בימין מתאחדים, בשמאל מתפצלים

בכחול לבן גל של נטישות • רון חולדאי ממשיך לצרף מועמדים נוספים לרשימת "הישראלים" שהקים • בבית היהודי: היו"ר הודיע על פרישתו • ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב מקים רשימת יהודית-ערבית חדשה

יום יום בחירות. איור: מענדי ירוסלבסקי
יום יום בחירות. איור: מענדי ירוסלבסקי

הליכוד: גל שריונים

בזמן שבמפלגות אחרות מנסים להרכיב רשימות ולצרף כוכבים חדשים, בליכוד הוחלט לאמץ את הצעתו של נתניהו לבטל את הפריימריז לראשות המפלגה ולרשימה. המשמעות היא שאותם מועמדים שנבחרו בפריימריז קודמים יישארו באותם מקומות.

גם הצעתו של נתניהו לשריין עד 6 מועמדים התקבלה. ראש הממשלה מחפש כרגע מועמדים אטרקטיביים. אחרי שהציע לחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי שסירב להצעה ולמשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר שאף הוא סירב, נתניהו מחפש מועמדים אחרים כשמהמקום החמישי ברשימה, מקומו של גדעון סער שפרש, מיועד לשריון של מועמד בכיר. שמה של השרה אורלי לוי אבקסיס שמנעה הקמת ממשלת שמאל יחד עם הרשימה המשותפת, עלה כמועמדת לשריון. לאבקסיס הובטח מקום בליכוד אך נוכח התסיסה הפנימית במרכז הליכוד נגד השריון של אבקסיס, נתניהו אינו ממהר להכריז על שריונה.

הליכוד היא המפלגה הראשונה שהחלה בקמפיין. סרטון התדמית הראשון של המפלגה פורסם ביום שלישי על רקע הדיווחים מכלי התקשורת בכל העולם המשבחים את מבצע החיסונים המוצלח של ישראל. את הסרטון מסיים הקריין בקול סמכותי על רקע תמונתו של נתניהו: "בכל השפות, בכל המדינות יודעים – הרבה פוליטיקאים, מנהיג אחד".

כחול לבן: גל נטישות

פוליטיקה היא מקצוע נטול סנטימנטים. בני גנץ, שעל גבו רכבו לא מעט אנשים שהפכו בשנתיים האחרונות לחברי כנסת, נוטשים אחד אחרי השני את ספינת כחול לבן ומותירים את גנץ כמעט לבדו לנווט את הספינה השוקעת, בזמן שהם מסדרים לעצמם כהונה בכנסת הבאה בפלטפורמה פוליטית חדשה.

ביום שלישי השבוע, הודיעה השרה לשוויון חברתי מירב כהן על פרישתה מ"כחול לבן" וחבירתה ל"יש עתיד". כהן היא הפורשת התשיעית מכחול לבן מאז הוחלט על הליכה לבחירות. קדמו לה שר החוץ גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, עינב קאבלה, יזהר שי, אסף זמיר, מיקי חיימוביץ, רם שפע ומיכל קוטלר-וונש. זאת בנוסף ליועז הנדל וצביקה האוזר שהיו בגוש כחול-לבן וערקו לרשימתו של גדעון סער.

בהודעה ששלחה לחבריה בכחול לבן כתבה השרה כהן: "אני יודעת שאת חלקכם זה לא מפתיע, כי ניהלנו על זה שיחות לא מעטות בתקופה האחרונה. אני מלאת הערכה לכל אחד ואחת מכם, ולכל פעילי כחול לבן, ומודה על התקופה המרגשת ומאתגרת מאוד שעברנו יחד בשנתיים האחרונות. חשוב לי מאוד להביע את הערכתי ואת אהבתי הגדולה לבני. הגענו לנקודה בה דעותינו חלוקות אבל זה לא גורע דבר מהערכה שלי כלפיו".

דקות אחדות לאחר הודעת הפרישה, דווח על כך שגם ח"כ איתן גינזבורג, מי שמכהן כיו"ר סיעת כחול לבן וכיו"ר ועדת הכנסת, צפוי להודיע על עזיבת כחול לבן וחבירה לרשימה של חולדאי.

