שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון

שדה התעופה רמון
שדה התעופה רמון

תכנון שדה התעופה הבינ"ל ע"ש אילן ואסף רמון נעשה ע"י משרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים בשיתוף עם משה צור אדריכלים עבור רשות שדות התעופה לישראל, ועתיד לשרת את אילת ודרום הארץ לטיסות פנים-ארציות ובין-לאומיות.

הפרויקט הוכתר כהצלחה יוצאת דופן בהיבטים מרכזיים:

הוא הוקם תוך עמידה בתקציב ההקמה, שהינו נמוך משמעותית מכל פרויקט אחר דומה לו בעולם;

הפרויקט נבנה במסגרת לוחות הזמנים אשר נקבעו עבורו, גם הם קצרים משמעותית מזמני תכנון וביצוע לפרויקטים דומים בעולם; 

פרויקט ה"GREENFIELD" הזה, תוכנן והוקם "יש מאין", מא' עד ת', ובכלל זה כל התשתיות התפעוליות, האויריות והקרקעיות, מסלולי ההמראה והנחיתה, רחבות המטוסים, בית הנתיבות, מבני התמך, מגדל הפיקוח ותחנת כיבוי האש. זאת, תוך שמירה על איכות תכנון וביצוע בלתי מתפשרת ובהתאם לעקרונות של בנייה ירוקה ותוך שימוש בחומרים מהאתר עצמו;

שפת עיצוב שפותחה עבור הפרויקט יושמה באופן אחיד והוליסטי על כלל מרכיבי השדה, מהמבנים השונים ועד דלפקי הקבלה;

כל זאת בהובלת משרדי האדריכלים, שראו לנגד עיניהם פרויקט בסדר גודל לאומי, פרויקט יחיד במינו בלב מדבר הערבה ושער חדש לישראל עבור עולם התעופה הבין-לאומי.

***

מתכנני הפרויקט, שותפות של משרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים ומשרד משה צור אדריכלים, בראשות אדריכל אמיר מן,  הובילו למעלה מ-45 חברות תכנון ויועצים, רובם יועצים מקומיים, וניהלו את כלל היבטי התכנון, ליווי ההקמה וליווי תקציב הפרויקט משלב תכנית הבינוי, דרך ניהול תכנון התשתיות, תכנון המבנים ועד תכניות ביצוע כל פרטי החוץ והפנים. המורכבות הרבה בתכנון הפרויקט נובעת, בין היתר, מהיותו שדה התעופה האזרחי הראשון בישראל המוקם יש מאין ("GREENFIELD"), ללא כל תשתית מוקדמת במקום – ולא רבים שדות התעופה מסוג זה המוקמים בעולם.

שדה התעופה רמון נמצא בתמנע, כ-18 ק"מ מאילת, על כביש 90, ונפתח ב-22 לינואר 2018. בכך החליף את שדות התעופה ע"ש יעקב הוזמן באילת, הצפוי להסגר, ושדה התעופה הבין-לאומי בבסיס עובדה. הוא יהווה את שער הכניסה הדרומי החדש לישראל, עם צפי טיסות של 2.25 מיליון נוסעים לשנה ומסוגל לגדול לקיבולת של כ-4.25 מיליון נוסעים לשנה. לראשונה, הנוסעים הבין-לאומיים והפנים ארציים יחלקו אולמות המתנה ומסחר משותפים.

הקמת שדה התעופה מייצרת עבור העיר אילת והאיזור הזדמנויות רבות לפיתוח אזורי. סגירת שדה התעופה הקיים באילת תביא להסרת הסיכון הבטיחותי האוירי מעל העיר, ולשחרור שטח מרכזי בה שבלם התפתחות עירונית והווה חיץ בין אזורי העיר. כמו כן, טיסות בין-לאומיות שיגיעו לשדה התעופה רמון יהפכו אותו ואת העיר לאבן שואבת לתיירים ולבעל חשיבות עליונה במפת התיירות האיזורית והבין-לאומית לישראל, והמדינות הסמוכות באיזור זה.

מתחם שדה התעופה משתרע על פני למעלה מ-5,500 דונם, וכולל את מבנה בית הנתיבות בשטח של כ- 45,000 מ"ר; מסלולי המראה ונחיתה באורך 3,600 מטר לצד כ-40 רחבות מטוסים המשרתות מטוסי סילון צרי ורחבי גוף; משני צדי הטרמינל הוקמו שני אזורי תמך בשטח כולל של 40,000 מ"ר, כולל מגדל פיקוח המתנשא לגובה 45 מטרים ומרכז תאום למרגלותיו.

עבור הפרויקט פותחה שפה אדריכלית ייחודית ואחידה שהושפעה מעולם התעופה העתידני, ומסביבת הטבע העל-זמנית של המדבר. החלטת רשות שדות התעופה למנות את האדריכלים לעמוד בראש צוות התכנון עבור השדה כולו, על כל מרכיביו, אפשרה למתכננים להחיל שפת עיצוב אחידה על כלל השדה. בכך, אוחדו כל מרכיבי הפרויקט לסביבה "הוליסטית", ייחודית ושלמה אשר ממסגרת את הנוף הפראי של הרי הערבה.

