בכיר שיגר מכתב תמיכה במבקר החדש

בכיר במשרד המשפטים שיגר מכתב תמיכה במבקר המדינה החדש הנתון לביקורת מצד האופוזיציה בו הוא מאשים את המבקר לינדנשטראוס בהפיכת מוסד המבקר למוסד של חושפי שחיתויות

אנגלמן
אנגלמן

מבקר המדינה הנכנס מתניהו אנגלמן שתכניותיו במשרד נתונים תחת גורמי אופוזיציה למתקפה וביקורת בגין קשריו המוקדמים עם רה"מ נתניהו, קיבל בימים האחרונים מכתב תמיכה מפתיע מלא אחר מאשר גורם בכיר במשרד המשפטים המחזק את תוכניותיו לרפורמה במשרת 'המבקר'.

במכתב שלא דווח שם השולח וכותבו אך תוכנו פורסם ב'מעריב' נכתב:

“אני מבקש לחזק את ידך. קודם קודמך בתפקיד גרם נזק חמור למוסד הביקורת בקובעו שתפקידה העיקרי הוא לחשוף שחיתויות ולהילחם בהן”.

הכותב שמטיל את האשמה על הפגיעה במוסד המבקר על השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס שכיהן בתפקיד לפני המבקר האחרון השופט שפירא, מדגיש, כי “למבקר אין כלים לחשוף שחיתות. אין לו סמכויות להאזנת סתר, ואפילו אין לו סמכות לחקור מי שאינו עובד בגוף מבוקר. יתרה מזו, סדר עדיפות כזה הופך את המבקר לאויב המבוקרים ומונע מהם להתייחס לביקורת כמנוף לתיקון”.

הגורם הבכיר שכתב את המכתב, מציין שורה של שגיאות לכאורה שנעשו על ידי לינדנשטראוס: “הטעות החמורה של לינדנשטראוס הייתה שהוא הפך את עצמו לחושף שחיתויות, ולא רק שהוא לא סייע בכך למאבק בשחיתות אלא שהוא אף חיבל בחקירות. כשאני מגלה ומקבל מידע בעל גוון פלילי, אני לא נוגע בו כלל ולא פונה לאף אחד מהחשודים או המעורבים, אלא מיד מעביר אותו ליאח”ה – שתבצע חקירה סמויה, שתבצע האזנות, תפיסת מסמכים, חיקורי דין ועוד אלף ואחד אמצעי חקירה שיש לה ואין לי, וגם לא למבקר המדינה. ואז מגיע שלב ‘הפרוץ’ והמשטרה עוצרת לחקירה את כל המעורבים וחוקרת אותם, בלי שיש להם יכולת לשבש את החקירה”.

“כשאדם עומד לפני חקירת משטרה או הליך בבית המשפט, הוא יכול להחליט שהוא אומר את האמת ומסייע למערכת להוציא את הצדק לאור. אבל ברוב גדול של המקרים, כשהאדם מבין שהעניין האישי שלו מונח על כפות המאזניים, הוא מסתגר ופועל למען האינטרס שלו, גם כשהוא לא עולה בקנה אחד עם האינטרס של המערכת – זה ההבדל שאמור להיות בין חקירת משטרה לעבודת ביקורת. המשטרה מחפשת לחשוף את העבירה שבוצעה, במרכז עומד האדם הנחקר והמטרה היא להעמיד לדין את העבריין. אך הביקורת צריכה להיות במבט צופה פני עתיד. כאשר המבקר נמצא עם סכין בין השיניים – הגוף המבוקר לא משתף פעולה, הוא יכול אפילו לשכור עורך דין – והדבר האחרון שהוא חושב עליו זה לשפר את תפקוד המערכת”.

הבכיר מוסיף ומציין במכתבו כיצד הוא מנחה את עובדיו לפעול מול מבקר המדינה ומול גופי ביקורת אחרים. “אני מדגיש תמיד לעובדים שלי את החשיבות הרבה של הביקורת ככלי ניהולי שמטרתו לשפר את עבודתנו ולא לערוף את ראשינו. ביקורת עניינית שנערכה אצלי לפני מספר שנים הייתה מנוף משמעותי ביותר לשינויים ושיפורים רבים שעשינו בתחום נשוא הביקורת. כך צריכה להיות ביקורת”.

לטענת הגורם הבכיר, ההחלטה של לינדנשטראוס לבצע ביקורות בזמן אמת הפכה אותו למנהל בפועל, לבעל הסמכות, אך ללא נטילת האחריות. “ביקורת בזמן אמת מנוגדת במהותה למוסד הביקורת. מבקר חיצוני לא יכול לבחון בזמן אמת פעולות של גופי השלטון, אין לו את הכלים בשביל זה. זה לא רציני ומשבש את עבודת המערכות. מבקר המדינה צריך לעסוק במגמות, לבחון תהליכים ולא להתערב בעבודה השוטפת של הגופים המבוקרים. הוא לא אמור להיות מתווה המדיניות בפועל”.

השארת תגובה