הישראלים החליטו: בג"צ, אל תתערב

לקראת פסח, 'הקונגרס הישראלי' בחן את עמדות הציבור בנוגע להחלטת בג"צ החמץ; 61% ממנו חושב שביהמ"ש הוא לא המקום להכריע בנושא; 70% מקפידים לא לאכול חמץ במרחב הציבורי

רוסיה מתכוננת לפסח, צילום רווח הפקות (33)
רוסיה מתכוננת לפסח, צילום רווח הפקות (33)

הקונגרס הישראלי, מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין שהוקם במטרה לקדם הסכמות בחברה הישראלית, מפרסם היום (X), ממצאי משאל שנערך לקראת חג הפסח ולאחר הכרעת בג"צ בסוגית הכנסת חמץ לבתי החולים. המשאל נערך בקרב מדגם מייצג בציבור היהודי במהלך חודש מרץ האחרון ומתמקד בתפיסת הציבור את חג הפסח ומנהיגיו, והמתח שבין התערבות המדינה במרחב הפרטי ובין שמירת הצביון היהודי במרחב הציבורי.

באשר להחלטת בג"צ לפיה אין למנוע ממבקרי בית החולים להכניס חמץ, 52% מהמשיבים חושבים שההחלטה נכונה לעומת 46% שסבורים שההחלטה שגויה. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם ביהמ"ש הוא המקום להכריע בסוגיה שכזו, 61% השיבו שלא. כאשר נשאלו מי הגוף שצריך לקבל החלטה בסוגייה, כ 40% השיבו שהרשויות המקומיות או במועצות הסכמה אזרחיות המורכבות מנציגי כל המגזרים, 12% נוספים חשבו שאין צורך להתערב ויש למציאות להתנהל בעצמה.

המשאל בחן גם את אורחות הציבור בנוגע לאכילת חמץ, ומצא כי רובו, כ 70%, לא אוכלים חמץ בפסח- מתוכם 10% מקפידים שלא לאכול רק במרחב הציבורי ו 60% לא אוכלים חמץ כלל. 30% לא מקפידים על חמץ בכלל. כאשר נשאלו האם יסכימו לוותר על זכויות או להימנע מפעולות מסוימות במרחב הציבורי כדי לשמור על צביון יהודי למדינה, 52% הסכימו לעומת 41%. בפילוח התשובה למצביעי שמאל וימין נמצא כי 72% ממצביעי הימין היו מהמסכימים ואילו 77% מאלו שלא הסכימו, הגדירו עצמם מצביעי שמאל. בנוסף, רוב של 58% מהמשיבים כן מסכימים לוותר על זכויות או להימנע מפעילויות מסוימות בכדי לכבד את האחר. 51% מהנשאלים חושבים שאכילת חמץ היא סוגיה אישית ואין צורך בחקיקה בנושא, לעומת 40% שלא הסכימו עם האמירה הזו. בשאלה אחרת נמצא כי 55% חושבים שחוקים כמו איסור הצגת חמץ בפסח מגבירים עוינות ופילוג בין המגזרים בחברה הישראלית.

"ממצאי המשאל שערכנו מראים כי חג הפסח ומנהגיו נמצאים בקונצנזוס רחב בציבור. יחד עם זאת, קיימות מחלוקות עזות בשאלות הקשורות בהשפעת דיני הפסח על המרחב הציבורי והפרטי בישראל. " אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי. "הממצאים מוכיחים כי הציבור מעוניין להגיע לפשרות ומכבד את האחר ומנהיגיו – גם במרחב הציבורי, אבל, כאשר מנסים להתמודד עם סוגיות כאלו בחקיקה או בזירה המשפטית, שסופם בדרך כלל הוא בכפיית הפסיקה על האחר, המחלוקת מונצחת והקיטוב מתגבר."

כאשר נשאלו האם גופים שבמהותם ציבורים, כמו בתי חולים וצה"ל, צריכים לספק חמץ בפסח למי שמעוניין (חולים/חיילים), 58% חושבים שלא, לעומת 38% שסברו שכן. 48% חושבים שיש לאפשר לסופרמרקטים למכור חמץ במהלך חג הפסח, לעומת 44% שלא. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם עסקים פרטיים יכולים למנוע ממבקרים להכניס חמץ לעסקיהם בפסח- מרבית המשיבים הסכימו שכן (73%). ביחס לחגיגות ליל הסדר בצל הקורונה, כ 44% השיבו שבגלל שהם מחוסנים/מחלימים, הם יחגגו את ליל הסדר כרגיל, גם אם יוטלו הגבלות מסוימות. לעומתם, כ 47% השיבו שיקפידו על ההנחיות יהיו אשר יהיו. רק 9% השיבו כי יחגגו כרגיל בלי קשר לחיסונים/מחלימים או הגבלות כלשהם.

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה, כאשר המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות, המלווה במחקר אקדמי מעמיק. הקונגרס הישראלי יוזם ומעודד שיח של הסכמות הנוצר גם ב'מועצת העם'. חברי מועצת העם, מכל חלקי החברה ישראלית, משפיעים על הנושאים שבהם עוסק הקונגרס הישראלי, מעורבים בפתרונות המוצעים במועצות ההסכמה ומספקים מבט מהשטח על הסוגיות הבוערות. הפלטפורמה הדיגיטלית של מועצת העם פתוחה לכל ישראלי המעוניין לקדם לכידות והסכמות בין חלקי החברה השונים.

השארת תגובה