גינזבורג, אם יפרוש הוא הח"כ העשירי שנוטש את גנץ. במצב הדברים הנוכחי, סיכוייו של גנץ לצלוח לבדו את אחוז החסימה, קלושים. אם לא יחבר אליו מועמדים רבי עוצמה או לחילופין יחבור למפלגה נוספת, הוא יראה את הכנסת הבאה מבחוץ. ביום שלישי השבוע הודיעה ח"כ איילת שקד כי הדיבורים על חבירה של גנץ 'לימינה' הם קשקוש. גם ב'יש עתיד' סגרו בפני גנץ את הדלת. אחרי הראיון בסוף השבוע במסגרתו אמר גנץ כי "לפיד שונא אנשים", מיהרו ביש עתיד להבהיר כי אם היו סיכויים לצירופו של גנץ ליש עתיד, הרי שגם הסיכויים הללו כבר אינם קיימים. במערכת הפוליטית רווחת הדעה שבסמוך למועד הגשת הרשימות יודיע גנץ על פרישה מהחיים הפוליטיים.

זה אומר דבר או שניים גם על חברי הכנסת של כחול לבן. ברובם היו אנונימיים עד לפני כניסתם לכנסת. את הקריירה הפוליטית שלהם הם חבים לבני גנץ. הם דיברו כל הזמן על אידיאולוגיה שהתבררה יותר ככסאולוגיה במיטבה ואופורטוניזם מכוער. ברגע שהבינו שאין להם עתיד ברשימה של גנץ הם חצו את הקווים למפלגות אחרות – חלקם ליש עתיד, חלקם למפלגת הישראלים של רון חולדאי.

בדיעבד, גנץ למד על בשרו עד כמה הפוליטיקה אכזרית. כשהיה משאבת מנדטים ולתקווה של מחנה שלם, התקשורת היללה ושיבחה את מנהיגותו וכישוריו. כאשר עקומת המנדטים של מפלגתו שוטחה במקביל לצמיחתן של מפלגות חדשות, גנץ הפך לשק החבטות ומוצג בקרב אותם כלי תקשורת – כתמים, פראייר וכמי שאינו מתאים כלל לשדה הפוליטי.

ימינה: אין מצטרפים חדשים

משהו רע עובר על הציונות הדתית. השבועיים האחרונים עמדו בסימן של פרישות וחיבורים. חברי כנסת רבים פרשו ממפלגת האם שמכוחה נבחרו לכנסת ובחרו להתמודד בבחירות הללו ברשימה אחרת. היחיד שבינתיים לא משתתף בבזאר הזה הוא יו"ר ימינה נפתלי בנט. הפורשים נפוצו כמעט לכל עבר – ליש עתיד, לתקווה חדשה של גדעון סער, למפלגת הישראלים של רון חולדאי או להקמתן של מפלגות חדשות כדוגמת תנופה של עופר שלח. אף אחד מהם לא בחר להצטרף לימינה. האם המניה שעד לפני חודש נסקה אל מעבר ל-20 מנדטים מתחילה לאבד גובה?

בנט אמנם הכריז על ריצה לראשות הממשלה, אך גם הוא יודע לקרוא מספרים. גם הוא יודע שסיכוייו לממש את חלום ראשות הממשלה בקדנציה הבאה, קלושים עד לא קיימים. הוא יכול לשפר עמדות בקרב על הנהגת מחנה הימין ביום שאחרי נתניהו, ולחילופין, יכול לתכנן בשקט את הפוטש לנתניהו.

הסברה הרווחת היא שנתניהו ובנט חדלו לתקוף האחד את השני, מתוך הנחה שבלי בנט לנתניהו אין ממשלה. מצד שני, בנט שכבר חש את טעמה של האופוזיציה בשמונת החודשים שחלפו, לא ימהר להגיש לנתניהו את ראשות הממשלה על מגש של כסף. עדות לכך ניתן לראות מאירועי הימים האחרונים. השבוע, בתזמון מדויק, הודיעו ארבע מפלגות על כך שחתמו על הסכמי עודפים. 'ימינה' חתמה על הסכם עם 'תקווה חדשה', 'יש עתיד' עם 'ישראל ביתנו'. בלשכת נתניהו הבינו היטב את הרמז העבה: בנט, סער, לפיד וליברמן מתואמים ביניהם והעובדה שארבעת המפלגות בחרו להודיע על כך באותה שעה בדיוק, מלמדת על תכנון מוקדם, מתוך מטרה להשאיר את הליכוד ללא מפלגה לחתום איתה על הסכם עודפים.

ובתוך כך, השר רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי הכריז על פרישה מהחיים הפוליטיים. מי שהוצנח לראשות המפלגה הציונית דתית אחרי פרישת בנט ושקד ערב בחירות 2019, פורש מהחיים הפוליטיים, בגלל בנט ושקד.

עם הדיווח על פרישתו של פרץ, בנט מיהר לפרסם: "הרב פרץ איש עתיר זכויות שתמיד פעל למען המדינה". גם סמוטריץ מיהר לפרסם: "הרב פרץ ראוי להערכה גדולה על התייצבותו לדגל לפני שנתיים".

