אסון המסוק: התאונה, הפטפטת והתחקיר

שלושה אנשי צוות היו על מסוק הסיור שפגע במים בדרך חזרה מטיסת אימונים • קצין הסיור נפצע באורח בינוני ופונה לבית החולים רמב"ם בחיפה • מונתה ועדת חקירה לבחינת התאונה

מסוק עטלף, צילום: צה"ל
מסוק עטלף, צילום: צה"ל

מסוק סיור של צה”ל מסוג ‘עטלף’ התרסק מול חופי העיר חיפה.

שלושה אנשי צוות היו על המסוק, אחד מהם חולץ ופונה במצב בינוני לבית החולים רמב”ם.

שני טייסים נוספים שניספו בתאונה, הוצאו מהמים לאחר שעתיים של חיפושים. הטייסים שניספו הינם סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל ז״ל.

אמש (שני), בשעה שכלי התקשורת נמנעו עדיין מלפרסם על מותם של שני הטייסים מצוות מסוק ה’עטלף’ שהתרסק צול חופי חיפה, יו”ר ועדת חוץ וביטחון, ח”כ רם בן ברק מיש עתיד הכריז מעל בימת הכנסת: “ככל הידוע לי חולצו כל האנשים מהמסוק ונראה שהאירוע הסתיים ללא נפגעים בנפש. מאחלים לפצועים החלמה מהירה”.

לפני אמירת הדברים, צעק לעברו שר הביטחון בני גנץ ממקום מושבו: “למה?” – במטרה למנוע ממנו לומר את הדברים.

בן ברק השיב לו: “למה לא? זה בחדשות”.

ח”כ בן ברק התנצל הבוקר: “אני מתנצל על הטעות בדיווח בנוגע לתאונת המסוק אמש. זו הייתה טעות בעקבות דיווח לא נכון ואני מצר על כך מאוד. אמירה זאת נעשה בתום לב. שולח תנחומים למשפחות השכולות ואיחולי החלמה לקצין הפצוע”.
צוותי הצלה, כוחות חילוץ, כוחות גדולים של צה”ל ויחידת 669 המתמחה בחילוצים בים הוזעקו למקום, יחד עם צוללנים.

בין היתר נערכו סריקות נרחבות ליד המכון לחקר האגמים – ופצצות תאורה האירו את השמיים.

מפרטים ראשוניים עולה, כי צוות המסוק חזר מלב ים מגיחת אימונים וטס בגובה נמוך. כתוצאה מכך הוא פגע קרוב לקו המים בשל סיבה טכנית, מה שהוביל לתקלה החמורה במסוק.

בחיל האוויר נפתחה חקירה בעקבות האירוע כדי להבין מה בדיוק גרם לתאונה.

מסוק ה’עטלף’ הוא מסוק סיור ימי שנקלט בחיל האוויר בשנת 1996. משימותיו העיקריות הן סיוע לזרוע הים, תצפיות על חופי אויב, חיפוש, הצלה וחילוץ מכלי שיט בלב ים.

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, הורה על קרקוע מערך ה’עטלף’ וכן הורה על עצירת טיסות אימונים בחיל האוויר.

בנוסף, מינה מפקד חיל האוויר צוות חקירה בראשות אלוף משנה ט’.

ראש להק חיל האוויר תא”ל אמיר לזר: “המסוק פגע במים בדרך חזרה מטיסת אימונים. היו עליו 3 חיילים. איש חיל הים נפצע בינוני, ו-2 הטייסים נהרגו. מפאק חיל האוויר קרקע את מערך מסוקי העטלף ומינה ועדת חקירה לבחינת התאונה.

“זו תאונה קשה וכואבת. המסוקים ותיקים ואמינים ופועלים באופן רציף עם חיל הים. הרכיבים הטכניים ייבדקו בצורה מדוקדקת”.

מסוק ה’עטלף’ הוא מסוק סיור ימי הנקלט לחיל האוויר בשנת 1996. משימותיו העיקריות הן סיוע לזרוע הים, תצפיות על חופי אויב, חיפוש, הצלה וחילוץ מכלי שיט ובלב ים.

מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל’ אליעזר מרום התייחס להתרסקות המסוק בשיחה עם ‘כאן חדשות’: “לפי הבנתי הם היו בטיסת אימון, סיימו אותו והיו בדרכם לרמת דוד, כנראה הייתה פה תקלה והטייס ניסה לנחות על הים, יש לו מערכת שמאפשרת לו לצוף”.

