"האמנו קיווינו והתפללנו שהרב יבריא"

הגאון הצדיק רבי אלעזר מרדכי קעניג זצוק"ל, מקים עולה של תורה בעיר המקובלים ומרבני העיר צפת • מקורבים, בני משפחה ותלמידים מספרים על האור הגדול שזרח בצפון הארץ

הרב קניג זצ"ל בהכנסת ס''ת
הרב קניג זצ"ל בהכנסת ס''ת

צפת התעטפה השבוע באבל כבד. אחד ממנהיגיה הבולטים, מרועי הדרך הרוחניים, התבקש לבית דין של מעלה. נשמתו עלתה בסערה השמיימה כשהוא מותיר את נפשות אוהביו ומוקיריו סחופים ודווים, יתומים בלי אב.

רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל, היה רבה של קהילת ברסלב בצפת הנקראת "נחל נובע מקור חכמה", ממשיך דרכו של אביו רבי גדליהו אהרן קעניג זצ"ל, אחד הרבנים הבולטים בעיר צפת ובחסידות ברסלב ששימש גם כמוהל בבריתות קודש.

הגרא"מ קניג המשיך את הזרם של תלמידי רבי אברהם שטרנהרץ ורבי נחמן מטשערין זצוק"ל בתוך חסידות ברסלב, קהילתו מונה כארבע מאות משפחות. מרכז הקהילה נמצא בשיפולי העיר העתיקה.

הקים בחייו את הספרייה תורנית, ותלמוד-תורה "מגן אבות" ובו קרוב ל-400 תלמידים, בית ספר לבנות "דרך יהודית", גני ילדים "גני יהודית" לזכר אמו הרבנית אסתר יהודית ע"ה, גנים ובית ספר לחינוך מיוחד "ללמוד וללמד" ועוד.

נציגו במועצת העיר צפת הוא אחיינו, נחמן גלבך, המזוהה עם סיעת 'שלומי אמונים' ב'אגודת ישראל'. 'שלומי אמונים', שהרב זצ"ל היה אחד ממורי דרכה המפורסמים, הוציאה הודעת אבל בה נכתב:

"נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.

'שלומי אמונים' מבכה יחד עם כל עם ישראל את פטירתו של הגאון הגדול הצדיק רבי אליעזר מרדכי קעניג  זצוק״ל. עם ישראל איבד צדיק, מנהיג גדול בתורה ובחסידות, במסירות הנפש ובמידות. סמל לצניעות ולמותר הרוח על החומר. הנהיג את קהילת ברסלב כרועה העומד על הצאן. מתוך אהבת ישראל שפעמה בליבו, ראה וחרד לטובתו של הכלל והפרט

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".

מכה קשה

תלמידו ונציגו המסור במועצת העיר צפת, יו"ר 'אגודת ישראל' בעיר ומי שהתמודד בברכתו על ראשות העיר בבחירות האחרונות, הצליח לעלות לסיבוב השני ואז הובס על ידי המתמודד החילוני מטעם 'הליכוד', שוקי אוחנה, שנתמך על ידי 'דגל התורה' ו'יחד', הרב נחמן גלבך, אמר שעות ספורות אחר פטירתו: "ספגנו מכה קשה וכואבת מאוד".

הייתם מוכנים לרגע הזה?

"אף אחד לא האמין שהבשורה הקשה הזו תגיע, כולנו האמנו קיווינו והתפללנו שהרב יבריא ויחזור לקדמותו, אבל הקב"ה רצה אחרת, ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, יום קשה מאוד בשורה קשה מאוד".

מה היה הרב קעניג עבורך?

"הרב קעניג היה רבם המובהק של חסידי ברסלב בשנים האחרונות, היה רבה המובהק של העיר צפת, היו לו אלפי אלפי תלמידים. עשרות ומאות תושבים בעיר צפת מרגישים שהוא היה הרב שלהם, ראינו במסע ההלוויה ציבור גדול מאוד של אנשים מכל הגוונים וכל הסוגים, כולם בתחושה של 'יתומים היינו ואין אב', הרגישו ממש את היתמות עם הפטירה של הרב. כבר הרבה שנים שהרב מנהיג את העיר צפת, אנשים מכל הסגנונות והעדות מגיעים אליו לקבל עצה וברכה, מתייעצים איתו על כל דבר, יש לו אלפי תלמידים בכל רחבי הארץ, הוא היה מבעלי ההשפעה הגדולים ביותר בעיר  צפת, המכה היא קשה מאוד.

