המזוזה של הרצליה: רבי יחיאל יצחק יעקובוביץ' זצ"ל

יו"ר המועצה הדתית בהרצליה עו"ד דן פנחס מספר על המפגש האחרון והנדיר ביממה האחרונה לחייו של רב העיר שהקדיש את חייו להרבות טהרה בישראל • יוזמת האחדות בין הסיעות החרדיות והספדו של ראש העיר

דרשה_עשית_תשעב
דרשה_עשית_תשעב

שלושה שבועות חלפו מאז יום ג' בשבט תשע"ט, היום בו התייתמה הרצליה מרבה המיתולוגי שכיהן בראשותה כמעט מקום המדינה וייסוד העיר, הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ' זצוק"ל. המונים מבני העיר ובני ישיבות מכל רחבי הארץ ליוו אותו בדרכו האחרונה בכמה ערים בהם סובב מסע ההלוויה עליו נעמוד בהמשך וגם נביא מדבריהם של מרנן ורבנן גדולי ישראל וראשי הישיבות שהספידו מרות את חברם לספסל הלימודים ולהרבצת תורה בקרב יהודי ארץ ישראל.

מקום חותנו על פני מקום אביו

הגר"י זצ"ל נולד בו' אייר תר"צ בגרמניה לאביו הג"ר יוסף חיים זצ"ל, שהיה מראשי ישיבת פרנקפורט ואחד מרבני גרמניה עד למלחמת העולם השנייה. לאחר עלותו ארצה כיהן לימים כאחד מראשי ישיבת 'קול תורה' בירושלים. בהיותו כבן חמש שנים עלו הוריו ארצה והתגוררו בירושלים שם התחנך על ברכי המסורת כשאביו משקיע בו שיגדל בדרך הראויה בעמל התורה וביראת שמים צרופה.

כשנוסדה אם הישיבות, ישיבת פוניבז' המעטירה בחודש כסליו תש"ד על ידי מרן הגרי"ש כהנמן זצוק"ל גאב"ד פוניבז', היה הגרי"י זצ"ל בין ששת הבחורים שהיוו את הגרעין הראשוני לפתיחת הישיבה. בתחילה הם למדו בביהמ"ד 'הליגמן' בבני ברק. עד מהרה הוא נודע כאחד מבחירי הישיבה בגודל דביקותו בתורה עיונו הרב ויראתו שקדמה לחכמתו, לצד מידותיו המופלאות. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן לאשתו הרבנית שתבדל  לחיים טובים, מרת שפרינצא מובשוביץ, בתו היחידה של הגאון רבי בנימין מובשוביץ זצ"ל אב"ד קניזיץ ברוסיה בה מילא מקום אביו הגאון רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ זצ"ל ששימש בכתר הרבנות כיובל שנים.

לאחר עלותו ארצה בשנת תרצ"ג, נתמנה לכהן כרב במושבה הרצליה, ומיד יסד בה בית ספר תורני שהיה כמעט הראשון בישוב החדש ובה נודע בפעולותיו הכבירות למען הדת במסגרתם גם הקים את ישיבת השרון הנודעת בה כיהן גם כר"מ וראש ישיבה רבה של רמת השרון הגאון הצדיק רבי יעקב אלדשטיין זצ"ל. בין אירוסי בתו לחתונתה, בכ"א כסליו תשי"ג, נלקח הרב מובשוביץ זצ"ל לבית עולמו.

המכה הכואבת לא מנעה את הנישואין, אך עוד קודם להם דובר אודות החתן הצעיר, רבי יחיאל יצחק יעקובוביץ', שימלא מקום חותנו למרות גילו הצעיר. מי שסייע מאד לבחירתו לכהן כרב העיר הרצליה, היה מרן החזון איש זצוק"ל, למרות שהרבה הועידוהו למלאות מקום אביו בישיבת 'קול תורה' בירושלים, הוא נקרא ע"י מרן החזו"א ועוד מגדולי ישראל למלאות מקום חותנו ברבנות העיר הרצליה. המינוי בפועל לכהן כרב של הרצליה, התקיים ביום החתונה של הרב שנערך בר"ח ניסן תשי"ג במעמד ראשי ישיבת פוניבז' זצוק"ל.

