בנט-לפיד: כל גזירות התקציב

למעט תקציבי עולם התורה שנשמרו באופן יחסי, תהיה הפגיעה הישירה בכיסיהן של רבבות משפחות במגזר החרדי, בסכום שינוע בין אלפי לעשרות אלפי שקלים לשנה. הקיצוץ במעונות שנתון עדיין בסבך משפטי הוא רק סעיף אחד

נפתלי בנט, בטקס קבלת הפנים של ועידת האו"ם לשינוי האקלים, עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ומזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש
נפתלי בנט, בטקס קבלת הפנים של ועידת האו"ם לשינוי האקלים, עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ומזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש

בזמן שראש הממשלה נפתלי בנט מלקט לו תמונות נוספות לאלבום 'אני ומנהיגי תבל' שהוא בונה בשקיקה בארבעת החודשים האחרונים, תוך סיבוב במדשאות המוריקים בנוסח סקוטי של גלאזגו הקסומה, במסגרת טיול בזבזני להחריד לועידת אקלים חסרת תוחלת, הוא התבשר כי לראשונה מאז הבחירות, מצביע סקר מהימן על כך שהוא לא עובר את אחוז החסימה, ובכך נכנס לתחרות לא מחמיאה עם אהוד אולמרט על תואר 'ראש הממשלה המכהן בעל שיעור התמיכה הציבורית הנמוכה ביותר'.

שני סקרים פורסמו עם פתיחת שבוע העברת תקציב המדינה, ובעקבותיהם ניתן לומר כי מצבו של בלוק ימין-חרדים מעולם לא היה טוב יותר, אך מעולם גם לא היה גרוע יותר. מחד גיסא, הוא מתחזק מ-52 מנדטים ל56-59, תלוי את מי שואלים, ולפחות אחת ממפלגות הביניים (ימינה ותקווה חדשה) לא עוברת את אחוז החסימה. מאידך, כל סקר כזה מהווה שכבת דבק נוספת על כיסאותיהם של חברי הקואליציה, שנצמדים בבעתה לשטעלע הנוכחית וחוששים מדין הבוחר. ככל וזה תלוי בהם, הבחירות לא יתקיימו בעתיד הנראה לעין.

אם בוחנים את המגמות בסקרים מעט יותר לעומק, מגלים כמה נקודות חשובות: ראשית, ישנה נזילה עקבית של מנדטים ימינה (לא המפלגה, כמובן), בדגש על מאגר הקולות המידלדל של בנט וסער ואולי גם איווט. שנית, מסתמן גידול יציב בהצבעה במגזר הערבי, ביחס של לפחות 20% יותר מהסיבוב האחרון, גידול השקול לשניים עד שלושה מנדטים נוספים לרשימות הערביות.

בנוסף, הליכוד מרכז אליו את מרבית הקולות האבודים. בסקר של קמיל פוקס שפורסם ביום שני, מקבל נתניהו כבר שלושים ושישה מנדטים. צר לי לאכזב את ח"כ יולי אדלשטיין, אבל עם מספר כזה אף מנהיג לא הולך לשום מקום. בסקרים הטריים יש עוד כמה תנודות בלתי חשובות כרגע בתוככי גוש השמאל, כמו התחזקותה המסתמנת של מיכאלי לעומת היחלשות אפשרית של מרצ, אבל אף אחת מהרשימות אינה בסכנת הכחדה. לפחות בינתיים.

הטיול בגלאזגו אולי הוסיף לבנט מצב רוח, אבל בשביל לאסוף מנדטים הוא צריך להתעסק עם משברי אקלים מסוג אחר, כאלו שעל פי הניסוח המקובל במחוזותינו עסוקים בהצתת יערות. את המצביע הישראלי הממוצע מעניינת ההתחממות הגלובאלית כשלג דאשתקד, פשוטו כמשמעו. הבודדים שעסוקים בעניין, נטועים עמוק עמוק במחוזות השמאל הקיצון.

אבל ניתן לדון את ראש הממשלה לכף זכות, אמנם פליטת הפחמן הדו חמצני הנדרשת להטסת המשלחת השנייה בגודלה לכנס – שקולה מן הסתם לנזק שייגרם לכדור הארץ על ידי רשת מחסנים שלמה של חד פעמי. עדיין, בנט נזקק ללא ספק להתאוששות קלה אחרי סוף שבוע לא פשוט, עם רשימה ארוכה של משברים, הקלטות ותחקירים שפצעו את ממשלתו לאורך ולרוחב. לא כולל גיבושון מקרטע שהתקיים באופן חלקי.

