתחומי שיפוטו, כעת יוכל רבה של קרית שמונה לחלק חותמות כשרות באילת, ותושבי נהריה ייהנו מפיקוח – לא צמוד במיוחד – של רבה של ערד.

השלב הבא ברפורמה הוא המשמעותי יותר, ובמסגרתו יוכלו גם תאגידים לחלק חותמות כשרות לגיטימיות (כולל הבד"צים החרדים כמובן, שלא יזדקקו יותר להצמדת חותמת כשרות של הרבנות בנפרד לכל מוצר), ובתנאי שיעמדו בקריטריונים שייקבעו על ידי מועצת הרבנות. השלב הזה יחול רק בתחילת שנת 2023, בהנחה שהממשלה תשרוד עד אז ושום דבר לא ישתנה.

אבל גם בשלב הראשון טמונה דאגה ממשית: עד כה, רבנים המזוהים עם צהר (בדגש על הרב דוד סתיו, רבה של שוהם) יכלו לחלק כשרות רק בתחום המצומצם מאוד שהיה נתון לשיפוטם. כעת, כל בעל מסעדה או מפעל שכשרותו תישלל, יחפש רב מקל מעיר אחרת ומהחוג המדובר כדי לקבל בחזרה את התעודה הנכספת.

בגלל החשש הנ"ל, וגם בשל הניסיון להתחיל ולקדם את הרפורמה בנושא הגיור, הסירו הרבנים הראשיים לישראל את הכפפות במאבקם נגד שר הדתות ופרסמו מכתב נדיר בחריפותו. הרבנים – אליהם הצטרפו גם כלל חברי מועצת הרבנות הראשית, וכמו כן מנהיגה הרוחני של הציונות הדתית, הגאון רבי חיים דרוקמן – מזהירים כי הרפורמה בגיור "תגרום לקרע משמעותי בעם ישראל שלא יהיה ניתן לאיחוי". בהמשך, הם מתייחסים לרפורמת הכשרות ומזהירים "אין לרב ליתן כשרות שלא במקום כהונתו… מלבד מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית והעושה כן פורץ גדר".

ככלל, היה זה שבוע "מכתבי הרבנים", כך למשל מכתבם של קרוב למאתיים מרבני הערים והיישובים בארץ, ביוזמתו של יו"ר ועד הרבנים ומ"מ רב העיר כפר סבא, הגאון רבי דוד אוחיון, בו הם כותבים לרבנים הראשיים לישראל כי הם מקבלים על עצמם לתת כשרות "כל רב עיר או רב אזורי במקומו בלבד". מיותר לנחש אלו מרבני הערים והיישובים לא חתמו על המכתב…

לרבנים הראשיים ברור שהשפעתה של רפורמת הכשרות אינה נוגעת לציבור החרדי, שרובו בלאו הכי נמנע מלסמוך על כשרות הרבנות כשהיא מופיעה לבדה. הציבור המושפע ביותר הוא המסורתי והדתי, המסתמך על חותמת הכשרות הרבנית ועשוי להיכשל. לפיכך, החל בשבוע האחרון מסע הסברה, כולל ערוצים שונים בהם יעודכן כל עסק שבחר לקבל כשרות מרבנות שאינה מקומית, במטרה להגיע לאחוז ניכר מקהל היעד ולחדד לו את המסר – כאשר עסק נזקק לנדוד לרבנות של עיר אחרת, יש סיבה טובה שהוא לא קיבל את הכשרות המקומית.

אלא שלכולם ברור שהכשרות היא רק פרומו, מערכה ראשונה לפני הקרב האמיתי – המאבק על הגיור, מאבק בעל משמעות רחבה ודרמטית בהרבה. בשבוע הבא אמור להתחיל תהליך החקיקה שיקדם את רפורמת הגיור, לאחר שיושלם ניסוח תזכיר החוק. בגדול, הרפורמה אמורה להפקיע את הזכות לגייר מסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים ומנהל הגיור, ולאפשר לכל רב עיר לעסוק בגיור.

גם כאן, הנחת היסוד היא שרוב מוחלט של רבני הערים והיישובים יצייתו להוראות הרבנים הראשיים לישראל ויימנעו מלבצע הליכי גיור שאינם כהלכה. החשש הוא מאותו קומץ אפשרי של רבנים המזוהים עם 'צהר' או מרבנים שימונו בהמשך ויקודמו על ידי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, מה שיפתח את האפשרות לגיור סיטונאי שלא כהלכה.

גורמים במשרד הדתות מגיבים בעוקצנות למאבק החרדי והדתי בנושא, ומזכירים כי כבר כיום, מכירה מדינת ישראל בגיורים הנערכים בחו"ל על ידי בתי דין שאושרו בעבר, אף שהדבר נעשה ללא שום פיקוח. למעשה, כבר נטען בעבר לא אחת כי מצב הגיור בחו"ל מאפשר די והותר פרצות, וכל מי שממש מעוניין להשיג את האישור הנכסף על היותו יהודי, יכול 'לקנות' אותו בקלות. אולי הטענה לא מצדיקה את הרחבת הפרצה גם בארץ הקודש, אבל בהחלט יש בה כדי לעורר תמיהה על הזנחת המצב עד כה.

