הבישוף ש'לא ידע' – נרצח ● זאת חוקת התורה

למה לבטל את ה'הבנה' ומתי בכלל נולדה 'טומאת מת'? ● מדוע רצחו המוני הגויים את הבישוף שרק החל את הווכוח אותו יזם מול יהודי כפרי פשוט? ● מחטאו של אדם הראשון ועד ל'אפר פרה אדומה', דרך 'נעשה ונשמע' למרגלות הר סיני ● ה'ווארט' השבועי מהרה"ג שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים

הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה
הרב שמואל רבינוביץ. צילום: ויקיפדיה

פרשת "פרה אדומה" הינה חוק, וכפי שמביא רש"י גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה. עד ששלמה המלך אומר על מצווה זו בקהלת (ז, כ"ג) "כל זה ניסיתי… אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ודרשו חז"ל במסכת יומא (י"ד) פסוק זה על מצוות פרה אדומה, שגם החכם מכל אדם נשגבה ממנו סוד וטעם מצוה זו.

אולם רש"י מביא: ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן…פרה אדומה- משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו: תבוא אמו ותקנח הצואה. כך תבוא פרה ותכפר על חטא העגל.

לכאורה, פירוש זה מעורר תמיהה! מה ששלמה המלך לא ידע, והשטן ואומות העולם תמהים על ישראל מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה? והנה רבי משה הדרשן ירד לעומק סודותיה ויש לו הסבר וטעם. היתכן?

שמעתי לפרש מהרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, שהרי פרה אדומה באה לטהר את האדם מטומאת מת. ממתי בעולם החלה טומאת המת? הווי אומר מחטא אדם הראשון. שהרי בעוון אכילת עץ הדעת נגזרה על אדם מיתה, וכדברי הכתוב: "כי ביום אכלך ממנו מות תמות". על מה נגזרה הגזירה ומה היה שורש החטא? נאמר בפסוק שהנחש אמר לאישה: כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם… ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע (בראשית ג', ה'), וממשיך: ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה היא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח בפריו ותאכל…ואכן בעקבות החטא: ותפקחנה עיני שניהם… מפרש רש"י לעניין החכמה. כלומר שורש חטאם היה במה שהתחילו להבין וזה הביא את עונש המיתה לעולם.

על איש ישראל יציר כפיו של הקב"ה להאמין, ולא להבין!

במעמד הר סיני כשבני ישראל זעקו "נעשה ונשמע", הם ביטלו את 'הבנתם'. הם הפנימו מחדש כי הם לא מבינים כלום. "נעשה" קודם ל"נשמע", בלי טעם ובלי הבנה. בזה היה תיקון לחטא עץ הדעת, וכדברי חז"ל: "נעשו חורין ממלאכי המוות". אולם חירות זו פסקה לאחר מכן בחטא העגל. שוב היהודים חזרו לרצון "להבין" ובכך חסרו בהתבטלותם  לפני הבורא יתברך. הם התחילו לנסות להבין איך העולם צריך להתנהג? עד שיצרו עגל זהב וזעקו: אלה אלוהיך ישראל, וחזרו לאחור כמו  במצב של לאחר עץ הדעת.

בא רבי משה הדרשן ואומר: "תבוא האם ותקנח צואת בנה". הפרה באה לתקן את חטא העגל ששורשו חוסר ההתבטלות, והרצון להבנה. ושוב להכריז: אין אנו מבינים כלום. רבי משה הדרשן לא בא לפרש את הטעם של מצוה זו. מה ששלמה המלך לא הבין גם הוא לא מנסה להסביר. כל מה שאמר שעצם החוק בלי טעם הוא תשובת משקל לחטא העגל.

רעיון זה אנו מוצאים גם באופן טהרת הפרה. שהיא נעשית רק אחרי ששורפים אותה והיא נהיית בטלה ומבוטלת. שונה כפרה זו משאר כפרות שבתורה. בכולם 'הנשרפין אפרן מותר', כי פנים חדשות באו לכאן, אולם אצל פרה להיפך, אפרה הוא שמטהר. דווקא האפר, ההתבטלות לרצון ה' יתברך בלא טעם היא המטהרת.

