עו"ד נועם קוריס: בג"צ מכריע בהתרת עגונות וממזרים

נועם קוריס בית משפט עליון נועם קוריס בית משפט עליון
נועם קוריס בית משפט עליון נועם קוריס בית משפט עליון

בג"ץ הכריע בימים אלו בעתירה העוסקת בנושא סבוך ורגיש של עגינות וממזרות ואשר הוגשה נגד בית הדין הרבני הגדול.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

בהתאם להחלטת בג"ץ, הרי שמנקודת מבטם של ההלכה ושל המשפט העברי, מצווה גדולה היא להתיר את העגונה. כפי שציינתי בעניין אחר, "כדי להושיט יד לנשים עגונות, הרהיבו חכמים לפסוע אף בדרכי שוליים הנמצאות לצד גדרי ההלכה הרגילים" (בג"ץ 5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 5 לחוות דעתי (28.2.2017)). חשיבות דומה מיוחסת לפיתרון מצוקתם של "ממזרים", שעליהם קורא המדרש את הפסוק "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, ומיד עשוקיהם כוח ואין להם מנחם" (קהלת ד, א; ויקרא רבה לב, ח). תפיסת הממזרים כ"עשוקים", המשלמים את מחיר חטאי הוריהם, הביאה לפיתוח "שורה של כללים, הנחות, חזקות ופיקציות למיניהם, כדי לפתור את בעייתם" – עד כי "קשה למצוא דוגמה נוספת בעולמה של הלכה למאמצים הבלתי נדלים שנקטו חכמים כדי למנוע מלהביא את הילדים לכלל פסול של ממזרות" (ע"א 1354/92 היועץ המשפטי נ' פלונית, פ"ד מח(1) 711, 735-736 (1994)). לצד זאת, נכון להתחשב גם בהשלכות העגינות והממזרות על זכויות יסוד ועל טובת הילד (ראו, למשל, בג"ץ 2123/08 פלוני נ' פלונית, פ"ד סב(4) 678, פסקה 17 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (2008), ובג"ץ 5384/16 פלוני נ' שר הפנים, פסקה 17 לחוות דעת השופט י' עמית (21.8.2017)). על כן, נכנס בית משפט זה בעובי הקורה.

בעקבות הדיון הראשון בעתירה, שעוררה שאלות דיוניות ומהותיות לגבי הכרעות משיבים 1-2, התבקשה עמדת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני לגבי הצעה שהועלתה בדיון – ובמקביל, נדרשו עותרת 1 ומשיב 3 להודיע "האם הם מעוניינים בגישור בתיק זה" (החלטה מיום 20.8.2020). בתום הדיון השני בעתירה, ולאחר שהצדדים הודיעו כי הם מסכימים שרבה הספרדי הראשי של ירושלים, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, ישמש כמגשר "במלוא הליך זה", הוחלט על העברת ההליך לגישור לפני הרב (החלטות מן התאריכים 25.3.2021, ו-21.4.2021). דא עקא, לאחר פגישה מקדמית עם באי כוח הצדדים, בנוכחות נציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הודיע כבוד הרב עמאר כי "גיליתי לצערי שאין רצון כלל לגשר. למרות שלפי הבנתי אפשרי הדבר".

בנסיבות אלה, התבקשו הצדדים להודיע "האם הם מסכימים כי בית המשפט יכריע בעתירה כאילו ניתן בה צו על תנאי, ללא צורך בדיון נוסף". בתשובה, עדכן נציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי ביום 27.10.2021 החליט בית הדין הרבני הגדול "לקיים דיון נוסף לחקירת העד בנישואי הצדדים", ופנה אל נשיא בית הדין – הרב הראשי לישראל דוד לאו – בבקשה "לקבוע דיין שלישי להרכב", נוכח יציאתו לגמלה של אחד מחברי ההרכב המקורי. בו ביום, מונה דיין נוסף כחבר בהרכב, ובית הדין הרבני הגדול החליט כי "הוא מתעתד להמשיך את הדיון בהרכבו החדש מאותה נקודה בה הסתיים ההליך לפניו, כלומר השלמת חקירת העד" – והורה לצדדים "להמציא התייחסותם להמשך הטיפול בערעור בתוך שבעה ימים מהיום". למחרת היום, ניתנה באותו הליך החלטת נשיא בית הדין, שציין כי הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני הביא לפניו את ההצעה שהעלינו בדיון הראשון בעתירה, והבהיר כי בית הדין פעל בעבר ובהווה "בכל דרך אפשרית למציאת היתר […] בשלב זה, לבקשת היעוץ לשיפוט רבני הוחלט לקיים דיון נוסף לחקירת העד, ומעבר לכך ללא קשר לעניין 'כשרות עד הקידושין' ישנן פעולות נוספות שבית הדין פועל בהן […] ואף אני כנשיא בית הדין גדול 'על משמרתי אעמודה' לסייע בכל דרך שתימצא. במסגרת זו, אחר הדיון שיתקיים אם יתברר כי יש מקום להרחבת ההרכב, אף שמדובר בצעד חריג ביותר ובלתי שיגרתי, אשקול זאת בכובד ראש".

לאור התפתחויות אלה, ביקש הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני למחוק את העתירה, שהתייתרה ואינה רלוונטית עוד. העותרות, מצידן, הודיעו שהן מבקשות "למשוך את העתירה" – ואילו משיב 3 הגיש הודעה ארוכה, בה הוא מלין על התנהלות יתר הצדדים להליך, תוקף את החלטות בית הדין הרבני הגדול ונשיא בית הדין שהוזכרו לעיל, וחוזר על עמדתו כי "לא ייתן יד להליך של מתן גט ולאחר מכן לביטול קידושין בדיעבד". הוא מודיע כי מאחר "ועסקינן בבג"צ כנגד החלטה הלכתית, אין הוא מביע דעתו", אך מאותו טעם עצמו הוא מבקש לפסוק לזכותו הוצאות – תוך שהוא מציין כי "לו ביה"ד הגדול היה מקבל את החלטותיו הנוכחיות לפני 2.5 שנים, היה נזקו […] מופחת".

בנסיבות שנוצרו בעקבות ההחלטות האחרונות של בית הדין הרבני הגדול ונשיאו, אין מחלוקת כי ההכרעה בעתירה הנוכחית התייתרה – ומשכך, היא נמחקה כמבוקש. נוכח תוצאת ההליך, והגורמים לה, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בשולי הדברים הוסיף בג"צ, כי יש לקוות כי הבירור המחודש, הן במישור של חקירת עד הקידושין, והן במישורים אחרים שהוזכרו בהחלטת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יישא פרי – ויאפשר לשים קץ לפרשה הקשה שמגוללת העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

השארת תגובה