מבני נמל התעופה בולטים בנקיונם העיצובי ושונותם בנוף המדבר הבתולי המקיף את הפרויקט ונשקף מתוכו, כמיראז' פוטוריסטי. סלעי המדבר היוו את ההשראה הראשונית למבנה הטרמינל – סלעי הפארק הלאומי תמנע בעלי הגיאומטריה הפטרייתית, המאפשרת להם להצל על עצמם. באופן דומה,  מבנה הטרמינל מטיל צל על חזיתותיו ובזאת מייצר חלל פנים נעים, מואר ואקולוגי.

סכמת התכנון המינימליסטית כלפי פנים מבוססת על ארגון מצומצם ביותר של הפרוגראמה אל חלל מלבני פשוט בעל תקרה גבוהה. העמודים התומכים את המבנה עוצבו בהשראת עצי השיטה הסובבים את הפרויקט. את החלל מחלקים על פי הצורך ריהוט וביתנים נמוכים. מבעד קירות המסך העצומים, נפרס מבט לתנועת המטוסים וברקע הנוף המרהיב של הרי ירדן.

מעטפת הטרמינל מורכבת משלד פלדה ובטון, בחיפוי אריחי אלומיניום מבודדים בתצורה משולשת בלבן בוהק ונקי כלפי חוץ. בקונטרסט לחיפוי החיצוני, פנים המבנה מחופה ברצועות עץ במבוק, ליצירת אוירה חמה ומקבלת. הן החיפוי הפנימי והן החיצוני רציפים מחזית לגג, ומקיר לתקרה, במשטח אחד מקומט ומקופל, ויוצרים מרחב אדריכלי מלוכד הנתפס כאובייקט אחד המשכי.

כשם שתנועות הרוח והמים עיצבו את הסלע המדברי כך תנועת הנוסעים עיצבה את מבנה הטרמינל. במסת האובייקט השלמה והאטומה כמו "גולפו" פתחים בכניסות וביציאות מהבניין, בחלוקות בין הנוסעים הנכנסים לנוסעים היוצאים, ובין הצד האוירי הסטרילי (GATES) והצד מהיבשתי (CHECK-IN). פתחים אלו תחומים בקירות מסך מזכוכית, שמתווים את תנועת הנוסעים ותהליך הבידוק, כך שתנועת הנוסעים הנכנסים והיוצאים נגלית אלה לאלה ומבטים היקפיים נפתחים אל המדבר הסובב. קירות המסך מסמנים את הכניסות והיציאות למבנה ותוחמים חצרות פנימיות המשמשות כ"בארות אור" שמכניסות את המדבר לעומק הטרמינל ובהן בית קפה לצד בריכה ביולוגית. התוצאה הינה היכל אחד שלם בתוכו ניתן לזהות את כלל תנועות הנוסעים מבעד לקירות המסך החוצצים והטבע המדברי אשר חודר אל לב המבנה. כך הטרמינל מתווה חוויה מרחבית מתמשכת עבור הנוסע, בה התנועה והמדבר הם שחקנים ראשיים.

כחלק מהקונצפט האדריכלי של הטרמינל פיתחו האדריכלים מכלול ריהוט קבוע הכולל דלפקים לכל סוגיהם, ספסלים,  מפזרי אויר ועוד. השילוב המצומצם של שני חומרים בלבד – קוריאן לבן ועץ – כחומרים העיקריים, יצר שפה אחידה לכל הריהוט כמכלול עצמאי המשתלב בשפת העיצוב של הטרמינל ושאר המבנים בשדה.

מבני התמך מרוכזים תחת סככות ענק משני צידי הטרמינל, כשני אוהלים מדבריים עצומים העשויים משטיחי ענק מרחפים במקביל לאופק המדבר. עיצוב הסככות המשכי לשפת העיצוב האדריכלי והן מאפשרות מרחב עבודה מוצל ונעים. המבנים והביתנים תחתן מעוצבים בקווים נקיים ופשוטים. מגדל הפיקוח ממשיך גם הוא את שפת חיפוי החוץ של הטרמינל, גם הוא מורכב ממערכת קמטים בתצורה משולשת ותמירה.

תכנית הפיתוח הנופי כולו שאבה גם היא השראה מסביבת המדבר, ובפרט משפך פלגי המים של הנחלים הסמוכים. כך, נתיבי החניון והפיתוח הנופי עוקבים אחר צורת מניפת שפך הנחלים הטבעי. כחלק מהשאיפה לשמר ולהשתלב בסביבה המדברית ובכוונה למצות את השימוש בחומרים המקומיים הקיימים, כל תשתית החול והסלעים שנחפרו באתר שימשה, לאחר שנגרסה, כחומר מילוי לצורך הקמת מסלולי הנחיתה ורחבות המטוסים, הכבישים וכו'. לשם כך הוקם באתר מפעל לגריסת חלוקי נחל אלו לחומרי המצעים. בנוסף, אדמה זו שימשה לחיפוי הקרקע עם סיום העבודות למפעל הניקוז וההגנה בפני השיטפונות תוך השתלבות עם הסביבה הטבעית. כמו כן לוקטו ושומרו זרעי הצמחייה המקומית באתר, גודלו וטופחו בחממות מהלך שנות הבנייה והושבו לבסוף למקורם, לשמש כנוף שדה התעופה.

בתוך חלל בית הנתיבות שולבה עבודת אמנות להנצחת אילן ואסף רמון.

השארת תגובה