דובר צה”ל, רן כוכב, התייחס הבוקר (שלישי) ב-103FM לחקירת האירוע, וציין כי לא ברור עדיין האם מדובר בתקלה טכנית או שמא בטעות אנוש.

“למעשה עד לרגע זה אנחנו לא יודעי את התשובה לשאלה, אנחנו בתחילתה של החקירה וכל הכיוונים פתוחים בפנינו”, אמר. “גם אני ראיתי חלק מהפרסומים שראו כדור אש שאולי מעיד על תקלה טכנית במנוע או דבר אחר. אבל אני לא יודע את התשובה באופן ודאי לדברים הללו. הם פגעו במים ללא הודעת קשר לפני”.

כוכב ציין עוד, כי הטייסים לא הספיקו לשדר אותות מצוקה.

בהתייחס לאפשרות שמדובר בפיגוע טרור, אמר: “היו אתמול הרבה דיווחים, הרבה מאוד דיווחים, רובם אינם נכונים ומוקדמים מדי. אנחנו לא חושבים שמדובר בפיגוע חבלני עוין”.

באופן דומה, הוא העריך כי לא מדובר במתקפת סייבר. “נראה לי אפשרות קלושה ואינה נכונה אבל אני זהיר כי מוקדם מדי לקבוע”, אמר כוכב.

בתוך כך התייחס תא”ל במיל’ צביקה טסלר, לשעבר מפקד טייסת 193 שאליה השתייך רס”ן פוגל שנהרג בהתרסקות, לאסון הכבד בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM.

“המסוק הימי הוא הכלי שמאפשר לחיל הים לראות מעבר לאופק”, הסביר טסלר. “היום, כשטווח הטילים הוא ארוך וטווח הראייה שלנו הוא טווח האופק, הוא מאפשר להיות העיניים של הספינה ולראות מקומות שאי אפשר לראות בדרך אחרת. כלומר, במקומות שבהם מערכות הספינה לא יכולות לראות קדימה. המסוק נמצא ומעביר את המידע בזמן אמת ללוחמים בסטי”ל.

“הסטי”לים שלנו הם לא נושאות מטוסים, הנחיתה היא מאוד מורכבת. זה אתגר מאוד גדול עבור הטייסים, אבל יש טייסים מצוינים שמאוד מיומנים בתחום הזה”.

טסלר הדגיש כי בעבר לא אירעו תאונות של מסוקי ‘עטלף’.

לדבריו, הייתה ב-1996 תאונה של דולפין, המסוק שקדם לו. “המסוק הזה מאוד בטוח. הוא נמצא 25 שנה בארץ, ולא ידענו אירועים מהסוג הזה. הוא מוכר בעולם ולא ייחודי לנו. הגורם לתאונה היא ככל הנראה טעות אנוש”.

הוא הוסיף: “הטיסה מעל ים היא טיסה מאוד מורכבת, בדרך כלל בלילות, בלי שרואים אופק חיצוני, מה שמקשה מאוד על הטייסים, וזה מאוד מאתגר. בנוסף, כל נושא ההנמכה לים, שהוא מאוד שטוח והומוגני, מאוד מקשה על הטיסה. פני המים לפעמים נראים בדיוק כמו שאר תמונת העולם. יכול להיות שיש גם גורם טכני אבל תסריט שבו טייס לא מזהה את קו המים הוא חריג ביותר ואסור שיתרחש”.

הכתב הצבאי של מעריב, טל לב רם, התייחס אף הוא לחקירת האירוע, ואמר ב-103FM: “השאלה היא או שהמטוס חווה תקלה מעל המים או שמדובר בטעות אנוש. השאלה היא איפה התרחשה התקלה. ההבדל פה הוא שיש ניצול, יש קצין שיידע לתת עדות יותר טובה מכל מצלמה או דיווח”.

על התמונות של אש שפרצה מלהבי המטוס והקפיצה של הקצין הפצוע, אמר: “התמונה תתבהר מכיוון שיש את העדות החיה, וגם מוציאים את השברים. הבדיקות האלה בדרך כלל לוקחות זמן. חקירה כזו לוקחת שבועות ארוכים.

“הפרטיים הראשוניים יכלו להיות ברורים יותר מיום שיש עדות חיה של אדם שהיה שם, ולשמחתנו ניצל”.

השארת תגובה