פאניקה בבית שמש: שועלים ותנים

תנים ושועלים שמסתובבים ברחובות ובחצרות הבתים בכל שעות היום – בעיריית בית שמש מגלגלים את האחריות על 'רשות הטבע והגנים' שטוענים, כי סיפקו לרשויות הנחיות מקצועיות כיצד לצמצם את התופעה

תן, צילום מתוך ויקפדיה
תן, צילום מתוך ויקפדיה

סבל רב נגרם לתושבים בחודשים האחרונים. שועלים ותנים הפכו לחלק בלתי נפרד מאוכלוסיית התושבים בחלק משכונות העיר, כשהם מטילים אימה וחמור מכך, מסכנים את הסביבה עם מחלות אותם הם עלולים לשאת עמם.

חיות בר זוהי אינה תופעה חדשה בעיר. נמיות, ממשפחת היונקים בסדרת הטורפים, ממזמן מצאה לה ישוב קבע ברחובות העיר, בעיקר בשעות הלילה. תושבים שמחזיקים ברשותם בעלי כנף, מרגישים זאת על בשרם של העופות אותם הם מגדלים, כשלא פעם הם מגלים כי אלו הפכו לחלק מהתפריט של הנמיות לארוחת חצות.

בשנים האחרונות, בפרט עם אכלוסן של השכונות החדשות, סבלו תושבי העיר, באזורים מסוימים, ממטרד רציני ומאיים קצת יותר. להקות כלבי בר אימתניים שוטטו להנאתם ברחובות העיר, הטילו אימה על תושבי שכונות חפציבה, רמה ג', רמה א', אזור התעשייה ועוד. מאות פניות בנושא הגיעו למוקד העירוני, אך לעירייה לקח כמה חודשים טובים עד שהצליחה למגר את התופעה. בינתיים, היה מי ששילם את המחיר בשל אוזלת יד זו, כאשר מספר תושבים הותקפו על ידי אותן להקות וחלקם אף נזקקו לטיפולים רפואיים.

המטרד העיקרי לתושבי העיר, מלבד הפחד לשהות בקרבתם, היה החשש שאלו כלבים לא מחוסנים ולוקים במחלות שונות, בעיקר כלבת, ובכך בעצם הם הוו מפגע מסוכן עם פוטנציאל גדול לאסון. לאחר פעילות ארוכה של הווטרינרית העירונית, נלכדו ואף נורו להקות כלבי הבר – והתופעה דוכאה וכמעט חוסלה כליל.

תושבי העיר סברו לתומם כי השקט והשלווה שבו ונראה כי המטרד סולק לאלתר, אך מהר מאוד התבדו. בחודשים האחרונים תושבי שכונות חפציבה, הקריה החרדית, מגדל המים ויפה נוף גילו דיירים חדשים שמסתובבים בחצרות הבתים – בדמותם של תנים, אף הם ממשפחת הכלביים.

התנים מוצאים לעצמם מזה זמן רב סביבת מחיה בשכונות אלו, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות עד עלות השחר. עד היום התושבים הכירו אותם בעיקר משמיעת מקהלת יללותיהם, אך לאחרונה, כאמור, התופעה הולכת ומתרחבת, כאשר תנים אלו מוצאים לעצמם מרחב מחייה נוח לשעות נוספות ביום.

"זה הפך לבלתי נסבל. התנים מגיעים בלהקות, מסתובבים סביב פחי האשפה ולעיתים חוסמים את הכניסות לבניינים", אומר ל'השבוע בבית שמש' אחד מתושבי רחוב קהילות יעקב בקריה החרדית. "לא פעם ילדיי פחדו להיכנס לבניין המגורים, כי התנים עמדו ופשוט חסמו את דלת הכניסה".

תושבי השכונות הנמצאות על קו התפר עם הרי יהודה, שמעבר לכביש 10, מביעים תסכול. "אם עד היום בעיקר התעוררנו מיללותיהם של התנים, היום אנחנו כבר מפחדים לצאת מהבית", משתף אותנו בתחושותיו תושב שכונת חפציבה. "הם מסתובבים בחצרות הבתים חפשי ואנחנו חשים לעיתים כי אנחנו כמו בספארי".

