אם שולי רנד היה ספרדי

במקרה ושולי רנד היה ספרדי, הוא היה נזקק ל'היתר מאה רבנים' כדי לשאת אשה שניה – בהיותו מסורב גט?

שולי רנד עם חבד, צילום מנדי קורט (37)
שולי רנד עם חבד, צילום מנדי קורט (37)

חתונת השנה שהתקיימה ב-9 בנובמבר 2021 היא כמובן של  החתן – השחקן, הזמר והיוצר שולי רנד, והכלה-  צופית גרנט, מגישת תוכניות שונות בטלוויזיה.

חתונתם התקיימה בסוד מוחלט, שולי וצופית שמרו את פרטי האירוע בסוד עד הרגע האחרון, ועשו הכל כדי למנוע "מאורחים לא קרואים" להגיע לאיזור, המוזמנים קיבלו את הלוקיישן של האירוע בהודעת סמס כשעתיים לפני האירוע, והמתחם כולו היה מלא אבטחה ומגודר היטב.

אמנם שולי עדיין נשוי לאישתו מיכל רנד אך נפרד ממנה ב 2016 וקיבל אישור "מאה רבנים" לשאת אישה שניה (היתר "מאה רבנים" זהו היתר לחרוג מתקנת חרם דרבינו גרשום שאוסרת לשאת אישה שניה לגבר נשוי, במקרה שאישרו מאה רבנים לגבר לשאת אישה שניה).

הדיווחים והכתבות על החתונה שליוו את בני הזוג עסקו לא רק באופי החתונה אלא גם או אולי בעיקר בהיתר המיוחד שקיבל שולי על מנת לאפשר לו להינשא עם צופית גרנט למרות שהוא עדיין נשוי למיכל רנד, ולמה נשים לא יכולות לקבל כזה היתר מיוחד של מאה רבנים במקרה שהן עגונות או מסורבות גט, ולמה ביתי הדין לא מוצאים פתרון לנשים מעוגנות.

במאמר זה לא נעסוק למה ביתי הדין לא מוצאים פתרון לנשים מעוגנות, אלא בשאלה אם שולי רנד היה ספרדי, האם גם אז הוא היה צריך את ההיתר "מאה רבנים" או שמותר לו לשאת אישה שניה גם ללא ההיתר "מאה רבנים"?

חרם דרבינו גרשום

האם מותר לגבר לשאת אישה שניה? התשובה היא כן, מהתורה אין איסור לשאת אישה שניה (למרבה ההפתעה… לנשים אסור לשאת שני גברים).

האיסור לשאת אישה שניה כשעדיין הם נשואים מתחיל מחרם דרבנו גרשום, לרבנו גרשום היו כמה תקנות שאותם תיקן לבני קהילתו ובין התקנות שתיקן רבינו גרשום ישנה תקנה לא לשאת יותר מאישה אחת.

על תקנות אלו ישנן כמה שאלות מרכזיות: 1. היכן נהגו את תקנות רבינו גרשום? 2. מתי נהגו את תקנות רבינו גרשום? 3. האם כולם חייבים לנהוג את תקנות רבינו גרשום? לכל השאלות הללו עונים השולחן ערוך והרמ"א.

שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף י'.

שו"ע: רבנו גרשום החרים על הנושא על אשתו…

הגה: … ובמקום שאין הראשונה בת גרושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח ממנו גט יש להקל להתיר לו לישא אחרת…

שו"ע: ולא פשטה תקנתו בכל הארצות.

הגה: ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום..

שו"ע: ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי.

הגה: ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים…

שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף י"א.

טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו.

