הסופה שטלטלה את הממשלה השבוע, עוד בטרם החלה 'סופת כרמל' (לאן נעלמה היצירתיות בבחירת השמות?) המשתוללת בימים אלו לעקור עצים ועמודי חשמל, קשורה בניסיונותיו של יו"ר ועדת הפנים, ח"כ וליד טאהא מרע"מ, לנטרל את סמכויותיה של שרת הפנים איילת שקד במסגרת מה שמכונה 'חוק החשמל' ולהחיל בחוק ובמתווה המצורף אליו אי אלו שינויים משמעותיים, בעיקר עבור הפזורה הבדואית בנגב המצביעה לרע"מ באחוזים ניכרים. בקואליציה מתעקשים שהפעם רע"מ היא זו שתיאלץ לוותר, אבל בל נקדים את המאוחר.
תחילה, כדרכנו, קצת רקע ומבלי להלאות את הקוראים הנכבדים בסבך נבכי החוק המתוכנן. בתמצית: בנוהג שבעולם, בניית מבנה דורשת הגשת תוכנית פרטנית המותאמת לתוכנית הכללית באותו אזור, ולאחר מכן אישור התוכנית על ידי גורמי המקצוע ופרסומה ברשומות. רק בשלב הסופי מתקבל היתר הבנייה והדחפורים עולים על הקרקע. מיותר לציין שחיבור לחשמל נעשה רק לאחר השלמת כל ההליכים.
חוק החשמל (המהווה בעצם תיקון לחוק תכנון ובניה) מאפשר לשרת הפנים לאשר באמצעות צו את חיבורם לחשמל של מבנים שהוקמו עד 2018, ואשר יש להם תוכנית מפורטת התואמת את התוכנית הכוללנית של הרשות המקומית – גם אם התוכנית המפורטת הלזו טרם אושרה להפקדה ולפרסום ברשומות על ידי גורמי המקצוע. בנוסף, במתווה המוצמד לחוק נקבע, כי גם מבנים עליהם יש צווים שיפוטיים להריסה ייכללו בו, ובתנאי שעברו שנתיים מיום מתן צו ההריסה והוא טרם נאכף בתקופה זו.
עם זאת, קיימים בחקיקה מספר עוגנים שאמורים למנוע מצב של התפרעות גלובלית ו'איש הישר בעיניו יעשה' ברחבי הנגב ובכלל: קודם כל, נדרשת התאמה לתוכנית האזורית הכוללנית, מה שמבטיח את שליטתם של משרדי הממשלה בסוגיה וגם מונע מרוב הבדואים בנגב לנצל את המצב ואת החוק. שנית, החוק מחייב את המעוניין להתחבר לחשמל, לדאוג קודם לכן לערבות בנקאית בהיקף שיכסה את ההיטלים שיידרש לשלם – אם וכאשר המבנה יקבל היתר בנייה (מס שבח וכדומה). בשפת הכסף, מדובר בסכומים שעשויים להגיע עד ל-200 אלף שקל ויותר.
מתנגדי החוק מצביעים על כך שגם בניסוח הנוכחי, הוא יוביל לאישורם של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים ולחיבורם לחשמל. נטען גם כי חקיקה כזו תפגע במוטיבציה הירודה ממילא במגזר הערבי להקפיד על בניה חוקית. בנוסף, החלת החוק על מבנים המיועדים להריסה – תלבין אותם למפרע ותמנע את הריסתם בעתיד.
עד כאן מדובר בויכוח תיאורטי בעלמא למטרת כותרות ופופוליזם, מכיוון שהממשלה כבר אישרה את קידום החוק והוא עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. כעת, משהחוק הגיע לדיונים בועדת הפנים לצורך הכנתו לקריאה שניה ושלישית, התעורר ויכוח של ממש בין שרת הפנים ובין יו"ר הועדה, בעיקר אחרי שהמתחרים של רע"מ מהרשימה המשותפת, טרחו להסביר למצביעים הערבים – בדגש על חסידיו של עבאס – כי רובם לא צפויים ליהנות מהחוק.