"בשנים האחרונות, אולי יותר מתמיד, הוא השפיע, יצא ממקום למקום ונתן שיעורים, חיזק אנשים, ואלפי אנשים היו מגיעים להתייעץ אצלו בכל שעה שהיא, מעולם לא היו אצלו זמני קבלת קהל, כל אדם שרצה יכל לעלות אליו הביתה והיה מתקבל במאור פנים ובשמחה.

"הוא השפיע אמונה חזקה, גם בשבוע האחרון, כשהמחלה כבר הייתה קשה מאוד עדיין הוא היה מאוד שמח ומאוד חזק, הוא חיזק את כל האנשים שסביבו, היינו באים לחזק ויצאנו מחוזקים, לצערנו היום הזה מגיעה הבשורה הקשה".

מה אתה יכול לומר על דרכו הייחודית בלהחזיר אנשים בתשובה, שהצליחה יותר ממקומות אחרים?

"בצוואה שהוקראה היום בהלוויה הרב זצ"ל דיבר שחשוב מאוד להתפלל שלוש תפילות ביום ולקבוע שיעורים, דווקא את הדברים הכי פשוטים, עליהם הקפיד כל החיים, לבוא ולהתפלל שלוש תפילות ביום ובשבת, ללמוד כל יום ולקבוע שיעור תורה. דווקא הדברים שלכאורה נראים לאנשים פשוטים החזיקו אותו תמיד, ותמיד עמד עליהם בכל תוקף שאנשים יעמדו ויחזיקו בעמדות הפשוטות של האנשים, הוא לא ציפה שאנשים יהיו יותר מדי גבוהים ויקחו לעצמם הנהגות יותר מדי רחוקות וגבוהות, אלא דווקא בהנהגה הפשוטה של ללכת להתפלל כל יום, לקבוע זמנים בללכת לרב כשיש שאלות, דווקא בדברים האלה הוא היה חזק והנהיג את הקהילה ביד רמה, יש אלפי תלמידים בארץ ובעולם שמרגישים את הכאב עם הפטירה שלו. הכאב גדול כל כך שאי אפשר להמשיך ולתאר".

הקהילה ממשיכה? כל הדבר הגדול הזה שהרב הקים בצפת ימשיך הלאה? יש הנהגת המשך?

"חסידות ברסלב קיימת מאות שנים, הרב קעניג הלך בדרך של רבי נחמן והנהיג את כולם בדרך הזו ובעזרת ה' הדרך תמשיך הלאה, תתחזק ותגדל וכולנו מקווים שבקרוב תבוא הגאולה".

הוכרע כבר מי ימלא את מקומו?

"מוקדם עוד לדבר על כך".

פרקי חייו

הגה"צ זצוק"ל נולד ביום ח' חשון תש"ו בעיה"ק ירושלים לאביו הגה"צ גדליהו אהרן זצוק"ל שהיה כבר באותם ימים מדמויות הפאר של חסידי ברסלב בירושלים, ומגדולי תלמידיו של הגה"צ רבי אברהם שטרנהרץ זצוק"ל מגדולי חסידי ברסלב.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה 'עץ חיים' וכבר אז התנכר הנער והכל העידו כי לגדולות נועד. גם אביו, הגה"צ רבי גדליהו אהרן זצוק"ל, התבטא בפני תלמידיו כי בנו זה נועד לגדולות. את משנת תלמודו קנה בישיבת ברסלב בבני ברק, שם שקד על התורה ועל העבודה לילות כימים ומילא כריסו בש"ס ובפוסקים, לצד לימודיו הקבועים בספרי הרה"ק מוהר"ן מברסלב זיע"א.

עם תום תקופת לימודיו בישיבת ברסלב עבר ללמוד בישיבת מיר בירושלים והיה לאחד מהאריות שבחבורה, מתמיד ועמקן עצום הבקי בכל מכמני התורה. בהגיעו לפרקו נישא לרבנית החשובה תחי' שעמדה לימינו ולימין כל מפעלות קדשו במסירות נפש עד אין שיעור, בת הרה"ח ר' אברהם יהודה ברגר ז"ל מחשובי וותיקי העיר בני ברק, ושם גם קבע את ביתו בשנים הראשונות. הוא המשיך לשקוד על דלתות התורה בכולל אברכים ברסלב בעיר וסביבו התאגדו אברכים ובחורים שראו בו דמות מופלאה של אברך בן עליה הנועד לגדולות.

