הבטחות לציבור הן קודם כל הבטחות לעצמי | ראיון עם עינת קליש מועמדת לראשות העיר חיפה

עיריית חיפה
עיריית חיפה

היא נכנסת לקפה שקבענו במרכז הכרמל בחיפה, בחוץ חם כל כך, והיא כולה נינוחה, זורחת ומאירה, לבושה בצבעים בהירים, מגיעה מפגישה אחרת, ומסבירה שעליה להמשיך מיד אחר כך הלאה בשרשרת הפגישות שלה. ימים עמוסים עוברים על המועמדת המובילה לראשות עיריית חיפה, עינת קליש, שמתרוצצת בין פגישות רבות לחוגי בית באיזורים שונים של העיר.

כעיתונאית, משמח אותי לראיין דווקא מועמדת אישה, כי מי כמוני יודעת שנשים יודעות לג'נגל בין בית וקריירה באופן מרשים ומעורר התפעלות.

בזמן שאנחנו מתלבטות אם להסתפק בסלט, או בקפה איכותי, השאלה פשוט בורחת לי מהמחשב.

• מי את עינת?

"קודם כל אמא", היא עונה.

היא אדריכלית ומתכננת ערים חיפאית, ג'יניג'ית באישיות ובנמשים, לוחמת צודקת, הכי מנומסת בעולם, עד שמישהו יחליט לפגוע בילדים שלה, או בילדים של העיר… והנה לכם מידע פנימי, יש לה חגורה בקראטה.

הקפה מגיע, וההיכרות רק הולכת ומעמיקה, אנחנו שוקעות בשיחת אימהות, ורק המחוגים שזזים מזכירים לי את מטרת בואי, אישית אני כבר בוחרת בראש עיר שמבינה בחינוך ילדים, ואיך אפשר שלא, גם בטיפול בהורים, שלא נעשים צעירים…

• אז מה גורם לאישה עסוקה כמוך, להיכנס לעולם הפוליטיקה?

שאלה טובה. לא הגעתי מהעולם הפוליטי, במקצוע שלי אני אדריכלית, דוקטור לתכנון ערים, עם התמחות בהתחדשות עירונית. את הדוקטורט שלי למדתי בציריך, שם פגשתי אנשי מקצוע מכל העולם שלקחו חלק בפרויקטים של חידוש ערים ובמיוחד ערי תעשייה, בארה"ב, בספרד ובהולנד ועוד. כיום אני מנהלת פרויקטי תכנון ובניה של שכונות ויישובים בכל הארץ, אחרי שנים של היכרות עמוקה עם פרוייקטים בחו"ל, כמו למשל בבלבאו שבספרד ובאמסטרדם, שזה פרויקט אותו ליוויתי באופן אישי משך שנים.

לאחר סיום הדוקטורט והסיבוב הגדול שעשיתי באירופה, עם שני תינוקות קטנים, חזרתי לחיפה. אם בדרך כלל האישה עוזבת הכל ונוסעת אחרי הבעל, במקרה שלי, המצב היה מורכב הרבה יותר. כיוון שהוא לא יכל לעזוב את העבודה שלו בארץ, ומכיוון שהוא מדהים ומכיר אותי היטב – הוא ידע שאני רוצה לנסוע ללמוד שם, ושזה משהו שעלי לעשות, לכן לא רק שלא התנגד, אלא תמך בכל דרך אפשרית. הוא עזר לי לנסוע, עם שני התינוקות, שם שהיתי איתם חלק מהזמן לבד. הוא היה על הקו חיפה-ציריך כל הזמן, והכל כדי לאפשר לי להגשים את החלום שלי, יחד עם התינוקות שלי, שידעתי שהם חייבים להיות לצידי ועלי גם בתקופת הלימודים. בכלל, כמות השעות שבהן הוא נשא את התינוקות במנשא ותמך בי ללא גבול, היא בלתי יתוארת.

מחדשים ערים בעולם

"אני מאוהבת בערים. עיר זאת אחת ההמצאות המדהימות של האנושות. ערים יכולות לקחת אותך לקיצוניות, לייצר את הדברים הכי מרוממים והכי מתקדמים, את ההמצאות, הטכנולוגיות, וההתרחשויות הכי הנפלאות. ערים גם יכולות לייצר את הפתולוגיות החברתיות הכי נוראיות – עוני, פשע ודברים נוראיים ממש. תכנון ערים זו אומנות של ממש, שמשפיעה על חיי אדם בצורה שקשה לתאר"

"אז מצאתי את עצמי, נוסעת לחו"ל, ללמוד, להכיר עולם. עשיתי סיבוב גדול באירופה, חזרתי לחיפה ופתאום העיניים והמוח נפתחו, ואני מגלה את העיר מחדש. עיר שהכרתי כל חיי, אבל לפתע ראיתי אותה באור אחר. חיפה היא מהממת , הנתונים הטבעיים שלה. עיר של שלווה רוגע, ואולי זה בגלל המבנה שלה, הטורקיז של הים, הירוק של הכרמל, האנשים המיוחדים, כאילו שכולם נולדו עם אישיות שונה ונדירה. אבל גם ראיתי עד כמה היא מוזנחת, עייפה, זקנה ואפורה. יש לעיר נכסים מדהימים – המבנה הטופגורפי והמרקם האנושי, אבל משהו לא עובד". החלטתי שאני פשוט חייבת להשתמש בכלים ובידע שלי, כדי לחדש אותה.