אך לא רק התנים קבעו את מושבם בשכונות העיר. בשבועות האחרונים, כאמור, גם שועלים החלו לבקר בתוככי האזורים המיושבים. השועלים, כמו התנים, שייכים אף הם למשפחת הכלבים ומגיעים לאזורים הללו להשלים את סעודתם מפחי האשפה, ציד עכברים וכדו', אותם הם מוצאים בחצרות הבתים.

למרות שהשועלים פעילים בעיקר בשעות הלילה ובעיקר בשטחים פתוחים (כמו יערות ,אזורי חולות ומקווי מים), בשבועות האחרונים הם נצפו פעמים רבות בתוככי השכונות, בשעות הבוקר המאוחרות ולעיתים אף בשעות אחר הצהריים.

סכנה, כלבת!

כפי שציינו החשש הגדול מהשהות בקרבתם של בעלי חיים אלו היא הסכנה כי הם נושאים עמם את מחלת הכלבת ועלולים להפיצה ולהעבירה לאלו שבאים עמם במגע. הנשאים העיקריים הם בעיקר בע"ח ממשפחת הכלבים, אך כל היונקים עלולים להדבק ולחלות בה וממילא להדביק אף בני אדם.

מחלה זו עוברת דרך הרוק, בנשיכה או מִצואה. בעל חי שנושא כלבת בדרך כלל – ניתן לזהותו ע"פ התנהגותו, הוא תוקף במלוא העוצמה את כל הנקרה בדרכו בנשיכה, ובנוסף הוא אינו מפחד מבני אדם.

שועלים ותנים בדרך כלל מתרחקים מבני אדם, בעיקר כשהם בודדים. גם כשהם בלהקות הם אינם מתקיפים ואינם נושכים אלא אם כן התקיפו אותם. שוטטותם באזורים הבנויים, הם בעיקר בשל מקורות המזון שאותו הם מוצאים , באשפה ובזבל. על מנת להפסיק את ביקוריהם יש להקפיד ולזרוק שאריות בשרים ועופות בצורה מסודרת לפחי האשפה ולהקפיד שיהיו סגורים.

תנים ושועלים מוגדרים בחוק כחיות בר מוגנות ובשל כך פגיעת אזרחים בהם אסורה על פי חוק. אם נתקלתם בהם שימרו על מרחק. אל תנסו ללטפם או לפתותם במזון.

עם זאת נציין, כי בעקבות התפרצות הכלבת בשנת 1998, במהלכה נהרגו שלושה אנשים מכלבת, הוחלט לחסן את חיות הבר בשיטת החיסון האוראלי, כמו באירופה וצפון אמריקה, כשעל פי היוזמה חיות אלו מחוסנות באמצעות פיתיונות שמכילות חיסון ואשר מפוזרות בשטחי המחיה שלהם.

ההרעלה שכמעט גרמה להכחדה

התנים מצויים בעיקר באסיה ואפריקה והשועלים אף באירופה ובכל רחבי אמריקה. על אף ששניהם בני אותה משפחה, ניתן  לזהות את ההבדלים ביניהם, כאשר התן, בעל הפרווה האפורה אדמדמה, גדול וגבוה יותר עם זנב קצר, לעומת השועל הקטן יותר, עם צבע פרווה אדמדם וזנב ארוך שקצהו לבן.

בעקבות התפרצות מחלת הכלבת בישראל בשנות ה-50 של האלף הקודמת, בה נהרגו יותר מ- 20 מקרי מוות של בני אדם מכלבת, הרשויות במדינה ניסו למאגר את התופעה בפעילות משולבת של חיסון כלבים לצד הרעלת בעלי חיים משוטטים בראשית שנות ה-60.

ההנחה הייתה כי צפיפותם של חיות הבר שמרחב מחייתם צומצם, זהו הגורם להגברתה של המחלה ובשל כך חשבו כי הקטנת הכמות תביא למיגור התופעה – אך בעקבות הרעלות אלו אוכלוסיות התנים והשועלים בישראל כמעט ונכחדה לחלוטין, בעוד שמחלת הכלבת לא דוכאה לגמרי.

