שתיקת החרדים: סערת חוק הגיוס

בפניה לבג"צ מבקש השר גנץ הארכה של שלושה חודשים • לפיד וליברמן מיהרו לתקוף את הרמטכ"ל לשעבר על כניעה למפלגות החרדיות • ח"כי ש"ס ויהדות התורה לא ממהרים ליצור כותרות בניסיון למצוא פתרון לסוגיא הרגישה

מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (1)
מנדל ראטה עם החיילים החרדים בגבעתי (1)

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, פנה לבג"צ וביקש לדחות את מועד ההחלטה על חוק הגיוס לחודש ספטמבר. המועד האחרון להעברת החוק חל ביום שלישי בשבוע הבא (ה-16.6).

מכתב הבקשה של שר הביטחון בני גנץ נשלחה על דעתו ובהסכמתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתב מבקש שר הביטחון משופטי בג"צ להאריך את המועד שכן הממשלה החדשה הושבעה רק לפני מעט למעלה משלושה שבועות.

במכתבו כותב שר הביטחון: "כידוע, הממשלה החלה את כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות המשתמעות מכך על פעילותה. לאור זאת, תכלית הבקשה הנוכחית, היא לתת לממשלה החדשה פרק זמן נוסף להידרש לסוגיה ולפעול מול הכנסת לשם השלמת הליך החקיקה בסוגיה הרגישה שבנדון".

עוד נכתב: "בהתאם לבקשת ראש המשלה החליפי ושר הביטחון, ועל דעת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי מועד פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות בטחון יידחה פעם נוספת – עד ליום 16.9.20 – קרי, עד תום שלושה חודשים מהמועד שנקבע בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 9.1.20 לפקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון".

יצוין כי בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן נקבע כי "עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס", שכזכור היה הסיבה לפרישתו של ליברמן מהקואליציה לפני כשנה וחצי, ומאז – בשל שלושה סבבי בחירות, חוק הגיוס טרם חוקק.

בסעיף העוסק בחוק הגיוס בהסכם הקואליציוני נכתב כי "עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל, תוך תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית. כן יערכו התאמות במועדים האמורים בהצעת החוק (שהוגשה בחודש יולי 2018), כך שכל המועדים ידחו בהתאמה ממועד קבלת החוק בקריאה שלישית בכנסת".

"עוד תתוקן ההצעה באופן שבמקרה שבו פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2022, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, תחליט הממשלה בתוך שנה על תכנית יעדי גיוס שנתיים ותאשר תכנית לתמריצים כלכליים – חיוביים ושלילים, לעמידה או לאי עמידה ביעדים".

"חרף האמור לעיל,", נכתב עוד בסעיף בהסכם העוסק בחוק הגיוס, "לאחר חקיקת חוק הגיוס האמור, תגבש הממשלה להצעת שר הביטחון חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה"ל ושרות לאומי בהתאם למתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה בהסכמת סיעות הקואליציה".

במפלגות החרדיות משתדלים לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך על מנת שלא להפוך את סוגיית גיוס בני הישיבות למשבר הפוליטי הראשון של ממשלת נתניהו-גנץ. אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה אמר אתמול: "אנחנו מקווים שבג"צ ייתן ארכה של שלושה חודשים ושעד אז תימצא הנוסחה שתפתור אחת ולתמיד את הסוגיא ותאפשר לתלמידי הישיבות להמשיך בלימוד התור מבלי שסכנת הגיוס מרחפת כל העת מעל ראשם. זו הסוגיא הבוערת ביותר על סדר היום, אבל לא נצליח לפתור אותה עם כותרות ענק ואיומים על משבר קואליציוני".

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הביע את דעתו בנושא ומשאיר את הטיפול בנושא בידיו של שר הביטחון בני גנץ. "הדברים ממילא נקבעים בחדרים הסגורים", מסביר בכיר בש"ס. "הרי הכל ייסגר בסופו של דבר בשיחה בין נתניהו לדרעי, ליצמן וגפני. עד אז זה רק כותרות של פוליטיקאים שכבר שנים גורפים הון פוליטי מהנושא הזה".

מי שמיהר לתקוף את גנץ הוא מי שהיה עד לא מכבר שותפו הפוליטי, ח"כ יאיר לפיד שאמר: "זה מעציב מאוד לראות רמטכ"ל לשעבר מבקש מהמדינה זמן כדי לנסות להסביר למה הוא נכנע לדרישות החרדים בעניין הגיוס לצה"ל. השוויון בנטל ייקבר קבורת חמור. רק הפראיירים ימשיכו לשרת וכל זה בחסות שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי".

גם ח"כ אביגדור ליברמן מיהר להגיב: "ביום שהחוק להשתמטות משירות צבאי יובא להצבעה בכנסת – "ישראל ביתנו" תגיש בג"ץ. במקביל הגשתי לאחרונה הצעת חוק שירות צבאי לכל צעיר המגיע לגיל 18".

השארת תגובה