נאו"ם שמום: נפתלי בנט בארה"ב

תראו, בעיצומה של המגפה שפעם קראו לה קורונה ואח"כ בגלל מצבה הקשה עשינו לה שינוי השם ל'דלתא', כתבתי ספר. נכון, זה לא היה רב מכר. אבל מה רציתם שאעשה כשאני יושב באופוזיציה ואין לי משהו יעיל יותר לעשות?

בנט באום
בנט באום

80 מתוך 194 ממנהיגי העולם בחרו לשלוח נאום מוקלט לעצרת האו"ם. הם לא טרחו לחצות את האוקיינוס כדי להגיע לבירת ארה"ב ולנאום מול אולם ריק. הנאום של בנט עורר הדים רק בגלל שככה זה נשמע כשהאולם ריק.

בנט יכול היה לוותר על הנסיעה לארה"ב. זה לא הוסיף לו נקודות זכות בדעת הקהל. גם תומכיה של הממשלה הנוכחית, השתמשו במילים חריפות כדי לתקוף את ראש הממשלה על נאומו. בהנחה שכותבי הנאומים בלשכת רה"מ היו בחופשת חג, אני מתנדב כשירות לקוראים, להציג בפניכם את הנאום הנכון שבנט שכח בלשכה:

מנהיגי ואזרחי העולם. אני כעת ראש הממשלה של ישראל. תשכחו מזה שהיה כאן לפניי 12 שנה. אני לא הגעתי לכאן עם בריסטולים, עם ציורים ועם תמונות מפלילות של מדינות תומכות ומממנות טרור. נכון שבמשך שנים טענתי שהפלסטינים לא רלוונטיים, אבל זה היה כשאני הייתי עוד פחות רלוונטי מהם. היום, אני עומד בראשות ממשלת ישראל ואין לי מושג איך הגעתי לתפקיד הזה. להערכתי, העובדה שאני קצת יותר חכם משותפיי לממשלה, איפשרה לי לתמרן אותם בלוליינות פוליטית שעוד תילמד בבתי הספר לפוליטיקה.

בגדול, אני הסיעה הקטנה בממשלה. בדמוקרטיות יציבות, מנהיג המפלגה הגדולה הוא שעומד בראשות הממשלה. מקסימום, במקרה של תיקו פוליטי, מנהיג המפלגה הגדולה חולק את התפקיד הרם עם מנהיג המפלגה השניה בגודלה. אבל ישראל איננה דמוקרטיה יציבה. הוויכוחים הישנים של ימין ושמאל נזנחו לטובת הדבר החשוב ביותר: האם אתה נגד קודמי בתפקיד או בעדו.

אם יאיר לפיד לא היה מתעקש על נוסחת "רק לא ביבי", הוא היה היום ראש הממשלה. גם בני גנץ יכול היה לישון כל לילה בבלפור. אפילו גדעון סער יכול היה לעמוד כאן במקומי ולנאום על הבמה המכובדת של עצרת האו"ם.

מבחינה אישית, זה האקזיט השלישי בחיי, עוד בטרם הגעתי לגיל חמישים. פעמיים עשיתי זאת במגרש העסקי ופעם אחת במגרש הפוליטי. אני מבטיח לכם שזה לא האקזיט האחרון שלי. תודו, שמעולם לא ראיתם אדם עם כיפה עומד על הבמה הזו ונואם באנגלית משובחת ברמה של שפת אם. איפה אני ואיפה ביבי. סליחה, ואיפה קודמי בתפקיד.

דעתי עליו ידועה. גם דעתו עליי איננה סוד מדינה. לפעמים אני חושב לעצמי, שאם הייתי עובר את אחוז החסימה בבחירות מועד א', קודמי בתפקיד, זה שהיועץ האסטרטגי שכבר הספיק לעזוב אותי, ייעץ לי לא לומר את שמו המפורש, היה ממשיך באותו תפקיד וקוטע את חלומי הגדול להפוך אותו לקודמי בתפקיד.