על שטחיים ופיגועים

החריקות התחילו כבר ביום רביעי שעבר, עת התפרסמו בחדשות 12 הקלטות פנימיות שחשפו את דעתה של שרת הפנים, איילת שקד, על שותפיה לשולחן הממשלה – שר הביטחון בני גנץ ובעיקר שר החוץ, יאיר לפיד.

"לפיד אדם שטחי. בכל שבוע הוא עושה פיגוע ואף אחד לא יודע על זה", סיפרה שקד. "הוא עשה את זה מול הירדנים ומול האמריקאים ונפתלי (בנט) חילץ אותנו". שקד גם הסבירה למה אינה בטוחה שהרוטציה בראשות הממשלה תצא לפועל, וקינחה באמירה כלפי גנץ כי "הוא יפרק את העסק, הוא גרוע יותר מלפיד".

מיטיבי לכת מיהרו לקשר את הדברים לעימות המתמשך בין לפיד ושקד בשבועות האחרונים, שעיקרו נוהל ברמזים בין טורי הפרשנים. שני הצדדים מיהרו כמובן לשחרר הצהרות מלאות פיוס, בניסיון מהיר למנוע קרע בממשלה והתפוררות של הקואליציה רגע לפני התקציב. לזכותה של שקד ייאמר כי לא היה בדבריה חידוש מיוחד, את השטחיות של לפיד הוא הספיק לחשוף לעין כל שוב ושוב, וגם ההערכה המפוכחת כי הרוטציה עשויה שלא לצאת לפועל בסופו של דבר, אינה סקופ מרעיש כל כך.

במשך יממה נוספת עסקה התקשורת באיתור שלושת הפיגועים המדיניים המדוברים, בהם פרשת פתיחת הקונסוליה האמריקנית בירושלים, ההתחייבות למדיניות 'אין הפתעות' מול האמריקנים והתחייבות דתית כלשהי שניתנה לירדנים בנוגע למסגד אל אקצא, כל זאת עד לפרסום הציטוט הבא, הפעם מתוצרתו של ראש הממשלה עצמו.

לפי הפרסום של הפרשן הפוליטי עמית סגל, פחות מיממה לפני הגיבושון הקואליציוני, אמר בנט לאחרונה בשיחות סגורות כי הוא מעריך שהרוטציה לא תתקיים. לפי בנט, "הממשלה תתפרק בסבירות לא מבוטלת בין התקציב ובין מועד החילופים, ממגוון סיבות". שוב צריך לומר, כי הדברים לכשעצמם אינם מרעישים כל כך, למעט זהות הדובר. בנט הרי הסביר את הפרת הבטחות הבחירות הסיטונאית בכך שהוא מתעקש לקיים את אותה 'הבטחה ליבתית' שתמנע בחירות חמישיות. אם הוא משוכנע בלאו הכי שימיה של הממשלה ספורים, מה הקייס שהיה לו לבצע את הצעד מלכתחילה?

ציניקנים מיהרו לחשוד בצמד חמד של 'ימינה' ולהניח שההקלטות דלפו באופן מתואם. אם ניזכר בהקלטות קודמות מבית מדרשה של שקד, ובהתחשב בניקיונן המפתיע (הקלטה 'טבעית' מלווה ברעשי רקע, ובדרך כלל היא מקוטעת ואינה מציגה משנה אקטואלית סדורה), יש בנותן טעם להציג את הטענה ולפיה מדובר בניסיון להרגיע את הלחץ של שרידי ה'בייס' הימני. הנה, יאמרו בנט ושקד, גם אנחנו לא בטוחים שהתהליך יימשך והשמאל יקבל את השלטון באופן רשמי במועד שהובטח לו. הניחו לנו, לפחות בינתיים.

מסלול הדמים

הקלטות וקטטות פנימיות הן עניין בעיקר למדורי רכילות ולמקווה נייעס, בין מעשיות מדובאי לדיווחים על מסעות מעבר לים, הסיפור האמיתי שעוד עשוי לקרוע את הממשלה לגזרים, ולבטח להשליך על דעת הקהל העתידית בקלפי, הוא תחקיר שחשפה בסוף השבוע העיתונאית איילה חסון בחדשות 13, בהתבסס על עבודה משותפת של ארגון 'עד כאן' ופורום המשפחות השכולות 'בוחרים בחיים', וממנו עולה תמונה מפחידה של צנרת הכספים המנוהלת על ידי רע"מ ושלוחותיה.

מפאת חוסר מקום, לא נפרט כאן את תוכנם המלא של שמונים עמודי התחקיר, רק נתמצת בקצרה: התנועה האסלאמית מפעילה לצד הזרוע הפוליטית של רע"מ גם עמותות 'צדקה', שאחת מהן לפחות מחלקת כספים בסכומים של מיליוני שקלים בשנה למשפחות ה'שאהידים' ברצועת עזה. מנהלי העמותה תועדו לצד בכירי חמאס באירועים שונים ברצועה, וכמו גם – למרבה הבושה – לצד ראשי ממשלת ישראל בתמונת החתימה על ההסכם הקואליציוני.