באותם ימים הגתה רוחו הגדולה של אביו הגה"צ רבי גדליהו אהרן זצוק"ל לחדש ולקומם ולהחזיר את עטרת עיר הקודש צפת ליושנה. בנו הגה"צ זצוק"ל, יחד עם אחיו שליט"א, עמדו לימין אביהם בלב ונפש להגשים את החזון הגדול שנראה היה באותם ימים כדמיון. למרבה הצער אביו לא הצליח להגשים את חזונו וביום כ"ג תמוז תש"מ, כאשר נשא דברים בעיר מנצ'סטר שבאנגליה למען הקמת הקריה, נדם לבו והשיב את נשמתו לבוראו והוא אך בן 59 שנים.

צפת עיר הקודש

הגה"צ זצוק"ל קיבל על עצמו למלאות בלב ונפש את חזונו של אביו ועוד בתוך ימי השלושים לפטירתו, עקר את ביתו מבני ברק ועבר להתגורר בעיה"ק צפת. מאז ועד יומו האחרון ממש הפכה עיה"ק צפת לחלק בלתי נפרד מכל מהותו. אחז באמת הבניין לקומם מוסדי ארץ, בהקמת בניינים מפוארים לתורה ולתפילה והשקיע ומסר את נפשו במסירות גוף ונפש כפשוטו למען פיתוחה ושגשוגה, עשה לילות כימים למען הקמת המוסדות הקדושים ממסד ועד טפחות: תלמוד תורה, ישיבה, כוללי אברכים, בתי חינוך לבנות, מוסדות צדקה וחסד. עד שזכה לראות קהילה נאה וחסודה המתנוססת לתפארה ועירם של התנאים והאמוראים חזרה לקדושתה המקורית. צביונה של עיר הקודש צפת היה לנגד עיניו בכל עת ופעל תמיד למען קדושתה.

עמודי העולם כל ימי חייו, בכל עת ובכל מצב, שקד על התורה הק' שעות ארוכות ביממה וגם לאחר ימים עמוסים לעייפה של ניהול המוסדות וקבלת הקהל הרב ששיחר לפתחו היה יושב ועוסק בתורה עד כלות כוחותיו. בכל עת חזר והדגיש בפני תלמידיו כי עיקר דרכו של רבינו מוהר"ן היה לימוד התורה ותפילה, ובכל הזדמנות חזר והדגיש זאת ללא הרף.

רק לאחרונה כששאל אותו אחד ממקורביו איך יכול הוא להתגבר על ייסוריו ומכאוביו הרבים, השיב הגה"צ זצוק"ל: כשאני פותח את היום לאחר לימוד והתעמקות בשני דפי גפ"ת, הרי שזו תרופה מקדימה לכל מה שיעבור עלי במשך היום.

בעבודת התפילה נתעלה עד מאוד, תפילותיו יצאו מקירות הלב והנפש והותירו רושם עז בכל סובביו. היה מעורר תמיד להקפיד על תפילה במניין, וכך גם ביקש לעורר בצוואתו.

עמוד החסד היה חלק ממהותו, פתח את ביתו כפתחו של אולם לכל יהודי באשר הוא. במשך שעות ארוכות ישב ושמע את מצוקותיהם של יהודים והפיח בהם טללי תחיה. זכר כל יהודי שהגיע אליו על לוח ליבו וגם אם היה מתקשר אליו טלפונית לאחר חודשים ארוכים היה נכנס היישר לעובי הקורה.

אנשים היו נדהמים לראות את האחריות שנשא והאכפתיות בכל ענין וענין כאילו מדובר היה במצוקתו הפרטית והאישית שלו עצמו. זאת לצד מעשי הצדקה והחסד שיצאו מביתו ונודעו למרחקים. היה מעורב באופן אישי בסיוע למאות משפחות ברוכות ילדים במשך כל השנה וביותר בהגיע חג הפסח וימי החגים, אז גייס סכומי כסף נכבדים ביותר לחלוקה לאברכים ולמשפחות נזקקות, לא נח ולא שקט עד שידע כי כל אחד יכול לחוג את החג בדיצה ובחדווה.