ראיתי איך כל כך הרבה ערים בעולם הגדול מתקדמות לעידן החדש, למאה ה- 21, ואילו חיפה מתקדמת אחורה.

הדימויים שענת משתמשת בהם כל כך חיים וצובעים את המציאות. היא ממשיכה להסביר: חיפה היא כמו אישה יפיפיה אך מוזנחת, שכבר מזמן שכחה שהיא כזו. מישהו חייב לקחת אותה, להחזיר לה את הבטחון, להלביש אותה בבגד יפה, ולהזכיר לה כמה שהיא נהדרת" "תל אביב לעומתה מלאה עם בטחון עצמי, צועדת בבטחה על נעלי עקב, לבושה על פי מיטב האופנה, אבל חיפה יפה ממנה פי אלף. יש לה חן טבעי. מישהו צריך לתת לה איזו טפיחה על הגב, שתזדקף, להחזיר לה את הצבע ללחיים. זה פשוט בוער בי".

וככה עינת מתארת כיצד התחילה את דרכה אל הפוליטיקה.

"מכל המחשבות והרצונות לחדש את העיר חיפה, מצאתי את עצמי בפעילות ציבורית. הייתי יושבת ראש עמותת אדריכלים של חיפה, כיהנתי בוועד המנהל של הקואליציה למען הבריאות, הובלתי את המאבק נגד חישמול והכפלת מסילות הרכבת. בשנים האלה גם למדתי על מה שקורה במפרץ חיפה..

למדתי את הבעיות של העיר, את המרקם האנושי שלה, את הכאבים, המצוקות.

הכרתי גם את מקבלי ההחלטות ומצאתי את עצמי מחכה ומייחלת שיגיע איזה מושיע גדול שיתחיל להרים את העיר הזאת. הזמן עבר ואף מושיע לא הגיע. ככל שהמשכתי בפעילות הציבורית התחלתי לשמוע לשמוע קולות טורדניים מהתושבים: "אנחנו צריכים מישהי כמוך בפוליטיקה.
למה את לא נכנסת לפוליטיקה?".

• אז את מנהלת משרד אדריכלים ובמקביל פעילה ציבורית, שומעת את טענות התושבים, מתי ארע המפנה?

זה קרה כשישבתי עם דודתי הירושלמית בחוף הים בחיפה. דודתי עבדה באחד ממשרדי הממשלה בתפקיד בכיר מאד, משך שנים רבות, השקיעה את חייה בעבודתה כעובדת ציבור מהמסורים שיש. זה היה רגע שלא אשכח. מצאתי את עצמי מקטרת על הארנונה והמסים ובעיות התושבים, מקטרת ומקטרת…

ואז היא דיברה אלי, בצורה הכי ישרה שיכולה להיות, ואמרה: "הדור שלנו, של ההורים שלך, זה הדור שעשה את מה שעשה למען המדינה, ומתוך כוונות טובות ואמיתיות. יש דברים בהם הצלחנו, יש דברים בהם נכשלנו. עכשיו זה בידיים של הדור שלך. ויש לך שתי אפשרויות. או שאת מקבלת את המציאות כפי שהיא ומפסיקה לקטר, או שאם את לא מוכנה לקבל את המציאות – תעשי ותפעלי. בכל מקרה, קיטורים זה לא אופציה".

פעם ראשונה שהשתתקתי ליומיים ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מאלה שיודעים לשתוק. הרגשתי מבוישת ונכלמת. איך אני מעיזה לקטר? היא הקדישה את חייה לעבודה בשירות ציבורי. גם אבא שלי. מה אני עשיתי למען הכלל?" .

תעשי, המילה התגלגלה לי בראש, ומצאתי את עצמי יותר מעורבת בנעשה בחיפה. בהתחלה באקטיביזם אך מהר מאד התגלגלתי לפוליטיקה, שם הדברים נחתכים. אני טיפוס שלומד מהר. הבנתי שאם רוצים לשנות באמת, פוליטיקה זה המקום.
כך נדבקתי בוירוס הזה.

הילדים שלה כבר גדלו (21, 17) והיא יכולה להרשות לעצמה לדאוג לחינוך של שאר ילדי העיר חיפה. כשהטלפון מצלצל ועל הקו הבן שלה עם שאלת המתבגרים הניצחית לחופש: אמא מה יש לאכול? היא מחייכת.
.
• ומה יש לך להגיד למגזר החרדי בעיר חיפה?