'מזל טוב' על צרות

בכל העניינים החשובים שנגעו לעולם הרבנות בעירו, היה נועץ רבות במרן החזו"א זצוק"ל וכפי שסיפר לימים כדברים האלה: "הוראת מרן החזו"א שלא הירפה מכך שנפתח בי"ס לחינוך העצמאי וכשבס"ד פתחנו בי"ס נפרד, לא היה מקום לפתוח זאת, ובנינו שני חדרים קטנים וכך החל החינוך העצמאי בהרצליה. לחנוכת הבית לשני החדרים הללו הגיע מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל לכבד אותנו ,ונשא דברים חמים על החינוך הטהור ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לייסד חינוך עצמאי, וכשפעם הלכתי למרן הרב זצוק"ל וסיפרתי לו שעושים לי צרות בעיר אמר לי על אתר 'מזל טוב! עכשיו נהיית רב, כי רב שלא עושים לו צרות בעירו אינו רב".

כל ימיו היה נערץ בפי כל מכריו והצליח להטביע חותם מופלא על כל יישובי השרון. עוד מימי צעירותו נקרא ע"י מרן הרב מפוניבז' לסור למחנות העולים בראש העין, שם נאבקו העולים על זכותם לגדל את ילדיהם לשמירת תורה ומצוות, והוא היה יוצא למחנות לשמח הילדים ולקרבם לאבינו שבשמים בצורה מעוררת השתאות.

במקרה אחר שלחו הרב מפונביז' זצוק"ל לארגן מבצע התרמה של ביגוד עבור ילדי תימן והוריהם, ובמסגרת זו המשגיח הגרא"א דסלר זצוק"ל מרוב תשוקתו למצווה רוקן בזריזות כל התכולה מארון הבגדים בדירתו ונתן בידיו. כן היה מכוון דרכם של כל ציבור היראים והמתקרבים בעירו, כשהוא מוסר שיעורים בבית מדרשו ואחראי לחזק בדקי הבית במוסדות החינוך והישיבה המפוארת.

במשך עשרות שנות רבנותו ,הצליח להאהיב שם שמים בכל הליכותיו בעיר, ועם זאת כשהיה נצרך לזעוק את זעקת השבת והכשרות, לא חשש מאיש ויצא בראש המוחים למען שמירת השבת וכבוד השי"ת. בשנת תש"ל אף נעצר כשעמד בראש המוחים והוגשו נגדו הליכים כשנאבק למען השבת, ומאז עמד על חומת הכשרות והחינוך בעירו, כנגד כל הפרצות שניסו לפרוץ בה והיה דוגמא מופתית לרב מדור קודם שהכל סרים למרותו ולאורו הבוהק.

במשך השנים הוצעו לו הצעות שונות ומגוונות במקומות שונים, אך אחריותו לא נתנה לו לעזוב את משרתו האחראית לעיר הרצליה והערים הסמוכות. בתקופה האחרונה נחלש מעט ועם זאת לא ויתר על סדר יומו בלימודיו ובשיעוריו הרבים לצד הנהגתה הרוחנית של העיר בכל מרחביה, בשבוע האחרון לחייו עוד השתתף בשמחת נישואי נכדתו ,ובשעת לפנות בוקר מוקדמת נדם לפתע ליבו ויצאה נשמתו בטהרה.

ויהי בנסוע הארון

מסע ההלוויה בראשות גדולי תורה ראשי ישיבות ואלפי בני העיר יצא בשעה 11:00 מבית הכנסת הגדול בהרצליה שם ספדו לו מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שקונן בין היתר על האבידה הקשה והחלל הגדול שנפער בעיר הרצליה. ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי ברוך דב פוברסקי קונן עליו בקול נהי איך נפלו גיבורים בהיותו מעמודי הישיבה שכל ימיו היה למען שמו יתברך והרבות תורה ויראה בשלימות כפי שהתנהג כל ימיו. ראש ישיבת סלבודקא מרן הגאון רבי דב לנדו ספד: "קשה עלי מאד להספיד את רעי וידידי שלמדנו יחד בחברותא תקופות זמנים, אהוב בכל בחינותיו בלימוד התורה בחיי יום יום ביראתו ובצדקתו ובאמיתת יושר תהלוכותיו המרשימה מאד בין בין־אדם־למקום בין בין־אדם־לחברו, התמסרותו המיוחדת יחד עם רעיו מבני הישיבה בתקופות הקשות בהן כשהובאו לארץ גלויות שלמות ועוקרי הדת עשו את כל המאמצים לעקרם בכל מיני דרכים שפלות ובזויות מהתורה והמצוות שחיו בהן דורות ע"ג דורות בארצות גלותם".