חלק בלתי נפרד מאישיותו ומהותו של הגה"צ זצוק"ל היה קירוב רחוקים. במשך עשרות בשנים עמד ללא ליאות לקרב בנים לאביהם שבשמים. לילות כימים השקיע במטרתו זו, ליווה מאות יהודים החל מצעדיהם הראשונים בעולם היהדות, ועד להקמת ביתם על אדני התורה והיראה, כשהוא דואג להם באופן אישי וממשיך ללוות אותם לאורך משעלות חייהם יום־יום שעה־שעה. מאות של משפחות חבות לו את חייהן וכל עתידן.

נחל נובע מקור חכמה

כל עוד נשמתו באפו היה דבוק בלב ונפש והתקשרות עצומה להרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע בלהט נפשו עד אין שיעור. הימים המרוממים ביותר היו בעבורו כשזכה להיות בעיר הגעגועים אומן, סמוך לציון המצוינת של הרה"ק מברסלב זי"ע, שם עלה והתעלה והימים היו בעבורו כמעין עולם הבא וביותר בימי הקיבוץ הגדול בימי ראש השנה, לאחר נפילת מסך הברזל, כשבשנים כשלפני זה עמד בראש הקיבוץ הגדול של חסידי ברסלב באתרא קדישא מירון.

ראוי לצטט קטע משיחה מיוחדת שמסר במלאות מאתיים שנה להסתלקותו של הרה"ק מברסלב זצוק"ל: "כשאנו מתבוננים בכל התקופה של מאתיים השנים אנו רואים דבר נפלא: רבנו הקדוש כשהוא נסתלק הוא היה אברך שעדיין לא הגיע לגיל ארבעים, והוא התבטא אז ואמר: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח". ובמקור באידיש הוא אמר: "מיין פייערל וועט שוין טלועין ביז משיח וועט קומען", אאמו"ר היה אומר תמיד בשם מורנו ר' אברהם שטערנהארץ, כי באידיש כשאומרים 'טלועין' הכוונה היא לאש כשהיא נתפסת בבגד של צמר למשל; בתחילה היא בוערת במקום אחד, אחר־כך היא דועכת באותו מקום, אך היא מתפרצת לפתע במקום אחר; וכך שוב ושוב, היא כביכול דועכת במקום אחד אך מתלקחת פתאום במקום אחר. כך כשרבנו אמר "מיין פעיירל וועט שוין טלועין ביז משיח וועט קומען", הוא התכוון לומר שתהיה פתאום התעוררות כאן, ופתאום התעוררות שם, ממש כמו אותה האש. ואמנם כשאנו מתבוננים בכל התקופה של מאתיים השנים, אנו רואים זאת בחוש. רבנו הרי היה גר באוקראינה, והאש שלו יקדה בעיקר במקומו, אם זה בברסלב, ואם זה בשאר המקומות שהוא היה נוסע אליהם.

"והנה כשבאו הקומוניסטים והשתלטו על רוסיה, היה נדמה כי האש של רבנו דועכת, אך דווקא אז התלקחה פתאום האש של רבנו בפולין בצורה מיוחדת. כך גם אחרי השואה האיומה, היה נדמה כי האש דועכת, היה נדמה כי כבר שום דבר לא קיים, ודייקא אז התחיל האור לדלוק בארץ ישראל. והנה כיום, אחרי מאתיים שנה, האש כבר לא בבחינת 'טלועין', היא כבר ממש בוערת. וכמו שחז"ל אומרים: בתחילה היו משיאין משואות היו מאירים מהר להר עד שלבסוף היה רואה את כל הגולה כמדורת אש. היום אנחנו רואים שאין מקום בעולם שחסידות ברסלב לא קיימת. הספרים של רבנו מודפסים לאלפים ולרבבות, ישנם ספרים שכבר הודפסו במיליונים; והספרים הולכים ומתפשטים בכל העולם כולו. אין קהילה כיום בעם ישראל בכל העולם כולו, אם זה בארץ ואם זה בחו"ל, שלא שמעה על רבנו, שלא מצטטים בה את דבריו של רבנו".