טאהא דורש לשנות בחוק ובמתווה מספר דברים מהותיים: ראשית, הוא רוצה להפקיע את הסמכות לחתום על הצו מידיה של שרת הפנים, שנית, הוא דורש כי החוק יחול על מבנים שנבנו עד 2022 ולא רק עד 2018 כפי שנקבע מלכתחילה. טאהא גם מנסה לרשום הישגים שיצמצמו את הערבויות הכספיות הנדרשות וישפיעו גם על הפזורה הבדואית בנגב.
שרת הפנים, שנדמה כי הפעם היא דווקא נהנית מהחיכוך עם טאהא, טרחה בשבוע האחרון להבליט בציבור את שתי החסרונות הגדולים של החוק מבחינת רע"מ: הצורך בהפקדת ערבות כספית משמעותית והעובדה שבמרבית הנגב בלאו הכי אין תוכניות כוללניות, ולכן החוק לא רלוונטי עבור הפזורה הבדואית. ברשימה המשותפת קפצו על השלל, תרגמו את דברי השרה לערבית והפיצו אותם ברבים. טאהא נפגע והמשבר יצא לדרך.
עד כה, הורגלו ברע"מ לקבל את כל חפצם. ברגע האמת, איש לא העז לנסות להעמיד אותם במבחן, מחשש לפירוק הקואליציה. גם בימים האחרונים, ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית הייתה כי כשהכסף יהיה על השולחן, שקד תיסוג מהמאבק בלית ברירה. אולם בשיחה עם בכיר בקואליציה הוא טוען כי לפחות קו אדום אחד יישאר במקרה של חוק החשמל, "טאהא מעוניין להפקיע מאיילת את הסמכות לחתום על הצווים שמאפשרים את החיבור, זה לא יקרה", הוא פוסק.
גם לגבי שלושת הנושאים האחרים שטאהא מנסה לפתוח מחדש לדיון – הערבויות הבנקאיות, בעיית הפזורה בנגב והמבנים שהוקמו אחרי 2018 – נראה כי סיכוייו לא גבוהים במיוחד. אחרי שהסכים לפני חודש לחוק ולמתווה כפי שהוצג, צפויה שרת הפנים לעמוד על שלה על כל תג וכל פסיק. בשלב הזה, היא לא יכולה להרשות לעצמה מעידות נוספות בקרב מצביעי הימין הרך שעוד מאמינים בה. עם זאת, כנדרש בהערכות פוליטיות זהירות, ולאור ניסיון העבר, נמשיך ונעקוב אחרי ההתפתחויות.
מתן בסתר
בזמן ששקד מתנגשת חזיתית עם רע"מ, עמיתה לסיעה, שר הדתות מתן כהנא, נכנס בעיניים פקוחות לשדה מוקשים, שגם בימים כתיקונם קשה לצאת ממנו בשלום. בשבוע האחרון נבחר השר לתפקד כאחראי מטעם הממשלה לתכלל את אירועי ל"ג בעומר הקרוב במירון, בהתאם להמלצות הזמניות של ועדת החקירה הממלכתית, כפי שפורסמו כאן, וכבר הוא הספיק להיתקל בלא מעט סוגיות מורכבות, ונדמה כי הוא גם נהנה מהסיטואציה הרגישה.
בשיחה עם השר כהנא הוא מבהיר כי "אירוע מירון השנה יתנהל באופן מקצועי בלבד. כל סוגיה תיבחן בפן המקצועי נטו. בלי שטיקים, טריקים וקומבינות. רק בטיחות החוגגים מעניינת אותי", פוסק כהנא ושולח עקיצה בעובי של תיק שנסגר בעסקת טיעון לעבר קודמיו בתפקיד. דה פקטו, כמעט בכל עניין יכול כהנא להיתלות בהמלצות ועדת החקירה, למעט שני נושאים שעוד יעסיקו אותנו בשבועות הקרובים: זהות הפרויקטור המיוחד וזהות הרב המדליק.
כזכור, ועדת החקירה המליצה להגביל את מספר המשתתפים בהילולא ל-20 אלף איש שיהיו בו זמנית על ההר. בסוף השבוע – בהנחה שמזג האוויר יחזור לשפיות – מתכנן צוות המשרד לערוך סיור מקדים בהר, ובהמשך יגיע גם השר עצמו לבחון את המתחם מקרוב. לאחר מכן, צפוי דיון עומק ואז החלטה על המסלול שייבחר מתוך שלוש אפשרויות: האחת, מסלול חד כיווני שייצר מעין סרט נע על ההר, השנייה, חלוקה של מוקדים או פריסה לכמה אירועים נפרדים על פני כמה ימים, שתבזר את הקהל העצום, והשלישית, הגרלה בין כל מי שיחפוץ להשתתף באירוע, כשבכל שנה יזכו 20 אלף משתתפים אחרים להגיע לרשב"י ולשפוך שיח.