הגר"י פרץ, רב העיר רעננה, תיאר כמה היה דמות של רב מדורות קדומים שידע להאהיב שמו יתברך בכל הליכותיו . הגר"י שלוש מרבני העיר ספד לו נרגשות וכן ראש העיר ושבעת בניו שתיארו בקול בוכים כמה היה מסור לגידולם וחינוכם כל ימיהם בתכלית האמת בכל ג' עמודי העולם תורה עבודה וגמילות חסדים. לאחר אמירת הקדיש המשיך מסע ההלוויה לירושלים שם יצא מסע ההלוויה מבית ההלוויות שמגר בו ספדו לו נרגשות רבנים וראשי ישיבות ולאחר מכן המשיך מסע ההלוויה לעבר הר המנוחות שם נטמן לצד אביו זצ"ל.

הגרי"י זצ"ל הותיר אחריו לברכה את רעייתו הרבנית שתחי' שעמדה לימינו כל שנותיו, בניו הרבנים הגאונים: רבי בנימין מחשובי הלומדים בשכונת רמת שלמה בירושלים, רבי חיים יוסף ר"מ ישיבת פוניבז' לצעירים, רבי ישראל מאיר מרבני ישיבת 'נחלת הלוויים' בחיפה, רבי מרדכי שלמה מרבני ישיבת 'אוצר התורה ודעת חיים', רבי דניאל ראש ישיבת 'נחלת בנימין', רבי אברהם ישעיהו ר"מ ישיבת 'דברי מרדכי' בבני ברק, ורבי יהודה אריה מחשובי האברכים בבני ברק. חתניו: רבי לוי טננבוים מחשובי הלומדים בשכונת רמת שלמה בירושלים, רבי משה פינקל מרביץ תורה ובעמח"ס 'ברכת משה', רבי דוד אייזנברג ראש כולל בירושלים ורבי בנימין מאיר כהן ר"מ בישיבת 'מאור התורה'. נכדים ונינים הממשיכים במורשתו המופלאה אותה הותיר אחריו לדורות עולם.

אחותו היא הסופרת החרדית רבקה שזורי (חנה ובר). גיסיו הם: הגאון רבי אורי קלרמן – שהיה מראשי ישיבת 'כנסת חזקיהו' בכפר חסידים, הרב אברהם ארלנגר – מראשי ישיבת 'קול תורה', הרב אברהם עמרם קוך המכונה 'הצדיק מחיפה', והרב צבי ובר – רב שכונת נווה יעקב וחבר בד"ץ 'שארית ישראל' של תנועת 'דגל התורה'.

תקיפות ודרכי נועם

כרב עיר למעלה מששה עשורים, הרי שאחת ההצטלבויות בהם ניצב הרב, היה בכל הקשור לניהול כלל ענייני הדת בעיר. מטבע הדברים יש משקל רב לפעילות של המועצה הדתית בשיתוף פעולה ובהרמוניה עם לשכת הרב הראשי. ביקשנו לשם כך לשמוע את דבריו וזיכרונותיו של יו"ר המועצה הדתית בהרצליה, על השנים הרבות במחיצת הרב והעבודה המשותפת שלהם למען העמדת הדת על תילה בעיר החילונית השוכנת לחוף ימים.

עם היוודע לו הבשורה המרה אמר יו"ר המועצה הדתית בהרצליה עו"ד דן פנחס כי "האבדה כבדה לכל העיר הרצליה ולעולם הרבנות בכלל, עם לכתו של הרב הגאון רבי יחיאל יצחק יעקובוביץ' זכר צדיק לברכה".

מה אתם זוכרים כמוטו שליווה את פעילות הרב לאורך שנותיו הרבות בהנהגת העיר?