מבצע יואב

הקואליציה השברירית פיתחה לעצמה מין מנהג מוזר שכזה, להפסיד אחת לשבוע שבועיים בהצבעה במליאת הכנסת. מכיוון שמתמטית היא גדולה יותר בשני ח"כים, נדרשים לא מעט תחכום וערמומיות מצד האופוזיציה כדי לשמר את המנהג באופן קבוע.

אבל מה שאירע ברביעי האחרון בשעה 3 לפנות בוקר, שבר אפילו את שיאי הלוזריות של הקואליציה עצמה, ומעשה שהיה כך היה: חברת הכנסת אתי חוה עטיה מהליכוד, התייתמה בצהרי היום מאביה, ומי שהתקזז עמה מהקואליציה היה יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושנר. בנוסף, הקואליציה סירבה לאפשר קיזוז לח"כ גדי יברקן מהליכוד, שהיה חולה כמה ימים. מנגד, ח"כ פינטו שעדיין מתאוששת מהילד החדש ומשלל הראיונות בתקשורת וראש הממשלה נפתלי בנט נעדרו משורות הקואליציה. מלבד זאת, נרשמו מספר קיזוזים כמקובל.

במצב דברים כזה, נותרה הקואליציה ביתרון של ח"כ אחד, כשעל הפרק שלוש הצבעות והראשונה מתוכן חשובה במיוחד לכמה גורמים בקואליציה והיא מאפשרת העברת סכומים נאים לערוצי תקשורת שונים… באופוזיציה הבינו שיש כאן הזדמנות לנצל, משכו את ההסתייגויות וביקשו להצביע בהצבעה שמית על החוק בקריאה שניה ושלישית.

מי שאחראי לבישול המהלך הוא ח"כ יואב קיש מהליכוד, שתפר אותו מכל קצותיו. בשלב מוקדם יותר, 'הבריח' קיש את ח"כ יברקן לחניון הכנסת במושב האחורי של רכבו, כך שמשמר הכנסת לא עודכן על בואו של יברקן ונוכחותו במשכן לא עודכנה במסכים המציגים מי מהחברים נמצא באזור. כעת, במהלך הסיבוב הראשון, התקדם יברקן לעבר המליאה, במטרה להפתיע את הקואליציה ולהשיג שוויון שימנע את העברת החוק (הצבעה שמית מכילה 3 סיבובים, בראשון מוקראים שמות כל הח"כים, בשני שמות הח"כים שלא הצביעו בסיבוב הראשון ובשלישי שואלת מזכירת הכנסת אם אחד הח"כים ששמו לא הוזכר משום מה או שלא הצביע בסיבובים קודמים מעוניין לעשות זאת).

בקואליציה הופתעו מכניסתו של יברקן והצבעתו בסיבוב השני, היה מי שניסה להזעיק את חברת הכנסת פינטו. בינתיים, יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן מודיעה ליו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר שעליו להיכנס ולהצביע. קושניר מתווכח ומסביר שהוא התחייב לקיזוז מול עטיה, אולם סילמן טוענת שעטיה מקוזזת בכלל מול ראש המשלה בנט ולא מולו. קושניר נכנס ומצביע תוך הפרת קיזוז, בניגוד לכל הכללים הלא כתובים של הכנסת. סילמן מאושרת ומשוכנעת שהשיגה את האצבע החסרה, גם אם ברמאות קלה.

קיש, מוכן גם לתרחיש כזה, פונה לח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת שיושב בירכתי המליאה ועסוק בענייניו. בשני הסיבובים הראשונים נמנע כסיף מהצבעה, מאחר והוא התקזז עם השרה מיכאלי שכבר יצאה לביתה, אולם כעת, משהקואליציה הפרה קיזוז, גם האופוזיציה עושה זאת. כסיף מצביע בסיבוב השלישי נגד ומפיל את הצעת החוק. בלית ברירה, מושכת הקואליציה גם את שני החוקים הנוספים שעמדו להצבעה ויצאה מובסת מלילה מתיש.

בהערת אגב, אחד החוקים שנמשכו היה אישור הוראת שעה שתאפשר המשך פינוי מוקשים באזורים שונים. בקואליציה מיהרו לטעון – כדרכם – לחוסר אחריות ממלכתי של האופוזיציה. באופוזיציה השיבו כי לו החוק המדובר היה עולה להצבעה הם היו תומכים בו, ורק הקואליציה המבוהלת מיהרה למשוך אותו מיוזמתה. השבוע, ביום שני, אושר החוק במליאה ברוב של 90 תומכים ואפס מתנגדים.

השארת תגובה