מדיניות ההדברה התגלתה כבעייתית וכתוצאה מפגיעה באוכלוסייה זו (התנים והשועלים) נפגעה שרשרת המזון, בעקבותיה התרבו בישראל הנברנים (מין של מכרסם) ואירעו הכשות רבות של נחשים.

במשך השנים התאוששה אוכלוסיית התנים והשועלים מההרעלה ובינתיים, מי שהפך למפיץ העיקרי של מחלת הכלבת בארץ אלו הם השועלים, שאוכלוסייתם גדלה ומתרחבת בעיקר לכיוון דרום הארץ, בשל יישובים ובסיסי צה"ל התופסים את המרחב הצפוני של מדינתנו הצפופה.

"אז הם כן טובים לנו במרחב או שרק מזיקים?", אתם בטח תוהים. מסתבר שהם הכרחיים לנו, רק שאת פעילותם אנו צריכים בעיקר בשטחים הפתוחים ופחות באזורים העירוניים, שם חתול הבר עושה לנו את העבודה – וצד זוחלים ומכרסמים כמו עכברים ונחשים.

אז מי אחראי?

ברשות הטבע והגנים הגיבו לטענות שהועלו: "תופעת שוטטות חיות בר במרחב העירוני נובעת מצמצום שטחי המחייה שלהן בשטחים הפתוחים, כתוצאה מפיתוח תשתיות ובניית שכונות מגורים וכן מחיפוש אחר מזון קל וזמין שמקורו בפסולת של האדם".

עוד הוסיפו, כי "רשות הטבע והגנים מספקת הנחיות מקצועיות לרשויות כיצד לצמצם את תופעת חיות הבר בתוך הערים, בין היתר על ידי פעולות סניטציה כגון: הקפדה על ניקיון השטח העירוני, סגירת פחי אשפה וקיבועם ברחבי העיר, פינוי אשפה תכוף ואיסור האכלת חיות על ידי התושבים, לרבות השארת צלוחיות אוכל ומים במדרכות. כך גם נעשה מול עיריית בית שמש. הקפדה על פעולות אלו תצמצם את נוכחות חיות הבר שנכנסות לתוך אזורי העיר כדי לחפש מזון זמין".

"יש לציין כי חיות הבר, שלעיתים משוטטות בערים וביניהן תנים, שועלים, חזירי בר וכו', אינן מסוכנות לכשעצמן והן אף נרתעות מקרבת אדם", הוסיפו ברשות."יחד עם זאת כמקדם הגנה מומלץ לשמור מרחק מהם. במקרים חריגים וכמוצא אחרון נבחנים גם פתרונות נוספים כגון היתר לדילול פרטים מסויימים של חיות בר הנכנסים תדירות לעיר".

עיריית בית שמש: ״התנים הינם חיות בר מוגנות אשר נמצאות בכל רחבי הארץ. כחיה מוגנת הם אינם מזיקים לבני האדם ועל כן, על פי חוק, אסור לפגוע בהם או ללכוד אותם, אלא באישורם של רשות הטבע והגנים. בבדיקה שנעשתה על ידי המחלקה הווטרינרית, אין חשש שהתנים בעיר בית שמש נגועים בכלבת. המחלקה הווטרינרית של העירייה פנתה מספר פעמים לרשות הטבע והגנים לקבלת היתר מיוחד ללכוד אותם מהשכונות ולהעבירם חזרה אל הטבע, והרשות לא נתנה כל היתר. בעירייה מדגישים כי על מנת להרחיק תנים, יש להקפיד על סניטציה, בין השאר לזרוק זבל לפח ולסגור את המכסה, לא לפזר אוכל לחתולים ולאטום מחסנים. בנוסף במחלקה הווטרינרית מרגיעים כי אין כל חשש מהתנים. הם אינם תוקפים בני אדם ואף מועילים בהדברה טבעית של מכרסמים וסילוק פגרים".

השארת תגובה