"הרב כיהן כרב עיר למעלה משישים ושש שנה" הוא נוקב במספר המדויק והנדיר "במשך כל שנות כהונתו הוא ידע איך מצד אחד לדרוש לקיים את ההלכה כהלכתה ללא הנחות, ומן הצד שני ידע בדרכי נועם לשכנע את מי שהיה צריך כיצד לעשות זאת.

"אתן דוגמא" הוא אומר "בתי המלון בהרצליה, כולם עם תעודת הכשר. לבתי מלון, בלא מעט מקרים, יש בעיות כאלו ואחרות במהלך עבודתם, זה דבר מורכב ביותר" הוא מסביר את המשמעות "הרב מצד אחד לא ויתר על דרישות הלכתיות, ומצד שני ידע איך למצוא את הפתרונות שבית המלון יוכל לעמוד בזה גם מבחינה כלכלית. מנכ"לי בתי המלון העריצו את הרב, את נועם הליכותיו ואת דמותו, זו היא דוגמא לעשייה שלו בנושא הכשרות" הוא מסיים.

מה הנושא שהיה הכי חשוב לרב זצ"ל בכל הקשור לתחום הדת?

"דבר אחד היה בראש מעייניו כל הזמן" עונה דן פנחס ללא השתהות "הנושא של טהרה ומקוואות. במהלך השנים שעבדתי עם הרב זצ"ל, כל כך היה מעורב בנושאים של מקוואות ובנושא טהרת המשפחה, בעיקר שם דגש על הקשר של המועצה הדתית והרבנות עם ניהול המקוואות והתאמתם לציבור".

בגילו המבוגר היה הרב מעורב בכל מיזם ציבורי והלכתי בעיר?

"הרב היה מעורב בכל דבר" הוא קובע "היה לו זיכרון פנומנלי מדהים, היה מאוד ממוקד וזכר אנשים מספרים ומקומות מלפני עשרות שנים. זכר את הפרטים של כל חברי ועובדי המועצה הדתית, ליווה אותם בכל פרט, גם עלי הוא ידע כל פרט. הוא ידע איך למצוא את הדרך גם אם לא היינו בדיוק באותו זרם דתי, הוא ידע והבין וכולנו קיבלנו את סמכותו ואת פסקיו. הערצנו אותו, כולנו כל חברי המועצה. דמעות ירדו מעיניהם של כל חברי המועצה כאשר הגיעה הידיעה על  פטירתו" הוא מספר.

פרידה מפתיעה

מתי הפעם האחרונה ששוחתם?

כאן משתף אותנו פנחס בסיפור שהוא מגדיר כ"מדהים". אחרי ששמענו את הסיפור נאלצנו להסכים עמו. "לרב היו בשנים האחרונות קשיי הליכה" הוא פותח "ולכן הוא לא היה מגיע למשרדו במועצה אלא לבית הכנסת הגדול שם היה גם כולל, שם הייתי נפגש עמו כדי לעדכן אותו, לדון איתו מפעם לפעם, הפגישות היו מתרחשות מעת לעת כל פעם כמחצית השעה או רבע שעה בהתאם לנסיבות.

"לא יאומן, אתמול (השיחה נערכה ביום פטירתו של הרב זצ"ל. י"ג) הלכתי לפגוש אותו להתייעץ איתו בעניין מסוים, היה זה בשעה 11 בצהריים, אני מגיע לביתו וזה הזמן שלקחו את הרב ברכב מביתו לכולל וזה הזמן שאני משוחח עם הרב, אנחנו ניצבים על פתח ביתו והוא עומד ונשען על הליכון ואני עומד מולו ומתחילים לדבר. אחרי מספר דקות הוא אומר לי 'אולי דני ניכנס לחדר ונדבר כמה דקות', אמרתי לו כבוד הרב אני לא רוצה לגזול מזמנו של הרב, אולי נלך ונדבר בדרך לכולל לבית הכנסת. הוא אומר לי לא, הכוונה שלי שלא תטרח ותעמוד הרבה זמן. הרב שכל כך קשה לו לעמוד, בן 89, דואג לי שאני לא אטרח ואעמוד. והשיחה הזו נמשכה משעה 11 ועד השעה אחד ורבע, זה לא יאומן.

על מה שוחחתם?