החשש הגדול הוא גורלם של אותם חמישים ושלושה מיליארד שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי, שאמורים להגיע לידיהן של רשויות מקומיות שונות בהכוונת רע"מ. לפי התחקיר, העמותות המדוברות כבר השיקו בחודשים האחרונים חברות קש, ואלו האחרונות צפויות לזכות במכרזים שונים ברשויות המקומיות, לקבל חלקים גדולים מהכסף הקואליציוני ולנתב אותו בחזרה למעלה, לחשבונות הבנק של העמותות, שיזרימו אותו היישר לידי משפחות המחבלים. הזיה מוחלטת.

אם לא די בכך, נחשף השבוע גם כי עלא ג'בארין, המקום השישי ברשימת רע"מ לכנסת והבא בתור להצטרף לחבריו במליאה אם וכאשר, שיתף לפני כשנתיים ברשתות החברתיות שיר המהלל את הג'יהאד נגד ישראל, בצירוף הכיתוב "אין לנו פתרון מלבד ניצחון או מות שהידים". ברע"מ התעלמו מהפרסום ומיותר לציין שג'בארין לא נדרש לחזור בו מדבריו, אפילו באופן סמלי.

בצעד מתוחכם, מיהר עבאס להציע ביום שני בלילה להעביר מאה מיליון שקל מתוך הסכום שיועד לו – עבור המגזר החרדי. כשהוא למעשה גוזר שני קופונים באפס תמורה: ניסיון להסטת הדיון הציבורי מהתחקיר על קשריה הענפים של תנועתו עם החמאס וניסיון לייצר חיבור עם הציבור החרדי, שיאפשר לו גם לגבות תגמול בעתיד. אפס תמורה, משום שבאוצר מעריכים כי גם כך עבאס יתקשה לנצל את מלוא הסכום שהוקצב לו, ואחוזים ניכרים יישארו בלאו הכי בקופת המדינה. הנציגות החרדית, בצעד חכם ומהיר, דחתה את ההצעה הנדיבה בשתי ידיים.

אין צפי להפתעות

בשעות הבוקר של יום שלישי החלה מליאת הכנסת בדיוני התקציב, בטקס ארוך במיוחד שצפוי להימשך קרוב ל-72 שעות ברצף, עד בוקר יום שישי. לפי הלו"ז המתוכנן, תוקדש כמחצית הזמן לדיונים ונאומים משמימים, מסעות פיליבסטר וקטטות צבעוניות כמקובל, ואילו המחצית השנייה תעסוק בתכלס, קרי, מאות הצבעות על סעיפים והסתייגויות בקריאה שניה ושלישית, במסגרת חוק התקציב וחוק ההסדרים הנלווה אליו והכולל את שלל הרפורמות המתוכננות.

תחילה נרשמה קטטה עקרונית בין יו"ר הכנסת מיקי לוי לשר האוצר ומדיח הכלים איווט ליברמן. הראשון העדיף להעביר תחילה את חוק התקציב, כדי לוודא שהכנסת לא תתפזר, ורק לאחר מכן את חוק ההסדרים. יו"ר ישראל ביתנו, מצדו, ביכר להעביר תחילה את חוק ההסדרים, כדי לוודא שח"כים סוררים יצביעו כמו חיילים, לפני שיבטיחו את עתידם בכנסת בחוק התקציב. לבסוף הוסכם כי קודם יועלה להצבעה תקציב 2021 הקריטי להישרדות לפחות עד חודש מרץ הקרוב. אחר כך יעלה חוק ההסדרים ומיד אחריו תקציב 2022.

על פניו, אמור התהליך כולו להתנהל ללא תקלות. למרות הצהרותיה של הרשימה המשותפת על שלוש סיעותיה כי היא תתנגד באופן מוחלט לתקציב ותעשה הכל כדי להפיל את הממשלה, אולי מתוך הבנה שמי שיגזור קופון במגזר הערבי יהיה היריב המר מנסור עבאס, אין כרגע אפילו חבר קואליציה אחד שאמור לערוק בדקה התשעים ולסבך את העסק. גם אם יהיה כזה, ייוותר בידי הקואליציה זמן פציעות קצר של כמה ימים, בניסיון לגבש הסדר מול הרשימה המשותפת או חלקים ממנה, כדי להעביר את התקציב עד למועד האחרון בשבוע הבא ולהימנע מפיזור הכנסת.

