דווקא השמיטה גילתה: דרכו של חקלאי

אחרי ששנה אחת לא שמט והפסיד הון עתק, הבין את המסר משמיים, והגיע לתובנה עמוקה עוד יותר: מצוות השמיטה היא לא רק רצונו של הבורא על שבת הארץ, היא מכוונת בראש ובראשונה לאדם

אליהו שיקוטאי
אליהו שיקוטאי

אליהו שיקטואי ממושב צופר, למד לשמור שמיטה בדרך הקשה. שיקוטאי, המגדל ירקות ותמרים נכווה לפני שני שמיטות, ומאז הוא קורא לכל מי שרק מוכן לשמוע: שמטו את אדמותיכם.

את השמיטה הקודמת, לפני חמש עשרה שנים, אליהו מעדיף לשכוח. "בשנה השישית, בשמיטה ההיא" מספר אליהו על קורותיו, "הרווחתי פי 3 מכל השנים. היו לי שני ברירות, או שאני ממשיך להגדיל את העסק או שאני מצהיר על זה כרווח ואז אני צריך להפריש 50 אחוז מס. אבל הייתי בעל גאווה והמשכתי לעבוד. אמרתי לעצמי, אני בנאדם טוב – לא יקרה לי כלום. גדלתי מ-120 דונם ל-160 דונם".

אליהו מתאר כיצד ההצלחה סחררה אותו, ולמרות שידע על האיסור, החליט לא לשמוט ולהמשיך לעבוד גם בשנת השביעית. "ואז חטפתי את הסטירה" הוא משחזר. "זה היה חורף משוגע. הייתה קרה בערבה, הפסדתי את כל הרווח הענק שלי בשישית, ומאז שבע שנים אני לא הצלחתי להשתקם מאותה שמיטה שחיללתי. בנוסף גידלתי גם בירדן, יבול נכרי שגם המהדרים אוכלים ממנו בלי חשש. באותה שנה היה שם מינוס 3 מעלות, והעלים שמטו ונפלו. כשזה קורה החקלאי יודע שהוא בצרות צרורות. חטפתי שם באופן קשה בהרבה מהגידולים בישראל. וזה היה מבחינתי מסר עצום, שהקב"ה מכוון לאדם, אלי, שאסור לי לעבוד בשמיטה, ולא משנה שזה לכאורה כשר כי זה יבול נכרי, כי האיסור לעבוד הוא עלי, ואם אני אעבוד, גם במקום שבו אין בעיה לכאורה, גם שם העלים ישמטו".

"מאז אחרי אותה שמיטה" מספר אליהו. "אני בחרדת ממון, אני מבין שאני במקום לא טוב. כל התפיסה שלי התפרקה, כל הגאווה העצמית שלי התפרקה. לפני זה, בכל מה שנגעתי היה נהפך לזהב, אבל מאז מה שניסיתי נכשלתי. והכל היה בגלל גאווה, שלא שמטתי, הייתי בגאווה מול ההלכות ומול התורה, והקב"ה לימד אותי וכיוון אותי את הדרך האמתית".

שמיטה ראשונה

בשמיטה הקודמת אליהו שמר את השמיטה פעם ראשונה בלא היסוס, וזאת בסיוע קרן השביעית שמסייעת לחקלאים לעבור את שנת השביעית, הן ברמה הכלכלית, והן ברמה ההלכתית. לחקלאים כמו אליהו שיקוטאי, שזו השנה הראשונה שלהם, קרן השביעית מקדישה מאמץ רב להטמיע בהם את העקרונות ההלכתיים של השמיטה, מתוך הבנה שהפעם הראשונה מצריכה תשומת לב מיוחדת, כאשר גם ברמה האישית, הניסיון הוא קשה יותר עבור החקלאים.

אליהו מודה שמדובר ב"מבחן אמונה" שזר לא יבין לעולם. "מבחן השמיטה הוא אחד המבחנים המשמעותיים ביותר לאדם המאמין. שנה שלמה שבה החקלאי, שחי מתנובת האדמה מהגשם ומאור השמש, נאלץ לעזוב הכל, ולראות כיצד שדותיו קמלים ונהרסים" הוא מסביר. "זהו מבחן מהקב"ה לבדוק עד כמה אתה בוטח בו. כמו במצוות המן שהיה כתוב למען לנסותכם, לבדוק את האמונה שלכם. ושנת השביעית היא שנת הביטחון, שנת האמונה בקב"ה.

בשמיטה הקודמת, אומר אליהו, גם מי ששמר שמיטה ראה במוחש כיצד הוא ניצל מפגעי הטבע. "זאת הייתה שנה רעה לחקלאות. מי שהשקיע באדמה, הפסיד את הכסף. מי ששמט, אמנם לא הרוויח, אבל לפחות לא הפסיד. האדמה לא גמלה חזרה למי שעבד אותה השנה". עם זאת, אליהו לא מתייחס לזה ברגשנות מוגזמת, ולטענתו, גם אם כולם היו מרוויחים השנה, המסר האלוקי היה מהדהד לא פחות. "הניסיון שלנו הוא לשמוט באופן מוחלט ובלי כל קשר למה שקורה בשטח. ההוראה חלה עלינו על האדם, ולא על האדמה, ומה שקורה בשטח לא רלוונטי".