הנושא היה על המועצה הדתית, על המקוואות, הקשר שבין המועצה הדתית עם העירייה, הוא נתן לי עצות כיצד לענות ולפעול בנושאים מסוימים ומאוד התעניין היכן אנחנו עומדים בשיפוץ המקווה שאנו עושים כעת, הוא זכר כל פרט ודיבר איתי בצלילות. אף פעם לא היה שדיברתי איתו למעלה מחצי שעה – שעה" הוא מסביר עד כמה חריגה הייתה השיחה "וזאת הייתה הזדמנות פז ואני לא מבין למה אתמול דווקא, עכשיו אני מבין, אז לא הבנתי אבל הרגשתי צורך לקפוץ אל הרב ולדבר איתו וסיימנו את השיחה עם ברכה שלו אלי שאני אצליח להמשיך ולעשות למען העיר הרצליה במועצה הדתית. למפרע התברר לי שהוא בירך אותי לפני מותו.

בשעות הבוקר נחנקתי מדמעות כששמעתי את הבשורה המרה ומיד שחזרתי את השיחה של אתמול.

#תושבי הרצליה אינם דתיים ברובם, הרב הצליח לפעול אצלם?

לרב יעקובוביץ' הייתה את התכונה הזו. הוא ידע לעמוד מול אנשים גם אם לא שומרי מצוות בהגדרה. הוא ידע לעמוד לפניהם ולשכנע אותם. הם הסתכלו על הפנים שלו, על הדרת הפנים, על הזקן על העניינים, אף אחד לא יכול היה לסרב. לפעמים יש אי הסכמות או דעות שונות בעניין כזה או אחר בין חילוניים לדתיים שקשורים גם למועצה הדתית, והם היו מבקשים הנחות במרכאות נניח בנושאים של כשרות, בתום השיחה איתו הם היו עושים הרבה יותר ממה שהוא ביקש, הוא ידע לשכנע בנועם שלו גם אם הוא היה תקיף בדעותיו הוא ידע איך להעביר את המסר, היינו פשוט נדהמים איך הוא מצליח להעביר את המסר לאנשים האחרים. זו הייתה התכונה שלו.

אם כל הידע העצום שלו והגאונות בתורה הוא היה פשוט מבריק, הוא ידע לנתח דברים בצורה כלך כך אינטליגנטית, ניתן עוד כל כך הרבה לדבר עליו, זה ממש מעט מן המעט מה שדיברנו" הוא חותם את דבריו שנאמרים מתוך סערת רגשות ויגון מתפרץ.

המפץ החרדי נוסח הרצליה

לקראת הבחירות המוניציפליות שהתרגשו עלינו לפני כמה חודשים, ניסה הרב יעקובוביץ' להוביל מהלך אחדות של שני המפלגות החרדיות להם נציגות במועצת העיר, 'גשר' של נציגו האישי אלעד צדיקוב המזוהה עם 'דגל התורה' וסיעת ש"ס. בידיעה שהופיעה באותם ימים בעיתוננו מעניין לראות את השפעתו הרבה של הרב על החיים הציבוריים בעיר ואת הציות ללא עוררין של חבר המועצה החרדי להחלטותיו של הרב, כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בשיחה שקיים עם עמיתי כתבנו המוניציפלי ישראל פריי.

"רבה של הרצליה הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ' מנסה להוביל מהלך של איחוד המפלגות החרדיות בעיר לקראת הבחירות הקרובות" נכתב בידיעה. "בין מפלגת 'גשר' – המזוהה עם 'דגל התורה' ומפלגת ש"ס המקומית, שוררים יחסי אי אמון על גבול האיבה והדרך לשלום נראית ארוכה וקשה מתמיד.

"בעיר הרצליה מכהנים בקדנציה זו שלושה נציגים חרדיים. שני נציגי ש"ס ונציג אחד של המפלגה שכאמור מזוהה עם הסיעה הליטאית. במהלך הקדנציה, נפערה תהום בין הצדדים כאשר נציג 'דגל' אלעד צדיקוב, הוביל קו נוקשה ובלט במחאות על ענייני השבת והצניעות, לעומת שתיקת נציגי ש"ס.