"ושחט את הציפור… על מים חיים", מה הכוונה "מים חיים"? ללא מגע אדם. כי מטרת הטהרה שהאדם יפנים  שהוא לא מבין מאומה, וכל אשר בידו רק רצון ה' יתברך, ללא מגע אדם כלל. וכך אמר הרבי מקוצק זי"ע אינני רוצה לעבוד אלוקים שאני מבין את הנהגותיו ומעשיו, כי במקרה זה הוא אינו אלוקים.

סיפר הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר זי"ע, שפעם היה בישוף אחד ששנא ישראל והיה תקיף מאד בעיר שלו. הלה גזר גזירה על היהודים שיעמידו אחד מביניהם שיעמוד מולו לויכוח, אם הוא ינצח בויכוח, אז יכול הוא לעשות עם היהודים כחפצו ולגזור עליהם גזירות. לעומת זאת, אם היהודי ינצח אותו בויכוחו דמו בראשו, והיהודים יוכלו לעשות לו כרצונם. עד כדי כך היה בטוח בחכמתו ובקיאותו.

גזרו היהודים צום ומספד, ולא ידעו את מי לשלוח אל הויכוח. לפתע בא לפניהם יהודי כפרי פשוט ואמר: אני אלך ואנצחנו. אמרו לו הכיצד אתה איש בער תוכל לנצח את הבישוף המלומד הזה? אמר להם היהודי: עלי ועל צווארי. מכיוון שלא היה להם מועמד אחר ממילא, הסכימו היהודים. ואכן הכפרי בא אל מקום הוויכוח מול הבישוף וכולם חיכו למוצא פיו.

הבישוף הכין במה גדולה והושיב שם את שרי הצבא, מלכים ושרים למען תרבה גדלותו כאשר ינצח את היהודי. גם אלפי אנשים של העיר באו לשם בכדי לראות את הויכוח הגדול. הכפרי הגיע, ניגש בזריזות אל מול הבישוף ושאלו: מה פירוש המילים "איני יודע?" ענה הבישוף "איך וויס נישט". כאשר שמעו האנשים מסביב שהוא משיב בפה מלא שאינו יודע, תיכף דחפוהו מעל הבימה והרגוהו. כי הם לא הבינו מה שאל היהודי וחשבו שניצח אותו בויכוח.

כמובן שהיהודים ראו את תשועתם הגדולה ותמהו מאד, כיצד עלה בדעתו של היהודי הפשוט הזה לנצח את הבישוף והמלומד? אמר להם האיש: ראיתי "בעברי טייטש" שכתוב על "איני יודע" – "איך וויס נישט". אמרתי לעצמי שאם "העברי טייטש" אינו יודע, הבישוף בוודאי לא ידע…

רואים אנו, סיים הרבי רבי העניך, כי מ"איך וויס נישט" יכולה לבא ישועה גדולה לישראל.

כך גם פרה אדומה היא עניין של "איני יודע" עניין של סוד. ולכן יכול כלל ישראל להגיע על ידה לתשועה גדולה.

אלו הם דברי המדרש (בראשית רבה י"ט, ח), "שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי: אילין עובדייא דאתון עבדין נראין כמין כשפים, אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת. מזין עליו ב' וג' טיפין ואתם אומרים לו טהרת?

אמר לו: לא נכנסה בך רוח תזזית ממך. אמר לו: לאו. ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן. אמר לו: ומה אתם עושין לו ? אמר לו מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. אמר לו: ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך. כך הרוח הזו רוח טומאה דכתיב (זכריה י"ג( "וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מזין עליו מי נידה והוא בורח. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: רבינו, לזה דחית בקנה. לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב "זאת חוקת התורה". ומפני מה כל הקורבנות זכרים וזו נקבה? אמר רבי אבו: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמר המלך תבוא אימו ותקנח את הצואה. כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל".

השארת תגובה