אבל עוד קודם לכן, עד סוף החודש הנוכחי, יידרש שר הדתות לבחור ולמנות פרויקטור לארגון האירוע כולו. בשלב זה אין פייבוריט לתפקיד ושמות של מועמדים שונים נבחנים, כשהדד ליין לוחץ באופק. מיד אחר כך תצוף השאלה החשובה מכולן – מי יהיה הרב שיזכה בהדלקה. כזכור, ועדת החקירה קבעה כי יש לאפשר את קיומה של הדלקה מרכזית אחת בלבד. הועדה גם המליצה כי המדליק יהיה האדמו"ר מבאיאן, המחזיק בזכות המסורתית בירושה מאבותיו, אלא שבכל הנוגע להמלצה הזו, כהנא מתייחס אליה כהמלצה בלבד. סוף סוף, לא מדובר בסוגיה בטיחותית והעניין אינו נתון לסמכות הועדה.
בחסידויות שונות (ומטעמי 'גדול השלום' לא ננקוב בשמותיהן) כבר מזהים את הפוטנציאל ומנסים להשיג את הבעלות – גם אם זמנית – על המעמד הנכסף. במשרד הדתות יודעים לספר על לא מעט עסקנים חסידיים שכבר עומדים בקשר צפוף עם לשכת השר. עם זאת, מציינים שם כי לא מן הנמנע שההדלקה תינתן לבסוף לרב בעל תפקיד ממלכתי, כפי שכבר פורסם השבוע באתר וואלה!.
במעמד מועמד אחד
בהנחה שכססתם בשבוע האחרון את ציפורניכם במתח, לבטח שחררתם אנחת רווחה בבוקר יום שני, כשנודע – כמה מפתיע – כי בהעדר מתמודדים יריבים, הוכרז שר החוץ יאיר לפיד כיו"ר הבלתי מעורער של 'יש עתיד', עם סיומה של מערכת פריימריז לוהטת במיוחד…
אבל יש מי שטורח לקלקל את האווירה גם בהזדמנות חגיגית כל כך: ח"כ בועז טופורובסקי, בניסיון להסביר את הדמוקרטיה המופלאה של 'יש עתיד' בתקשורת, חשף את הסוד המופלא על הרכבו של הגוף הבוחר, גוף שנבחר כולו – ישירות או בעקיפין – על ידי לפיד עצמו, ומטבע הדברים יתקשה להעמיד מולו יריב שיביס אותו. את המועמד היחיד שהיה עשוי אולי לאיים על הבכורה, עפר שלח, טרח לפיד לנפנף עוד לפני הבחירות, כזכור.
למזלו של טופורובסקי, יש בשורות מפלגתו מי שיחפה עליו גם בערב לא מוצלח במיוחד. שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרק לפני יומיים קיבלה החלטה מפוקפקת ומלווה בנימוקים תמוהים בעליל להפסיק לשנה את קידוחי הגז במדינת ישראל, הודיעה בהתלהבות כי "מחירי החשמל יעלו ב-4.9% – פחות מהצפוי". אם להתבטא בעדינות, צרכני החשמל הישראלים יתקשו להתנחם בהשוואות לא רלוונטיות למחירי האנרגיה בגרמניה או בריטניה. מבחינתם, ובצדק, מדינה שופעת גז טבעי שרק לאחרונה בישרה לאזרחיה על סדרה של העלאות מיסים, לא אמורה לרשום התייקרות משמעותית גם בשוק האנרגיה. בוודאי לא בימי קורונה, כשרבבות אזרחים נאבקים על פת לחמם.
מיותר להזכיר את הבטחתו של היו"ר החדש-ישן במפלגתה של השרה אלהרר, יאיר לפיד, שהודיע באוגוסט האחרון חגיגית שמחירי החשמל לא יעלו לפני 2028, וגם אז "רוב הסיכויים שזה לא יקרה". כמו שאנחנו מכירים את לפיד, הוא עוד עשוי להסביר שהדברים נאמרו במסגרת הבטחת בחירות לפעילי השטח של 'יש עתיד', לרגל הפריימריז.