לסיכום: 1. היכן נהגו כחרם דרבינו גרשום? לדעת השו"ע לא בכל מקום נהגו כמו רבינו גרשום, ולדעת הרמ"א מן הסתם נוהג בכל מקום. 2. מתי נהגו כחרם דרבינו גרשום? לדעת השו"ע עד סוף האלף החמישי (לפני תשפ"ב שנים), ולדעת הרמ"א המנהג במקומו עומד גם כיום. 3. האם כולם חייבים לנהוג כחרם דרבינו גרשום? הרמ"א אומר שבמקרים מסוימים לא חלה תקנתו של רבנו גרשום, לדוגמא: אם האישה לא יכולה לקבל גט כמו במקרה שנשתטית, או כשהיא חייבת להתגרש אבל היא לא רוצה לקחת ממנו את הגט.

אם כך לספרדים שנוהגים כפסקי השו"ע מותר לשאת אישה שניה, ולאשכנזים שנוהגים כפסקי הרמ"א אסור לשאת אישה שניה.

אבל כבר כתב השולחן ערוך (באבן העזר סימן א' י"א) "טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אישה על אשתו".

אמנם, יש תקנה שמעוגנת בכתובה הספרדית שבה נאמר: "ולא ישא ולא ישדך ולא יקדש שום אשה אחרת עליה כי אם ברשות בית דין הצדק", והחתן אף מקבל תנאי זה בשבועה.

אם כך גם הספרדים שנוהגים כפסקי השו"ע אינם יכולים לישא אישה שניה אא"כ יש רשות מבית דין הצדק.

(ולא כל בית דין יכול לתת רשות לישא אישה שניה אלא בית דין "חשוב ומפורסם" וכך כתב הכנסת הגדולה הגהות בית יוסף אבן העזר סימן א' ..לא סגי' אלא בב"ד חשוב היותר מפורסמים שבעיר ושיהא מוכרח מן הדין לישא אחרת).

ביטול חרם דרבינו גרשום

יש כמה וכמה סיבות שגם לדעת הרמ"א שפוסק את חרם דרבינו גרשום גם כיום לבטל את החרם של רבינו גרשום, כמו שראינו ברמ"א עצמו שכתב שבמקרים מסוימים לא חלה תקנתו של רבנו גרשום, לדוגמא: אם האישה לא יכולה לקבל גט כמו במקרה שנשתטית, או כשהיא חייבת להתגרש אבל היא לא רוצה לקחת ממנו את הגט.

חיוב גט בטענת מאיס עלי

מה זה טענת "מאיס עלי" – המקור של זה מהגמרא בכתובות (דף סג א–ב) שאומרת אישה שמואסת בבעלה עד שאומרת שאינה רוצה לא בו ולא בכתובה, הבעל חייב לתת לה גט (והיא יוצאת ללא כתובה).

כשהאישה טוענת טענת מאיס עליי גם כופים את הבעל לתת לה גט או שהוא רק חייב לתת לה גט אבל לא כופים אותו, זו היא מחלוקת בין הפוסקים, דעת הרמב"ם ועוד כמה מהפוסקים שבמקרה שאישה טוענת מאיס עליי כופים את הבעל לגרשה, "שאינה כשבויה אצלו". אך הרבה פוסקים חלקים וסוברים שלא כופים על הבעל לתת לה גט, וכן פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן ע"ז. אבל בכל מקרה לשיטת כולם הבעל חייב לתת גט.

ביטול חרם דרבינו בטענת מאיס עלי

במקרה הפוך שהבעל טוען שהאישה מאוסה עליו, והוא כבר לא רוצה לחיות איתה, אבל היא מסרבת לקבל את הגט, האם הטענה שלו שהיא מאוסה עליו מספיק כדי שהוא יקבל היתר של מאה רבנים כדי לבטל את חרם דרבינו גרשום ולישא אישה שניה?