"קודם כל ,אני רוצה עבורם תנאי חיים בעיר כמו בשכונות הכי מתקדמות של חיפה. אני רוצה את זה עבור כל הקהילות של חיפה. ההידרדרות והשקיעה של התנאים בקהילה החרדית הם לא מתקבלים על הדעת.

• אני לא מבינה למה תושבים מוכנים לקבל שקיעה וניוון כאילו שזו גזירת גורל.

זה לא רק הקהילה החרדית, לדבריה של עינת, גם השכונות הוותיקות של חיפה חייבות חידוש, קשה לה לראות שכונות מתפוררות ומוזנחות והיא מאמינה שלכולם מגיעים תנאים שווים.

היא נותנת לי דוגמא אחת שגרמה לה להתקוממות של ממש:

"מחלקת התרבות העירונית אירגנה הרצאות ופעילויות העשרה לקהילה החרדית, וגבתה מהמשתתפים סכום סמלי בכניסה. פנו אלי כמה נשים חרדיות שסיפרו לי שאין להן אפשרות לממן את הפעילויות האלה לכל ילדיהן, ולכן הם מוותרים מראש. לדבריה כשיש הרבה ילדים גם סכום סמלי היא הוצאה גדולה ואף בלתי אפשרית.

באותם הימים היו עשרות אירועים לקהל החילוני, שלא התבקש לשלם עבורם אפילו שקל. אירועים אלה לא רק מושכים אליהם את תושבי חיפה, אלא גם תושבים רבים מהמטרופולין כולו, מהערים השכנות. לא הבנתי איך יכול להיות שאנחנו כתושבים מסבסדים אירועי בידור לאוכלוסיות מסוימות, אבל מונעים העשרה ואירועי תרבות מהותיים לאוכלוסיות אחרות, כשלהן צריך לעזור יותר מבחינה כלכלית. זה גם העניין הכספי, אבל גם הערכי. פניתי עם הנושא הזה לעיריית חיפה והעלתי את הנושא לסדר היום."

"הפנייה של נשים חרדיות אלי שימחה אותי מאד. דווקא בגלל שאני חילונית הרגשתי חופשיה למחות. מדוע מסיבות בירה לבני הנוער החילוניים לא עולים כסף ,ומדוע להרצאות תרבות לוקחים ממשפחות ברוכות ילדים תשלום על ההשתתפות? שאלתי את העירייה – כמה אתם כבר מרוויחים מהסכום הסימלי שאתם לוקחים? הרי זה מגוחך! לתחושתי, העניין כאן לא היה כלכלי.

מאז, הקשר של עינת עם המגזר החרדי הולך ומתחזק. היכרות עמוקה עם תושבים מהשכונות החרדיות הותיקות של חיפה, הופכות את הקשרים לאישיים ולחברויות אמיתיות. המצוקות של הילדים במוסדות החינוך, השירותים שלא מקבלים מענה, הצפיפות בשכונות, היעדר מקומות משחק לילדים, התשתיות שאינן מתקדמות עם השנים – כל אלה הביאו אותה ללמוד לעומק את הבעיות של המגזר. לפני כמה שנים עיריית חיפה הוציאה תכנית לשיקום השכונה החרדית של חיפה בהדר. אחרי שלמדה את התכנית של העירייה לעומק, עינת מתארת עבודה לא רצינית, לא מעמיקה, חסרת חזון וראייה קדימה. היא כבר יודעת מה בדעתה לעשות, יחד עם התושבים, על מנת לקדם את איכות החיים שלהם ולהעניק להם את אותו היחס של הכבוד, כמו כולם, כמו בכל השכונות המתקדמות של חיפה. זה המקצוע שלה. בשביל זה היא כאן.

רגע לפני שאנחנו נפרדות, אני מלווה אותה החוצה ולפני שהיא נעלמת היא מסובבת אלי את הראש ובמבט קורן אומרת: "לפעמים שואלים אותי תושבים במפגשים וחוגי בית "למה את לא מבטיחה הבטחות כמו כל המועמדים הרגילים?" היא צוחקת. "תופעת פיזור הסיסמאות, וההבטחות ריקות מתוכן היא תופעה שמדהימה אותי כל פעם מחדש לפני בחירות. אני מסבירה לאנשים שאני לא מבטיחה דברים סתם. אני מבטיחה להם שנכנסתי לפוליטיקה כדי לחדש את חיפה, ולעשות שינוי. ולכן, אם לא אעשה זאת, אני אאכזב קודם כל את עצמי. זו לא הבטחה לציבור, זו הבטחה לעצמי".

3 תגובות
  1. רק הצלחה. העיר הזאת זקוקה לשינוי דחוף…

  2. ההצלחה של עינת היא ההצלה של חיפה. שתעשה ותצליח, אמן.

  3. עינת, בהצלחה בבחירות ובמילוי תפקידך כראשת העיר לאחריהן (בע"ה)!!!

השארת תגובה