גם שותפו של לפיד להנהגה, ראש הממשלה נפתלי בנט, היה רחוק מללקק דבש השבוע. בימין ספג בנט מתקפה חריפה על ההחלטה להטיל מצור מתוך כוונת פירוק סביב היישוב חומש בצפון השומרון, רגע אחרי רציחתו של יהודה דימנטמן הי"ד. במרכז ובשמאל, וגם בתוככי הממשלה, הותקף ראש הממשלה על שינוי המגמה שמאפיין אותו בשבועות האחרונים בהתמודדות עם סוגיית הקורונה, כשבשלב מסוים ניסה בנט ליזום החמרות קשות במיוחד לשאינם מחוסנים, כולל הותרתם של ילדים לא מחוסנים ללימוד מהבית.
ביום ראשון פנה בנט שוב לאומה, בבקשה נואשת ללכת להתחסן. לזכותו של ראה"מ ייאמר שהוא לא אומר נואש וממשיך ללחוץ בכל הכוח בנושא החיסונים, לגנותו ייטען שחוסר ההשפעה הציבורית שלו ניכר והתנהלות משפחת המלוכה מרעננה לא תרמה להגברת אמון הציבור בהמלצותיו.
מיד בסיום דבריו, נשאל בנט על ידי העיתונאי עופר חדד מחדשות 12 על שורה ארוכה של זגזוגים שרשמו הוא וממשלתו בהתמודדות עם הקורונה – החל מנסיעתה של גילת בנט לחו"ל בניגוד להמלצת בעלה, עבור דרך התנהלות שרת החינוך, בדגש על מתן חיסונים במוסדות החינוך, וכלה בניסיון שבוטל להטיל מגבלות 'תו ירוק' על הקניונים. בהעדר תשובה של ממש, בחר בנט להזכיר שמנע בחירות חמישיות והעביר תקציב…
ביקורת חיובית
בשקט בשקט, מוביל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את משרד המבקר לייעודו המקורי – יותר ביקורת על ניהול כספי המדינה והשירות לאזרח, פחות עיסוק אובססיבי בפוליטיקאים ובדקויות משפטיות. תרמה לכך לא מעט העובדה שאנגלמן הוא רואה חשבון בהכשרתו, בניגוד לקודמיו בתפקיד בשלושים השנים האחרונות, ובדומה למבקר המדינה הראשון זיגפריד מוזס.
אנגלמן, חובש כיפה ונעים הליכות, נפגש בסוף השבוע עם נציגים מהמגזר החרדי על צלחת צ'ולנט והערינג, כדי לשמוע ולהשמיע. "הציבור החרדי צריך לדעת שמיטב עורכי הדין עומדים לרשותו לבירור תלונותיו על גופים שונים, חינם אין כסף. אזרחים רבים במדינה יודעים לעשות שימוש במשאבים שמעמיד לרשותם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, חשוב שגם האוכלוסייה החרדית תהיה מודעת לכך ותוכל למצות את זכויותיה באמצעות הכלים שהמדינה העמידה לציבור", ביקש מהנוכחים.
בהמשך הציג המבקר את מבחר הדו"חות שהנפיק משרדו בשנה האחרונה, כולל הדגש שהושם על דו"חות חוזרים – כדי לוודא את הטיפול בליקויים ותיקונם. "תפקידו של המבקר הוא לבחון את הנעשה במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים ולוודא שכל המערכות פועלות כנדרש, כמו למשל, בחינת שיעור ההעסקה של עובדים חרדים בשירות המדינה – מול חלקם באוכלוסייה. וכן לבדוק מוכנות של המערכות ליום פקודה בכל ההיבטים, כולל במרחב הגנת הסייבר והגנה על פרטיות האזרחים שנתוניהם שמורים במערכות ממשלתיות וציבוריות".
אומר ועושה, במשרד המבקר עצמו נקלטו לאחרונה לא מעט עובדים חרדים, והמבקר מדגיש כי זו מגמה שהוא מקפיד עליה, לצד שילובן של קבוצות אחרות שקופחו בעבר. אכן, קרן של אור בתקופה חשוכה.