"לפני כשנה, על רקע מכתב שעורר תסיסה מקומית, הדיח ראש העיר משה פדלון את צדיקוב מהקואליציה העירונית, והתייחס למכתב שגרר את המהומה: "מכתבך הרצוף באי דיוקים, בורות מדעית וערכית, פחד וחוסר הבנה של העידן בו אנו חיים". בתגובה, ביטל יו"ר 'דגל התורה' חבר הכנסת משה גפני פגישה מתוכננת עם פדלון ובמכתב נזעם הזכיר לו כי המפלגה תמכה במועמדותו לראשות העיר.

"וזה לא הכל. רגע לפני אישור חוק המרכולים בכנסת בקריאה שלישית, העלה ראש עיריית הרצליה פדלון הצעה שתביא לפתיחת עסקים מסוימים בשבת, מהלך שנעשה על ידי עיריות רבות. בזמן שצדיקוב מחה בקולניות, נציגי ש"ס לא השמיעו את קולם, דבר שהביא עליהם ביקורת רבה.

"אך למרות משקעי העבר, מנסה רב העיר הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ' להביא לאיחוד בין הצדדים ולהביא לריצה משותפת. הרב, המזוהה עם מפלגת 'גשר' של צדיקוב, העביר לנציגי ש"ס הארצית מספר דרישות עקרוניות בהן הוא רואה את עיקרי הדת, דרישות שאם יתקבלו – יסללו את הדרך לריצה משותפת.

"בשיחה עם 'שטח מוניציפאלי', מסרב חבר המועצה אלעד צדיקוב להתייחס לפרטי המגעים, ואומר: "יש לנו את רב העיר, החזון איש מינה אותו ועל פיו ישק כל דבר. כל עניין יובא להכרעת הרב והוא זה שיחליט".

"צדיקוב מוסיף: "אני אומר את זה כבר קרוב לשנתיים, הציבור התורני בעיר כמו הרצליה צריך ללכת יחד, זו הדרך להגדיל את הכוח שלנו, אבל ההחלטה היא של הרב. הרב קבע מהלך על פי קוד והדגשים שנתן וכעת הכדור נמצא בידיים של ש"ס" נחתמת הידיעה מחודש אב תשע"ח. בסופו של דבר לא צלחו המאמצים והרשימות התמודדו בנפרד למועצת העיר באותיות ג' וש"ס.

"ננציח את המורשת שלך"

בהשכבה המרכזית שנערכה בהיכל בית הכנסת הגדול של העיר, המקום בו קבע הרב זצ"ל את מקום תפילתו תורתו והוראתו לרבים. נשא ראש העיר משה פדלון דברי מספד קצרים: "כבוד הרבנים, קהל קדוש מכובדיי כולם, העיר הרצליה שרויה באבל והלב דואב וכואב. כל כך הרבה אנשים פגשו את הרב יעקובוביץ', התייעצו איתו, ביקשו לשמוע את דעתו בסוגיות שונות. והוא – גאון גדול בתורה, ובהלכות החיים, השיב לכולם בסבלנות ובמאור פנים. גם אני זכיתי לעמוד מקרוב על סגולותיו, וכראש העיר הייתי נפגש איתו לעיתים קרובות.

"אלו היו עבורי דקות יקרות ערך" התרפק ראש העיר בנאומו "מלאות השראה וחוכמה. ככה אתה מרגיש כשאתה יודע שאתה יושב עם אדם שהוא ענק בכל קנה מידה, ידען בצורה בלתי רגילה ובעל זיכרון פנומנלי, ממש בור סוד שלֹא מאבד טיפה.

"השיחות עם הרב תמיד ריגשו אותי והשאירו את חותמן עליי עוד זמן רב. בשיחות הללו דיברנו על נושאים כמו שמירת שבת, בתי כנסת והדאגה שלו לצביון הדתי של העיר. אבל מה שהיה חשוב לו במיוחד, המצווה שעליה הוא שם דגש – שנת השמיטה. ואכן, הוא מאוד שמח כשהקפדנו על קיום שנת שמיטה בעיר.

"כבוד הרב" הצהיר ראש העיר "אנחנו נמשיך לשמור על קיום מצוות שנת שמיטה, ונפעל כרשות להנציח את המורשת שלך. יהי זכרו ברוך" סיים ראש העיר את דברי המספד המרגשים.

השארת תגובה