בחירה עצמית

בית המקדש - אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה
בית המקדש - אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה

זקן וזקנה שעלו לשמיים, פונקו כראוי בבית יפה ובמיטב עינוגי העולם הבא. אומר הזקן לאישתו: ״את רואה, לולא האוכל הטבעוני שלך כבר מזמן יכולנו להגיע לכאן…״

ברור שלאדם הרבה יותר טוב למעלה, שם הוא פטור ומשוחרר מעבודת העולם, מההשקעה בעסקים ומהבלי היום-יום. אם כך, מדוע אנו מתאבלים כל כך ומתקשים "לשחרר" אדם לעולם האמת?

משום שרק כאן, בעולם הזה, אפשר להשקיע ולעשות עבודה ובמיוחד לקיים מצוות. שם, בעולם האמת, כבר לא תהיה לנו ההזדמנות לקיים תורה ומצוות.

אלא מה? אלוקים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים, ויכולת לשנת לילה ערבה למי שיש לה תינוקות קטנים להאכיל בלילה… וכך בדיוק גם אנו, בעולם הזה, לא ממש מרגישים את העונג שבקיום המצווה, אלא עושים "כי כך מקובל" או "כך צריך" או "כי ה׳ אמר". שם למעלה, כשיהיה התענוג כבר לא תהיה היכולת (אגב, זאת הסיבה שכשנכנסים לבית החיים תוחבים את הציציות לתוך המכנסיים, כדי שלא יהיה ״לעג לרש״ לנפטרים שכבר לא יכולים לזכות במצוות ציצית).

בפרשת אמור מופיעים ציוויי ה' לאהרן ולבניו, וגם הדין שהכהן הגדול, הנעלה בקדושתו, צריך להיות גבוה מכולם: בעושר, ביופי, בכוח ובחוכמה. ניתן לראות כאן את השילוב שבין שיא הקדושה לבין החיצוניות, שילוב בין גשמיות לרוחניות. הגם שאת נדרשת להגיע לדרגה גבוהה יותר בחיבור עם ה', הדרך להגיע לכך היא באמצעות העבודה עם הגוף הגשמי וענייני העולם.

הקב"ה בחר בגוף הישראלי בבחירה עצמית. כאשר אני מעלה את העולם לקדושה, אני מתחברת לה' בקשר של בחירה עצמותית ואז העולם נעשה 'דירה בתחתונים'. כאשר העולם מגיע לתכליתו האמיתית, מתבטלות ההזדמנויות לעשות עבירות.

הרעיון הזה דומה למעבר ממצב של גלות לגאולה.

המילים 'גולה' ו'גאולה' זהות, אלא שנוספת האות 'אלף' הרומזת ל: 'אלופו' של עולם.

הרמב"ם כותב שגם לעתיד לבוא "עולם כמנהגו נוהג". כלומר, כל מה שהשגת בזמן הגלות, יישאר שלך ואיתך, אלא שתהפכי להיות "משוחררת" מכל מה שמנהל, מטריד או נגוע באינטרסים, ואז תגלי את הדבר האמיתי – את הכוח האלוקי שמפעפע בך להכין את העולם לגאולה ולהאיר אותו בהדלקת נרות שבת, בצדקה ולעורר נשים יהודיות שיוסיפו בלימוד התורה ובקיום המצוות כזירוז לגאולה.

אז קדימה! גשי לעשייה משמעותית ומקדמת כזאת, שתבטא בתשוקה שלך להצליח ולהגשים את הייעוד שלך פה בעולם הזה – לשלב גשמיות ורוחניות.

השארת תגובה