בקרב יהודים רבים חקוק ראש השנה של שנת תשס"ה, כשהגה"צ זצוק"ל כבר שהה בארה"ב עקב מצבו הרפואי החמור ביותר והמתין בתור להשתלת ריאות .אולם למרות זאת כיממה לפני ראש השנה לא ויתר, והגיע בטיסה רפואית מיוחדת כשהוא מחובר למכשירים רבים וכוחותיו בל עמו, ובלבד להיות בראש השנה באומן. אגב כך, מספרים מקורביו, כי שם באומן לא יכול היה להסתיר את סדר יומו כפי שעשה בביתו. ואלו שהיו במקום היו מוצאים אותו שוקד על ספריו שעות ארוכות לפני תפילת וותיקין, כשכל עיתותיו מוקדשות ללימוד התורה עד כלות.

תורת מוהר"ן

קשר מיוחד היה לו עם ספריו הקדושים של הרה"ק מברסלב והיה הוגה ומשוחח מתורתו יומם ולילה, שייכות מיוחדת הייתה לו עם הספה"ק 'ליקוטי מוהר"ן' והוא לא מש מתוך ידו. קבע בו שיעורים ולימודים בכל עת והורה לכל הסרים לדבריו לשקוד ולהפך בו עוד ועוד. תחת אחת השיחים התבטא פעם ואמר: "רבנו הכניס אור גדול, תקוה, חיזוק ואמונה בכל עם ישראל, בכל הזמנים והמצבים, היחיד והרבים להיות בחוזק באמונה, בתקוה. ורואים שהדברים נקלטים בעם ישראל, הגענו למצב שכל עם ישראל לומד את הספרים, גם בישיבות הליטאיות. אין מקום שלא מתעניינים ולומדים את הספרים. אני יודע באופן אישי על עשרות ישיבות שאינן נמנות על הציבור החסידי, שמזמינות אותי לבוא ולהסביר מתורת רבינו. הספרים נמכרים לכל העולם, האמרות של הרבי שייכות לכל הדורות.

"רבנו כתב דברים רבים, למשל בעניין ההתבודדות שאמר שזו 'דרך כבושה לרבים', שכולם יתנהגו כך. שיהודי יידע שכמו שהוא מניח תפילין כל יום, כך צריך הוא להשיח את ליבו לפני הקב"ה. זהו הפלא שרואים בעיניים. אני הולך במירון ורואה שני יהודים פשוטים שפותחים ליקוטי מוהר"ן וזה מדבר אליהם. מאידך, רואים יהודים תלמידי חכמים שמתעמקים ונלאים מהבין. בוודאי שיש הבדל, אבל כל יהודי מרגיש קרוב אל הספר, כל יהודי מוצא עצמו בליקוטי מוהר"ן. אצלנו בישיבה לומדים תורה של רבנו מחודש תמוז ועד ראש השנה, מתעמקים בתורה שלו, ורואים כל הקישורים שלו, פלאי פלאים. רבנו אמר פעם שיש ללמוד שלושה־ארבעה חודשים כל תורה. מאידך, כל יהודי פשוט לומד ומבין, הוא יודע שאינו מבין הכל, אך מוצא את עצמו. זה הפלא".

מסכת מסירות נפש

'מסכת מסירות נפש', כך מכנים מקורביו ותלמידיו הרבים, את ארבע עשרה השנים האחרונות מאז שחלה ועבר בהצלחה השתלת ריאות. רבות עוד יסופר על אותם זמנים בהם היה תלוי בין שמים לארץ כשהוא מלופף בייסורים וימיו היו נראים כספורים. כל מי שבא בסביבותיו באותם ימים עמד נפעם ונדהם  נוכח ישוב ובהירות דעתו וקבלת ייסוריו באהבה, ומהעובדה שלמרות מצבו החמור ביותר וחולשת כוחותיו, לא ויתר מאומה מסדר יומו ועמד על קוצו של יו"ד, יחד עם גינוני פרישות וקדושה מופלאים כאחד הצדיקים הקדמונים.

מאז השתלת הריאות נזקק לשוב ולנסוע לארה"ב מדי שנה בכדי לעבור בדיקות וטיפולים. וגם תקופות אלו, במקום לנצלם למנוחה ולחיזוק כוחותיו הקדושים ניצלם לקירוב לבבות ולחזק ברכיים כושלות לתורה ויהדות. סביב נסיעותיו אלו לארה"ב התקבצו קהילה גדולה של יהודים תושבי מונסי, שקבעו את משכנם לתורה ולתפילה בבית מדרשו של בעל האכסניה הנלבב הנגיד ר' יעקב קליין, שם ערך את תפילותיו וסדר יומו העמוס לעייפה.