מנהיגי העולם, אני יודע שהבטחתי שהנאום הזה יהיה בלי שטיקים. אבל היי, תראו איך הטריק הזה תפס. בכל האולפנים מדברים על זה שהגעתי לנאום בלי שום עזרים וגימיקים. אצלנו בעברית קוראים לזה הפוך על הפוך.

עכשיו בואו נדבר על הדברים החשובים באמת: הקורונה והגרעין האיראני. תראו, בעיצומה של המגפה שפעם קראו לה קורונה ואח"כ בגלל מצבה הקשה עשינו לה שינוי השם ל'דלתא', כתבתי ספר. נכון, זה לא היה רב מכר. אבל מה רציתם שאעשה כשאני יושב באופוזיציה ואין לי משהו יעיל יותר לעשות? קראתי לספר "איך לנצח מגפה", והאמת היא שלא היה לי מושג אז וגם אין לי מושג היום. הבטחתי שאם יתנו לי את ראשות הממשלה אני אצליח למגר את הקורונה תוך חמישה שבועות. בהתחלה רציתי לכתוב תוך 48 שעות, אבל אז נזכרתי איך עשו צחוק מאביגדור ליברמן כשהבטיח לחסל את הניה תוך 2 יממות. לא חשבתי שאי פעם אקבל את התפקיד ותכני הספר ייאלצו לעמוד במבחן. אני בטוח שגם ליברמן בשעתו לא חשב שיקבל את התפקיד ודבריו יעמדו למבחן המציאות.

אם הייתה לי יושרה אישית הייתי טוען שמה שכתבתי בספר הוא קשקוש אחד גדול, כי מגפות לא מנצחים עם טקסטים נחרצים. יש תורת לחימה לניהול התפרצות פנדמית ויש אנשים שזהו תחום העיסוק שלהם אחרי הרבה מאד שנות לימוד. רק חשוב לי להדגיש שהם לא קובעים כלום. לא הגיוני בעיניי שהם גם יהיו אנשי מקצוע וגם יקבלו החלטות. ההיגיון שלי אומר שאנשי המקצוע ימשיכו להיות אנשי מקצוע ואת קבלת ההחלטות יקבלו מקבלי ההחלטות.

מי שמחליט איך לנהל את המגפה, הוא רק מי שהצליח לכתוב ספר לא רלוונטי בתחום שזה לא המקצועיות שלו. אם ממש מעניין אתכם לקרוא את הספר, תבואו אחרי הנאום, כאן מאחורי הדוכן ואשמח להעניק לכם אותו עם הקדשה אישית. חברים, אין צורך להידחף. יש מספיק ספרים לכולם. מספק העותקים שלא מכרתי גדול ממספר האנשים שהצביעו לי בבחירות.

עכשיו אתם לבטח מבינים מדוע ישראל היא סיפור הצלחה פנומנאלי. אנחנו מגדלור לעולם. אין עוד מדינה בעולם שהצליחה לרדת מהמקום החמישי למקום ה-41 בדירוג של סוכנות בלומברג בהתמודדות עם הקורונה. זה לא קרה לבד. עמלנו רבות על כך שלא להרגיז את שותפיי לממשלה ובחרנו לא לנקוט בשום פעולה שיכולה להשאיר אותנו בדירוג הישן של אחת מחמשת המדינות הטובות בעולם בטיפול בקורונה. הדירוג הישן שייך לממשלה הישנה שבראשה עמד קודמי בתפקיד. אני חושב שממשלה חדשה צריכה לדאוג שיהיה לה דירוג משלה. לכן בחרנו במקום ה-41 מתוך 53. זה אומר שיש 12 מדינות שהן גרועות מאיתנו. ואם זה לא הישג אדיר, אינני יודע הישג מהו.