התשובה היא כן, הרש"ם (שו"ת חלק ג' סימן צ"ג) אומר היות ושיטת הרמב"ם כשהיא טוענת שהוא מאוס עליי שאפשרי בטענת לכפות על הבעל לתת גט, במקרה הפוך שהאיש טוען מאוסה עלי אפשר לחייב אותה לקבל גט, ואם היא לא רוצה אפשר לתת לה גט בעל כרחה, או להתיר לו לינשא כשהם עדיין נשואים עם היתר מאה רבנים, (וז"ל: וא"כ בדטוען מאיס' עלי מהראוי להתיר לגרש בע"כ ועכ"פ בדאיכא אמתלא מבוררת כהא דנד"ד שהיא חרשת יש להקל וכן יש להתיר לו לישא אחרת על ידי מאה רבנים לכן הנני מסכים עם רו"מ וכתורה יעשו).

וגם הרב שמואל הלוי ווזנר זצ"ל (בשו"ת שבט הלוי ה ק"צ) מביא את הצמח צדק (אה"ע סי' קל"ב) שמתיר לו לישא אישה שניה על ידי היתר "מאה רבנים" במקרה שהוא טוען מאוסה עלי (כמובן רק אם יש לו נמוקים הגונים שבאמת יש סיבה שהיא מאוסה עליו), (וז"ל: וטענת מאוס עלי שיש לה הוכחה שהוא אמת כנ"ל שמעוגן הרבה שנים נראה להתיר ע"פ מאה רבנים לישא אחרת בהשלשת כתובה וכו').

א"כ גם לשיטת האשכנזים שנוהגים כפסקי הרמ"א שיש את חרם דרבינו גרשום גם כיום, אפשר להתיר את חרם דרבינו גרשום על ידי היתר "מאה רבנים" בטענת מאוסה עלי.

היתר השבועה

אבל אם שולי רנד היה ספרדי הוא היה עושה גם שבועה בתקיעת כף שלא לישא אישה שניה, כמו שכתבתי למעלה שלשיטת הספרדים נשבעים בתקיעת כף על מה שכתוב בכתובה "ולא ישא ולא ישדך ולא יקדש שום אשה אחרת עליה כי אם ברשות בית דין הצדק", האם הוא היה צריך היתר מיוחד לשבועה הזאת?

הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ז – אבן העזר סימן ב') כתב:

מנהג בתי הדין בירושלים, שבשעת מתן פסק הדין הסופי להתיר לבעל לישא אשה אחרת על אשתו, עושים לו התרה, לאחר שפותחים לו פתח לאמר, שאילו ידע שלא יזכה להבנות ממנה גם לאחר עשר שנים לא היה נשבע, והוא אומר הן, ואח"כ מתירים לו שבועתו, וכן ראוי לנהוג.

אין ספק שהתרה זאת היא לא מעיקר הדין, שהרי אם מתירים לו ביה"ד לשאת אישה על אשתו הריהו נקי משבועתו, והוא הדין בענייננו, היות שביה"ד מתיר לו לשאת אישה על אשתו כי כן ראוי לעשות אם כן הריהו נקי משבועתו, אלא זה רק לפנים משורת הדין.

עזרא לוי – טוען רבני

מייל-Ezralevi1500@gmail.com

וואטצאפ- 0535207229

טלפון- 03-9710653

5 תגובות
  1. התקנה של מאה רבנים היא למחקרים חריגים, כמו למשל אשת איש שחלתה מאוד לא עלינו והפכה להיות צמח, הגיוני לתת לבעל התר מאה רבנים, התורה שלנו באה להקל בזמנים מסוימים, אך אסור בשום אופן להישתמש בזה לרעה. אשה במיבנה שלה הטיבעי היא שמביאה את הילדים לעולם אז בוודאי שלא ינתן לה אישור , הבאת ילדים אחרים מגבר זר ניקראים ממזרים,

  2. איזו כתבה יפה!
    כתוב יפה ונעים כל כך גם לי שלא נמצא בתחום
    מדהים!!!
    רוצים עוד!

  3. איזה שליטה מדהימה בכל ההלכות מאוד יפה ורלוונטי !!!

  4. שכוייח

  5. יפה מאד , ישר כח
    האם זה רבינו גרשון / גרשום ?

השארת תגובה