החייל ישלם אגרה למרות עמדת משרד הבטחון

אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, דחה היום (17.11.21) את ערעורו של חייל בשירות סדיר המשתכר ב950 ₪ לחודש וחייב אותו בתשלום אגרה למרות עמדת משרד הבטחון, שר הבטחון בני גנץ וראש המטה הכללי.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

מנדלבליט מתנגד להסדר הפשרה של הוטלס – תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס כותב על תביעה ייצוגית בכלכליסט

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

מהערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בדנג"ץ 7092/21 מיום 7.11.2021. עלה, כי במסגרת החלטה קודמת דחתה הרשמת את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה, בקבעה כי הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית סדורה באשר להכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו; וכי ההליך העיקרי הוא בקשה לדיון נוסף בפסק דין שבו נדחתה על הסף עתירה שהגיש, ועל פני הדברים פסק הדין אינו עומד באמות המידה הקפדניות לקיום דיון נוסף. עם זאת, ובשים לב לכך שהמשיבים הותירו את ההחלטה בבקשת המערער לשיקול דעת בית המשפט, הורתה הרשמת על פטור מהפקדת ערובה.

על כך הגיש החייל את הערעור, שבו טען המערער כי הואיל והוא חייל בשירות סדיר המשתכר 950 ש"ח לחודש, ובעל חוב של כ-22,000 ש"ח להוצאה לפועל, אין בידו לשלם את אגרת בית המשפט. עוד ציין המערער כי הוא מתגורר עם אמו, פושטת רגל המוכרת כנכה בשיעור של 100% והמקבלת קצבת נכות וקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי.

על אף האמור, בג"צ קבע, כי דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו לאחרונה: ער"א 7395/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (9.11.2021); ער"מ 7341/21 ורדי נ. ועדת ערר לתכנון ולבניה (8.11.2021)). לשם קבלת פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערובה, על המערער להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – חוסר יכולת כלכלית; והשני – סיכויים ממשיים להצלחת ההליך העיקרי (ראו, מבין רבים: בש"א 7622/20 גרינברג נ' גרינברג, פסקה 4 והאסמכתאות שם (19.11.2020)). מבלי להידרש למצבו הכלכלי של המערער, סיכויי ההליך העיקרי מטים את הכף לעבר דחיית הערעור. כאמור, ההליך העיקרי שהגיש המערער הוא בקשה לדיון נוסף על פסק דין שבו נדחתה על הסף עתירה שהגיש לבית משפט זה מחמת שיהוי והיעדר עילה להתערבות. בשים לב לאמות המידה המחמירות הנוהגות בבקשות לדיון נוסף, ולאחר עיון בפסק הדין מושא בקשתו של המערער ובבקשתו לקיים דיון נוסף, אין לומר כי עלה בידו לצלוח משוכה זו (ראו והשוו: ערג"ץ 7383/21 לגריסי נ' משרד הבריאות (8.11.2021); בשג"ץ 571/20 סמדר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (23.1.2020). על אמות המידה הנוהגות בבקשות לקיים דיון נוסף ראו לדוגמה: דנג"ץ 4539/21 דהרי נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 (28.7.2021); דנג"ץ 912/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (21.4.2021)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השארת תגובה