אליהו, שרואה בכל דבר בטבע מסר אלוקי, שיש בו אתגר ומבחן, מסביר את התפיסה שלו בנוגע לשמיטת החקלאי. "הרי מבחינת ההלכה, אפילו עבור אדמה בתולית לגמרי, שאיש לא שתל וזרע בה מעולם, מצוות השיטה עדיין קיימת, למרות שהיא לכאורה לא צריכה לשמוט כי היא לא עבדה מעולם. אבל מאחר והמצווה היא על האדם, לכן עדיין אסור לעבוד כל אדמה, אפילו אדמה שזו הפעם הראשונה שלה" הוא מסביר.

לדברי אליהו, שנת השמיטה הקודמת הייתה עבורו שנה של ניקוי ראש. "עשיתי טיולים עם המשפחה. היינו חודש על הכנרת, חודש בעין גדי, למדנו הרבה על הארץ ועל הטבע, ולמדתי הרבה תורה בבית. בשמיטה הזו תפס אותי מאוד חזק ספר "מעם לועז". כל פעם יש משהו אחר שמאיר לתוך הנשמה.

אחרי השנה השישית זה היה די נחוץ לאליהו. "השישית כל כך קשה, בדרך כלל כמו יום שישי" הוא אומר. "בשנה השביעית חוץ מללמוד לבטוח בה', אין לך הרבה מה לעשות. השביעית זה מבחן איך אתה מתנהג ורק ככה יהיו לך שנים יותר מבורכות. בשביעית אסור אפילו לדאוג לפרנסה, אם אתה דואג לפרנסה אתה לא שמטת. את האדמה אמנם כן, אבל לא את השכל, וזה חלק מרכזי בעניין".

מגדלים נשמות

אין כל ספק. אליהו שקותאי הוא חקלאי מסוג אחר. החיבור שלו עם האדמה הוא לא חיבור כלכלי, הוא חיבור מנטלי ויהודי עמוק של למידה וחוויה, כאשר הכסף והעניינים החומרים הם רק שוליים לעבודת האדמה במובן הכי פילוסופי שלה. משפחת שקותאי גרה כבר שנים בנוף הערבה. לפני כעשור הוא ואשתו גיליה חזרו בתשובה, ומאז שינו באופן דרמטי גם את אופן העבודה במשק החקלאי. לדבריו, רק בזכות אשתו, הוא מצליח לעמוד בניסיונות ולשמוט כהלכה. כעת בני הזוג מעסיקים עובדים ישראלים בלבד, בשכר הוגן ותנאי מחיה טובים ביותר.

לא מעט מהאנשים המגיעים לעבוד אצלם הם תשושי נפש הזקוקים לשקט ולמדבר ולסביבה הרגועה כדי להתאושש מתלאות החיים. לטענת אליהו, לעבודת האדמה יש סגולות נדירות בהרפיית הנפש וברפואת הנפש. "מגיעים לכאן נערים שבורים ורצוצים, ואני רואה איך עבודת האדמה משקמת אותם. הם לומדים שלכל השקעה יש תמורה. והזורעים בדמעה ברינה יקצורו. ברגע שאתה משקיע באדמה היא מחזירה לך. ויש גם בעבודת הכפיים עם הטבע משהו מאוד משחרר. בעידן שבו כולם נוגעים כל הזמן במסכי טאצ', כשאתה נוגע בטבע, באוויר, במים ובאדמה, אתה מתחבר למקומות מאוד עמוקים וטבעיים בנפש. זה גורם לזעזוע פנימי ולתחושה פנימית חזקה. זה ההסבר שלי לשיפור הדרמטי בקרב מי שעובדים בעבודת האדמה, בכל הקשור לבריאות הנפש".

אליהו משוכנע, שכל מחלת נפש מתחילה עם שורש של משהו, וברגע שנכנסת למקום הזה בטלה הכל מתעצם. "מבחינה פיזיולוגית יש חומרים שחסרים במוח אם האדם לא פעיל. השיטה הנוכחית כיום היא להזריק להם ולתת להם כדורים. הדרך מצד בריאת האדם, מצד מה שהקב"ה ברא, זה שהחומרים יחזרו באופן טבעי, וזה יכול לקרות רק במקום שיש בו הוויה שתעודד חזרה טבעית של החומרים החסרים".

"החלום שלי" אומר אליהו לסיום. "הוא להקים ישיבה במדבר בערבה, במדבר פארן ישיבה שגם עובדים בחקלאות, וגם לומדים תורה. בעיני מדובר בשילוב היפה ביותר שיש. בעבר כולם היו עובדים בחקלאות, והחיבור לעצמם, לטבע לקב"ה היה לכן הרבה יותר חזק. עבודת האדמה היא כלי לקבל את האור. לפעמים אפשר ללמוד הרבה ולהתפלל, אבל אין כלי. כשעובדים בעבודת האדמה, אפשר לראות במוחש את האלוקות".