מנהיגים יקרים, יש לנו גם הישגים בתחום הגרעין האיראני. תראו, רק עכשיו התחלתי ללמוד את הנושא. אני מקבל כל יום תדרוכים ומידעים חדשים מראשי מערכת הביטחון. אני יודע לפני כולם כל דבר וזה פשוט גורם לי להבין שאני באמת ראש הממשלה. אולי יום אחד אוציא על זה ספר "איך מנצחים את הגרעין האיראני". זה יהיה רב מכר, וגם אם לא, תמיד נוכל להיפגש כאן בשנה הבאה מאחורי הדוכן ואחלק לכם את ספרי החדש, עם הקדשה אישית כמובן.

לזכרו של השר

בעיצומו של חג הסוכות הלך לעולמו בגיל 83 השר לשעבר אהרון אבוחצירא ז"ל. בנו של האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא – הבבא חאקי זיע"א, נשא שורה של תפקידים בכירים בפוליטיקה הישראלית: ראש העיר רמלה בשנות ה-70, חבר כנסת ושר במשך 18 שנים מאמצע שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90. תחילה במסגרת המפד"ל מטעמה כיהן כשר הדתות. בהמשך הקים מפלגה עצמאית בשם תמ"י שבשיאה גרפה שלושה מנדטים ולאחמ"כ התמזג בתוך הליכוד כסיעה עצמאית.

סיפורו של אהרון אבוחצירא יכול למלא ספר עב כרס. עשור לפני שעמודי העיתונים התמלאו בהדלפות אינסופיות מחקירת דרעי, חווה זאת אהרון אבוחצירא על בשרו. בראשית שנות ה-80 נפתחה נגד אבוחצירא חקירה. המשטרה טרחה להדליף ש-32 תיקים עומדים נגד אבוחצירא. בסופו של דבר נותרו שני תיקים. בתיק המרכזי יצא אבוחצירא זכאי בביהמ"ש. חצי שעה לאחר הזיכוי, הוגש לביהמ"ש התיק השני, בגינו נמצא אשם בקבלת 1400 לירות מעמותת ההלוואות ברמלה. נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות בתחנת משטרת בית דגן.

כשהחלו חקירות דרעי, ביוני 1990, סיפר אבוחצירא ז"ל בראיון ל'מעריב': "לא שכחתי. לא שאפשר לשכוח. אבל כאשר התחילו הפרסומים נגד דרעי, הכל קם לעיני בעוצמה מחודשת, כאילו זה מתרחש עתה: הניסיונות הנואשים של המשטרה לגייס עדי מדינה, תוך איומים עליהם מה צפוי להם אם לא ייעתרו; ההדלפות המרושעות לעיתונים; השקרים הגסים; המאמצים לשבור אותי. אני רוצה להגיד מילה לדרעי: תהיה חזק. אל תיכנע ללחצים, אל תישבר. ימים קשים מזומנים לך. ידליפו שקרים לעיתונאים. ינסו לגייס נגדך עדי מדינה מאויימים, ועד שיוכח שהם שקרנים אתה תתנסה בשבעה מדורי גיהנום".

בתום הריאיון אמר: "אני חושש, שהעובדה ששנינו הגענו לעמדות פוליטיות בכירות בגיל צעיר וכבשנו עוצמה פוליטית והיינו שרים חזקים ועוד יותר מזה שלא היינו יוצאי הפלמ"ח ולא נמנינו עם המשפחות שחתמו על מגילת העצמאות – כל החסרים האלה היו לנו לרועץ. פשוט: חסרו לנו הקשרים של החיפויים האישיים".

30 שנה חלפו ושום דבר לא השתנה. דומה שלרשימה המצומצמת של תחילת שנות ה-90 הצטרפו שורה ארוכה של אישים שחוו את טעמה המר של החקירות המגמתיות: אביגדור קהלני ורפאל איתן רגע לפני מינוייהם לשרי המשטרה, רובי ריבלין ויעקב נאמן רגע לפני מינוייהם לשרי המשפטים, דרור חוטר ישי בעודו מכהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, והרשימה ארוכה.

מה שהיה הוא שיהיה.

השארת תגובה