אל תתרשמו מהברכות. עבור שני הפוליטיקאים הללו, נוכחותו של פרץ הייתה לצנינים. העובדה שחבר לממשלה בלעדיהם, לא העמיקה את היחסים ביניהם. על רקע המו"מ שהתנהל בשבוע האחרון, הבין פרץ כי סיכויו להיבחר לראשות המפלגה מול המנכ"ל ניר אורבך, אינם גבוהים. עם פרישתו מהמירוץ סיכויו של אורבך גדלו. אורבך ובנט מתואמים ביניהם וסביר להניח שאורבך ישולב ברשימת ימינה ובכך למעשה תיבלע 'הבית היהודי' בתוך מפלגת 'ימינה'.

העבודה: בדרך להיסטוריה

עמיר פרץ הוא עוד אחד מאלו שמשלמים מחיר פוליטי כבד. אחרי שוויתר על ראשות מפלגת העבודה, גם הוא רואה את דמדומי הקריירה הפוליטית שלו. מי שנבחר פעמיים לראשות המפלגה, הוליך אותה למספר המנדטים הנמוך בתולדותיה, צפוי למצוא עצמו מחוץ לחיים הפוליטיים, כשעל הדרך הוא קובר לחלוטין את מפלגת העבודה.

ככלל, בחירות 2021 צפויות לשלוח אל תהום הנשייה ולמחוק מהתודעה הציבורית כמה מהמותגים הפוליטיים הבולטים. בסבירות גבוהה מליאת הכנסת ה-24 לא תכלול את מפלגות כחול לבן, העבודה והבית היהודי. העבודה הייתה מפלגת שלטון שנים רבות. כחול לבן הייתה מרחק פסיעה מכיבוש השלטון. הבית היהודי, גלגולה של המפד"ל ההיסטורית (עוד מותג פוליטי שאבד), הייתה שחקן מרכזי בהקמתן ופירוקן של ממשלות עבר. שלושתן צפויות להפוך בקרוב לערך בוויקיפדיה.

ש"ס: המנכ"ל צפוי להצטרף

בש"ס, כתמיד, ההכרעות מתקבלות סמוך למועד הגשת הרשימות. מועצת חכמי התורה מתכנסת והיא זו שקובעת את הרכב הרשימה. ההערכה היא שחבר הכנסת איציק כהן ומשולם נהרי לא יכהנו בכנסת הבאה, לאחר שערב בחירות 2019 סוכם כי יכהנו כמחצית הקדנציה ואז יפרשו. כמעט שנתיים חלפו מאז ועל אף מערכות הבחירות התכופות, בכוונתו של יו"ר ש"ס השר אריה דרעי להצעיר את הרשימה במועמדים חדשים.

מי שצפוי להצטרף לרשימה הוא מנכ"ל ש"ס חיים ביטון. השבוע הודיע ביטון על פרישה מתפקידו כמנכ"ל רשת החינוך של ש"ס 'בני יוסף'. ומי יחליף את ביטון בתפקיד מנכ"ל רשת החינוך? השבוע עלה שמו של ח"כ מיכאל מלכיאלי, מהחרוצים שבחברי הכנסת של ש"ס, שהגיב באופייניות: אעשה כל מה שמועצת חכמי התורה תטיל עליי לעשות. במידה ויחלט על מינויו לתפקיד מנכ"ל הרשת, מלכיאלי לא ייכלל ברשימת ש"ס לכנסת הבאה.

מעבר לכך, לא צפויים שינויים של ממש בהרכב הרשימה.

המפלגות החדשות

עופר שלח, שפרש מ'יש עתיד' אחרי סכסוך מתוקשר עם יאיר לפיד, לא מצליח להתרומם בסקרים. זה לא מפריע לו לצרף מועמדים למפלגתו החדשה. השבוע צירף את דוברת צה"ל לשעבר תא"ל רות מלכי ירון. ספק רב אם הליהוק החדש יסייע לשלח להתרומם מעל משוכת אחוז החסימה. אם כי לא מן הנמנע ששלח יחבור לאחת המפלגות הקיימות יחד עם מועמדי הרשימה שהציג.

גם המפלגה הכלכלית של החשב הכללי באוצר לשעבר ירון זליכה לא מצליחה להתרומם. זליכה, שהקים את המפלגה הכלכלית בניסיון למשוך קולות נוכח המשבר הכלכלי בעקבות תקופת הקורונה, לא מצליח עדיין להתרומם בסקרים.

וביום שלישי נולדה מפלגה חדשה. ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב מקים את מפלגת "אור השחר", שלדבריו תהיה מפלגה יהודית-ערבית שתכלול חמישים אחוז מהנציגים יהודים וחמישים אחוז ערבים.

השארת תגובה