אליהו לא מסתיר את רצונו לראות יותר חרדים בעבודת האדמה. "אני חושב שיש משהו מאוד רוחני ומיוחד בחקלאות, ואני לא מבין למה החרדים לא מגיעים לעבודה הזו. לדעתי אפשר לפתוח אותם לזה, ומדובר יהיה בבשורה גדולה. כך או כך, שיקוטאי מחכה כבר לשמיטה הבאה, והוא ניצל כל רגע עד אשר השנה נגמרה. "אתה לא רוצה שזה יגמר" הוא אומר בכנות. "זה כיף, מותר לך פתאום לשבת עם התינוק וליהנות עם המשפחה. מותר לך הרבה דברים שבשנה רגילה אתה לא מרשה לעצמך. פעם בשבע שנים אתה יכול להתייחס לעצמך, לצרכים הרוחניים שלך. אני עדיין לא יודע מה אני אשתול בשנה החדשה, עדיין לא התחלתי כלום, ואין לי אפילו פועל אחד. אבל אני בטוח שתגיע לי הארה שתכוון אותי לאן ללכת".

קריאתם הנרגשת של גדולי ישראל

השנה דווקא בגלל הקורונה הניסיון של אליהו ושל חבריו קשה עוד יותר, אולם הם לא מתכוונים לוותר. מה שמחזק ומעודד אותם היא עמידתם של מרנן ורבנן גדולי הדור לצידם, יחד עם אנשי קרן השביעית שעושים הכל על מנת להקל עליהם בתקופה המורכבת.

בשבועות האחרונים נערך הכנס הראשון בסידרת הכינוסים לחיזוק שמירת מצוות שבת הארץ ע"י קרן השביעית שבו נקרא הציבור לתמוך בה ולחזק את החקלאים שומרי השביעית בא"י.

הכנס שנערך באהל מיוחד שהוקם למרגלות ביתו של מרן התורה, התקיים ביום ראשון בהשתתפות מרנן ורבנן שליט"א, ובראשם רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א, כ"ק מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א, מרן הגאון הגדול הרב שמעון בעדני שליט"א, כ"ק מרן האדמו"ר מטשרנובל, הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק מנדלזון גאב"ד קוממיות ירושלים ונשיא קרן השביעית, והגאון הגדול הרב יוסף אפרתי ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות.

הכנס התקיים בצל החשש הגדול מירידה ח"ו בהיקפי שמירת השביעית בשנה זו. מהנתונים שהגיעו לקרן השביעית עולה כי קיים חשש ממשי בעקבות משבר הקורונה, מירידה הן במספרם של גיבורי הכח והן בהיקף האדמות השובתות. בהחלטות שהוקראו בסוף המעמד מינו מרנן גדולי ישראל שליט"א את קרן השביעית כשליח בית דין לפעול והפעיל למען קיום מצוות השמיטה בארץ הקודש ולדאוג לכך שרוב אדמות החקלאיות היהודיות ישבתו בשנת השמיטה הבעל"ט, וכן נקראו ראשי אלפי ישראל, רבני הקהילות שליט"א בארץ הקודש ובכל קצוות תבל, לעורר לבוא לעזרת השם בגיבורים ולהשתתף במגבית הצלה מיוחדת של קרן השביעית.

בנוסף נקראו כל אחד ואחד מישראל להשתדל ולהתאמץ לקנות במשותף קניין של ממש באדמת הארץ על ידי שותפות אמת עם שובתי השבע, בנוסף לקריאה לשלוחי דרבנן, נבחרי הציבור, לעשות ולהתאמץ בכל כח לסייע ביד שומרי השמיטה. בהחלטות הכינוס קראו גדולי ישראל לציבור החקלאים לשמור את מצוות השמיטה כהלכתה, "כי כגודל הניסיון כך גודל הישועה שתראו בכל, ובחמלת ד' רבבות ישראל יהיו עמכם ובעדכם בתמיכה איתנה, כי שלוחינו אתם, שלוחי ישראל".

הרב בן ציון קוגלר יו"ר  קרן השביעית קרא לציבור דווקא עכשיו להטות שכם למען שומרי השביעית. "עברה שנה לא פשוטה על מרבית החקלאים והחשש הגדול הוא שאחרי כמה שנים של עליות בכמות הקרקעות והחקלאים שומרי השביעית, דווקא השנה נראה ח"ו ירידה בשל המצב הכלכלי הקשה שחקלאים רבים נקלעו אליו.

"זו הסיבה שיש לחזק את שומרי השביעית ולהראות להם שאנו מסייעים להם גם בתקופה קשה זו" המשיך הרב קוגלר. "למרות האתגרים, אנו מתכוונים לפעול בכל הכוח שרוב קרקעות א"י ישבתו. אנו מקיימים הידברות ישירה ויומיומית עם מאות חקלאים במטרה לצרף אותם למעגל שומרי השביעית. כדי שזה יצליח אנחנו חייבים את עזרת ושותפות הציבור במערכה החשובה".

השארת תגובה