מדי יום ביומו במשך שעות ארוכות היה הגה"צ זצוק"ל מקבל מאות רבות של יהודים שפקדו את מעונו. היו אלו יהודים עמך בית ישראל מכל החוגים והעדות, חסידים ואנשי מעשה שביקשו את ברכותיו והדרכתו, לצד אנשי עסקים שביקשו ליהנות ממנו עצה ותושיה. לכולם הקדיש מזמנו שעות ארוכות בפנים מאירות ומסבירות, כאילו אין לו בעולמו אלא הם, כאילו לא מוטל עליו עול החזקת מוסדותיו הק' אותם נשא על לוח לבו בכל מקום ובכל שעה.

זכה הגה"צ זצוק"ל וגם שם בארה"ב הצליח לקרב יהודים רבים ולקרבם לאביהם שבשמים, כשהוא תובע ומתחנן, להקדיש לכל הפחות שעה ללימוד התורה. ואף קבע בפועל שיעור יומי בגמרא מדי יום לאחר התפילה עם יהודים רבים שבאו מכל הסביבה. המאור שבה החזירם למוטב ומשפחות רבות מתושבי האזור חוללו מהפך בחייהם בזכותו והשפעתו. שם בבית במונסי עמדו בני הבית משתאים נוכח פרשת מסירות הנפש לכל דבר שבקדושה. בין השאר מספרים הם שלמרות שהרופאים אסרו עליו לטבול במקווה לעיתים כה רבות, ובני הבית אף הצטוו לעמוד על המשמר על כך, היה מוצא אותו בעל הבית כשפניו רטובות, כשהוא מתחמק ואומר כי הוא רק שטף את פניו… לא עמד שום דבר בדרכו כשנוגע היה לעבודת ה'. בקושי נתן תנומה לעיניו ורוב שעות היום היו מוקדשות לתורה ולתפילה, כל זה כשהוא בתקופות של בדיקות וטיפולים רפואיים קשים.

נר אלוקים טרם יכבה

בחודשים האחרונים הלך הגה"צ זצוק"ל ונחלש ואושפז לעיתים תכופות בבתי החולים, כשכל העת נעשות פעולות רבות להטיב עם מצבו. אולם גם שם כשהוא שוכב חולה וחלוש, המשיך בכל פעולותיו והנהגת הכלל והפרט. בני משפחתו ותלמידיו הקרובים השתוממו לגלות כיצד גם בתוך מצבו הקשה מאד עד לאין שיעור, המשיך לנהל את המוסדות ממיטת חוליו, דאג באופן מפליא במסירות אבהית לכל אחד ואחד מבני הקהילה ומתלמידיו ושומעי לקחו. כשתוך כדי כך הוא ממשיך בעבודתו הנוראה בעבודת ה' בלי לוותר על תג. בשבועות האחרונים החלו להישמע מפיו ביטויים נוראים אודות יום פטירתו הקרב והבא. לפני שלושה שבועות כתב צוואה מפורטת ופירט את הסדר שיעשו עמו לאחר הסתלקותו.

ביקש שיעשו את ההלוויה והקבורה במהירות האפשרית. רכש תכריכים והורה להניחם במקום שיהיו מצויים מיד. בתקופה האחרונה נחלש מאוד ולא היה באפשרותו לקום ממיטתו, ובוודאי לא לעזוב את ביתו. אך ביום שני שעבר, כשבוע לפני פטירתו, ביקש לצאת לבית העלמין בצפת ולרכוש חלקה בעבורו כשהוא בודק בעצמו את המקום המיועד לו. יצוין כי בימים הללו התעניין אודות יום פטירתו המדויק של מקורבו הנאמן, הרב אברהם יעקב גבאי ז"ל, שעמד לימינו בהקמת המוסדות בצפת, וכשנאמר לו כי היא"צ בכ"ג טבת, חזר על התאריך מספר פעמים. גם כשהיה בבית הקברות ביקש לגשת לקברו של הרב אברהם יעקב גבאי ז"ל. מיום רביעי נראה היה שהוא מתחזק בכוחותיו ועקב כך אף הוזמן בעבורו כרטיס טיסה לארה"ב בניסיון לעבור טיפול רפואי להצלת חייו.

