יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר פרסם אמש החלטה הקובעת מתווים והנחיות לעריכת ולפרסום של סקרי בחירות, זאת כדי להגביר שקיפות בנושאים אלה ולמנוע הטעיה של הציבור.
בכך נעתר יו"ר ועדת הבחירות לעתירת מפלגת "עלה ירוק" שדרשה כי יוצאו צווים נגד גופי תקשורת המשדרים סקרים לציבור, או מפרסמים בכתב לציבור את תוצאותיו של סקר בחירות, וכן עורכי סקרי בחירות.
העותרת טענה כי גופי התקשורת מפרים חובות גילוי המוטלות עליהם בעת פרסום סקרים וכי מכוני הסקרים מפרים חובות דיווח לוועדת הבחירות המרכזית.
בנוסף, העותרת ביקשה כי יו"ר הוועדה יורה לגופי התקשורת הנ"ל, לגלות ולדווח על תוצאות הסקר גם במתכונתן הגולמית, טרם שנעשה עיבוד לממצאים בידי מכוני הסקרים.
העותרת טענה עוד בעתירתה, להטלת חובת גילוי על מכוני הסקרים, כדי שיחשפו האם הם מצויים בניגוד עניינים או קשורים בקשר עסקי עם מי מרשימות המועמדים לכנסת.
יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה שהיה המשיב לעתירה, סבר כי אין להטיל על המשיבים חובת דיווח על הנתונים הגולמיים. שכן לשיטתו, לנתונים הגולמיים אין משמעות בפני עצמם ללא הליך "ניפוח" ו"עיבוד" (מונחים מקובלים בסטטיסטיקה) בהתאם למתודולוגיית הסקר, וכי תכליתם של סקרי הבחירות היא להביא לידיעת הציבור את דפוסי ההצבעה בבחירות בזמן נתון, ומשכך הצגת הנתונים הגולמיים ללא התפלגות המנדטים לבחירות לכנסת, או את עמדות הציבור – איננה מממשת את תכלית הסקר.
היועמ"ש סבר מאידך כי יש לפרסם ולדווח את נתוני הסקרים גם ביחס למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, ובלבד שהן צברו 1% מקולות הנשאלים. היועמ"ש הביע עוד את דעתו שאין להטיל חובה על מכוני הסקרים לדווח על התקשרויות שלהם עם רשימות מתמודדים בבחירות, כל עוד הדין הקיים איננו מטיל חובת גילוי שכזו.
יו"ר הוועדה קיבל את העתירה באופן חלקי, תוך שהוא מציין כי מרבית הסוגיות שבמוקד העתירה אינן שנויות עוד במחלוקת עקרונית בין הצדדים. לאחר שהם הגישו הודעות מעדכנות ובהן הסכמות שונות שהושגו בהמלצת יו"ר הוועדה.
מעבר לכך, יו"ר וועדת הבחירות, השופט מלצר, קבע, בין השאר, כדלקמן:
אין לשנות מהחלטתו של כב' השופט ס' ג'ובראן ב-תב"כ 27/20 מפלגת עלה ירוק נ' עיתון הארץ, אשר ניתנה בשנת 2015 ועסקה בחלק מהסוגיות שהתעוררו בעתירה הנוכחית, שם נקבע בכל הנוגע לחובת הפרסום החלה על גופי התקשורת, כי עליהם לכלול בתוצאות הסקר שהם מפרסמים גם רשימות מועמדים שאינן עוברות את אחוז החסימה, אך שיעור התמיכה בהן עולה על אחוז אחד (1%).
על מכוני הסקרים לדווח לוועדת הבחירות המרכזית גם על תוצאותיו הגולמיות של הסקר, כך ששיעור התמיכה בכל מפלגה, ידווח גם באחוזים מתוך כלל הנשאלים בסקר הבחירות שהשיבו, זאת לצד ציון מספר ואחוז הנשאלים שסירבו לענות, או לא התאימו להשתתף בסקר. דרישה זו באה בנוסף לחובת מכון הסקרים לדווח על תוצאות הסקר, לאחר ה"ניפוח" ו"העיבוד" – בפרסום שנעשה בפילוח לפי מנדטים. חובה כאמור איננה חלה על גופי התקשורת.
על מכוני הסקרים לשלוח לוועדת הבחירות המרכזית את הדיווחים הנ"ל תוך 96-24 שעות מעת פרסום הסקר, כאשר בשבועיים שלפני יום הבחירות – הדיווח ייעשה תוך 24 שעות ממועד פרסום הסקר.
לעניין שאלת חובת גילוי או דיווח על קשרים עסקיים שעורכי הסקרים מקיימים עם מפלגות וגופים פוליטיים – אף שאין בדין חובה מפורשת המטילה על מכוני הסקרים וגופי התקשורת, הוער כי יהיה זה ראוי מצד עורכי הסקרים לנהוג בשקיפות בעניין זה ולגלות קשרים אלו. כמו כן, נאמר כי גילוי מלא בעת עריכת הסקרים (ולא רק בעת פרסומם), של זהות הגוף עורך הסקר, וכן של שם המזמין שמטעמו הוא נערך – יהיה ראוי.
כמו כן, גוף המשדר לציבור, או מפרסם לציבור בכתב תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים – חייב לציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק מהסקר שערך מסקנות של ממש לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור. כמו כן, עליו לציין את זהות מזמין הסקר שאיננו מבוסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ומי ערך את הסקר האמור.
השופט מלצר הדגיש כי ההחלטה תכנס לתוקף בתאריך 01.03.2019 ומיד לאחר מכן תהיה אכיפה קפדנית של הוראות החוק בעניינים אלה, כאשר הפרה של ההוראות תהווה עבירה פלילית שדינה מאסר של עד שישה חודשים, או קנסות גבוהים.
בסיום החלטתו ציין השופט מלצר את תרומתה של העותרת, מפלגת "עלה ירוק" (שבסופו של דבר החליטה שלא להגיש רשימה להתמודדות בבחירות לכנסת ה-21) – לנושא הסקרים בבחירות והשקיפות הנדרשת בהקשר אליהם.
