המכוניות החשמליות יתרמו לשוק החשמל

רכב חשמלי באילת
רכב חשמלי באילת

מכוניות הטסלה, הצצות לאחרונה כפטריות אחרי הגשם בישראל, שייכות לאחד ממותגי הרכב היוקרתיים בעולם, ולכן זוכות לתשומת לב תקשורתית וציבורית מרובה. קולות ההמולה סביבן,  מסתירות מעט את מגמת העלייה הברורה בשוק המכוניות החשמליות בישראל בכלל.

בשנתיים האחרונות נמכרים בישראל, מלבד מכוניות הטסלה,  גם כלי רכב חשמליים של יונדאי, טויוטה, ניסן ועוד. כיום נוסעים על כבישי ישראל כ -100 אלף כלי רכב חשמליים ולפי מכון המחקר "מוסד שמואל נאמן", עד שנת 2030, ינועו על כבישי ישראל כמיליון כלי רכב חשמליים.

לפי אותו מחקר, עד 2050 יימכרו בישראל אך ורק כלי רכב חשמליים. בממוצע (קיימים שינויים בין היצרנים) כלי רכב חשמליים דורשים טעינה מלאה כל 300 ק"מ, כאשר להערכת גורמים בתעשיית הרכב, הנהגים יטעינו את רכבם בתדירות גבוהה בהרבה.

על-פי התחשיב הזה, כדי לטעון את מיליון כלי הרכב שינועו על כבישי ישראל, המדינה תצטרך להרחיב את ייצור החשמל בכ-10 עד 15 אחוזים מעל מה שמיוצר כיום. זינוק חד שכזה, מחייב הערכות מוקדמות לייצור כמות כה גדולה של חשמל.

עד כה, מדינת ישראל לא עשתה דבר על מנת להיערך לייצור כמויות  כאלה של חשמל להטענת מכוניות חשמליות. חשוב לדעת: ייצור חשמל בכמויות כאלה על בסיס דלקים פוסיליים, כמקובל כיום,  לצורך טעינת כלי רכב חשמליים יגביר את זיהום האוויר וייתר את היתרונות הסביבתיים של כלי הרכב הללו.

וביתר הדגשה: בכמויות כאלה של מכוניות חשמליות, שיוטענו כפי שנעשה היום, מצד אחד יוקטנו פליטות הפחמן באמצעות הפחתת השימוש בבנזין בכלי הרכב, ומצד שני יגדלו הזיהום והפליטות עלידי הגברת ייצור חשמל מדלקים בתחנות הכוח.

העיוות הזה זועק לשמיים, בעיקר כי יש פתרונות טכנולוגיים נהדרים ואף זולים בהרבה שיכולים למנוע את הזיהום האמור אם רק ניערך לכך.

הדרך לעמוד בהצלחה באתגר זה, היא באמצעות הקמת עמדות טעינה, מבוססות אגירת אנרגיה המשלבת אנרגיה סולארית לצד חיבור לרשת החשמל, סמוך למוקדי צריכת החשמל לרכב.  אגירת אנרגיה בצורה זו מאפשרת רציפות אספקת חשמל, יציבות מתח ובעיקר: הרחבה משמעותית של השימוש באנרגיה ירוקה לצורך הטענת המכוניות. זה הזמן לבחון ייצור אנרגיה מתחדשת קרוב לצרכן, ולא בתחנות כח מרוחקות המשתמשות במשאב קרקע יקר.

כך זה מתבצע: הרכב החשמלי נטען בחשמל שמקורו במתקן אגירת האנרגיה החיצונית. מתקן אגירת האנרגיה החיצונית נטען הן באמצעים סולאריים והן באמצעות החשמל .

במהלך היום, כשהשמש זורחת, הפנלים הסולאריים מייצרים חשמל וטוענים את מתקן אגירת האנרגיה החיצונית. עם שקיעת השמש, מתקן האגירה החיצוני נטען מרשת החשמל בשעות שפל, כלומר כשמחיר החשמל נמוך.  באופן כזה , טעינת הרכבים אינה מעמיסה על רשת החשמל של חברת החשמל וחוסכתהן השקעה אדירה ברשת החשמל והן שימוש יקר בקרקע.

פתרון כזה מייתר השקעה יקרה של המדינה ברשת החשמל ובבנייה של תחנות כח נוספות. זאת ועוד, הוא מסייע לבעליי ציי רכב, קהילות, ערים , מפעלים וארגונים גדולים להפחית במחירי דלק, לקחת חלק בהפחתת זיהום וליהנות ממחיר חשמל מוזל כל ימות השנה.

לסיכום: על מדינת ישראל לייצג חזון שיתמרץ את צרכני החשמל הגדולים חשמל ירוק ב"מגרש שלהם". זה ברור מאליו. אבל לא רק. גם המגזר הפרטי, ובעיקר בעלי המכוניות החשמליות, צריך ויכול צריך לקחת חלק במימוש חזון אנרגטי חדש ונקי. אבל תפקידה של המדינה הוא להוביל את המהלך.

הכותבת הינה מנכ"לית חברת אנג'יס

 

השארת תגובה