השמועה על ההטבה במצב בריאותו התפשטה חיש, ורבים מתלמידיו מיהרו לביתו בכדי לקבל את ברכתו. הוא זצוק"ל באהבה רבה ובחמלה גדולה הרעיף על ראשם ברכות לרוב. היה זה למעשה ימים של פרידה של האב הגדול מבניו יקיריו אליהם היה קשור כל הימים, כשנר אלוקים טרם יכבה. באותם ימים אף הגיע שלוש פעמים לטבול במקווה ,כשהפעם האחרונה הייתה כיממה לפני הסתלקותו.

למגינת לב ביום שני בשעות הבוקר המוקדמות הידרדר לפתע מצבו, ובתוך דקות אחדות השיב את נשמתו הטהורה לבוראה ויוצרו, לתדהמת כל הסובבים שמיהרו להגיע למקום. עם היוודע הבשורה המרה הוסרה הפרוכת בבית מדרש הגדול בקרית ברסלב בצפת, וזעקות שבר נשמעו מכל עבר.

עפ"י צוואתו למהר בעריכת הלוויה והקבורה, החלו מיד בהתארגנות לקראת מסע הלוויה, כשהמוני חסידי ברסלב, לצד יהודים רבים שהיו קשורים אליו בעבותות אהבה, יוצאים מכל רחבי הארץ להשתתף במסע ההלוויה. בתוך שעה קלה הוכנסה מיטתו לבית המדרש של המגיד מטריסק. המקום אשר הקים מחורבותיו בתקופה הראשונה כשהגיע לעיר הקודש צפת. בית מדרש זה נחנך בשעתו ביום כ"ג טבת וכותליו ספוגים בתפילותיו שיחותיו ושיעוריו שנאמרו במקום במשך עשרות בשנים שהגה"צ זצוק"ל קבע בו את משכנו לאורך ימי השבוע ואף הקים במקום מקוה טהרה.

משם יצא מסע ההלוויה בסמטאות עיר הקודש כשרבים ממררים בבכי עד להיכל בית מדרש הגדול בקרית ברסלב שהיה עמוס בהמוני משתתפים שעמדו שפופים וכואבים על סילוקו של האי צדיק שהאציל מהודו וזיוו על המונים. עם הכנסת מיטתו להיכל בית המדרש געה הקהל בבכי מר, ובמקום נראו מראות מזעזעים כשהמוני התלמידים, בוגרים לצד אברכים ובחורים צעירים, מתייפחים ובוכים וממאנים להתנחם על הלקחו בפתע של אביהם הרוחני והגשמי כאחד, האיש שהשקיע את כל תמצית דמו בתלמידיו כבניו עד קצה האחרון.

לאחר אמירת תהילים הקריא בנו, הרה"ג רבי נחמן, קטעים מתוך צוואתו בהם הודה לה' על חלקו מכל עמלו בהקמת הקריה ומוסדותיה, וכן עורר על ההקפדה בתפילה במניין ללא שום היתרים ח"ו, ואף הוסיף ש'אשרי הזוכה להתפלל בבית הכנסת ע"ש רבינו'. כמו כן, הודה לכל מי שעמד לימינו כל השנים בהקמת המוסדות ובכל ענייניו.

על פי צוואתו לא נערכו הספדים. ולאחר אמירת הקדיש יצא מסע הלוויה לעבר בית החיים בעיה"ק צפת. עם הורדת גופו עלי קבר נשמעו קולות בכי וזעקה כשהתלמידים זעקו והתייפחו מרורות על פטירת רבם ומאורם. לאחר סתימת הגולל השמיע דברי פרידה קצרים גיסו, הגה"צ ר' משה קרמר, ממנהיגי חסידי ברסלב, שתינה את האובדן הקשה לכלל חסידי ברסלב.

שעה ארוכה לאחר סתימת הגולל נשאר ציבור תלמידים גדול לעמוד דומם ליד רגבי העפר של הקבר הטרי בו נטמן ומיאנו להיפרד. למקום הוסיפו והגיעו יהודים רבים מכל רחבי הארץ שלא סיפק בידם להגיע להלוויה, ביניהם כאלו שהוא זצוק"ל קירבם בימין צדקו לתורה ויהדות והיה בעבורם כל עולמם. הם התפלשו על רגבי העפר ונחלי דמעות זלגו מעיניהם מאין הפוגות ומנהמות לבם זעקו מרורות, על אביהם הרוחני והגשמי כאחד, האיש הגדול שבענקים שמעתה לא יזכו למילותיו החמות שהטיפו עליהם טללי תחיה ונוחם.

ת.נ.צ.ב.ה.

השארת תגובה