כפי שנכתב כאן לא אחת, הדגש במקרה כזה יהיה על שני ח"כי תע"ל, ח"כ אחמד טיבי וגיסו ח"כ אוסאמה סעדי. ברע"מ כבר היה מי שהזכיר לטיבי נשכחות עת רצו שתי הרשימות יחד, תוך רמיזה עבה כי טיבי יוכל גם בעתיד למצוא את מקומו בצוותא חדא עם עבאס. טיבי מצדו יבחן כל הצעה לגופה, ואם הדיבידנד המוצע ימצא חן בעיניו, לא מן הנמנע שהוא ייעדר או אפילו יתמוך בתקציב, לפי הצורך.

בימין מקווים וגם מאיימים להפתיע עם אחד הח"כים שיתנגד, אם בעקבות קמפיין המשפחות השכולות ותחקיר 'עד כאן' ואם בגלל נימוקים מצפוניים או אכזבה אישית. לחילופין, תולים שם תקוות בטעויות אנוש נוסח מיקי לוי וחוק הדיינים או בהצקות קלות של חברי קואליציה פגועים, שישבשו את ההצבעה באחד הסעיפים או ההסתייגויות, במה שיוביל לשעות ארוכות של משיכת זמן בועדות ובסבירות גבוהה לדחיית סיום התהליך לתחילת השבוע הבא, סמוך ונראה לדד ליין האחרון.

למעט תקציבי עולם התורה שנשמרו באופן יחסי, תהיה הפגיעה הישירה בכיסיהן של רבבות משפחות במגזר החרדי, בסכום שינוע בין אלפי לעשרות אלפי שקלים לשנה. הקיצוץ במעונות שנתון עדיין בסבך משפטי הוא רק סעיף אחד, כך גם התייקרות מחירי החד פעמי ומיץ הענבים ועליית מחירים נוספת בשלל מוצרי צריכה. ואם יש אי מי שחושב שמצבה הכלכלי של מדינת ישראל דורש הידוק חגורה, מוטב לו שיעיין ברשימת הבזבוזים שאושרה בשבוע שעבר במסגרת הכספים הקואליציוניים, כולל תקצוב נאה לרפורמים ואפילו מיליוני שקלים לטיפול ב…חתולים.

מי שלא צפויה להיפגע מהגזירות היא משפחת לפיד המורחבת. רק השבוע, תוך זלזול מוחלט במראית עין של ניגוד עניינים והתעלמות מהבטחות עבר, מינה יו"ר יש עתיד וראש הממשלה החלופי את גיסתו לדירקטוריון קק"ל. במפגן צביעות מרהיב מיהר לפיד להגיב למתקפות האופוזיציה ובעיקר ראש האופוזיציה, כי המינוי החדש מטעמו "עובדת שם מהבוקר עד הערב רק כדי לחסום את השחיתות שהוא והחברים שלו השאירו שם".

הראשון להעמיד את לפיד על שגיאתו היה יו"ר הציונות הדתית, חד ומושחז, הזכיר סמוטריץ' ללפיד שהיו"ר האחרון של קק"ל היה דני עטר, איש מפלגת העבודה – שותפתו של לפיד לקואליציה. נזכיר גם אנחנו ללפיד שעל הרבה פחות מזה נפתחו כאן תיקים בעבר.

הקרב על וירג'יניה

נסיים בקפיצה קטנה מעבר לאוקיינוס: בשעה שאתם קוראים את השורות הללו, נספרים קולות המצביעים למשרת מושל וירג'יניה. על פניו, עניין פנימי גרידא וחסר חשיבות. אולם לאור קריסת התמיכה בנשיא ביידן בסקרים לשפל חסר תקדים, והתחושה שמדובר בקדימון לקראת בחירות האמצע לקונגרס בשנה הבאה, עוקבת ארה"ב כולה בעניין אחרי הנעשה.

קצת רקע: מצד אחד מתמודד המושל לשעבר והמועמד הדמוקרטי טרי מקאליף, במדינה בה שלטו מושלים דמוקרטיים מאז 2009. מהצד השני, מתמודד גלן יאנגקין, לשעבר מנכ"ל קבוצת קרלייל לניהול הון פרטי.

הנשיא ביידן, סגניתו קמלה האריס ואפילו הנשיא לשעבר ברק אובמה התגייסו לתמוך במועמדותו של מקאליף, אולם לפחות על פי הסקרים, נראה כי ההתגייסות רק יצרה בומרנג שפגעה במועמדותו, ונכון לשעת כתיבת השורות, יאנגקין מוביל עם יתרון קל, בבחירות שעשויות לסמן את היעד אליו תפנה ארה"ב בשנים הקרובות.

השארת תגובה