הישראלים שיפיקו חמצן מאדמת הירח

חול ירח מדומה ב-1600 מעלות צלזיוס
חול ירח מדומה ב-1600 מעלות צלזיוס

סטארטאפ ישראלי פיתח טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח. למיזם קוראים הליוס (HELIOS) והוא זכה למימון מצד סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ומשרד האנרגיה, לפיתוח מערכת שתצא לשתי משימות בחלל במהלך השלוש שנים הקרובות. 

הטכנולוגיה של הליוס תפיק חמצן על פני הירח, באמצעות כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונות. התהליך אינו דורש חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ ולכן מאפשר למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים מכדור הארץ. 

החמצן נחוץ לצריכת חמצן אנושית לנשימה, אך מרביתו ישמש לשיגור ותנועה של כלי רכב בחלל, מאחר וחמצן דרוש לתהליך הבעירה. למשל שיגור של ארבעה אנשי צוות חזרה מפני הירח ידרוש בערך 10 טון חמצן, תדלוק המשגר הרב־שימושי Starship של חברת החלל SpaceX של אילון מאסק, צפוי לדרוש כ-850 טון חמצן לתדלוק. כ-45% ממסת הקרקע במאדים ובירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וייתן מענה לדרישות החמצן הגוברות. 

האנושות צפויה לשנע חמצן רב מכדור הארץ בחמש שנים הקרובות. מעל חמישים משימות לירח מתוכננות בתקופה זו. בעיקר במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, שבשיתוף עם SpaceX פועלת להחזיר את האדם לירח מאז ביקרנו בו לאחרונה בשנת 1972, אך הפעם האנושות חוזרת לירח כדי להישאר. 

בשלוש שנים הקרובות יישלחו לירח המודולים הראשונים של תחנת החלל שתסוב סביבו. בסיס זה צפוי לשקול אלפי טונות, כאשר החומר הנדרש ביותר לפרויקט הוא חמצן, לצורך תדלוק רקטות וחלליות, כ-70% ממשקל רקטות הענק בשיגורים הוא רק חמצן. לכן בפרויקט נדרשים לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות המאפשרות כרייה וניצול של חומרי גלם במיקומם הטבעי, בדומה לפעילות של הליוס הישראלית. 

לדברי יונתן גייפמן, מנכ"ל וממייסדי הליוס: "הטכנולוגיה שפיתחנו היא חלק משרשרת הערך שתאפשר הקמת בסיסי קבע מחוץ לכדור הארץ. כדי שלא נצטרך לשנע בלי סוף ציוד לתחנת החלל סביב הירח והחיים מחוץ לכדור הארץ יתנהלו דרך צוואר בקבוק, צריך לחשוב בצורה תשתיתית של הפקת חומרי גלם ממשאבים טבעיים." 

לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: "הטכנולוגיה המהפכנית של הליוס, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, להפקת החמצן מאדמת הירח ללא צורך בחומרי גלם מתכלים מכדור הארץ, תוזיל את עליות השיגור, תרחיב את גודל המטען ותאפשר בעתיד גם נוכחות אנושית ארוכת טווח בחלל העמוק. אנחנו צופים שמגמת החזרה לירח סביב תוכנית ארטימיס של נאס"א, תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל בכלל ותעשיית החלל הישראלית בפרט. חברת הליוס, שהחלה את דרכה בסדנת היזמות של סוכנות החלל במסגרת שבוע החלל הישראלי, הנה דוגמה מצוינת לסטארט-אפ ישראלי פורץ דרך שיוביל ויהיה גורם מרכזי במגמה המתפתחת הזו בעולם." 

להליוס משרדים בישראל ובפלורידה. בוועדה המייעצת שמלווה את החברה פועלים ויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט ניצול משאבים מקומיים של נאס"א. ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה. ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת "בראשית".

השארת תגובה